דים אמור
מערכת בריאות הנפש בישראל נקלעה למשבר חסר תקדים בעקבות אירועי 7 באוקטובר, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם לאחרונה. הדו"ח מצביע על כשלים מערכתיים עמוקים במתן מענה טיפולי נפשי לאלפי ישראלים הסובלים מטראומה, חרדה ודיכאון כתוצאה מהמתקפה ומהמלחמה המתמשכת.
ביום שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, חדרו אלפי מחבלי חמאס לשטח ישראל, תוך ירי אלפי טילים, וביצעו טבח חסר תקדים באכזריותו ביישובי עוטף עזה ובמסיבות שהתקיימו סמוך לרצועה. המחבלים רצחו מאות חיילים וכאלף אזרחים ישראלים וזרים, פצעו אלפים, ביצעו פגיעות מיניות קשות, וחטפו 251 נשים, גברים וילדים לעזה. במהלך האירועים, נאלצו תושבים רבים להסתתר שעות ארוכות במרחבים מוגנים, תוך שהם עדים לזוועות שהתרחשו סביבם או צופים בהן בשידור חי.
מלחמת חרבות ברזל, שפרצה בעקבות אירועים אלה, מתאפיינת בירי מתמשך של אלפי רקטות לעבר יישובי ישראל ובמשך ארוך לעומת מלחמות קודמות. השילוב של אירועי הטרור הקיצוניים ומצב המלחמה המתמשך יצר משבר בריאות נפש בהיקף חסר תקדים, המחייב מענה טיפולי נרחב.
על פי הדו"ח, מחקרים מראים כי פוסט-טראומה, דיכאון וחרדה הם תוצאות שכיחות של חשיפה לאירועי דחק קיצוניים. חלון ההזדמנויות הקריטי לטיפול בפוסט-טראומה, כדי למנוע מצב כרוני, הוא שלושה עד שישה חודשים מהאירוע הטראומטי, עם אפשרות יעילות מסוימת עד שנה. אי-קבלת טיפול בתקופה זו עלולה להוביל לתחלואה כרונית הפוגעת בתפקוד, וגוררת אחריה לא רק סבל אישי, אלא גם השלכות כלכליות משמעותיות, כולל הזדקקות לגמלאות מביטוח לאומי.
חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי כל תושב ישראל זכאי לקבל שירותי בריאות בהתאם לסל השירותים, גם בעתות חירום. משנת 2012, האחריות הביטוחית בתחום בריאות הנפש הועברה מהמדינה לקופות החולים. נפגעי חרדה שנכחו באירועי איבה, כגון משתתפי המסיבות ותושבי היישובים שהותקפו, וכן אזרחים ששרדו מפגשים עם מחבלים או אירועי מלחמה אחרים, זכאים לטיפול נפשי במימון המוסד לביטוח לאומי ומשרד הבריאות, באמצעות מרכזי החוסן האזוריים או מרכז החוסן הארצי.
אולם המציאות בשטח הייתה שונה לחלוטין. במכתב ששלח מבקר המדינה לראש הממשלה ב-13 בנובמבר 2023, מיד לאחר האירועים, הוצגה תמונת מצב קשה של כשלים ופערים מרכזיים בטיפול בעורף האזרחי. מסיורים שערך המבקר בבתי מלון שאירחו מפונים מיישובי הדרום, עלה כי "המערך הציבורי-ממשלתי בתחום בריאות הנפש כשל בטיפול במפונים, שכן הוא התבסס ברובו המוחלט על מתנדבים". יתרה מכך, מערך בריאות הנפש "התנהל ללא תורה סדורה, לצד יוזמות התנדבותיות מקומיות, וללא שמירה על רצף טיפולי ועל תיעודו".
הדו"ח הנוכחי, שפורסם ב-2025, בוחן בהרחבה את פעילות מערך בריאות הנפש בסמוך לאירועי 7 באוקטובר ובחודשים שלאחריהם. הביקורת מתמקדת בהתארגנות המערכת למתן טיפול לזקוקים לו מקרב האוכלוסייה כולה, כולל זו שפונתה, בדגש על ההיקף הנרחב של אנשים עם תסמיני טראומה נפשית, חרדה ודיכאון.
ממצאי הדו"ח מציירים תמונה עגומה של היערכות לקויה, מחסור חמור באנשי מקצוע, והיעדר תיאום בין הגופים האמונים על מתן השירות. בשיאו של המשבר, כאשר ההזדקקות לטיפול נפשי הגיעה לשיא, המערכת הציבורית התגלתה כבלתי ערוכה לטפל במספר כה גדול של נפגעים.
הדו"ח מתאר כיצד בהיעדר מענה מסודר מהמדינה, צצו יוזמות התנדבותיות רבות למתן טיפול נפשי לנפגעים, אך אלה פעלו ללא תיאום מרכזי, ללא פרוטוקולים אחידים, וללא מעקב ותיעוד ראויים של הטיפולים. מצב זה יצר פערים משמעותיים בטיפול הניתן בין אזורים שונים בארץ, ובין אוכלוסיות שונות.
בדו"ח מודגש כי לאירועים הטראומטיים הללו ולמלחמה המתמשכת עלולה להיות השפעה ארוכת טווח על הבריאות הנפשית של אוכלוסיית ישראל. היעדר טיפול מתאים בחלון ההזדמנויות הקריטי עלול להוביל לנזקים ארוכי טווח, הן במישור האישי והמשפחתי והן במישור הלאומי והכלכלי.
אחת הבעיות המרכזיות שזוהו בדו"ח היא שגם לאחר חודשים ארוכים מהאירועים, עדיין רבים מהנפגעים לא קיבלו מענה טיפולי הולם. במקרים רבים, זמני ההמתנה לטיפול נפשי התארכו לחודשים, חורגים מחלון ההזדמנויות הקריטי לטיפול אפקטיבי בטראומה. הדבר נבע, בין השאר, ממחסור חמור באנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, מבירוקרטיה מסורבלת, ומהיעדר הנחיות ברורות לגבי אופן הטיפול בנפגעים.
נקודת כשל נוספת שעולה מהדו"ח היא התיאום הלקוי בין הגורמים השונים האמונים על הטיפול בנפגעי חרדה וטראומה – משרד הבריאות, קופות החולים, המוסד לביטוח לאומי, מרכזי החוסן, ארגונים התנדבותיים ואנשי מקצוע פרטיים. היעדר התיאום גרם לכפילויות בטיפול במקרים מסוימים, ולהיעדר מענה במקרים אחרים.
הדו"ח מצביע גם על פערים גדולים בין המענה שניתן למפונים ששוכנו במלונות לבין המענה שניתן לאוכלוסיות אחרות שנחשפו לאירועים טראומטיים אך לא פונו מבתיהן. כמו כן, נמצאו פערים ניכרים בין המענה שניתן בפריפריה לבין זה שניתן במרכז הארץ.
מערכת המידע והתיעוד של הטיפולים הנפשיים לקתה אף היא בחסר משמעותי. בהיעדר מערכת מידע אחידה ומשותפת, לא ניתן היה לעקוב אחר הטיפול שניתן לנפגעים השונים, לוודא רצף טיפולי, או לזהות אוכלוסיות שלא קיבלו מענה כלל.
המערכת התקשתה גם להתמודד עם הצרכים המיוחדים של אוכלוסיות שונות – ילדים, קשישים, חיילים, ניצולי חטיפה ובני משפחותיהם, בני משפחות שכולות, ופצועים פיזיים המתמודדים גם עם טראומה נפשית. לכל אחת מהאוכלוסיות הללו דרוש מענה מותאם, אך המערכת התקשתה לספק זאת.
הדו"ח מדגיש כי בתקופת הביקורת שר הבריאות היה ח"כ אוריאל מנחם בוסו, ומנכ"ל משרד הבריאות היה מר משה בר סימן טוב. תחת אחריותם, המערכת לא הצליחה להתארגן במהירות הנדרשת למתן מענה הולם לצרכים שהתעוררו.
לסיכום, דו"ח מבקר המדינה חושף תמונה מדאיגה של כשלים מערכתיים במערך בריאות הנפש בישראל בעקבות אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל. בזמן שאלפי ישראלים נזקקו לטיפול נפשי דחוף, המערכת הציבורית נשענה בעיקר על מתנדבים, פעלה ללא תורה סדורה, וללא שמירה על רצף טיפולי ותיעודו.
חלון ההזדמנויות הקריטי לטיפול אפקטיבי בנפגעי טראומה הולך ונסגר, והמערכת עדיין מתקשה לתת מענה הולם. ללא שינוי מהותי בהיערכות ובטיפול, עלולות להיות לכך השלכות ארוכות טווח, הן במישור האישי והן במישור הלאומי והכלכלי. הדו"ח ממחיש את הצורך הדחוף בארגון מחדש של מערך בריאות הנפש בישראל, כדי שיהיה ערוך למתן מענה הולם במצבי חירום לאומיים ולצרכים הרבים שנוצרו בעקבות המלחמה המתמשכת.
