• דים אמור
כלי תקשורת באוקראינה דיווחו אתמול (שלישי) כי בדיקה של הרשות הלאומית למאבק בשחיתות העלתה חשדות חמורים נגד שגריר מדינתם בישראל, יבהן קורנייצ'וק. לפי ממצאי הבדיקה, השגריר דיווח כי הוא מחזיק בהון אישי של מיליוני דולרים, אך הרשות למאבק בשחיתות קבעה כי "קיים ספק בנוגע לחוקיות המקור של חלק הכספים".
מהדיווחים עולה כי על פי הרשות למאבק, בהצהרת ההון שלו דיווח קורנייצ'וק כי בחשבונותיו הפרטיים ישנו סכום של 4.8 מיליון דולרים וכי הוא מחזיק במזומן סכום של 3.5 מיליון דולרים. על פי הרשות, על סמך ההכנסות המדווחות של השגריר לא היה באפשרותו לחסוך סכום כזה. כך שעל פי הרשויות האוקראיניות, "קיים ספק בנוגע לחוקיות המקור של חלק מהכספים".
עוד העלתה הבדיקה כי קורנייצ'וק היה בעלים של קרן שהייתה רשומה בליכטנשטיין, שהוקמה ב-2007 לצורך "ניהול עסקים". על פי הדיווח, השגריר סגר את הקרן רק בשנה שעברה, לאחר שהחלה הבדיקה בעניינו.
בנוסף, הודיעה הרשות למאבק בשחיתות של אוקראינה כי קורנייצ'וק אמנם דיווח שבחזקתו נמצאים שישה שעוני יוקרה, בהם של המותג "רולקס", אך השגריר לא ציין מהו שוויים. לדברי קורנייצ'וק, השעונים נרכשו עוד בטרם הצטרף לשירות הציבורי האוקראיני, אך אין מסמכים שעל פיהם ניתן להוכיח טענה זו.
ממצא נוסף של הבדיקה בעניינו של השגריר נוגע לכך שהוא לא דיווח על כך ששכר שתי דירות בישראל ב-2021, דירות בהן עשה שימוש עם בנו. קורנייצ'וק טען כי השגרירות היא זו שהשכירה את הדירות, אך הרשות למאבק בשחיתות לא קיבלה את הסבריו וקבעה כי "לא ניתן לקבוע את עלות השכרת הדירות או את אופי השימוש בהן".
שלחנו פניה לשגרירות והתקשרנו לכל המספרים אשר מופיעים באתר השגרירות, כמו כן שלחנו דואר אלקטרוני – לפי המסורת אין מענה.
היסטוריה של שאלות פיננסיותנזכיר שאתר שלנו פרסם ב-04.12.2022 כתבה בעניין: "מיליוני שקלים נעלמו? המסתורין האוקראיני", שדיווחה כי ישראלים מתכוונים להפגין מול שגרירות אוקראינה בתל אביב בדרישה לקבל תשובות לגבי גורלן של תרומות כספיות והומניטריות שנאספו עבור אוקראינה.
המחאה, שהתקיימה ב-15 בדצמבר 2022 ברחוב ירמיהו 50 בתל אביב, הגיעה לאחר חודשים של דרישות ללא מענה בנוגע לשקיפות בניהול התרומות. שגרירות אוקראינה פעלה לגיוס תרומות באמצעות ארגונים וגופים שונים ללא מכרזים כנדרש בחוק האוקראיני. בדיקה שנערכה מול גורמי חופש המידע העלתה כי השגרירות לא פרסמה מכרזים כלל, בניגוד לחוק המכרזים האוקראיני המחייב כל גוף ממשלתי לפרסם מכרז כאשר הוא מתחיל לעבוד או לשתף פעולה עם גורם עסקי, פרטי או ארגוני.
שאלה מרכזית שהעלו המוחים נגעה לבחירת השגרירות להעביר את התרומות דרך גורמים חיצוניים במקום לקבלן ישירות בחשבון הבנק של השגרירות, המפוקח על ידי ממשלת אוקראינה. התנהלות זו עוררה תהיות בקרב תורמים רבים שביקשו לסייע לאוקראינה בעת מלחמתה עם רוסיה.
הדוחות הכספיים המפרטים את היקף התרומות וייעודן לא פורסמו לציבור נכון לתחילת דצמבר 2022. מדובר לא רק בתרומות כספיות אלא גם במזון, חפצים, תרופות ובציוד הומניטרי נוסף בשווי רב. מדובר בלמעלה מ-1,000 טונות של תרומות הומניטריות שגורלן אינו ידוע.
למעשה, בישראל השליח הדיפלומטי לא פעל במנותק מסביבתו, מחקר אלמנטרי מעלה כי התקיימו שיתופי פעולה עם עמותות בעלות מוניטין מפוקפק. באמצעות בדיקה מדוקדקת ניתן לחשוף את הגורמים דרכם גייסה הנציגות הדיפלומטית משאבים כספיים ותרומות. גם בישראל עברו של קרניצ'וק לוט בערפל ונעדר שקיפות ראויה – זאת יש לדעת!
ערכתי בעבר תחקיר מקיף בנושא זה. באפשרותנו להעביר לעיתונאים מסמכים וראיות הנוגעים לעמותה ישראלית אשר סייעה לשגריר ב"גיוס תרומות" כביכול "למען אוקראינה". התחקיר פורסם בשנת 2022, והמידע שבידינו עודנו רלוונטי.
עד עצם היום הזה טרם הוגשו דוחות כספיים של העמותה לשנים 2014 ו-2015 (שנים בהן, על פי החשד, התרחשו מעילות בהיקף הנרחב ביותר), וכן לשנים 2023 ו-2024. נכון לעת הזאת, עמותה זו ממשיכה לגייס כספים ולפעול ללא אישור ניהול תקין.
העמותה מקיימת עד עצם היום הזה שיתוף פעולה הדוק עם נציגי השגרירות ולא הושתה עליה כל הרחקה מפעילותם – זאת מאחר וקיימת תועלת משמעותית בגיוס המשאבים הכספיים באמצעות ערוצים אלו.
אכן, נוחות יתרה מצויה בהטלת האשמות חסרות שחר כלפי אזרחי ישראל, כביכול משתפים הם פעולה עם הקרמלין, תחת התמודדות ישירה עם שאלות לגיטימיות הראויות למענה. התנהלות זו, המבכרת הכפשה על פני שקיפות, מעוררת תהיות עמוקות באשר לנכונותם להתמודד עם סוגיות מהותיות העומדות על הפרק.
בשנת 2022 הואלנו לבקש הסבר מפורט לפשר התנהלות השגרירות אשר פעלה בהיעדר מכרזים תקינים, בניגוד לדין האוקראיני הקיים; כמו כן ביקשנו דין וחשבון מדוקדק באשר לגורלן של אלפי טונות של תרומות הומניטריות; תבענו הבהרה מקיפה בנוגע ליעדם הסופי של המשאבים הכספיים והסיוע ההומניטרי; דרשנו ראיה ניצחת ומיידית כי הכספים הועברו כמתחייב לאוקראינה; וכן העלינו דרישה נחרצת לשקיפות מלאה ולקיום מכרזים נאותים וכדין למניעת תופעות של שחיתות.
בעיות משפטיות קודמות של השגרירחשוב לציין כי יבגני קורנייצ'וק כבר היה תחת חקירה ונעצר בעבר. נפתח תיק פלילי נגד סגן שר המשפטים הראשון של אוקראינה יבגני קורנייצ'וק בגין חריגה מסמכויותיו. כמו כן, ב-7 בפברואר 2011 הצהירה התביעה הכללית כי, לפי נתונים ראשוניים, הוא השתלט על כספי אשראי של בנק זר באמצעות הונאה.
תקשורת אוקראינה דיווחה אז כי התביעה הכללית (GPU) חידשה את החקירה בתיקים פליליים שבהם היה מעורב סגן שר המשפטים לשעבר (דצמבר 2007-מרץ 2010) יבגני קורנייצ'וק, בעת שכיהן כסגן שר המשפטים הראשון בשנת 2009.
יבגני קורנייצ'וק הוא מנהיג המפלגה הסוציאל-דמוקרטית האוקראינית. הוא חתנו של נשיא בית המשפט העליון של הרפובליקה, ואסילי אונופנקו 2011 (המנהיג לשעבר של USDP). הוא כיהן כסגן השר הראשון בין השנים 2007 ל-2010.
התיק נגד קורנייצ'וק נפתח בשל פעילותו כסגן שר המשפטים. באופן ספציפי, הוא הואשם ב"חתימה על מכתב שאפשר עריכת מכרז לשירותים משפטיים של 'נפטוגז' אצל ספק יחיד". הספק המדובר הוא חברת Magisters ("מגיסטר ושותפים"), שקורנייצ'וק קשור אליה (הוא עבד שם כשותף בכיר, ומאוחר יותר הפך ליועץ חיצוני).
קורנייצ'וק נחשב לבעל ברית של יוליה טימושנקו. המפלגה שהוא מייצג היא חלק מגוש יוליה טימושנקו (BYuT) מאז 2002.
בה בעת, בהנהגת מפלגת "באטקיבשצ'ינה" בראשות טימושנקו, בהתייחסם למעצרו של קורנייצ'וק, הזכירו חילוקי דעות מסוימים עם USDP. נציג "באטקיבשצ'ינה" ניקולאי טומנקו, כפי שמדווח "האמת האוקראינית", הצהיר כי "המעורב בתיק הוא מנהיג מפלגה, שבבחירות לרשויות המקומיות שיתפה פעולה יותר עם מפלגת האזורים מאשר איתנו".
באופן כללי, טומנקו ראה בתיק שנפתח נגד קורנייצ'וק כהמשך לסדרת תיקים פליליים שנפתחו נגד חברי ממשלה לשעבר שעבדו תחת יוליה טימושנקו. נזכיר כי לאחר עלייתם לשלטון של ויקטור ינוקוביץ' ומפלגת האזורים שלו, רשויות אכיפת החוק פתחו מספר תיקים נגד נציגי הממשלה הקודמת. לאחרונה הוגשו האשמות גם נגד טימושנקו עצמה: היא הואשמה בשימוש בלתי הולם בכספים שקיבלה אוקראינה ממכירת מכסות פליטת גזי חממה.
טימושנקו ותומכיה מעריכים את פעולות רשויות אכיפת החוק כרדיפה ממניעים פוליטיים.
שאלות חוזרות לגבי יושר פיננסיכמו כן, נזכיר כי בשנת 2009 הוזכר שמו של יבגני קורנייצ'וק בקשר לחקירת תיק פלילי על לכאורה שתדלנות של משרד המשפטים לטובת האינטרסים של פירמת עורכי הדין Magisters, שעמה חתמה "נפטוגז" באותה שנה על חוזה לשירותים משפטיים בסך 26 מיליון גריבנה (מ-25 ביוני 2009). אז מר קורנייצ'וק לא הכחיש, אך גם לא אישר את המידע של התביעה הכללית שהוא כתב מכתבי המלצה להנהלת "נפטוגז", בהמליצו להשתמש בשירותי Magisters.
כל התיקים נסגרו בהחלטת בתי המשפט. אך בשנת 2022 ובשנת 2025 שוב עולות שאלות לגבי פעילותו.
השלכות רחבות יותרהפרשה מעוררת שאלות נוקבות לגבי ניהול כספי תרומות בזמן משבר הומניטרי ומדגישה את חשיבות השקיפות והאחריותיות. רבים מהמודאגים מדגישים כי תמיכתם באוקראינה במאבקה נגד הפלישה הרוסית אינה סותרת את דרישתם לשקיפות בניהול התרומות שנאספו למען העם האוקראיני.
אין זו דרישה מופרזת לתבוע שקיפות מלאה בעת שעסקינן בכספי ציבור ובתרומות אשר ניתנו בלב שלם ובנפש חפצה. אך טבעי כי בהינתן משאבים שמקורם בנדיבות לבם של אזרחים, תתקיים מערכת דיווח סדורה ומפורטת אשר תעיד על יעדם הסופי של אותם אמצעים שנתרמו ברוחב לב, למען הבטחת אמון הציבור ושימור הקשר הערכי בין הנותן למקבל.
המתח סביב פרשה זו משקף מציאות מורכבת שבה קריאות לשקיפות ואחריותיות עלולות להתפרש באופן שגוי בהקשר הפוליטי הרגיש של המלחמה. דווקא בעתות משבר, שקיפות ואמון הציבור הם קריטיים להצלחת מאמצי הסיוע.
הציבור הישראלי הפגין תמיכה משמעותית באוקראינה מאז תחילת המלחמה בפברואר 2022, עם מבצעי התרמה רבים ומשלוחי סיוע הומניטרי. תרומות אלה, שכללו ציוד רפואי, ביגוד, מזון וסיוע כספי, נאספו בשיתוף פעולה עם שגרירות אוקראינה בישראל.
אחת התרומות המשמעותיות הייתה בתחום הציוד הרפואי. בתי חולים ישראליים תרמו ציוד רפואי חיוני, בזמן שחברות טכנולוגיה ישראליות תרמו מערכות תקשורת ומיגון. במקביל, אזרחים מן השורה ארגנו מבצעי התרמה מקומיים, אספו מזון, ביגוד וציוד חיוני אחר.
עתה, לאחר חודשים של איסוף תרומות, דורשים התורמים הישראלים לדעת מה עלה בגורל תרומותיהם. חלקם מביעים חשש שהתרומות לא הגיעו ליעדן או שנוצלו באופן לא יעיל. אחרים מודאגים מהעדר השקיפות בתהליך וחוששים מפני אפשרות של ניהול כושל או אף שחיתות.
מצד שגרירות אוקראינה לא התקבלה תגובה רשמית לטענות אלו עד לפרסום הכתבה. ניסיונות לקבל תגובה רשמית נענו בשלילה, דבר המגביר את התסכול בקרב קהילת התורמים.
הפער בין הרצון הכן לסייע לאוקראינה במאבקה מול הפלישה הרוסית לבין הדרישה הלגיטימית לשקיפות מעמיד את השגרירות האוקראינית בישראל במצב מורכב. יכולתה להתמודד עם האתגר הזה עשויה להשפיע על מידת הסיוע העתידי שתקבל מהציבור הישראלי.
בשנת 2022, בתוקף תפקידי כעיתונאי במערכת "מעקב", הגשתי תלונה רשמית בפני רשויות אכיפת החוק על סוגיית העמימות הפיננסית וחוסר השקיפות בניהול כספי התרומות, כמו גם על חשד לקבלת דבר במרמה. התלונה הופנתה אף כלפי אזרחים אשר סייעו לנציג הדיפלומטי בגיוס "תרומות", ואשר לכאורה שימשו כמעין חותמת גומי פורמלית עבור השגריר ואפשרו את פעולותיו.
כצפוי, משטרת ישראל מיהרה לסגור את תיק החקירה (משיקולים של מניעת סכסוך בין-לאומי, ואף בית המשפט נטה לטובת אלו אשר סייעו לשגריר והתנהלותם מעוררת תהיות – יתרה מזאת, הוטל עליי צו האוסר את פרסום שמם). אף על פי כן, שאלות מהותיות בנוגע לטוהר המידות הפיננסי ממשיכות ללוות את השגריר קורנייצ'וק לאורך השנים, ונותרות ללא מענה מספק עד עצם היום הזה.
צילום: שגרירות אוקראינה במדינת ישראל, בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים
