• דים אמור (עדכון)
בעת הנוכחית מתחולל, ככל הנראה, מהלך יוצא דופן בקידומה המקצועי של רב-פקד רינת סבן, אשר משמשת כעוזרתו של ראש אגף חקירות ומודיעין (אח"מ) במשטרת ישראל, ניצב בועז בלט. סבן, שהייתה חוקרת בתיקי ראש הממשלה והעידה לאחרונה במשפט נתניהו, נשלחה בפברואר האחרון לקורס פיקוד ומטה (פו"מ) בשירות בתי הסוהר – מהלך יוצא דופן שיאפשר את קידומה המהיר לדרגת סגן ניצב (סנ"צ).
לכאורה מדובר בצעד חסר תקדים, שהרי קציני משטרה, ובפרט קציני חקירות, עוברים מאז ומתמיד את קורס הפיקוד והמטה במסגרת המשטרה עצמה – הכשרה ייעודית האורכת מספר חודשים. על פי הדיווחים בתקשורת בעניינה של סבן, ההחלטה לשלחה לקורס בשירות בתי הסוהר מעוררת תהיות בקרב גורמים באגף החקירות והמודיעין, הטוענים כי הקורס אינו הולם ואינו מספק די הצורך לקידומו של קצין חקירות במשטרה.
רינת סבן זכורה היטב כחוקרת שספגה ביקורת חריפה מבית המשפט העליון לאחר שחיטטה ללא צו בטלפונים של יועצי ראש הממשלה בנימין נתניהו. בפסיקה שהתייחסה לאותה פרשה, השופט אלרון החזיר את התיק לבית משפט השלום בתל אביב, כדי שידון מחדש בבקשות המאוחרות שהגישה המשטרה לביצוע החיפוש. בדיון אשר התקיים בעקבות האמור, העידה סבן (אשר החזיקה אותה עת בדרגת פקד) ושמא ביקשה להגן על מפקדיה ביחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ).
במהלך אותה עדות בשנת 2020, בחקירה נגדית אשר ניהל עורך הדין עמית חדד, השיבה סבן לשאלות רבות ב"לא זוכרת", ולמעשה נחזה כי סירבה לציין מי הורה לה לבצע את החיפוש בהיעדר צו או עם מי ממפקדיה התייעצה.
על פי דיווחי מערכת "כלכליסט": תחת זאת, בחרה ליטול על עצמה את מלוא האחריות. בעקבות עדות זו זכתה בתקשורת הישראלית לכינוי "פקד לא זוכרת". דומה כי דפוס התנהלות זהה שב והופיע גם בעדותה במשפט נתניהו בשבוע החולף, שוב אל מול עורך הדין חדד, כאשר הצהירה פעמים רבות כי אין היא זוכרת פרטים הקשורים לחקירת שלמה פילבר.
משטרת ישראל נמנעה מלהשיב למערכת "מעקב" והתעלמה מפניותינו בשאלות הנוגעות לסבן, קרי מה עמדת המשטרה בעניין זה, על קידומה וכיוצא באלה עניינים.
ברם, מערכת כלכליסט מוסרת:
"כאשר פנינו הן למשטרה והן לשב"ס בשאלות מפורשות לגבי מעורבות ניצב בלט ונציבות שב"ס בהחלטה החריגה לשלוח את סבן לקורס הפו"מ, התקבלו תשובות שנראות מתחמקות. משירות בתי הסוהר נמסר כי "במסגרת שיתופי פעולה בין־ארגוניים, כמקובל בין ארגונים ביטחוניים במסגרות דומות, לראשונה נפתח בשב"ס קורס פו"מ בו נוטלים חלק קצינים מארגונים מקבילים, ובהם משטרת ישראל, כיבוי אש ומשמר הכנסת. הדבר תורם ללמידה והפריה הדדית תוך העצמת הארגונים ברעיונות ודפוסי חשיבה חדשים".
למעשה, נודע כי בין היתר דווח ל'כלכליסט' ול'YNET' כי בשירות בתי הסוהר סירבו להרחיב בשאלה האם משתתפים בקורס קציני משטרה נוספים מלבד סבן, והסתפקו בהצהרה כי שישה מתוך שבעים ותשעה חניכי הקורס הינם 'מהגופים הנוספים'. כאשר נשאלו האם נציב שירות בתי הסוהר היה מודע לביקורת השיפוטית שהוטחה בסבן בטרם שובצה בקורס אשר תחת אחריותו, השיבו כי 'ההחלטה בדבר מיון ושיבוץ החניכים לקורס היוקרתי מצויה בידי ארגוניהם המוסמכים'.
המקרה מעלה שאלות נוקבות לגבי התנהלות המערכת ומנגנוני הקידום בקרבה. מחד גיסא, ניצבת קצינת משטרה אשר ספגה ביקורת חריפה מבית המשפט העליון, ומאידך גיסא היא זוכה לקידום מואץ באמצעות מסלול חריג ולכאורה יוצא דופן.
תשומת לב רבה מופנית לעובדה שהקידום המהיר של סבן מתרחש בדיוק בעת שהיא מעידה במשפט נתניהו, בפרט בנוגע לחקירת שלמה פילבר ולנסיבות החתימה על הסכם עד המדינה עמו. עדותה בנושא זה עומדת במרכז הדיון המשפטי, והיא נשאלה אתמול במפורש על הלחצים שהופעלו על פילבר במהלך חקירתו.
דומה כי המקרה של רינת סבן ממחיש את המתח המתמיד בין מערכת אכיפת החוק, המערכת הפוליטית והמערכת המשפטית, והוא עתיד להמשיך ולעורר הדים ככל שתתקדם במסלול קידומה המקצועי. מן הסתם ייתכן כי הכל אך צירוף מקרים פרדוקסלי והקצינה אכן מוכשרת וקודמה בזכות כישוריה המיוחדים והמצוינים – אין לדעת, שכן במדינת ישראל הכל בגדר האפשר.
כאשר דוברות המשטרה תשיב ותגיב לפנייתנו – נפרסם את תשובתה במלואה כלשונה.
צילום: דוברות המשטרה
עדכון:
כשש שעות לאחר פרסום הכתבה מסרה משטרת ישראל תגובה:
"ממשטרת ישראל נמסר:
פנייתך רצופה באי דיוקים ובאמירות שיש בהן משום הוצאת דיבה ופגיעה בשמה הטוב של הקצינה ומשכך ראוי להמנע מפרסום מעוות שחוטא לאמת ומהווה לשון הרע.
בכדי להעמיד דברים על דיוקם , במסגרת שיתופי פעולה ובמטרה לטייב את ההפריה ההדדית, משולבים חניכים מארגונים מקבילים במגוון קורסים והכשרות ובכללם קורס הפו״מ של המשטרה, בו שולבו בשנים האחרונות חניכים מארגונים מקבילים.
בתוך כך, שולבו קציני משטרה בקורס הפו״מ בשב״ס וביניהם הקצינה המצטיינת נשוא פנייתך , ואנו מאחלים לה הצלחה רבה".
יש לציין כי עיתונאים רשאים להציג שאלות וכי אין בכך משום לשון הרע. המשטרה תוקפת בחריפות את מערכת "מעקב", ותגובתה של המשטרה תזכה לכתבה נפרדת, שכן בין חקירת עניין לעומקו והצגת שאלות אשר עולות בין היתר גם בקרב הציבור ובין לשון הרע – קיים פער עצום.
ראוי לציין כי התגובה נשלחה כשש שעות לאחר פרסום הכתבה, וכי בכתבה אין משום לשון הרע. אם דוברות המשטרה טוענת כי יש בשאלות משום לשון הרע, הרי שמשטרת ישראל רשאית להגיש תביעת "לשון הרע" ולהוכיח כי פגענו בשמה הטוב של הקצינה.
אנו מביעים צער על כך שהצגנו שאלות נוקבות ועל כך שגרמנו לדוברות המשטרה לעמול, אך על מלאכה זו הם מקבלים שכר אשר מקורו בכספי הציבור (ראוי להודות על כך שהשיבו הפעם – ועל כך כנראה יש להודות בהכנעה, שכן ישנן פניות מטעמנו אשר לא זכו למענה כלל ועיקר).
