• דים אמור
היחסים בין ישראל ואוקראינה, שנתפסו בעבר כמבוססים על הבנה הדדית ותחושת "משפחה אחת גדולה" כדברי השגריר האוקראיני, מצויים כעת בנקודת שפל היסטורית. סדרת אירועים דיפלומטיים בחודשים האחרונים העמיקה את הקרע בין המדינות, כששיאם בהצבעה הישראלית נגד החלטה שתמכה בריבונות אוקראינה באו"ם ובביקורת החריפה מצד הנשיא האוקראיני ולדימיר זלנסקי על המבצע הישראלי בעזה.
ההתפתחות האחרונה במשבר התרחשה ב-24 בפברואר 2025, שלוש שנים בדיוק לאחר הפלישה הרוסית המלאה לאוקראינה, כאשר ישראל הצטרפה לארצות הברית בהצבעה נגד החלטה באו"ם הקוראת לשמירה על ריבונותה הטריטוריאלית של אוקראינה. ההחלטה, שעברה ברוב מוחץ של 93 מדינות, קראה גם לעצירת פעולות האיבה ולפתרון בדרכי שלום של המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. ישראל הייתה בין 18 המדינות הבודדות שהתנגדו להחלטה, לצד רוסיה וצפון קוריאה.
"אני כל הזמן מקבל טלפונים משרים ישראלים, חברי כנסת ואזרחים מן השורה, שאומרים כמה הם מתביישים בגלל ההצבעה הזו", אמר השגריר האוקראיני בישראל, יבגן קורניצ'וק, בהצהרה חריפה לאחר ההצבעה. "למרבה הצער, מדינת ישראל מצאה את עצמה בין אותן 18 מדינות שהתנגדו לתמיכה בעקרונות יסוד של אמת ודמוקרטיה".
השגריר הוסיף: "כל כך קשה להבין את עמדתם של פקידי מדינת ישראל, המדינה שנמצאת במלחמה לאחר שהותקפה ללא התגרות, המדינה שכמו אוקראינה נלחמת על זכותה להתקיים".
ההצבעה הישראלית באה בעקבות שינוי משמעותי במדיניות האמריקנית כלפי המלחמה באוקראינה, לאחר שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שחזר לבית הלבן בינואר, תקף במילים חריפות את הנשיא זלנסקי ואימץ עמדות הקרובות לאלו של רוסיה. טראמפ אמר במסיבת עיתונאים עם נשיא צרפת עמנואל מקרון כי הוא מתמקד בהשגת הסכם הפסקת אש בין רוסיה לאוקראינה "במהירות האפשרית", וציין כי ארה"ב קיימה "כמה שיחות מצוינות" עם רוסיה מאז כניסתו לתפקיד בחודש שעבר.
ישראל יישרה קו עם ארה"ב בהצבעה זו, וכי עד הרגע האחרון לא היה ברור האם ארה"ב אכן תצביע נגד ההחלטה. מדובר בתפנית חדה ביחס הישראלי לסכסוך, שכן מאז תחילת המלחמה ישראל תמכה בשלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה, ואף ניסתה לתווך בינה לבין רוסיה.
זלנסקי נגד ישראל: מעורבות ישירה בעניין עזה
במקביל למשבר הדיפלומטי סביב ההצבעה באו"ם, נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי העביר ביקורת פומבית חריפה על המבצע הישראלי בעזה. במהלך ביקורו בסינגפור, אמר זלנסקי כי ארצו מוכנה להעניק סיוע הומניטרי לתושבי עזה, תוך שהוא מחלק את המתרחש מאז טבח 7 באוקטובר לשתי תקופות נפרדות.
"אמרנו ביום הראשון של מתקפת חמאס על אזרחים ישראלים כי לישראל יש זכות להגן על עצמה", אמר זלנסקי. אך הוא המשיך: "אחרי שישראל הייתה בשטח עזה נוצר שם משבר הומניטרי ואוקראינה אמרה שאנחנו מוכנים להעניק סיוע הומניטרי לעזה ויש לכבד את החוק הבינלאומי".
בנקודה זו העביר זלנסקי ביקורת ישירה על ישראל והכריז: "אוקראינה מכירה בשתי מדינות, ישראל ופלסטין ותעשה הכול כדי שישראל תעצור כדי לסיים את הסכסוך הזה וכדי שאזרחים לא ייפגעו".
התבטאות זו נתפסה בישראל כמעורבות ישירה בענייניה ותמיכה בעמדות ביקורתיות כלפי הלחימה בעזה, בניגוד לציפייה הישראלית לסולידריות מצד מדינה המצויה בעצמה תחת מתקפה.
דפוס הצבעות אוקראיני באו"ם: "אוקראינה לא הצביעה בעד אף החלטה פרו-ישראלית"
בחינת דפוסי ההצבעה של אוקראינה באו"ם בעשור האחרון מעלה תמונה מורכבת של היחסים בין המדינות. על פי נתונים שפורסמו, בעשור האחרון (2015–2025), אוקראינה לא הצביעה בעד אף החלטה פרו-ישראלית בעצרת הכללית של האו"ם. במהלך תקופה זו, אוקראינה הצביעה נגד ישראל ב-75% מההחלטות הרלוונטיות ונמנעה ב-25% מהן.
ביולי 2023 ציין שגריר ישראל באוקראינה, מיכאל ברודסקי, כי אוקראינה תומכת בכ-90% מההחלטות האנטי-ישראליות באו"ם. בנובמבר 2022, למשל, אוקראינה תמכה בהחלטה לפנות לבית הדין הבינלאומי בהאג בנושא "הכיבוש הישראלי המתמשך".
מנגד, בכיר אוקראיני, אלכסיי ארסטוביץ', הודה כי "הצבעות אוקראינה נגד ישראל באו"ם הן טעות, וצריך לתקן אותה".
בתגובה לדפוס זה, ישראל נמנעה בהצבעה באו"ם על החלטה הקוראת לפיצויים לאוקראינה בעקבות הפלישה הרוסית, ככל הנראה כמחאה על תמיכת אוקראינה בהחלטות אנטי-ישראליות.
עניין אומן: מתחים בתיירות הדתית
מימד נוסף במתיחות בין המדינות נוגע לביקורי החסידים היהודים בעיר אומן שבאוקראינה. לטענת גורמים ישראליים, "כל שנה אוקראינה מכניסה 'חוקים חדשים' לכניסת היהודים לאוקראינה לעיר אומן," דבר שיוצר תחושה של אפליה ומכשולים מכוונים כלפי מבקרים יהודים וישראלים.
סוגיית הביקורים באומן, אשר הפכה לנקודת מתיחות קבועה בין המדינות, מעלה שאלות לגבי כנות המחויבות האוקראינית לקשרים עם הקהילה היהודית והמדינה היהודית.
סיוע ישראלי והאכזבה האוקראינית
למרות המתיחות הנוכחית, ישראל צידדה לאורך רוב המלחמה באוקראינה ואף סייעה לה, בעיקר באספקת פריטי מיגון, בהם קסדות, אפודים ומסכות אב"כ. כמו כן ישראל העבירה לאוקראינה את מערכת ההתרעה "צבע אדום", ושתי המדינות גם החליפו מודיעין על הסיוע האיראני לרוסיה, בעיקר בנוגע לאספקת כטב"מים תוקפים.
עם זאת, אוקראינה ציפתה לאורך שלוש שנות המלחמה שישראל תעלה מדרגה ותספק לה גם נשק התקפי, אך ישראל נמנעה מכך עקב החשש לעורר את זעמה של רוסיה, דבר שגרם לאכזבה קשה אצל האוקראינים. דיווחים שהתפרסמו לאחרונה העלו כי ישראל העבירה לאוקראינה מערכות הגנה מסוג "פטריוט", אך התברר שלא מדובר בסיוע ישיר אלא במסירת המערכות לארה"ב, שהעבירה אותן בעצמה לאוקראינה.
בתוך כך, טענות על שחיתות וגניבת סיוע הומניטרי באוקראינה מעיבות אף הן על היחסים. על פי תחקירים עיתונאיים שצוטטו בטקסט, כ-80% מהסיוע ההומניטרי שישראל נתנה לאוקראינה נגנב, דבר המעלה סימני שאלה לגבי היעילות והתועלת של המשך הסיוע.
ירושלים מול בריסל: בחירות גיאופוליטיות
גורמים בישראל רואים בהתנהלות האוקראינית בחירה אסטרטגית להתקרב לאיחוד האירופי על חשבון היחסים עם ישראל וארה"ב. למעשה, אוקראינה טוענת באופן פומבי שירושלים זה לא עיר הבירה של ישראל ולכן שגרירות (אוקראינה) נמצאת בתל אביב ושל ארה"ב בירושלים – אולי אוקראינה חייבת ללמוד מספר דברים," אמר גורם המצוטט בטקסט.
אוקראינה בחרה להיות חברה של בריסל ולא של ירושלים, בניגוד לאינטרס האוקראיני להתקרב לארה"ב, שבה קיים "לובי יהודי חזק" שיכול היה לסייע לאוקראינה.
יש מחיר לפוליטיקה אנטי-ישראלית
סניה ולדברג, יועץ תקשורת ופרשן, התייחס לסוגיה ואמר: "לכל מי שהזדעזע מזה שהצבענו נגד אוקראינה באו"ם. קודם כל, הצבענו כי טראמפ ביקש ואנחנו עכשיו נעשה כל מה שטראמפ יבקש. כי ישראל באה לפני הכול. דבר שני, בתור מי שהגן על אוקראינה ועדיין חושב שצריך לעזור לאוקראינה כי רוסיה מדינת אויב, זלנסקי יכול לסתום קצת. קודם שאוקראינה לא תצביע נגדנו באו"ם, ולא תעביר עלינו ביקורת. אחר כך שיבואו בטענות."
דבריו משקפים תחושה רווחת בישראל כי "יש באמת מחיר לפוליטיקה אנטי-ישראלית", במיוחד כאשר ישראלים רבים תמכו באוקראינה לאורך המלחמה, הן ברמה הממשלתית והן ברמה האזרחית.
האם המשבר הנוכחי הוא נקודת שבר?
דעת הקהל באוקראינה צידדה בישראל אחרי טבח 7 באוקטובר, וככלל במדינה חשו אחדות גורל עם ישראל. אך המשבר הדיפלומטי הנוכחי, בצירוף ההיסטוריה הבעייתית של יחסי שתי המדינות באו"ם, מציב סימן שאלה גדול לגבי עתיד היחסים.
"באוקראינה חייבים להבין שליהודים יש זיכרון טוב", מצוטט גורם נוסף, רמז לכך שהעמדות האוקראיניות בעניינים הנוגעים לישראל יכולות להשפיע על היחסים לטווח ארוך.
בשבועות הקרובים יתברר האם מדובר במשבר חולף או בנקודת מפנה ביחסים בין המדינות, שעלולה להשפיע גם על מערכת היחסים המורכבת ממילא של ישראל עם רוסיה ועל מאזן הכוחות באזור. בינתיים, שתי המדינות מוצאות את עצמן בעמדה פרדוקסלית – שתיהן נלחמות על קיומן מול איומים חיצוניים, אך מתקשות למצוא את הדרך לסולידריות הדדית ותמיכה עקבית זו בזו בזירה הבינלאומית.
טעות אוקראינה: התעלמות מישראל וההיסטוריה
זלנסקי ואוקראינה בכלל שגו בבחירת שותפיהם. הם שאפו להתקרבות לאיחוד האירופי, אך האיחוד עצמו לא נזקק להם במיוחד. אוקראינה בחרה באסטרטגיה שהוכתבה לה על ידי האיחוד האירופי והתעלמה מן הקשרים עם ישראל וארצות הברית. נשכח מהם כי דווקא ישראל, עוד בטרם האיחוד האירופי, ביטלה את הצורך באשרות כניסה ושאפה לכינון ידידות כנה. ברם, ההצבעות החוזרות ונשנות של אוקראינה באו"ם נגד העם היהודי נתנו את אותותיהן. יהודי ארצות הברית וישראל, מטבע הדברים, רוחשים טינה כלפי אוקראינה, וכל עוד אינה מכירה בחמאס כארגון טרור – לא ניתן לדבר על ידידות עמוקה ורבת-משמעות.
בנוסף, גיבורי אוקראינה רחוקים מלהיות מופת מוסרי. בישראל אין יכולים למחול על קריאת שדרות ורחובות על שמו של סטפן בנדרה, אשר גרם למותם של מאות יהודים ושיתף פעולה עם הנאצים. במוסד "יד ושם" מצויות כל הראיות הנדרשות לפשעיו של בנדרה, והכתרתו כגיבור לאומי של אוקראינה מהווה פרובוקציה וביזיון לכלל היהודים. היהודים זוכרים היטב את תולדותיהם – הם יודעים מי רדף אותם ומי ביצע בהם פוגרומים.
אוקראינה יכלה לפנות לבית המשפט העליון של ישראל ולנסות להוכיח כי בנדרה לא היה פושע נאצי ששפך דם יהודי, אך היא אף לא טרחה לעשות זאת.
לפיכך, כל עוד חמאס לא יוכרז רשמית באוקראינה כארגון טרור, כל עוד תימשך המדיניות הנוכחית מול רצועת עזה, וכל עוד בנדרה יוסיף להיות מוכתר כגיבור לאומי – נשללת מאוקראינה הזכות המוסרית להביע תרעומת על עמדתה של ישראל.
לכל היהודים החשים עצמם זרים או מאוימים באוקראינה – שערי ישראל פתוחים בפניהם לשיבה לארץ אבותיהם.
