בפסיקה תקדימית קבע בית המשפט העליון כי תביעות השתקה יובילו לפסיקת הוצאות מוגדלות שעשויות להגיע עד לגובה סכום התביעה המקורי. בנוסף, בית המשפט קבע כי יש לעודד דחייה על הסף של תביעות כאלה.
הפסיקה ניתנה במסגרת ערעור על תביעת דיבה בסך 2.5 מיליון שקלים שהגיש קיבוץ ניר-דוד נגד נתנאל וקנין, תושב בית שאן שניהל מאבק ציבורי לפתיחת נחל האסי לציבור הרחב.
השופט נעם סולברג, בהסכמת השופט אלכס שטיין, קבע שורת הנחיות לזיהוי וטיפול בתביעות השתקה. בין המאפיינים: פערי כוחות בין הצדדים, תביעת פיצוי מופרזת, עילת תביעה חסרת יסוד או גבולית, ותביעה המוגשת בגין אמירות בנושא ציבורי.
"פגיעתן הרעה של תביעות השתקה אינה נעוצה בתוצאה השיפוטית שמתקבלת באחריתן, אלא דווקא במחירים שגובה ההליך עצמו מן הנתבעים, בהיבטי לחצים נפשיים וכילוי משאבי זמן וממון", כתב השופט סולברג בפסק הדין.
על פי ההחלטה, כאשר מזוהה תביעת השתקה, בית המשפט רשאי למחוק אותה על הסף ולחייב את התובע בהוצאות מוגדלות. במקרים בהם התביעה מתבררת עד תום ונקבע כי היא תביעת השתקה, ההוצאות שייפסקו עשויות להגיע עד לגובה סכום התביעה המקורי.
השופט סולברג הדגיש כי המטרה היא ליצור הרתעה אפקטיבית מפני הגשת תביעות השתקה מלכתחילה. "תובע פוטנציאלי צפוי להיזהר שבעתיים מהגשת תביעת השתקה, נוכח הסיכון הרב שאליו ייחשף", ציין.
עמדת המיעוט: חשש מפגיעה בתובעים לגיטימיים
ממלא מקום נשיא העליון, השופט יצחק עמית, הביע בדעת מיעוט התנגדות למתווה המוצע. לטענתו, הצמדת ההוצאות לסכום התביעה עלולה ליצור "אפקט מצנן" גם עבור תובעים לגיטימיים.
השופט עמית הזהיר כי הסכנה המשמעותית יותר כיום היא דווקא הפצת תיאוריות קונספירציה וחדשות כזב ברשתות החברתיות. "כאשר חלק מהציבור מאמין בקונספירציות שקריות, אזי תמונת המציאות של הציבור אינה אותה תמונה, וחלקים בציבור אינם חיים על אותו מישור עובדתי אלא בעולם מציאות אחר", כתב.
משמעויות הפסיקה
הפסיקה מהווה נקודת מפנה בהתמודדות המשפטית עם תביעות השתקה בישראל. בעוד שבמדינות אחרות קיימים חוקים ייעודיים נגד תביעות השתקה (Anti-SLAPP), בישראל טרם נחקק חוק כזה. פסיקת העליון מספקת כעת כלים משמעותיים להתמודדות עם התופעה במסגרת הדין הקיים.
המתווה החדש צפוי להשפיע משמעותית על האופן שבו ארגונים וגופים חזקים ישקלו הגשת תביעות דיבה נגד מבקריהם. הסיכון הכלכלי המשמעותי הכרוך בהגשת תביעת השתקה עשוי להוביל לצמצום משמעותי בתופעה.
במקרה הספציפי של וקנין, בית המשפט דחה את בקשתו למחיקה על הסף, אך קבע כי אם יתברר בסוף ההליך שמדובר בתביעת השתקה, הוא עשוי לזכות בהוצאות משפט גבוהות במיוחד.
