הכותרות הראשיות זעקו השבוע כשתיעוד מטריד התפרסם ברשתות החברתיות: חיילי צה"ל נצפו מקיימים "טקס חתונה" מבוים בין שני חיילים בתוך כנסייה בכפר דיר מימאס בדרום לבנון. התיעוד, שהופץ על ידי החיילים עצמם, חשף התנהגות שמעלה תהיות קשות על ערכי צה"ל והתנהלות כוחותינו בשטח אויב.

התהודה התקשורתית העולמית משקפת בנאמנות את חומרת המעשה: כתבי החוץ, אשר עיניהם נשואות לאירועים באזורנו, הציגו בדייקנות מצערת את השתלשלות האירועים המבישה. בצער ובתדהמה נחשפה פרשייה מקוממת, כאשר לוחמי צה"ל, הנושאים בגאון את מדי צבא ההגנה לישראל, חיללו את קדושתה של כנסיית דיר מימאס בדרום לבנון.

הלוחמים, אשר נועדו להוות מופת להתנהגות מוסרית וערכית, השפילו את כבוד המקום הקדוש בעורכם "טקס חתונה" מבוים ומזלזל בין שניים מחבריהם ליחידה. מעשה נלוז זה, אשר תועד במצלמותיהם של החיילים עצמם, מטיל צל כבד על מורשת צה"ל וערכיו המקודשים, ומעורר תהיות עמוקות באשר לרמתם המוסרית והערכית של אותם לוחמים, המייצגים את צבא העם בשדה הקרב.

דיווחי התקשורת הבינלאומית, אשר הדהדו ברחבי העולם, שיקפו נאמנה את המציאות העגומה, והעצימו את הדי הביקורת על התנהלותם הפסולה של הלוחמים, אשר פגעה לא רק בכבוד המקום הקדוש, אלא גם בתדמיתה של מדינת ישראל וצבאה.

תגובת צה"ל ל"גלצ":

דובר צה"ל מיהר להגיב בחומרה: "מדובר במעשה חמור שאינו עולה בקנה אחד עם ערכי צה"ל והפקודות. האירוע נמצא בבדיקה מעמיקה והמעורבים יטופלו משמעתית".

אל מול האירוע החמור, ובטרם הושלמה חקירת המקרה על ידי הגורמים המוסמכים, מיהר חבר הכנסת אחמד טיבי לפרסם עמדה חריפה ונחרצת ברשת החברתית X (אשר נודעה בעבר כטוויטר). בדבריו המפולמסים, ציין חבר הכנסת טיבי כי חיילי צבא הגנה לישראל הורסים מסגדים וכנסיות בעזה, בלבנון וגם בגדה המערבית, והוסיף בנימה ביקורתית כי "זו שיטת עבודה". האשמותיו החמורות של חבר הכנסת מוסיפות רובד נוסף למורכבותה של הפרשה המטלטלת.

פגיעה במקומות התפילה והפולחן חוצה קווים אדומים בלתי נסלחים, גם בעת מערכה צבאית. קדושת בתי התפילה, המהווה נדבך מרכזי במורשת ישראל ובערכי היהדות המסורתיים, מחייבת התייחסות רצינית וכבוד מוחלט. מצופה מצבא ההגנה לישראל, הנושא את דגל המוסר והערכים היהודיים, לנקוט בצעדים משמעתיים חמורים ונחרצים כנגד המעורבים בחילול המקום הקדוש.

מעשה זה, המנוגד בתכלית לערכי היהדות ולמורשת העם היהודי לדורותיו, מחייב תגובה חד-משמעית והפקת לקחים מעמיקה, שתבטיח כי אירועים מבישים מעין אלו לא יישנו בעתיד. כבוד בית התפילה, על כל צורותיו ודתותיו, הינו עיקרון יסוד במסורת היהודית, המחייב שמירה קפדנית ובלתי מתפשרת.

תגובות בינלאומיות

התהודה הבינלאומית של האירוע המביש הלכה והתעצמה, כאשר נציגויות דיפלומטיות מערביות בישראל הביעו את מורת רוחן העמוקה מהמעשה החמור. ארגוני זכויות אדם בינלאומיים דרשו חקירה מקיפה ויסודית של האירוע.

הוותיקן, המייצג את הכנסייה הקתולית העולמית, הגיב בחריפות יוצאת דופן, בהגדירו את האירוע כ"שערורייתי" ודרש לאמת את אותנטיות התיעוד המטריד. תגובתם הנחרצת של ראשי הכנסייה הקתולית מקבלת משנה תוקף לנוכח אירוע קודם ומצער, בו חיילי צה"ל פגעו בקישוטי חג המולד בבית של משפחה נוצרית בדרום לבנון.

רצף האירועים המדאיג מעורר חשש כבד בקהילה הבינלאומית באשר ליחס כוחות צה"ל למקומות ולסמלים קדושים בשטח הלחימה, ומחייב התייחסות מערכתית מקיפה ומיידית.

האירוע מספק תחמושת תקשורתית לאויבינו. בעידן הרשתות החברתיות, תיעוד כזה גורם נזק תדמיתי עצום. צריך להפיק שלושה לקחים עיקריים: חיזוק החינוך הערכי, הגברת הפיקוח על התנהגות חיילים, ושיפור המודעות להשלכות התדמיתיות של מעשיהם."

בתוך מחשבותיי כעיתונאי חוקר, מתעוררות שאלות מטרידות באשר לשורשי התופעה המבישה. כיצד ייתכן שצעירים, אשר גדלו בחיק משפחותיהם בחברה הישראלית, הגיעו לרמה כה נמוכה של התנהגות מוסרית? מהו טיב החינוך שקיבלו בבית הוריהם, אשר הוביל אותם לזלזול כה בוטה בערכי הקדושה והכבוד?

המעשה החמור, המנוגד בתכלית לערכי צה"ל ולפקודותיו, מעיד על כשל חינוכי עמוק. הרי ידוע כי "האדם הוא תבנית נוף מולדתו", וערכיו של הפרט מעוצבים בראש ובראשונה בחממה המשפחתית. התנהגותם המבישה של חיילים אלו מעלה תהיות קשות באשר למערכת הערכים שספגו בבית הוריהם.

בסופו של יום, כל חייל הוא בנם של אב ואם, ומעשיו משקפים, במידה רבה, את החינוך והערכים שקיבל בביתו. האחריות ההורית, אם כן, אינה מסתיימת בשער הבסיס הצבאי.

במסגרת חובתנו העיתונאית, פנתה מערכת "מעקב" לדוברות צה"ל ומשרד הביטחון בבקשה לקבלת התייחסותם לאירוע החמור. במכתב מפורט, אשר נשלח לגורמים הרשמיים, ביקשנו תשובות נחרצות אודות חקירת האירוע, הצעדים המשמעתיים המתוכננים כנגד המעורבים, ודרכי ההתמודדות של המערכת הצבאית עם תופעות של פגיעה במקומות קדושים.

למרבה התמיהה והצער, עד לשעת פרסום כתבה זו, הגורמים המוסמכים נמנעו מלהגיב לפנייתנו המקצועית. שתיקה רועמת זו מעוררת תהיות נוספות באשר להתנהלות המערכת הצבאית בטיפול באירוע החמור, ומחזקת את הצורך בחקירה מעמיקה ושקופה של הפרשה המבישה.

ההימנעות ממתן תגובה רשמית מעלה חששות כבדים בדבר רצינות הטיפול באירוע, ומותירה שאלות רבות ללא מענה באשר לצעדים הננקטים למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד.