דים אמור
שר החוץ הישראלי, ישראל כ"ץ, הצהיר ברשת החברתית X ב-8 באוגוסט:
"היום הוריתי על ביטול המעמד הדיפלומטי של 8 דיפלומטים נורבגים בישראל שעסקו בענייני הרשות הפלסטינית.
במקום להילחם בטרור הפלסטיני לאחר ה-7 באוקטובר ולתמוך בישראל במלחמתה נגד ציר הרשע האיראני, נורבגיה בחרה לתגמל את הרוצחים והאנסים של חמאס על ידי הכרה במדינה פלסטינית. אך הם לא עצרו שם – הם גם הצטרפו לתביעה חסרת הבסיס נגדנו בבית הדין הפלילי הבינלאומי, בבקשה להוציא צווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון.
נורבגיה נקטה במדיניות חד-צדדית בסוגיה הפלסטינית ולכן תודר מכל מעורבות בה.
מי שתוקף אותנו ונוקט במדיניות חד-צדדית נגדנו ישלם מחיר".
כ"ץ האשים את נורווגיה בכך שבמקום לתמוך בישראל במאבקה נגד הטרור, היא בחרה "לתגמל את הרוצחים והאנסים של חמאס על ידי הכרה במדינה פלסטינית".
בתגובה, שר החוץ הנורווגי, אספן בארת' איידה, הביע את מחאתו החריפה על הצעד הישראלי.
בהודעה לתקשורת מסר איידה:
"זהו צעד קיצוני שמשפיע בראש ובראשונה על יכולתנו לסייע לאוכלוסייה הפלסטינית. זה מראה שוב שממשלת נתניהו פועלת באופן אקטיבי נגד פתרון שתי המדינות.
נורבגיה היא ותמיד תהיה ידידה של ישראל והעם הישראלי. בה בעת, נורבגיה הייתה ברורה בביקורתה על הכיבוש, על האופן שבו נוהלה המלחמה בעזה ועל הסבל שנגרם לאוכלוסייה האזרחית הפלסטינית. ההחלטה של היום תהיה בעלת השלכות על יחסינו עם ממשלת נתניהו.
אנו שוקלים כעת אילו צעדים נורבגיה תנקוט כדי להגיב למצב שממשלת נתניהו יצרה כעת.
חשוב לכל המדינות שערוצים דיפלומטיים יהיו פתוחים ומתפקדים היטב, במיוחד כאשר המצב באזור חמור כפי שהוא כעת. הפרעה לדיפלומטים בעבודתם היא עניין חמור.
ללא קשר להחלטה זו, העדיפות העיקרית של נורבגיה היא לפעול למען שלום ופתרון דיפלומטי לסכסוכים במזרח התיכון".
משרד החוץ הישראלי הרחיב על עמדתו בהודעה רשמית ב-11 באוגוסט, בה נטען כי "מדיניות ממשלת נורווגיה כלפי ישראל, מאז המתקפות הברוטליות של חמאס, חזבאללה, איראן, החות׳ים ואחרים כנגד ישראל היא קיצונית, חד-צדדית ואנטי-ישראלית." המשרד הדגיש כי נורווגיה "איבדה את אמון ישראל ואת תפקידה המיוחד מאז הסכמי אוסלו".
המשבר הנוכחי מגיע על רקע שורה של מחלוקות בין שתי המדינות. ישראל מאשימה את נורווגיה בתמיכה בהליך משפטי נגדה בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), בהכרה במדינה פלסטינית, ובסירוב להכריז על חמאס כארגון טרור. מנגד, נורווגיה טוענת כי היא פועלת בהתאם לעקרונות המשפט הבינלאומי ולטובת קידום פתרון שתי המדינות.
המשבר עלול להשפיע לרעה על מאמצי השלום באזור. נורווגיה מילאה תפקיד מפתח בתהליך אוסלו ובמאמצי תיווך מאוחרים יותר. הרחקתה מהזירה עלולה לצמצם את האפשרויות לדיאלוג בין הצדדים.
ברם, ישראל מאותתת לקהילה הבינלאומית שהיא לא תקבל התערבות חד-צדדית בסכסוך. זה עשוי לדרבן מדינות אחרות לנקוט בגישה מאוזנת יותר.
