האם ייתכן כי הציבור הישראלי הגיע לכדי רוויה מן הדעות הרווחות? עלייתו המטאורית של ערוץ 14 מעוררת עניין רב.
מחר (שבת), צפויים להתפרסם נתוני הצפייה הרשמיים. על פי הערכות מוקדמות, ניכרת מגמת עלייה בשיעורי הצפייה של ערוץ 14, אם כי יש להמתין לפרסום התוצאות הסופיות והמוסמכות. יתרונם של סקרי דעת קהל טמון בכך שהם נערכים באופן בלתי תלוי בנתוני הצפייה הרשמיים, אשר נאספים על ידי IARB.
תוצאות הסקר
הסקר, שכלל 1,092 משתתפים מעל גיל 18 מרחבי הארץ, הציג את התוצאות הבאות:
1. ערוץ 14 – 47%
2. ערוץ 12 – 27%
3. ערוץ 11 – 8%
4. ערוץ 13 – 6%
5. ערוץ i24 – 5%
6. אין טלוויזיה – 6%
7. ערוץ 9 – 1%
תוצאות אלו מציגות תמונה מעניינת של מפת התקשורת הישראלית, עם ערוץ 14 מוביל באופן משמעותי על פני מתחריו.
עלייתו של ערוץ 14
ערוץ 14, שבעבר היה ידוע כערוץ 20, הצליח לבסס את מעמדו כאלטרנטיבה משמעותית לערוצים המסחריים הגדולים. הערוץ, המזוהה עם הימין הפוליטי, מציע תכנים המדגישים ערכים שמרניים ולאומיים. יש לציין כי הערוץ אינו משדר בשבת, עובדה המחזקת את אופיו הייחודי בנוף התקשורתי הישראלי. הערוץ מציע פרספקטיבה שונה מזו של ערוצי המיינסטרים, המושכת קהל שחש כי דעותיו אינן מיוצגות מספיק בתקשורת הכללית. למרות היותו ערוץ קטן יחסית, ערוץ 14 השקיע בפיתוח תכנים איכותיים ומגוונים. חלק מהצופים מביעים אמון רב יותר בדיווחי הערוץ, בהשוואה לערוצים אחרים.
ירידה בפופולריות של ערוצים מסורתיים
במקביל לעלייתו של ערוץ 14, ניכרת ירידה בפופולריות של ערוצים מסורתיים כמו ערוץ 12. חלק מהצופים חשים כי ערוצים אלו מציגים נקודת מבט שמאלנית מדי. הקהל מחפש מקורות מידע מגוונים יותר, מעבר לערוצים המסורתיים. מעבר לפלטפורמות דיגיטליות וצפייה לפי דרישה משפיע על הרגלי הצפייה.
עלייתו של ערוץ i24
תוצאה מעניינת נוספת היא הצלחתו היחסית של ערוץ i24, שהצליח להשיג 5% מהצפייה. הערוץ, שהחל את דרכו כערוץ חדשות בינלאומי בשפה האנגלית, הרחיב את שידוריו לשפה העברית והצליח לבסס את מעמדו בשוק המקומי. הצלחה זו מדגישה את הביקוש לתכני חדשות ואקטואליה איכותיים ומגוונים.
משמעות הסקר
חשוב לציין כי סקר זה אינו מהווה תחליף לנתוני הרייטינג הרשמיים, אך הוא מספק תובנות חשובות לגבי מגמות בשוק הטלוויזיה הישראלי. התוצאות מצביעות על:
1. שינוי בהעדפות הקהל: ניכר כי חלק משמעותי מהציבור מחפש אלטרנטיבות לערוצים המסורתיים.
2. פיצול בשוק: השוק הטלוויזיוני הופך למפוצל יותר, עם ערוצים קטנים יותר המצליחים לתפוס נתח משמעותי מהקהל.
3. חשיבות הגיוון: הצלחתם של ערוצים המציעים נקודות מבט שונות מדגישה את חשיבות הגיוון בתקשורת.
תוצאות הסקר מציגות תמונה מרתקת של נוף התקשורת הישראלי המשתנה. בעוד שיש לקחת את תוצאות הסקר בפרופורציות המתאימות, הן בהחלט מצביעות על מגמות חשובות בהעדפות הצפייה של הציבור הישראלי. עם זאת, רק פרסום נתוני הרייטינג הרשמיים יוכל לספק תמונה מדויקת יותר של מפת הצפייה בישראל.
מדידת הרייטינג בישראל: מחלוקת מתמשכת ושיטות מיושנות
בעולם התקשורת הישראלי, מדידת הרייטינג היא נושא שנוי במחלוקת זה שנים רבות. הוועדה הישראלית למדרוג (IARB), הגוף האחראי על מדידת הצפייה בערוצי הטלוויזיה והרדיו בישראל, מצאה את עצמה תחת ביקורת מתמדת בשל שיטות המדידה שלה, אשר רבים טוענים כי הן מיושנות ולא מדויקות.
הביקורת העיקרית על הוועדה נוגעת לייצוג הלא מאוזן של קבוצות אוכלוסייה שונות בפאנל המדגם. טענות רבות הועלו לגבי תת-ייצוג של ערבים ומסורתיים, לעומת ייצוג יתר של האוכלוסייה החילונית. בנוסף, נטען כי שיטת "חיתוך הפינות" שבה משתמשת הוועדה מובילה להצגת נתוני צפייה מוגזמים שאינם משקפים את המציאות.
מחלוקת זו הגיעה לשיאה בינואר 2013, כאשר ערוץ 9 הגיש עתירה נגד הוועדה, בדרישה למנות נאמן חיצוני שיבחן את עבודתה. הערוץ טען כי נתוני הרייטינג המיוחסים לאוכלוסיית העולים אינם משקפים את המציאות. למרות שהעתירה הוסרה כעבור חודשיים, היא הדגישה את חוסר האמון הגובר בשיטות המדידה הקיימות.
בדצמבר 2017, המשבר החריף כאשר ערוץ 20 הודיע על פרישתו מהוועדה, בטענה ל"חוסר אמינות של הנתונים וחוסר שוויון בין משתתפי הוועדה". צעד זה לווה באיומי פרישה מצד גופי שידור נוספים, כולל הטלוויזיה החינוכית ותאגיד השידור הישראלי.
נקודת המפנה המשמעותית ביותר הגיעה בדצמבר 2019, כאשר תאגיד השידור הישראלי (כאן) הודיע על פרישתו מהוועדה. הסיבה העיקרית שצוינה הייתה השינוי הדרמטי בהרגלי הצפייה של הציבור הישראלי – מעבר מצפייה בטלוויזיה המסורתית לצפייה באינטרנט – שינוי שלטענת התאגיד לא קיבל ביטוי הולם בשיטות המדידה של הוועדה.
בשנת 2023 פרסם אתר החדשות המקוון YNET מאמר תחת הכותרת: "השיטה לא מושלמת": כך מודדים רייטינג בטלוויזיה בישראל – והאם צפוי שינוי?".
YNET הוסיף וציין: "בעידן הדיגיטלי נרשמים מיליוני צפיות, אולם שיטת מדידת שיעורי הצפייה לא הותאמה בהתאם, כאשר נתוני הזרמת התוכן אינם מהווים כלל חלק מהמשוואה. רוני ארן, מנכ"ל ועדת המדרוג, התארח בתוכנית 'מחוץ למסגרת' ברדיו YNET וניסה להשיב על שאלת הרלוונטיות של השיטה הקיימת. כמו כן, סמנכ"ל הדיגיטל של תאגיד השידור הישראלי 'כאן' הביע את דעתו כי 'הדיון אודות שיעורי הצפייה ראוי שישתנה בשלב זה'".
ככל שהשוק ממשיך להתפתח ולהשתכלל, יהא זה מרתק לחזות כיצד יגיבו הערוצים השונים לתמורות אלו, ומה תהא השפעתן על טיב התכנים ועל מגוונם המוצעים לצופה הישראלי.
