לפי דיווחים בסוכנות הידיעות רויטרס, ישראל הסכימה לאפשר לצוות מטעם משרד התובע הראשי להיכנס לרצועת עזה לצורך איסוף ראיות. צעד זה נעשה בעקבות לחץ דיפלומטי מצד וושינגטון ולונדון, ולאחר שבית הדין בהאג הבטיח לאפשר לישראל להציג את עמדתה ולהתמודד עם הטענות המופנות כלפיה. ואולם, שבוע לפני המועד המתוכנן לכניסת המשלחת, הודיע חאן בראיון ל-CNN על כוונתו להגיש צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט ומנהיג חמאס יחיא סינוואר, בטענה לביצוע פשעי מלחמה.
החלטתו של חאן עוררה תגובות קשות בקרב בעלות בריתה של ישראל. ארצות הברית, על פי הדיווחים, הפסיקה את שיתוף הפעולה עם בית הדין בהאג, בעוד בריטניה איימה בקיצוץ המימון למוסד. צעדים אלה משקפים את המתח הגובר בין המדינות המערביות לבין בית הדין הבינלאומי, ומעלים שאלות לגבי יכולתו של המוסד לפעול באופן אפקטיבי בזירה הבינלאומית.
מומחים לדין בינלאומי מדגישים כי החלטתו של חאן מעוררת תהיות לגבי תהליך קבלת ההחלטות בבית הדין ומידת האובייקטיביות שלו. הם מציינים כי ביטול הביקור המתוכנן ברצועת עזה מונע מבית הדין את האפשרות לאסוף ראיות ישירות מהשטח, דבר שעלול לפגוע באמינות הממצאים והמסקנות.
בישראל, ההתפתחות האחרונה נתפסת כניצחון דיפלומטי מסוים, אך גם כאתגר משמעותי ליחסי החוץ של המדינה. גורמים רשמיים בירושלים הדגישו את נכונותה של ישראל לשתף פעולה עם גופים בינלאומיים, תוך שמירה על זכותה להגן על אזרחיה מפני טרור.
בעוד שהמשבר הנוכחי מדגיש את המורכבות של הזירה המשפטית הבינלאומית, הוא גם מעלה שאלות רחבות יותר לגבי תפקידם של מוסדות בינלאומיים בהתמודדות עם סכסוכים מורכבים. ההתפתחויות הקרובות צפויות להשפיע לא רק על מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית, אלא גם על עתידו של בית הדין הפלילי הבינלאומי ועל היחסים בין מדינות המערב למוסדות הצדק הגלובליים.
צילום: פיטר דה-יונג
