על רקע התחממות הביטחונית ברצועת עזה, צה"ל ממשיך לפעול בתקיפות ובנחישות במרחב הרצועה, תוך ביצוע משימותיו המבצעיות והבטחת שלומם וביטחונם של אזרחי מדינת ישראל.

אתמול (31.08.2026) פרסם דובר צה"ל כי כוחות הביטחון חיסלו מפקד אספקה ותחזוקה בארגון הטרור חמאס אשר היווה איום מיידי. על פי הודעת דובר צה"ל:

"צה"ל תקף במרחב צברה שבעיר עזה מוקדם יותר היום (ב') וחיסל את המחבל עמר מוחמד רושדי סראג, מפקד בפלוגת האספקה והתחזוקה של העיר עזה בארגון הטרור חמאס. במסגרת תפקידו, המחבל ניהל את אספקת אמצעי הלחימה למחבלי חמאס בעיר עזה. באותה פעולה, הותקף גם מחבל בזרוע הצבאית של ארגון הטרור חמאס.

המחבלים קידמו מתווי טרור נגד כוחות צה"ל ואזרחי מדינת ישראל בעת האחרונה ופעלו לשיקום יכולות הארגון, תוך הפרה שיטתית של הפסקת האש. המחבלים הותקפו להסרת האיום. כוחות צה"ל בפיקוד הדרום פרוסים במרחב בהתאם להסכם וימשיכו לפעול להסרת כל איום".

צילום: דובר צה"ל

הפעילות המבצעית נמשכה גם היום (01.09.2026), כאשר דובר צה"ל עדכן על תקיפה נוספת שמטרתה הסרת איום מיידי בצפון הרצועה:

"צה"ל תקף לפני זמן קצר מפקד מהזרוע הצבאית של ארגון הטרור חמאס במרחב ג'באליה. המחבל קידם בעת האחרונה מתווי טרור נגד כוחות צה"ל ואזרחי מדינת ישראל ופעל לשיקום יכולות הארגון, תוך הפרה שיטתית של הפסקת האש.

המחבל הותקף להסרת האיום. כוחות צה"ל בפיקוד הדרום פרוסים במרחב בהתאם להסכם וימשיכו לפעול להסרת כל איום".

כוחות צה"ל בפיקוד הדרום שומרים על פריסה מתוחה במרחב בהתאם להסכמים, ומבהירים כי ימשיכו לפעול ללא פשרות להסרת כל איום על ביטחון המדינה ותושביה.

הצילום הראשי נוצר באמצעות סוכן AI של מערכת "מעקב".

הפוסט צה"ל חיסל דרג פיקודי בחמאס: תקיפות ממוקדות ברצועה הופיע לראשונה ב-מעקב.

רג'פ טאיפ ארדואן הטיל ביום ראשון את הפצצה הדיפלומטית: טורקיה שוקלת ברצינות לשלוח כוחות צבא לעזה. הנשיא הטורקי, שהאשים את ישראל בעבר ברצח עם, הודיע ביוהנסבורג כי אנקרה בוחנת כיצד לפרוס את כוחותיה במסגרת כוח בינלאומי שיוקם ברצועה. "נחליט לאחר שנסיים את הדיונים", אמר במסיבת עיתונאים בשולי פסגת ה-G20, והשאיר את הזירה הבינלאומית בספק.

המהלך הטורקי איננו צומח בחלל ריק. אנקרה, החברה היחידה במזרח התיכון המוסלמי בארגון נאט"ו, שיחקה תפקיד מרכזי במשא ומתן שהוביל להפסקת האש בעזה. היא חתמה על ההסכם במצרים לצד מדינות נוספות, והתחייבה לא רק לפקח על יישומו אלא גם להצטרף לכוח הייצוב שיוקם. כעת, כשההסכם מתגבש, ארדואן דורש את חלקו בשטח – במילים אחרות: נוכחות צבאית פיזית בלב הסכסוך.

הצעד מעמיד את ישראל במבוכה קשה. מדינה שארדואן כינה "רוצחת עם" עשויה כעת למצוא עצמה פועלת בקרבה גיאוגרפית לכוחות צבאיים טורקיים. היחסים בין ירושלים לאנקרה, שהיו פעם ברית אסטרטגית, קרסו בשנים האחרונות. ארדואן הפך לאחד המבקרים הקשים ביותר של המדיניות הישראלית בזירה הבינלאומית, והפסקת האש בעזה מעניקה לו כעת את הזדמנות הזהב להפוך את הנאומים לנוכחות ממשית. השאלה איננה אם ישראל תרצה, אלא אם תוכל למנוע.

לפי סוכנות רויטרס, אנקרה התמנעה למתווכת מרכזית בתהליך המדיני המורכב שהוביל להפסקת האש. תפקיד זה מקנה לה כעת משקל דיפלומטי כבד, והיא מנצלת אותו להשגת מטרה ברורה: חזרה למזרח התיכון כשחקן צבאי מרכזי. הנשיא הטורקי, שמקדם מזה שנים חזון נאו-עות'מאני של טורקיה כמעצמה אזורית, רואה בעזה שער כניסה. אם יצליח להכניס חיילים טורקים לרצועה תחת לגיטימציה בינלאומית, הוא ישיג מה שלא הצליח במשך עשור: נוכחות צבאית ישירה במוקד המזרח-תיכוני הלוהט.

אבל ארדואן לא מסתפק במזרח התיכון בלבד. הוא הודיע כי מחר, ביום שני, יקיים שיחת טלפון עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. הנושא: הסכם התבואה שקרס. לאחר שאירח לאחרונה את זלנסקי, ארדואן אמר לכתבים כי יפעל לחידוש ההסכם בשיחתו עם פוטין, למרות שהמאמצים הקודמים של טורקיה להשיג הסכמה נכשלו. בכך הוא מציב את עצמו כמתווך בלתי נמנע בשני המוקדים הבוערים בזמן אמת: עזה ואוקראינה.

המהלך הכפול חושף את האסטרטגיה הטורקית: לתפוס מקום בכל שולחן מו"מ אזורי או בינלאומי. אנקרה מנצלת את מעמדה הייחודי – חברה בנאט"ו מצד אחד, מקורבת למוסקבה מצד שני, דוברת בשם העולם המוסלמי מצד שלישי – כדי להפוך לבלתי נמנעת. כל צד זקוק לה, ולכן אף צד לא יכול להתעלם ממנה. זו דיפלומטיה של כוח, לא של ערכים.

השאלה המרכזית שמרחפת כעת מעל לכל המהלכים הללו היא פשוטה: מה יקרה כאשר החלטה תתקבל באנקרה? אם טורקיה אכן תחליט לשלוח חיילים לעזה, היא תיצור תקדים חדש. זו תהיה הפעם הראשונה מזה עשרות שנים שכוחות של מדינת נאט"ו מוסלמית יפרסו בלב הסכסוך הישראלי פלסטיני. המשמעויות יהיו מרחיקות לכת – עבור ישראל, עבור האזור, ועבור מאזן הכוחות שהתגבש במשך דורות.

ארדואן מודע לכך היטב. ככל הנראה הוא פועל בשני מסלולים בו זמנית – בעזה ובאוקראינה – ומבקש להציג לעולם כי טורקיה שבה למגרש של המעצמות. השאלה איננה עוד אם ברצונו להתבסס כ"הבוס החדש של עזה", אלא מתי יבחר לעשות זאת.

צלום: רויטרס

הפוסט ארדואן מאתגר את ישראל: האשים ברצח עם ושולח צבא לעזה הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

שישי, 24 באוקטובר 2025, התגלה כיום מורכב במיוחד על פני הבמה העולמית. בעוד ארצות הברית נותרה בשיתוק ממשלתי חלקי למשך 24 ימים רצופים ללא סימני פריצת דרך בקונגרס, אירועים דרמטיים מתרחשים במקביל בכל יבשות העולם. מהמלחמה באוקראינה ועד למתיחות במזרח התיכון, ממהלכים כלכליים גלובליים ועד לפריצות דרך מדעיות – העולם ממשיך להתגלגל אף כשהמעצמה הגדולה ביותר מתקשה להזיז את גלגליה המינהליים. הכתבה הזו מביאה את התמונה המלאה של יום שלם בתנועה, עם השלכות רחבות היקף על העולם של מחר.

בוושינגטון, הבית הלבן הפתיע היום כשהכריז על נסיגה מתוכנית שנויה במחלוקת לפרוס כוחות פדרליים בסן פרנסיסקו. ההחלטה הגיעה לאחר לחץ אינטנסיבי שהפעילו הן עיריית סן פרנסיסקו והן ענקיות תעשיית ההיי-טק, שחששו מהשלכות על הפעילות העסקית באזור המפרץ. במקביל, ניתוח כלכלי חדש של בלומברג חושף מגמה מדאיגה: בום מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית מאיים לדחוק השקעות קריטיות בייצור התעשייתי. מדובר במגמה כלכלית בולטת של 2025 שעלולה לעצב מחדש את הנוף התעשייתי האמריקאי לעשורים הבאים. כשהסנאט ובית הנבחרים נותרים בקיפאון, משרד המדינה וגורמי מדיניות אחרים נאלצים להמשיך בניהול יום-יומי תחת אילוצים תקציביים ופוליטיים חמורים.

חזית המלחמה באוקראינה המשיכה להתלקח היום, כאשר הנשיא זלנסקי הופיע בלונדון עם סדרת דרישות חדות מארצות הברית. במרכז נאומו עמדה דרישה להרחבת הסנקציות לכל מגזר הנפט הרוסי, יחד עם בקשה לאספקת טילי שיוט ארוכי טווח שיאפשרו לאוקראינה לפגוע עמוק בעורף הרוסי. התגובה הרוסית לא איחרה לבוא – גל תקיפות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים פקד ערים אוקראיניות, עם פגיעות משמעותיות בתשתיות אנרגיה ותחבורה. כלי התקשורת המערביים מדווחים על מרוץ טכנולוגי שבו אוקראינה מגבירה את השימוש בכלי טיס בלתי מאוישים מתקדמים כדי להערים על מערכות ההגנה האווירית הרוסיות. במקביל, דיווחים לא מאומתים מערביים מציינים שימוש אוקראיני בטילי Storm Shadow נגד מתחם תעשייתי ברוסיה, מה שמעיד על הסלמה משמעותית ביכולות התקיפה של כוחות קייב.

האיחוד האירופי, מצדו, נמצא בעיצומה של מערכה דיפלומטית מורכבת. הצהרה משותפת של יושב ראש הממשלה הבריטי סטארמר והנשיא הצרפתי מקרון לאחר פגישה של קואליציית הנכונים לסייע הדגישה את המשך התיאום האירופי בנוגע לסיוע לאוקראינה. אולם, בריסל עומדת גם בפני אתגר אחר – שיחות מתוכננות בשבוע הבא עם סין על מגבלות יצוא של אדמות נדירות. מדובר בחומרים קריטיים לתעשיית הרכב, השבבים והמטוסים, ועימות רגולטורי זה עלול להיות בעל השלכות רוחב על כלל המשק האירופי. הנציבות האירופית מפרסמת גם ממצאים מקדמיים על הפרות של מטא וטיקטוק של חובות שקיפות לפי חוק השירותים הדיגיטליים, מה שמעיד על נחישות האיחוד לאכוף את הרגולציה החדשה שלו. בד בבד, בכיר בנציבות הביע ביקורת חריפה על חסמי מיזוגי הבנקאות באירופה, תמרור אזהרה למערכת הפיננסית היבשתית.

במזרח התיכון, מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו ביקר היום במתקן התיאום האמריקאי בינלאומי בישראל והעביר מסר ברור: אין תוכנית חלופית להסכם הפסקת האש, וישראל תהיה זו שתקבע את הרכב הכוח הבינלאומי המיועד לפעול בעזה. הביקור מגיע על רקע גינויים אזוריים נרחבים לקידום הצעות חוק ישראליות בדבר החלת ריבונות ביהודה ושומרון, אם כי דיווחים מדיניים אירופיים מצביעים על בלימה ישראלית בעקבות לחץ אמריקאי. בשטח עצמו, המתיחות נמשכת – לייבלוגים ישראליים מדווחים על מתיחות סביב סוגיית השבת גופות חטופים וחילופי אש עקביים עם חזבאללה בדרום לבנון. צה"ל תקף יעדים של הארגון, ולפי דיווחים ישראליים חוסל ראש הלוגיסטיקה של חזבאללה בדרום לבנון. הנשיא הטורקי ארדואן קרא ללחץ בינלאומי שיכפה על ישראל עמידה בהפסקת האש, אך עד כה נראה שהפוליטיקה הבינלאומית רחוקה מלהגיע לקונצנזוס בנושא.

קנדה מתמודדת עם משבר כלכלי-מסחרי משלה. ראש הממשלה מארק קרני הודיע היום על נכונות לחדש את שיחות הסחר עם ארצות הברית לאחר שהושעו בעקבות קמפיין פרסומי שנוי במחלוקת של מחוז אונטריו. המתיחות הכלכלית נותרת גבוהה, כאשר סקר רויטרס מראה שכלכלנים צופים הורדת ריבית נוספת של בנק קנדה ל-2.25 אחוזים ב-29 באוקטובר. קרני ניצל גם את יום האומות המאוחדות כדי להדגיש את תפקידה ההיסטורי של קנדה בבניית מערכת שמירת השלום הבינלאומית, בניסיון ברור לחזק את המעמד הדיפלומטי הקנדי בעת משבר.

ביפן, ראש הממשלה החדש סנאה טקאיצ'י נשא היום את נאום המדיניות הראשון שלו בפני הפרלמנט. במרכז הנאום עמדו שני יעדים מרכזיים: האצת היעד להגדלת תקציב ההגנה ל-2 אחוזים מהתוצר עד מרץ הקרוב, ורפורמות כלכליות להמרצת הצמיחה. מדובר בשינוי מדיניות בולט בהשוואה למדיניות היפנית המסורתית של צמצום ההוצאה הביטחונית. תנועה זו משקפת את החששות הגוברים מהתנהגות סין וצפון קוריאה באזור. אולם, אין הכל מושלם – נתוני S&P Global מראים האטה בתאוצה הכלכלית לצד לחצי מחירים גוברים באוקטובר, מה שמעיד על אתגרים כלכליים משמעותיים בפני הממשלה החדשה.

אוסטרליה חווה יום חיובי בשווקים, כאשר שוקי האנרגיה והבורסה הסתגלו בחיוב לסנקציות אמריקאיות חדשות על רוסיה. הסקירה השבועית נותרת זהירה אך אופטימית, משקפת את הרגישות האוסטרלית להתפתחויות גיאו-פוליטיות במזרח אסיה ובשווקי הסחורות העולמיים.

באפריקה, מהלך כלכלי משמעותי היה להודעת FATF על הסרת דרום אפריקה וניגריה מהרשימה האפורה של מדינות בסיכון גבוה להלבנת הון ומימון טרור. צעד זה צפוי לשפר משמעותית את יכולת המדינות הללו לגייס הון ולמשוך השקעות זרות. במקביל, משטרת גאנה חילצה 57 קורבנות של סחר בבני אדם הקשור לפשיעת סייבר, לאחר פירוק חוליה בינלאומית שפעלה בניגריה. בקמרון, דיווחים מצביעים על ניתוקי אינטרנט מתמשכים לאחר בחירות שנויות במחלוקת, תופעה מדאיגה המזכירה את השימוש הפוליטי במדיום הדיגיטלי כאמצעי שליטה.

על פני השווקים העולמיים, סנקציות הולכות ונעשות מהודקות על מגזר האנרגיה הרוסי. האיחוד האירופי וארצות הברית מתאמים את מהלכיהם, ובסין חלק מחברות הנפט הממלכתיות הודיעו על השהיית רכישות נפט ימיות מרוסיה. מהלך זה, אם יתרחב, עלול לפגוע באופן משמעותי ביכולת הכלכלית של מוסקבה להמשיך במלחמה. ארצות הברית מעמיקה גם את החקירה בדבר עמידתה של סין בהסכם הסחר מ-2020, כאשר הנשיא טראמפ מכוון לעסקת-על עם הנשיא שי בסבב אסייתי מתוכנן. איומי מכסים חדשים אמורים להיכנס לתוקף ב-1 בנובמבר אם לא תיווצר פריצת דרך דיפלומטית.

בזירת המדע והרפואה, יום זה הביא מספר פריצות דרך. מחקר חדש של בית החולים סנט-ג'וד חשף מנגנון מיטוכונדרי-ליזוזומלי חדש השולט בתאי T רגולטוריים, פיתוח שעשוי לשפר באופן משמעותי אימונותרפיות לסרטן ומחלות אוטואימוניות. באוניברסיטת קיימברידג', הדמיה חדשה אפשרה זיהוי אשכולות חלבון אלפא-סינוקלאין שעלולים להצית את מחלת הפרקינסון, פיתוח שעשוי לאפשר אבחון מוקדם ואולי גם התערבות טיפולית בטרם החל נזק בלתי הפיך. אלי לילי דיווחה על נתונים מבטיחים לתרופות חדשות לדרמטיטיס אטופית ואלופציה, צעדים נוספים בכיוון הרחבת התוויות לשוק התרופות העצום. אולם, לא הכל חיובי – דוח משותף של JAMA וארגון הבריאות העולמי חושף כי כמעט שליש מאנשי הצוות הרפואי באירופה מדווחים על תסמיני דיכאון, ויותר מ-10 אחוזים דיווחו על מחשבות אובדניות בשבועיים האחרונים. קריאת השכמה זו למערכות הבריאות מצביעה על המחיר האנושי הנסתר של מערכות בריאות עמוסות יתר על המידה.

בתחום החלל והטכנולוגיה, SpaceX השלימה היום שיגור מוצלח נוסף של SpainSat NG-2, קובעת שיא שנתי חדש במספר השיגורים. ההישג מדגיש את ההשתלטות ההולכת וגוברת של חברות פרטיות על תעשיית החלל. בהודו, הארגון המרחבי ההודי ISRO דיווח כי תוכנית גאגניאן למשימת אסטרונאוטים הושלמה ב-90 אחוזים, צעד היסטורי שעשוי להפוך את הודו למעצמת חלל מאוישת בשנים הקרובות. בענף הבינה המלאכותית, דיווחים על עסקאות ענק בשבבי AI ועלייה בהשקעות במרכזי נתונים מצביעים על כך שהבום הטכנולוגי עדיין במרוץ מלא, למרות חששות כלכליים.

בתרבות והבידור, סוף השבוע בארצות הברית יראה בכורות של סרטים חדשים כולל Regretting You ו-Bugonia, כאשר תעשיית הקולנוע מנסה למשוך קהל בתקופת שפל יחסי. בהודו, סרטו של הכוכב דהנוש, Idli Kadai, יעלה לנטפליקס ב-31 באוקטובר, צעד שמדגיש את חשיבותן ההולכת וגדלה של פלטפורמות הסטרימינג בשוק הקולנוע ההודי.

אנטישמיות המשיכה להרים את ראשה במספר מקומות. בבוסטון ובאיי רוד איילנד, ארגונים יהודיים גינו את החזרת שחקני פוטבול שנחשדו בהטרדה אנטישמית לקבוצותיהם. בפרבר יהודי בשיקגו דווח על תקיפת ילדים יהודיים בירי רובי פלסטיק מלווה באמירות אנטישמיות. דיווח נוסף מווינה מציין תקיפה אלימה של ילד יהודי, אם כי החקירה עדיין נמשכת. בארצות הברית, חשיפה של צ'אטים פוליטיים עם תוכן גזעני ואנטישמי הובילה להתפטרויות וגינויים, אך התופעה מעידה על בעיה עמוקה יותר בתרבות הפוליטית האמריקאית.

בטורקיה, אסון הגירה נוסף התרחש כאשר יאכטה מתנפחת עם 18 מהגרים טבעה בים האגאי סמוך לחוף הטורקי. לפחות 14 נפצעו או נהרגו, תזכורת נוספת למשבר ההגירה המתמשך באזור הים התיכון. בווייטנאם, ארגון זכויות אדם דיווח כי רשויות המדינה מתעלמות באופן שיטתי מאשמות על הטרדות מיניות ותקיפות מיניות כלפי עובדות ממשלתיות, מה שמעיד על בעיה מבנית במערכת הממשלתית הווייטנאמית. בסודאן, בירת המדינה חרטום סובלת מיום רביעי של תקיפות בדרום העיר על ידי כוחות התמיכה המהירה באמצעות רחפנים, ממש רגע לפני שהשדה התעופה תוכנן להיפתח מחדש. המלחמה האזרחית בסודאן ממשיכה להתדרדר, כאשר עשרות אלפים נהרגו וחלקים נרחבים של המדינה נמצאים בסכנת רעב.

בממלכה המאוחדת, שופט בלונדון גזר היום מאסר על חמישה גברים שתקפו אדם שנחשד כמקושר לשירותי ביטחון רוסיים. התקיפה הייתה חלק מקמפיין חבלה וסבוטאז' בריטיים, מה שמדגיש את הפעילות הרוסית המתמשכת בשטח בריטניה ואת נחישות רשויות החוק הבריטיות להתמודד עם תופעה זו.

יום 24 באוקטובר 2025 היה יום של משברים מקבילים, מתיחויות גיאו פוליטיות מתמשכות, פריצות דרך מדעיות מרשימות, ואתגרים אנושיים עמוקים. מהשיתוק הממשלתי בוושינגטון ועד המלחמה באוקראינה, מהמשבר הכלכלי בקנדה ועד השינויים הביטחוניים ביפן, מהסרת המדינות האפריקאיות מהרשימה האפורה ועד ההשקעות העצומות בבינה מלאכותית – העולם נמצא בשלב מעבר. סנקציות הולכות ונעשות מהודקות על רוסיה, סין נמצאת בלחץ מסחרי גובר, והמזרח התיכון נותר חביות חומר נפץ.

ברם, לצד כל אלה, המדע ממשיך לפרוץ דרך, החלל הופך נגיש יותר, והחברה האנושית מתמודדת עם אתגרים מוסריים עמוקים של אפליה, טראומה מקצועית, ומשברי הגירה. לא ברור לאן העולם מוביל, אך ברור שהוא נמצא בתנועה מהירה. השאלה היחידה היא האם המוסדות הבינלאומיים והמדינות יצליחו להתאים את עצמם לקצב המהיר הזה, או שהם ימשיכו להתקשות בעוד העולם מתגלגל סביבם.

צילומים מתוך אתרי AP, CNN, BBC ו-The New York Times

הפוסט סיקור עולמי 24.10: משברים, מלחמות ופריצות דרך הופיע לראשונה ב-מעקב.

שנה וחצי אחרי שפינו כוחות צה"ל את השכונות במערב העיר עזה, חזרו הלילה הטנקים והלוחמים אל אותן רחובות הרוסים – הפעם מול מלכודות חבלה חדשות ומתוחכמות שהטמין חמאס בהריסות. מבצע התמרון החדש בעיר עזה נפתח ב-100 תקיפות אוויריות בשעות הראשונות, עשרות מהן נגד זירות מטענים שזוהו במהלך הלילה ברחובות המרכזיים של העיר.

כוח שריון התקדם בחשכת הלילה לעבר מרכז העיר עזה, וטנקי המרכבה חצו לראשונה מזה חודשים ארוכים את הרחובות הצרים בין הבניינים הרבי-קומות הפגועים. ברגע קריטי, בדיוק לפני שהטנקים התקרבו לצומת רחובות שבו זוהתה זירת מטענים מסיבית, הופיע מעל מסוק קרב מסוג אפאצ'י שתקף את המקום.

"הכל עלה שם באוויר, ומיד הפצצנו את המרחב כדי לוודא שאף מחבל לא מרים את הראש או חושב אפילו לרוץ לטנקים ולהצמיד או להשליך מטען לעברם", מסביר תא"ל ג', ראש להק הגנת הגבולות האחראי בחיל האוויר על שיתופי הפעולה עם כוחות היבשה. "האתגר הכי גדול יהיה לעשות את כל זה כשהחטופים באזור".

מתוך מאה התקיפות שביצע חיל האוויר בשעות הראשונות של המבצע, עשרות כוונו נגד זירות מטענים שזוהו במהלך הלילה. התמונה הטקטית שמתגלה מעידה על שינוי דרמטי בשיטות הלחימה של חמאס, שלמד מהקרבות הקודמים והתאים את עצמו לתנאים החדשים.

המחבלים הצליחו להטמין חלק גדול מהמטענים בתוך הריסות הבניינים, או בקומות הגבוהות של המבנים הפגועים. הם חצבו בקירות החיצוניים, טיחו וסיידו באופן מתוחכם שכמעט בלתי אפשרי לגלות בעין בלתי מזוינת. חלק מהמחבלים השתמשו בארגזי תחמושת צה"ליים ריקים שכוחות הצבא השאירו מאחוריהם במאות ואף באלפים, בכל השכונות בהן פעל הצבא במשך כמעט שנתיים של לחימה.

את ארגזי התחמושת הריקים, הידועים בכינוי "ברוסים", מילאו מחבלי חמאס במלט ובתוכו שילבו חומרי נפץ רבי-עוצמה. בארגון הטרור התכוננו גם עם מצלמות זעירות ונסתרות למעקב ולהפעלת המטענים ממרחק. כמה מזירות המטענים האלו מוסוות אף ב"אנרגיה ירוקה" – חמאס חיבר אליהן חשמל מלוחות סולאריים תמימים למראה, שגם הם הפכו למוקד של הציד האווירי.

בחיל האוויר חיסלו מאות מחבלים בשבועיים האחרונים, באופן ששיבש גם את הפריסות של תשתיות הטרור החדשות. הפעילות האווירית המוגברת מיועדת למנוע מהמחבלים להפעיל את המלכודות נגד הכוחות המתקדמים, ובמקביל לאפשר חדירה מבוקרת ובטוחה יחסית של הכוחות הקרקעיים אל תוך השטח המוקף.

הרמטכ"ל רא"ל אייל זמיר הצהיר היום ברצועה: "צה"ל הוא צבא העם, זה מקור כוחו. כמפקדו של הצבא, מחובתי להציג לפני כל פעולה את כלל המשמעויות הביטחוניות האפשריות. כלל הסיכונים וההזדמנויות הוצגו בפני הדרג המדיני בבהירות ובמקצועיות. כעת, אנו מעמיקים את ההישג שיאפשר לקרב את סיום המלחמה".

"החזרת חטופינו זו מטרת מלחמה ומחויבות לאומית ומוסרית", הוסיף הרמטכ"ל, "גם בימים אלה, כשעם ישראל עתיד להתכנס סביב שולחן החג, חיילינו מוצבים בהגנה ובהתקפה מתוך שליחות ומחויבות עמוקה לעם – אחדות ורעות שאין להם תחליף".

המבצע החדש מעמיד את צה"ל בפני אתגר כפול ומורכב: מחד לנטרל את מלכודות החבלה המתוחכמות שהטמין חמאס, ומאידך לפעול בזהירות מקסימלית באזורים שבהם עשויים להימצא חטופים ישראלים. השילוב בין הצורך להגן על כוחותיו לבין המשימה להחזיר את החטופים יוצר מציאות מבצעית מורכבת שדורשת תיאום הדוק בין זרועות הצבא השונות.

התמרון החדש מתרחש על רקע מאמצים דיפלומטיים מתמשכים להשגת עסקת חטופים, אך צה"ל ממשיך להתכונן לכל התרחישים האפשריים. הכוחות הקרקעיים פועלים בסיוע צמוד של חיל האוויר, שמספק מעטפת הגנה רציפה ותקיפה מדויקת של יעדי טרור שמזוהים בזמן אמת.

צילום: דובר צה"ל

הפוסט מאה תקיפות נגד מלכודות חמאס בעזה הופיע לראשונה ב-מעקב.

"ניו יורק טיימס" נאלץ להוסיף הבהרה למאמר שפרסם על המשבר ההומניטרי ברצועת עזה, לאחר שהתברר כי פעוט שהוצג כסמל הרעב בעזה סובל למעשה ממחלות גנטיות נדירות. התיקון הגיע יומיים לאחר פרסום תחקיר עצמאי שחשף את האמת מאחורי התמונה שהפכה לוויראלית ברחבי העולם.

התמונה של הפעוט מוחמד אל-מעתוק בן השנה וחצי, שצולמה על ידי העיתונאי העזתי אחמד אל-אריני, פורסמה במהלך השבועות האחרונים בכלי תקשורת מובילים ברחבי העולם. הפעוט צולם כשהוא מוחזק בידי אמו, לבוש בחיתול שעשוי משקית זבל שחורה, בתמונה שזעזעה את העולם והפכה לסמל המשבר ההומניטרי ברצועה.

התמונה פורסמה בעיתונים ובאתרים מובילים כמו CNN, "סקיי ניוז", "גרדיאן", "דיילי מייל", "טיימס" ו-BBC. אף העיתון הבריטי "דיילי אקספרס", הנחשב לפרו-ישראלי, בחר לפרסם את התיעוד. אל-אריני, שצילם את התמונות, טען כי משקלו של מוחמד ירד מ-9 קילוגרמים ל-6 קילוגרמים – כחצי מהמשקל התקין של ילד בריא בגילו, וכי הפעוט לבש חיתול "מאולתר" שנוצר משקית זבל בשל מחסור בסיוע הומניטרי.

לטענת העיתונאי העזתי, הפעוט לא קיבל כלל חלב אם, תחליף חלב לתינוקות או ויטמינים כלשהם כשהתמונה צולמה ב-21 ביולי. הטענות הללו הפכו את התמונה לכלי תעמולתי רב עוצמה נגד ישראל, ויצרו גל זעם בינלאומי כלפי המדיניות הישראלית ברצועה.

אולם העיתונאי העצמאי דיוויד קולייר ערך תחקיר מקיף על מקרה זה, שחשף מציאות שונה לחלוטין. קולייר התבסס על דוח רפואי של "אגודת בסמה לסיוע בעזה", שנחתם ואושר על ידי הרופא העזתי ד"ר סעיד מוחמד אל-נאסאן. מהדוח עולה כי הפעוט סובל ממחלות גנטיות נדירות, ובהן שיתוק מוחין ומחסור בחמצן בדם.

עוד עולה מהדוח הרפואי כי מוחמד זקוק לתוספי תזונה מיוחדים מאז לידתו בדצמבר 2023 – כחודשיים אחרי פרוץ המלחמה – וכי המצב הרפואי המורכב הוא תוצאה של מחלה כרונית שמשפיעה על שריריו, על תנועתו ועל היציבה שלו. ממצאים אלה מצביעים על כך שמצבו הבריאותי של הפעוט נובע ממחלה גנטית ולא מרעב או מחסור במזון.

בעקבות פרסום התחקיר, "ניו יורק טיימס" נאלץ להוסיף "הערת עורך" בסוף המאמר המקורי. בהערה נכתב כי "מאמר זה עודכן וכולל מידע על מוחמד אל-מעתוק, ילד בעזה הסובל מתת-תזונה חמורה. לאחר פרסום המאמר, נודע ל'טיימס' מרופאו כי למוחמד היו גם בעיות בריאותיות קודמות". העיתון טען כי בריאותו של הפעוט הידרדרה במהירות בחודשים האחרונים ככל שהיה קשה יותר למצוא מזון וטיפול רפואי.

ההבהרה פורסמה רק בחשבון יחסי הציבור של העיתון ברשת X, שאינו מוכר בציבור הרחב, ולא בחשבון הרשמי שמונה עשרות מיליוני עוקבים. הקונסוליה הישראלית בניו יורק מסרה כי ההבהרה נכתבה בעקבות פנייתה, והקונסול הכללי אופיר אקוניס הביע ביקורת חריפה על התקשורת הבינלאומית שלדבריו "נופלת פעם אחר פעם לתעמולת השקרים המתועבים של חמאס".

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הגיב בחריפות להבהרת "ניו יורק טיימס" וכתב ברשת החברתית: "זה פשוט בלתי נתפס. אחרי שיצרו צונאמי של שנאה כלפי ישראל באמצעות התמונה המצמררת ההיא, הניו יורק טיימס מודה כעת בשקט שהילד סבל ממחלות רקע". בנט האשים את העיתון בכך שידע על השימוש שחמאס עושה בתינוקות עם מחלות רקע וכינה את הפרסום "עלילת דם ב-2025".

תחקירו של קולייר חשף פרטים נוספים המעידים על המניפולציה בתמונה. העיתונאי ציין כי התמונה שצילם אל-אריני נמנעת מלהציג את אחיו הגדול של מוחמד, ג'וד בן השלוש, שמתמונות אחרות שצילם העיתונאי העזתי הוא נראה במצב בריאותי טוב. כמו כן, לפי התמונות לא נראה שאמו של מוחמד, הודא, סובלת ממצב של רעב קיצוני שהיה מצביע על מחסור משמעותי במזון.

קולייר מתח ביקורת גם על BBC, שפרסמה ריאיון בן 64 שניות עם האם הודא, שבו הושמטה העובדה שמוחמד סובל ממחלות גנטיות נדירות. לדברי קולייר, "אפילו בסרטון האמא רומזת לכך, ומתייחסת למאבק ממושך שכלל טיפולים פיזיותרפיים שסייעו לילד לעמוד על רגליו". העיתונאי הדגיש כי העקמומיות של עמוד השדרה של הפעוט היא רמז נוסף לאבחנה של שיתוק מוחין, אך הקריין של BBC לא התייחס לכך כלל.

במאמר המתוקן של "ניו יורק טיימס" צוין כי מוחמד אובחן כסובל מתת-תזונה חמורה על ידי מרפאת "חברי המטופל" ובית החולים לילדים אל-רנטיסי, אך שלא היה הרבה שהם היו יכולים לעשות. בביקור שנערך לאחרונה במרפאה, אמרה האם, "הם אמרו לי – הטיפול שלו הוא אוכל ומים".

המקרה מדגים את האתגרים שעומדים בפני כלי התקשורת הבינלאומיים בסיקור המלחמה ברצועת עזה, ואת הקושי להפריד בין מידע אמיתי לבין תעמולה. השימוש בתמונות של ילדים חולים כדי להשפיע על דעת הקהל הבינלאומית מעורר שאלות על האחריות העיתונאית ועל הצורך בבדיקה יסודית של מידע לפני פרסומו.

האירוע מצטרף לשורה של מקרים דומים בהם התברר כי תמונות או סיפורים שפורסמו כדוגמה למשבר ההומניטרי ברצועה לא שיקפו את המציאות במלואה. הקונסול הישראלי הכללי בניו יורק הבהיר כי ישראל תמשיך להיאבק על האמת ועל העובדות ולנפץ את תעמולת חמאס בכל דרך אפשרית.

מקרה זה מעלה שאלות חשובות על תפקידם של כלי התקשורת בעת מלחמה ועל האחריות המוטלת עליהם לוודא את דיוק המידע לפני פרסומו, במיוחד כאשר מדובר בתוכן שיש לו פוטנציאל להשפיע על דעת הקהל הבינלאומית ועל יחסים דיפלומטיים. התיקון המאוחר של "ניו יורק טיימס" מדגיש את הנזק שיכול להיגרם כאשר מידע לא מדויק מופץ לפני בדיקה יסודית, ואת הקושי לתקן את הנזק לאחר שהמידע כבר הפך לוויראלי ברחבי העולם.

הפוסט שקר תעמולתי נחשף: ילד חולה גנטית הוצג כקורבן רעב בעזה הופיע לראשונה ב-מעקב.

צה"ל הודיע היום על נפילתו של סמל יאיר אליהו, בן 19 מעזר, לוחם הנדסה קרבית בחטיבה הצפונית, שנפל בקרב בצפון רצועת עזה. ההודעה על מותו נמסרה למשפחתו והותר לפרסום שמו של החלל.

אליהו, שנפל בח' בתמוז התשפ"ה (4 ביולי 2025), שירת כלוחם בחיל ההנדסה הקרבית בחטיבה הצפונית. במסגרת הכרתו במעשיו ובשירותו, הועלה מדרגת רב"ט לדרגת סמל לאחר מותו.

מדובר בחייל צעיר שהקדיש את חייו לשירות המולדת במסגרת הלחימה המתמשכת ברצועת עזה. שירותו בחיל ההנדסה הקרבית הציב אותו בחזית הפעילות הצבאית באזור, שם לוחמי היחידה מבצעים משימות מורכבות ומסוכנות במיוחד.

היישוב עזר, מקום מגוריו של החלל, מונה כמה מאות תושבים ונמצא באזור הדרום. המשפחה והקהילה המקומית מתמודדות עם האובדן הכבד, כאשר צה"ל הודיע כי ימשיך ללוות את המשפחה השכולה בתקופה הקשה.

נפילתו של אליהו מצטרפת לרשימת החיילים שנפלו במהלך הלחימה ברצועת עזה. חיל ההנדסה הקרבית, שבו שירת, ממלא תפקיד מרכזי בפעילות הצבאית באזור, כאשר לוחמיו מתמחים בפינוי חומרי נפץ, פריצת דרכים ומשימות הנדסיות מורכבות בשטח עוין.

צה"ל הודיע כי הוא "משתתף בצער המשפחה וימשיך ללוותה" בתקופה זו. המשפחה והקהילה הישראלית מתאבלות על אובדנו של החייל הצעיר, שחייו נקטפו בעת מילוי תפקידו בשירות המדינה.

זהו אובדן נוסף במסגרת הלחימה המתמשכת, המדגיש את המחיר הכבד אותו משלמים חיילי צה"ל במסגרת הגנת המדינה ואזרחיה.

צילום: דובר צה"ל

הפוסט הותר לפרסום: סמל יאיר אליהו נפל בקרב בעזה הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור 

גרטה טונברג – כלי בידי חמאס במשט פריצת המצור, מסייעת לתעמולה אנטי-ישראלית ומנצלת את המצב לרדיפה פוליטית תחת מסווה הומניטרי.

הספינה The Madleen, המפליגה תחת דגל בריטניה לעבר רצועת עזה, במסגרת מה שמכונה "משט לפריצת המצור", נכנסה אמש לנמל מרסה מטרוח שבמערב אלכסנדריה, מצרים. על סיפונה נמצאים 12 פעילים פרו-פלסטיניים, ובהם הצעירה השוודית גרטה טונברג, שבעבר נחשבה לסמל של נחישות סביבתית, וכיום מזוהה כמגינת הפלסטינים וכמי שתומכת בארגון חמאס, המוגדר בישראל כארגון טרור.

הוועד הבינלאומי לפריצת המצור על רצועת עזה, שמושבו בלונדון, מסר כי הספינה נכנסה אל המים הטריטוריאליים של מצרים. בשעות הבוקר הודיעה הפעילה הגרמנייה יסמין אקר כי הספינה The Madleen כבר עושה את דרכה לעבר חופי הרצועה הפלסטינית. מובן כי חיל הים של צה"ל לא יאפשר לספינות המשט להתקרב אל חופי עזה, השרויה בימים אלה במצב של לוחמה מתמשכת.

על פי דיווחים מיום 8 ביוני 2025, פעילים פרו-פלסטיניים המזוהים עם עמדות אנטי-ציוניות, תומכי טרור ובעלי נטיות אנטישמיות מובהקות, ובהם גם הפעילה השוודית גרטה טונברג, שידועה בהתבטאויותיה החריפות נגד ישראל, מצויים בשעה זו במרחק של כ־300 קילומטרים מחופי עזה.

בצל הזיכרון הכואב ממסע הספינה הטורקית מאווי מרמרה בשנת 2010 – אשר הסתיים במותם של תשעה פעילים ופציעתם של שלושים נוספים במהלך השתלטות של לוחמי שייטת 13 – טרחו מארגני המשט הנוכחי להבטיח מראש את תמיכתם של ארגונים בינלאומיים ועמותות לזכויות אדם. לדבריהם, כל פעולה צבאית נגד הספינה תהווה "הפרה חמורה של המשפט הבינלאומי".

מחשבון הטוויטר של הוועד נמסר (07.06): "הספינה מתקרבת בהדרגה לחופי עזה. נגיע לשם ב-48 השעות הקרובות". הם קראו לעולם כולו לעקוב אחרי ההתפתחויות תוך מסירת מסר חד: "תנו למדינת האפרטהייד להבין שהעולם כולו צופה. שתיקתכם היא ההסכמה שלכם. במרחק של כמה מיילים בלבד נמצאים ילדים הזקוקים נואשות למים נקיים, מזון ותרופות. הם חיים תחת אש בלתי פוסקת של התקפות ציוניות – והעולם שותק".

בנוסף, בשעה 16:50 ביום 7 ביוני נמסר מן הספינה The Madleen: "זהו היום השביעי על סיפונה של "מדלין". אנו נמצאים במרחק של 288 מיילים ימיים (כ־533 קילומטרים) מעזה, מפליגים כשבאמתחתנו אך ורק סיוע – בעוד אחרים שולחים נשק. זו אינה הצגה. זוהי קריאה לפעולה".

את המסר הזה השמיעה פעילה קיצונית המזוהה כתומכת טרור וכבעלת עמדות אנטישמיות גלויות, המבקשת לשכנע את קהל הצופים בקרקס ההתרפסות שבו היא משתתפת, כי מדובר ב"מפגן מוסרי" ולא בהצגה מתוזמרת היטב. אלא שספק אם אפילו הספינה עצמה כבר מאמינה שזוהי פעולה כנה. קרוב לוודאי שההצגה תגיע אל סיומה כאשר תומכי חמאס שעל סיפונה ייפגשו עם כוחות צה"ל.

תיאגו אבילה, פעיל ברזילאי המזוהה בעמדות אנטישמיות, פרסם ב־6 ביוני 2025 כי זהו היום השישי למסע בסיפונה של הספינה "מדלין", המיועדת לשבירת המצור על רצועת עזה וליצירת נתיב ימי הומניטרי בשם "העם". לטענתו, קואליציית משט החירות לא תחדל מפעולתה לנוכח איומי "הציונים", ומיליוני בני אדם תומכים במטרותיהם, לצד שנים־עשר הנוסעים על גבי הספינה.

גרטה טונברג, המסייעת לחמאס, פרסמה ב־5 ביוני 2025 הודעה רשמית מטעם המשט שבה הביעה הזדהות עם עיתונאי עזה שלטענתה איבדו את חבריהם בהפצצת בית החולים הבפטיסטי אל־אהלי, שיוחסה לישראל. עוד ציינה כי במהלך המצור שהוחרף באוקטובר 2024 והפינוי הכפוי מצפון הרצועה, נחשפה למחויבותם הבלתי מתפשרת של אותם עיתונאים לחשוף את "האמת" על מה שהיא מגדירה כרצח עם.

בהודעתה הזכירה טונברג את שמות העיתונאים שהותקפו ונרצחו בעת שחשפו את מעשי ישראל: סולימאן חג'ג', כתב Palestine Today TV, אסמאעיל בדאה, צלם ברשת, סמיר אל־ריפאעי מסוכנות Shams, ויוסף אל־נקאלה מסוכנות הידיעות הלאומית. לדברי טונברג, הארבעה תיעדו מעשי רצח עם תחת אש בצפון הרצועה, והפגיעה בהם היא פשע מלחמה ומהלך שנועד למחוק תיעוד של חיים, אהבה וריבונות פלסטינית.

בסיום הודעתה הוסיפה גרטה טונברג: "אנו מודים על השותפות עם מספרי האמת הללו. בעקבות דבריהם אנו משתפים את עבודתם, ושותים עדות לנחישותם לספר את סיפור עמם. אובדן זה הוא פצע שפורץ מעבר לגבולות. נמשיך להעצים את קולם של עזה ונעמוד לצד כל עיתונאי פלסטיני המסכן הכול כדי שהאמת תגיע לעולם".

גרטה טונברג מפעילה, שעמלה בעבר במאבק סביבתי נגד פחי זבל (זיהום ומטמנות), הפכה לעוזרתו של חמאס. מעניין מהם הסכומים ששולמו לכלי המשחק הזה. נברר זאת ובסופו של דבר נפרסם בכמה מכרה את מכירת נשמתה לחמאס. עבורה הפיגוע האכזרי שביצע חמאס ב־7 באוקטובר הוא עניין שגרתי, ואילו פעולות הצבא הלגיטימי של ישראל בעזה אינן ניתנות לקבלה.

המשט מגיע בתקופה רגישה במיוחד, כאשר ישראל ממשיכה במאבקה בארגוני הטרור ברצועת עזה. הפעילים על הספינה, ובראשם טונברג, מנסים לנצל את המצב ההומניטרי הקשה ברצועה כדי לקדם אג’נדה פוליטית נגד ישראל. התיאור של ישראל כ"מדינת אפרטהייד" והשימוש במונחים כגון "התקפות ציוניות" חושפים את מטרותיו האמיתיות של המשט.

האירוע מזכיר את מקרה מאווי מרמרה, אולם הפעם שואפים הפעילים לנקוט באסטרטגיה שונה. הם מבססים את מהלכיהם על נוכחותה של דמות בינלאומית מוכרת, כדוגמת טונברג, במטרה למשוך תשומת לב תקשורתית ולהקשות על ישראל לפעול נגדם. הקריאה לגיבוי בינלאומי והאיומים בדבר "הפרת הדין הבינלאומי" מיועדים להקים מגן תקשורתי סביב המשט. הספינה צפויה להמשיך במסלולה לעבר חופי עזה בימים הקרובים, וצה"ל יעמוד בפני האתגר לעצור אותה מבלי לגרום לאירוע בינלאומי העלול לפגוע בישראל.

הפעילים על הסיפון, בהם טונברג ואבילה, יוכלו לטעון כי כוונתם לספק סיוע הומניטרי, אולם ההודעות המפורסמות מטעמם חושפות את המניעים הפוליטיים האמיתיים העומדים בבסיס המשט. המקרה מעורר שאלות רחבות יותר אודות השימוש בדמויות ציבוריות מוכרות ככלים לקידום אג'נדות פוליטיות קיצוניות. טונברג, שזכתה לתהילה כפעילת אקלים צעירה, מנצלת כעת את מעמדה הציבורי על מנת לתקוף את ישראל ולתמוך בעמדות פרו-פלסטיניות קיצוניות. שינוי זה מעורר תהיות בנוגע לכוחות המניעים את מעברה לפעילות פוליטית שנויה במחלוקת.

המשט מתרחש על רקע מאמצים בינלאומיים להעברתם של סיוע הומניטרי לעזה באמצעות ערוצים רשמיים. ישראל מפעילה מנגנונים מבוקרים להעברת הסיוע, אך הפעילים בוחרים לעקוף מנגנונים אלו ולנסות לפרוץ במישרין. בחירה זו מעידה כי המטרה האמיתית אינה סיוע הומניטרי, אלא יצירת עימות פוליטי ותקשורתי עם ישראל.

ההכנות של מארגני המשט, לרבות ההיערכות המשפטית והתקשורתית, משקפות תכנון מוקפד ומקצועי. הם למדו מהכישלונות של משטים קודמים ומנסים להציב את ישראל בפני דילמה קשה: האם לאפשר את הפריצה למימיה הטריטוריאליים, או לפעול נגד הספינה ולהסתכן בביקורת בינלאומית. האסטרטגיה מבקשת להכניס את ישראל למצב של אין מוצא.

הימים הקרובים יבחנו את יכולתה של ישראל להתמודד עם האתגר המורכב הזה. צה"ל יצטרך לאזן בין הצורך להבטיח את הביטחון הימי לבין הרצון למנוע אירוע תקשורתי העלול לפגוע בישראל. הפעילים על הספינה, מצדם, יחפשו כל הזדמנות לעורר עימות שיטיב עם מטרות התעמולה שלהם ויחזק את לגיטימיות טענותיהם נגד ישראל.

תרגום:

הפוסט גרטה טונברג – מסעיית חמאס מתקרבת לישראל הופיע לראשונה ב-מעקב.

לפי דיווח ברשת NBC, ממשל טראמפ מקדם תוכנית להעברה קבועה של כמיליון פלסטינים מרצועת עזה ללוב. חמישה גורמים המעורים בפרטים אישרו כי התוכנית נשקלת ברצינות, עד כדי כך שהממשל האמריקני כבר קיים שיחות עם מנהיגי לוב בנושא.

הדיווח מגיע לאחר שבעבר נבחנו מספר מדינות כיעדים פוטנציאליים ליישוב מחדש של עזתים, ביניהן סוריה, סודן, סומליה וסומלילנד, זאת לאחר שמצרים וירדן סירבו באופן נחרץ לקלוט פלסטינים מהרצועה.

על פי הגורמים שמסרו את המידע ל-NBC, בתמורה להסכמתה לשכן את הפלסטינים, ארצות הברית מתכננת לשחרר ללוב מיליארדי דולרים מכספים שהוקפאו לפני יותר מעשור. שלושה מהגורמים ציינו כי טרם הושג הסכם סופי בנושא, אך ישראל כבר עודכנה במגעים המתקיימים.

מחלקת המדינה האמריקנית והמועצה לביטחון לאומי הכחישו את הדיווח ומסרו כי "המצב בשטח לא מאפשר תוכנית מסוג זה. תוכנית כזו לא נדונה ואין בה שום היגיון".

אחת השאלות המרכזיות היא כמה פלסטינים יסכימו מרצונם החופשי לעזוב את רצועת עזה. על פי גורם אמריקני לשעבר, אחת האפשרויות שנשקלות היא מתן תמריצים כלכליים משמעותיים לעוזבים, כגון דיור חינם ואפילו מלגות לימודים.

גורם המעורה בפרטי התוכנית אמר לרשת NBC כי בממשל בוחנים אפשרויות שונות למגורי הפלסטינים בלוב, וכי "כל שיטה אפשרית להובלתם מעזה ללוב – באוויר, ביבשה ובים – נשקלת".

בכיר חמאס באסם נעים הצהיר כי ארגונו לא עודכן בשיחות וטען בתוקף כי העזתים לא יעזבו את הרצועה. "הפלסטינים נטועים באדמתם, מחויבים למולדת ומוכנים להילחם עליה עד הסוף ולהקריב הכול כדי להגן על אדמתם, מולדתם, משפחתם ועתיד ילדיהם", אמר נעים. "הפלסטינים הם היחידים שיש להם את הזכות להחליט מה לעשות ומה לא לעשות".

אתגרים לוגיסטיים עצומים

העברת מיליון בני אדם מציבה אתגרים לוגיסטיים אדירים. לפי הערכות שהובאו ב-NBC, יידרשו כ-1,173 טיסות במטוס הנוסעים הגדול בעולם, איירבוס A380, כדי להטיס מיליון איש. בהיעדר שדה תעופה ברצועת עזה, יהיה צורך להסיע את הפלסטינים לשדה תעופה קרוב, כאשר האופציה הקרובה ביותר היא שדה התעופה בקהיר, המרוחק כ-320 קילומטרים מהרצועה.

אם תיבחר אפשרות של תחבורה יבשתית, מדובר בנסיעה של כ-2,000 קילומטרים מעזה דרך מצרים לבנגאזי, העיר השנייה בגודלה בלוב. באוטובוס בין-עירוני סטנדרטי ניתן להסיע עד 55 נוסעים בכל נסיעה.

באשר לאפשרות של הובלה ימית, דווח כי בכלי שיט גדולים כמו אלה שארה"ב השתמשה בים התיכון בעת פינוי אזרחים ממלחמת האזרחים בלוב ב-2011, ניתן להכניס עד 2,000 איש בגרסאות היוקרתיות ביותר. גם במקרה זה, יידרשו מאות הפלגות הנמשכות יותר מיממה לכל כיוון כדי להעביר מיליון איש.

חלק מחזונו של טראמפ

התוכנית ליישוב עזתים מחוץ לרצועה היא חלק מחזונו של הנשיא טראמפ לעתיד האזור לאחר סיום המלחמה. בפברואר, במהלך פגישתו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, הצהיר טראמפ כי ארה"ב מעוניינת ב"בעלות" על עזה ושאיפתו היא לבנות אותה מחדש כ"ריביירה של המזרח התיכון".

"אנחנו הולכים להשתלט על החלק הזה, לפתח אותו וליצור אלפי מקומות עבודה, וזה יהיה משהו שכל המזרח התיכון יוכל להתגאות בו", אמר טראמפ באותה הזדמנות. הוא הוסיף כי לצורך שיקום עזה, תושביה יצטרכו להתיישב באופן קבוע במקום אחר.

"אי-אפשר לחיות בעזה כרגע, ואני חושב שאנחנו צריכים מקום אחר. אני חושב שזה צריך להיות מקום שיעשה אנשים מאושרים", אמר הנשיא האמריקני. "המטרה היא למצוא אזור יפה וליישב בו אנשים לצמיתות בבתים יפים, ושבו הם יכולים להיות מאושרים ולא להיהרג ולהידקר למוות כמו שקורה בעזה. אני לא חושב שאנשים צריכים לחזור לעזה".

תגובות ביקורתיות

תוכניתו של טראמפ לרצועת עזה הפתיעה כמה מיועציו הבכירים, בהם מזכיר המדינה מרקו רוביו, ועוררה ביקורת נרחבת מצד בעלות בריתה הערביות של ארה"ב וכן מחוקקים אמריקנים משתי המפלגות.

ראוי לציין כי לפני כחודשיים דחו ארה"ב וישראל הצעה מצרית לשיקום רצועת עזה מבלי להעביר פלסטינים משטחה.

בשלב זה, לא ברור כיצד מתכוון ממשל טראמפ לממן מהלך בסדר גודל כזה, שעלותו צפויה להיות גבוהה ביותר. בעבר אמנם נאמר כי מדינות ערב יסייעו בשיקום עזה לאחר סיום המלחמה, אך דווקא אותן מדינות מתחו ביקורת על רעיון העברת פלסטינים מהרצועה באופן קבוע.

יש לציין כי בשבועות האחרונים בחן ממשל טראמפ את לוב גם כמדינת יעד למהגרים המיועדים לגירוש מארה"ב, אך תוכניות לשלוח קבוצת מהגרים למדינה נבלמו על ידי שופט פדרלי מוקדם יותר החודש.

צילום עזה וטרמפ: AP

הפוסט מיליון עזתים ללוב: טראמפ ישחרר מיליארדים תמורת הקליטה הופיע לראשונה ב-מעקב.

כוחות הביטחון של ישראל הנחיתו מכה משמעותית על יכולות המימון של חמאס עם חיסולו של בכיר בארגון הטרור. צה"ל ושב"כ חיסלו לפני כשבוע בעיר עזה את המחבל ג'אסר חסין עלי שאמיה, האחראי על גיוס הכספים בזרוע הצבאית של חמאס. שאמיה, ששימש בעבר כמפקד גדוד בחטיבת עזה, מילא תפקיד מרכזי במערך הפיננסי של הארגון מאז תחילת המלחמה.

על פי גורמי הביטחון, שאמיה היה אחראי על העברת עשרות מיליוני דולרים לזרוע הצבאית של חמאס. כספים אלה שימשו למגוון מטרות קריטיות עבור הארגון, ביניהן התעצמות הזרוע הצבאית, תשלום משכורות למחבלים ומימון שוטף של פעילות הטרור. מקורות צבאיים מציינים כי המימון שהעביר שאמיה אפשר את המשך הלחימה ואת שרידות חטיבות חמאס בצפון הרצועה.

במקביל לחיסול הממוקד, הגביר צה"ל את קצב התקיפות ברחבי רצועת עזה. חיל האוויר תקף ביומיים האחרונים יותר מ-130 מטרות של ארגוני הטרור ברחבי הרצועה. בין המטרות שהותקפו נמנים משגרי רקטות קרקע-קרקע, חוליות מחבלים, מבנים צבאיים ודירות מבצעיות שמהן פעלו מחבלים להוצאת פיגועים נגד כוחות צה"ל.

הפעילות הקרקעית נמשכת במקביל בכל רחבי הרצועה. בדרום, כוחות אוגדת עזה (143) ואוגדה 36 חיסלו מספר מחבלים והשמידו תשתיות טרור ומצבורי אמצעי לחימה של חמאס. בצפון הרצועה, כוחות אוגדה 252 השמידו מבנה ממולכד ומתחם ששימש מחבלים לביצוע מארבים נגד כוחות צה"ל הפועלים במרחב.

פעולות אלה מהוות המשך למאמץ הצבאי הנרחב שמנהלת ישראל ברצועת עזה, ומשקפות את האסטרטגיה הדו-שלבית של פגיעה במנהיגות חמאס לצד השמדת תשתיות הטרור והלחימה בשטח. גורמים צבאיים מעריכים כי הפגיעה באחראי על גיוס הכספים עשויה להקשות משמעותית על יכולת המימון של הזרוע הצבאית של חמאס בטווח הקצר והבינוני.

המבצעים המשולבים של צה"ל במישור האווירי והקרקעי מעידים על המשך המאמץ הישראלי לפגוע ביכולות הלחימה של חמאס ולהפחית את האיום על יישובי העוטף ומרכז הארץ. משרד הביטחון הדגיש כי ישראל תמשיך לפעול נגד כל גורם המעורב בטרור ובמימונו, כחלק מהמערכה הכוללת להשבת הביטחון לתושבי ישראל.

ההתקפות האחרונות מבליטות את יכולות המודיעין והביצוע המדויקות של ישראל, המאפשרות פגיעה ממוקדת בדרגים הבכירים של ארגון הטרור לצד השמדה רחבת היקף של תשתיות לחימה ברחבי הרצועה.

צילום: דובר צה"ל

הפוסט שאמיה חוסל: העביר עשרות מיליוני דולרים לחמאס הופיע לראשונה ב-מעקב.

צה"ל משלים בימים אלה היערכות מבצעית לקראת אפשרות של חידוש הלחימה ברצועת עזה. זאת בעקבות כישלון סבב השיחות האחרון בקהיר והקשיים המתמשכים במשא ומתן עם חמאס. מערכת הביטחון גיבשה תוכניות פעולה חדשות למקרה שההסכם הנוכחי לא יוארך או שלא ייחתם הסכם חדש להפסקת אש.

"לא יהיה שקט בעזה ללא הסכם תקף. יש רק שתי אפשרויות – שחרור חטופים או מלחמה", אמר גורם ביטחוני בכיר לכאן חדשות. הגורם הוסיף כי אם צה"ל יחדש את הלחימה, היא תתנהל בצורה שונה ואגרסיבית יותר מבעבר, כולל עצירת הסיוע ההומניטרי וניתוק תשתיות מים וחשמל.

אחד הגורמים המשפיעים על אופי ההיערכות הוא שינוי הממשל בארצות הברית. ה"אור הירוק" שהנשיא טראמפ העניק לישראל מאפשר מרחב פעולה נרחב יותר. גורמים מדיניים מעריכים כי טראמפ אפשר לישראל "לפתוח על עזה את שערי הגיהינום" – ביטוי המשקף את עוצמת התגובה הצבאית האפשרית אם יתחדשו הקרבות.

גורמי ביטחון ישראליים שואפים להאריך את ההסכם הנוכחי, במקום לנסח הסכם חדש מהיסוד. עדות לכך נראתה בשטח: צה"ל היה אמור להתחיל בנסיגה מציר פילדלפי בגבול מצרים היום, בהיותו היום ה-42 להסכם, אולם בעקבות הנחיית הדרג המדיני, הכוחות נערכים להישאר בגבול ללא הגבלת זמן. החלטה זו משקפת את הרצון לשמר אחיזה אסטרטגית בשטח כל עוד לא מושג הסכם מניח את הדעת.

בתוך כך, תזמון פרסום סרטון האחים הורן על ידי חמאס אינו מקרי. כמעט בכל פעם שחמאס רצה לקדם את המשא ומתן, במיוחד כשהשיחות נמצאות במשבר, הוא פרסם סרטון מסוג זה.

מצד חמאס, התמונה ברורה – הארגון אינו מוכן להאריך את שלב א' של ההסכם בתנאים הנוכחיים, כלומר רק לקבל שחרור של אסירים פלסטינים ושיפורים מוגבלים בהקשר של הסיוע ההומניטרי. חמאס מבקש לראות התקדמות בשתי סוגיות מרכזיות של שלב ב' בהסכם, אשר מבחינתו עולות בחשיבותן על שחרור אסירים פלסטינים: סיום המלחמה ונסיגה מלאה של צה"ל מרצועת עזה.

שתי סוגיות אלה נתפסות כקריטיות עבור שרידות הארגון ברצועה. עם זאת, חמאס נמנע מלפוצץ לחלוטין את השיחות ומשאיר את הדברים פתוחים, ככל הנראה מתוך הבנה שלו יש הרבה יותר מה להפסיד מחידוש הלחימה.

המשא ומתן הגיע למבוי סתום בעיקר בשל פערים מהותיים בסוגיות הליבה. ישראל מתעקשת על תנאים שיבטיחו את השגת יעדי המלחמה – החזרת כל החטופים, פירוק חמאס מיכולותיו הצבאיות והסרת האיום על אזרחי ישראל. מנגד, חמאס דורש התחייבות ישראלית לסיום מוחלט של המלחמה ונסיגה מלאה מהרצועה.

המתווכים – מצרים, קטר וארה"ב – ממשיכים במאמצים למצוא נוסחה שתאפשר את חידוש המשא ומתן. אולם, הפערים העמוקים מקשים על השגת פריצת דרך.

אם יתחדשו הקרבות, צפויות השלכות משמעותיות הן עבור תושבי עזה והן עבור החטופים. צה"ל מתכנן מתקפה בעלת עוצמה רבה יותר מזו שראינו בחודשים האחרונים, עם דגש על הגבלת תנועת אזרחים ואספקה לרצועה. חידוש הלחימה עלול להביא להסלמה ממושכת, שתגבה מחיר כבד משני הצדדים. עבור החטופים, חידוש הקרבות עלול להפחית את סיכויי שחרורם בטווח הקרוב.

אחת הנקודות המרכזיות במשבר הנוכחי היא שאלת השליטה בציר פילדלפי, הגבול בין רצועת עזה למצרים. ישראל רואה בשליטה בציר זה אינטרס ביטחוני חיוני למניעת הברחות נשק לרצועה, בעוד חמאס דורש נסיגה ישראלית מלאה מהאזור.

ההחלטה הישראלית להשאיר את הכוחות בציר פילדלפי מבטאת את החשיבות האסטרטגית שישראל מייחסת לשליטה באזור זה, גם במחיר של מתיחות מול מצרים ועיכוב אפשרי בהשגת הסכם.

סוגיית הסיוע ההומניטרי הופכת גם היא לקלף מיקוח משמעותי. האיום הישראלי לעצור את הסיוע ההומניטרי במקרה של חידוש הלחימה מהווה לחץ על חמאס. ארגוני סיוע בינלאומיים מזהירים כי הפסקת הסיוע תחמיר את המשבר ההומניטרי ברצועה, שבה מיליוני פלסטינים תלויים באספקה חיצונית של מזון, מים ותרופות.

ההנהגה הישראלית ניצבת בפני החלטה מורכבת: האם להמשיך במשא ומתן ולהתפשר על חלק מהדרישות, או לחדש את הלחימה בתקווה להשיג את היעדים בכוח. בתוך כך, הלחץ הציבורי בישראל גובר, כאשר משפחות החטופים דורשות לעשות הכל כדי להחזיר את יקיריהם, בעוד אחרים קוראים להמשיך בלחימה עד להשגת הכרעה.

מאחורי המשא ומתן והאיומים בחידוש הלחימה, מתנהל מאבק על עתיד רצועת עזה. ישראל מעוניינת בהסדר שימנע את התחזקותו מחדש של חמאס ויצור מציאות ביטחונית שונה בגבולה הדרומי. חמאס, מצדו, נאבק על הישרדותו הפוליטית והצבאית ועל יכולתו להמשיך לשלוט ברצועה.

במהלך הימים הבאים צפויה מערכת מאמצים דיפלומטיים אינטנסיביים במטרה למנוע הידרדרות במצב. גורמי התיווך ישקדו על השגת הסכמה להארכת המתווה הקיים, ולו גם באורח זמני, על מנת לאפשר דו-שיח מדיני נמשך לקראת הסדר מקיף ומעמיק יותר.

חרף זאת, ההיערכות הצבאית המתקדמת של ישראל מעידה כהלכה על הרצינות שבאזהרה לחידוש העימות המזוין. צה"ל השלים את גיבוש תוכניות הפעולה המעודכנות, והכוחות הלוחמים הועמדו במצב של דריכות מוגברת, מוכנים לפקודה לחידוש המבצעים הקרקעיים בשטחי הרצועה.

הנסיבות בעזה ניצבות על פרשת דרכים גורלית. עוד בטרם יחלפו הימים הקרובים, יתחוור האם המאמצים המדיניים יניבו את פירותיהם המיוחלים ויובילו להארכת המתווה הקיים או לגיבוש הסכם חדש, או שמא מדינת ישראל תגשים את האזהרות שהשמיעה ותשיב את הלחימה ברצועה למסלולה במתכונת קשוחה ונחרצת יותר. כפי שהיטיב להמחיש זאת הגורם הביטחוני הבכיר: "יש רק שתי אפשרויות – שחרור חטופים או מלחמה".

צילום: דובר צה"ל

הפוסט צה"ל נערך לחידוש הלחימה בעזה הופיע לראשונה ב-מעקב.