תחקיר מערכת "מעקב" בפרשת עורכת הדין והנוטריון לי קפלן חושף סוגיה מטרידה הנוגעת למנגנון הפיקוח על נוטריונים בישראל: היעדר מבחן מעשי מחייב לבדיקת שליטתם בשפות זרות.

נוטריון עשוי להידרש לאשר תרגומים ומסמכים באוקראינית, בסינית, ביפנית או באנגלית. אף שהדין מחייב שליטה בשפות הרלוונטיות לצורך אישור נכונות תרגום, לא נקבע מבחן שפה מעשי כתנאי להסמכה.

במסגרת התחקיר על לי קפלן התעוררו שאלות בנוגע למידת שליטתה בשפה האוקראינית, לאחר שהתקשתה לנהל שיחה בשפה זו עם מערכת "מעקב". התלונה בעניינה הועברה לבחינת התובעת בדין המשמעתי במשרד המשפטים. העברת התלונה אינה מעידה כשלעצמה על קביעה שבוצעה עבירת משמעת.

הממצאים מעלים שאלות ציבוריות: כיצד מוודאים שנוטריון אכן שולט בשפה שבה הוא מאשר תרגומים? האם מנגנוני הפיקוח הקיימים מספקים הגנה ללקוחות ולמערכת המשפט?

לתחקיר המלא ב"מעקב": קרא עוד – לחץ כאן

הפוסט מחדל חמור: מי בודק את כשירות מאשרי המסמכים? הופיע לראשונה ב-מעקב.

האם נוטריון בישראל רשאי לאשר תרגומים ומסמכים משפטיים בשפה שבה, לפי ראיות לכאורה, הוא עצמו הצהיר כי מעולם לא למד אותה באופן רשמי – ושקיים ספק ממשי באשר לשליטתו המלאה והמקצועית בה? זוהי השאלה המרכזית העומדת בלב תחקיר נרחב של מערכת "מעקב", אשר הוביל לאחרונה להגשת תלונה משמעתית חדשה וחמורה אל משרד המשפטים נגד עורכת הדין והנוטריון לי קפלן מאילת (מ"ר 218175).

ביום 4 באוקטובר 2026 הודיעה היחידה לאכיפת דין משמעתי בלשכה המשפטית של משרד המשפטים באופן רשמי כי התלונה החדשה שהוגשה נגד קפלן נקלטה והועברה להמשך בירור ובחינה של התובעת בדין המשמעתי (מכתב רשמי שמספרו 027-99-2026-016757). התפתחות זו מגיעה לאחר שרשרת ממצאים, תמלילים ועדויות מבית המשפט שנגבו ונאספו על ידי מערכת "מעקב".

התחקיר שחשף את הסתירה: הצהרה רשמית מול הקלטות

ראשיתה של הפרשה בתחקיר ענק ומקצועי שפרסמה מערכת "מעקב" ב-14 בספטמבר 2026. במרכז התחקיר עמדה בחינת שירותיה של עו"ד קפלן, אשר הציגה את השפה האוקראינית כאחת השפות שבהן היא מעניקה אישורים נוטריוניים. באישור נוטריוני מיום 27 במאי 2025, הצהירה קפלן כי היא "שולטת היטב" באוקראינית ובעברית, ועל יסוד הצהרה זו אישרה נכונות תרגום מאוקראינית לעברית.

אלא מנגד, בחומרים שהוגשו בעבר למשרד המשפטים נכללו שתי שיחות מוקלטות שבהן – כפי שתועד במכתב רשמי של משרד המשפטים עצמו – קפלן נשמעת לכאורה אומרת בבירור כי אינה דוברת אוקראינית.

מדובר בסתירה מהותית, החורגת מגבולות של אי הבנה שולית. סעיף 15 לחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976, קובע באופן שאינו משתמע לשני פנים כי נוטריון רשאי לאשר נכונות תרגום אך ורק כאשר הוא שולט היטב בשפת המקור ובשפת התרגום. כאשר למסמך נוטריוני נודעות השלכות משפטיות, כספיות ואישיות כבדות משקל, השאלה האם הנותן את האישור אכן מבין את השפה הופכת לסוגיה יסודית של אמון הציבור במערכת המשפט.

קראו את התחקיר המלא – לחצו כאן

הטיפול הקודם והסגירה שהעלתה סימני שאלה

כבר ב-4 בנובמבר 2025 מצא עו"ד דוד גונן ממשרד המשפטים, לאחר בחינת חומרים ראשוניים, כי "על פניו ישנו חשד לקיומה של עבירת משמעת". ואולם, בפברואר 2026 הוחלט לסגור את התלונה. כפי שהעלתה בדיקת "מעקב", במסגרת אותו בירור לא נערך לעו"ד קפלן מבחן מעשי בשפה האוקראינית על ידי גורם מקצועי וניטרלי.

בנוסף, סימן שאלה נוגע לעורכת הדין והנוטריון משה אלפסי, שכיהן בתפקידים בכירים בתחום הנוטריונים בלשכת עורכי הדין וייצג את קפלן באותו בירור. לפי תרשומת הדיון מישיבת זום מינואר 2026, אלפסי העיד על אמינותה, אך הודה בגלוי כי אין בידו לקבוע מהי רמת שליטתה בפועל באוקראינית. בהמשך, כפי שפרוטוקול בית המשפט מציג, תיארה קפלן קשר חברי קרוב בינה לבין אלפסי. בתלונה החדשה מתבקש משרד המשפטים לבחון האם הקשר האמור היה ידוע לגורמים המטפלים, והאם ננקטו הצעדים הנדרשים למניעת חשש לניגוד עניינים או למראית עין.

השיחה המקוצרת, התגובה והעדות בבית המשפט

כאשר מערכת "מעקב" פנתה בשעתו ישירות לקפלן בשפה האוקראינית, השיחה נקטעה והסתיימה בתוך 46 שניות בלבד. בעקבות הניסיונות לקבל תשובות, פנתה קפלן לבית המשפט וקיבלה צו במעמד צד אחד נגד המערכת ונגדי. ואולם, לאחר התייצבות המערכת בבית המשפט והצגת הנתונים, הצו בוטל במלואו.

ראוי לציין ולהבהיר כי במסגרת עבודתי העיתונאית, ביום 29 באפריל 2026, פניתי לעו"ד והנוטריון לי קפלן בשפה האוקראינית – שפת אמי – וביקשתי לנהל עמה שיחה בשפה זו.

קפלן השיבה לי ברוסית. על פי התיעוד והתמליל שצורפו לתלונה, במהלך השיחה היא לא ניהלה עמי שיחה שוטפת באוקראינית, ואף לא השיבה באופן שממנו ניתן היה להתרשם כי הבינה באופן מלא את הדברים שנאמרו לה באוקראינית.

דקות ספורות לאחר מכן, התקשרה למערכת עובדת מטעמה של קפלן, נדיה חייטס, אשר ניהלה שיחה שוטפת באוקראינית. לפי התמליל, חייטס ציינה כי קפלן למדה את השפה "באופן עצמי", ולא היה ידוע לה על אישור רשמי הלומד על ידיעת השפה.

נתון זה מצטרף לעדותה של קפלן עצמה בבית המשפט, שצורפה אף היא לתלונה. מתוך הפרוטוקול עולה כי קפלן אינה ילידת אוקראינה, לא למדה בבית ספר או באוניברסיטה באוקראינה, ולא רכשה שם השכלה פורמלית בשפה.

לצד זאת, התלונה מציגה ציר זמן חשיפתי: בעוד שב-17 בספטמבר 2024 נעשה שימוש באימות חתימת מתורגמן, הרי בהמשך – לרבות באישור ממיאי 2025 – הוצגו פעולות המבוססות לכאורה על שליטה עצמאית ישירה בשפה. השינוי בדפוס הפעולה מעורר ספקות הדורשים בירור מקצועי.

התלונה החדשה: "לבודק – ולא להסתמך על ניחושים"

ב-23 בספטמבר 2026 הוגשה על ידי מערכת "מעקב" התלונה החדשה למשרד המשפטים, כשהיא מגובה במקבץ ראיות: הקלטות, תמלילים מלאים, מסמכים רשמיים, פרוטוקולים והצהרות מבית המשפט.

מטרת התלונה אינה לחרוץ דין מראש. הבקשה שהופנתה למשרד המשפטים היא לבצע בדיקה עובדתית, מקצועית ואובייקטיבית, אשר תכריע בסוגיה באופן פשוט:

1. הצעת מסמך משפטי באוקראינית שקפלן לא נחשפה אליו מראש.

2. דרישת קריאה, הסבר ותרגום מקטע ממנו בזמן אמת.

3. קיום שיחה חופשית באוקראינית בפני מומחה בלתי תלוי לשפה.

ככל שעו"ד קפלן אכן שולטת בשפה ברמה הנדרשת מנוטריון, מבחן מעשי פשוט זה יעניק תשובה מוחלטת ויסיר כל צל של ספק.

הכדור עובר לתובעת המשמעתית

התחקיר העיתונאי ואיסוף הממצאים אינם פסק דין, והתלונה הקודמת נסגרה בעבר. ואולם, לאור קיומן של הקלטות, מכתבים רשמיים, פרוטוקולים משפטיים ואישורים נוטריוניים המציגים לכאורה מצג סותר – השאלה אינה מדוע מערכת "מעקב" עומדת על בירור האמת, אלא כיצד יפעל משרד המשפטים.

עם קליטת התלונה ב-4 באוקטובר 2026 והעברתה לבחינת התובעת בדין המשמעתי, הגיע עת ההכרעה. מערכת "מעקב" תמשיך ללוות את הפרשה ולדווח לציבור עד לקבלת תשובות ברורות.

צילום: נוצר באמצעות סוכן ה-AI של מערכת "מעקב".

הפוסט חשד לעבירות משמעת: התלונה נגד עו"ד ונוטריון לי קפלן הועברה לתובעת הופיע לראשונה ב-מעקב.

ישנם סיפורים שבהם העובדות היבשות מספקות תשובות ברורות, וישנם מקרים שבהם דווקא החיבור בין הנתונים מעורר תהיות נוקבות לגבי אופן תפקוד המערכת. פרשת עו"ד והנוטריון לי קפלן, לצד מעורבותו של בכיר בלשכת עורכי הדין, עו"ד משה אלפסי, מספקת שרשרת אירועים תמוהה במיוחד שמעמידה למבחן את מנגנוני הפיקוח והשקיפות במשרד המשפטים.

במוקד הפרשה עמדה תלונה פשוטה וחד משמעית לבירור: האם נוטריון שהציגה עצמה כמי ששולטת בשפה האוקראינית, אכן שלטה בה ברמה הנדרשת כדי לאשר נכונות תרגומים כחוק?

מהקלטות לחשד משמעתי

ב-24 במאי 2025 הוגשה התלונה למשרד המשפטים, בליווי תמלילים, הקלטות ומסמכים. ב-4 בנובמבר 2025, לאחר בחינת החומרים, קבע עו"ד דוד גונן מהיחידה הרלוונטית במשרד המשפטים במפורש: "על פניו ישנו חשד לקיומה של עבירת משמעת המצריכה התייחסותה של הנוטריונית הנילונה".

קביעה זו אינה בגדר טענה בעלמא שהעלה מתלונן, אלא עמדה רשמית שתועדה בידי גורם מקצועי במשרד המשפטים. יתרה מכך, במכתב סגירת התלונה מיום 4 בפברואר 2026 צוין במפורש כי בהקלטות נשמעת קפלן אומרת בקולה כי אינה דוברת אוקראינית, ואף משיבה בחיוב לשאלה ישירה האם אינה שולטת בשפה.

אלא שלמרות קיומן של ההקלטות ולמרות החשד שהוגדר רשמית, החומרים שנבדקו מעלים כי לקפלן לא נערכה כל בחינה מעשית של יכולתה לקרוא, להבין או לנהל שיחה באוקראינית. התלונה פשוט נסגרה.

הכניסה של משה אלפסי וה"חברות הקרובה"

ב-22 בינואר 2026, במהלך שיחת Zoom שנערכה במסגרת הבירור, נכנס לתמונה עו"ד והנוטריון משה אלפסי. משרד המשפטים תיעד את מעמדו באופן שאינו משתמע לשתי פנים: "מכתבו של עו"ד אלפסי המייצג את הנוטריונית – מהווה את תגובתה".

אלפסי אינו עוד מייצג פרטי. מדובר בדמות בכירה בעולם הנוטריונים: עוד ב-2015 פורסם דבר מינויו ליו"ר ועדת הנוטריונים בלשכת עורכי הדין, ובפרסומי המדרשה מ-2026 הוא מופיע כיו"ר משותף של הוועדה – לצד בכירים כמו מנהלת המחלקה לרישוי נוטריונים במשרד המשפטים.

הסיטואציה מקבלת גוון רגיש בהרבה נוכח עדותה של קפלן עצמה בהליך משפטי אחר, שם מסרה כי היא ואלפסי "חברים מאוד טובים".

מצד אחד, ייצוג חבר אינו עבירה. מצד שני, כאשר יו"ר ועדת הנוטריונים בלשכה מייצג חברה קרובה מול הרגולטור – המערכת מחויבת להשיב כיצד נמנעה מראית עין של ניגוד עניינים.

השרשרת שלא ניתן להתעלם ממנה

יודגש: יו"ר ועדת הנוטריונים, עו"ד משה אלפסי, ייצג את עורכת הדין והנוטריון לי קפלן, שבעניינה הוגשה תלונה לוועדת הנוטריונים. דווקא על רקע עובדה זו, השתלשלות האירועים והרצף העובדתי המתועד מעוררים שאלות כבדות משקל באשר להתנהלות בפרשה:

• מוגשת תלונה ומבוסס חשד לכאורה לעבירת משמעת.

• בידי המשרד הקלטות שבהן קפלן מודה לפי התיעוד כי אינה דוברת אוקראינית.

• יו"ר משותף של ועדת הנוטריונים, המוגדר על ידה כחבר קרוב, מייצג אותה בבירור.

• לא מבוצע מבחן מעשי בשפה – והתיק נסגר.

כאשר השומר המקצועי הופך לסנגור הפרטי, הציבור זכאי לדעת: האם גורמי משרד המשפטים ידעו על הקשר האישי והמעמד המוסדי? האם ננקט מנגנון למניעת חשש להשפעה? ומדוע לא בוצעה הבדיקה הבסיסית ביותר – מבחן מעשי בשפה?

תגובה: בטרם הפרסום הועברו לעו"ד משה אלפסי ולעו"ד לי קפלן עיקרי הממצאים והשאלות לקבלת תגובתם. ככל שתתקבל תגובה, היא תפורסם באופן הוגן ובולט. בפרסום הקודם של "מעקב" צוין כי השניים לא מסרו תגובה.

לקריאת התחקיר המלא – לחצו כאן

הפוסט משה אלפסי והקשר ה"חברי": התעלומה מאחורי סגירת התלונה במשרד המשפטים הופיע לראשונה ב-מעקב.