חקירה פלילית נפתחה היום (1 בפברואר) ביחידה המרכזית של מחוז חוף במשטרת ישראל נגד עורך הדין אביחי אלקובי וכתב בתאגיד השידור הציבורי, דניאל אלעזר, בחשד לסחיטה בנסיבות מחמירות, שוחד לעובד ציבור וקבלת דבר במרמה. החקירה עוסקת בטענות שלפיהן הוצע לאיש עסקים מתחום הקריפטו להימנע מפרסום תחקיר עיתונאי בעניינו, בתמורה לתשלום כספי בסך 200 אלף שקלים במזומן.

הפרשה החלה כאשר עורך הדין פנה לאיש העסקים, המוכר ברשת בכינויו ג'וני ביטקוין (יוני כהן), והציע כי תמורת תשלום במזומן לא תפורסם עליו כתבה עיתונאית. לפי הנטען, הסכום שנדרש עמד על 200 אלף שקלים, ונאמר כי הוא מהווה "תעריף" משותף לעורך הדין ולכתב התאגיד.

בבית של איש העסקים מר כהן תועדו דברים קשים. על פי התיעוד, בשעה 21:30 הגיע עו"ד אביחי אלקובי למקום על מנת לקבל סכום כסף במזומן, בסך של 200 אלף שקלים.

במהלך ביקור לקבלת שוחד הגיע עו"ד אביחי אלקובי לביתו של ג'וני ביטקוין. במסגרת הביקור ביקש ג'וני ביטקוין מעו"ד אלקובי לוודא כי הכתבה נגדו לא תתפרסם, ולשם כך ביקש ממנו ליצור קשר טלפוני עם דניאל אלעזר. זאת, לאחר שהתברר באמצעות עורך הדין כי סכום הכסף במזומן מצוי וממתין למסירה. במהלך השיחה אישר דניאל אלעזר כי הכתבה לא תפורסם.

יש לציין כי כלל האירועים תועדו במסגרת מהלך רחב ומבוקר, שבוצע, על פי הנטען, באישור המשטרה, לצורך יצירת תיעוד המעורר חשד לפעילות משותפת בין דניאל אלעזר לבין עו"ד אביחי אלקובי, שבמסגרתה, לכאורה, נגבים כספים ומתקבלים כספי שוחד.

המערכת תפרסם בשלב זה רק חלק מצומצם מן הראיות, שכן החומרים מצויים בעבודת משטרת ישראל ואין אישור לפרסומם המלא. עם זאת, בידי המערכת מצויים חומרים נוספים שטרם פורסמו, אשר מהם ניתן להבין, לכאורה, כי דניאל אלעזר פועל באופן שיטתי לקבלת כספים בהיקפים של מאות אלפי שקלים, בשיתוף פעולה עם עו"ד.

צילום בלעדי של מערכת "מעקב": עו"ד אביחי אלקובי לצד כספים אשר, כלל הנראה, ביקש לקבלם כשוחד

שלבי הפרשה תועדו באמצעות מצלמות נסתרות, ובתיעוד נטלו חלק גם כוכבי הרשת מישל טרוני ודניס צ'רקוב, וכן לוחם ה-MMA ואיש הציבור חיים גוזלי. בין החומרים מצויים תיעודים של ספירת כספים ונטילת מזומנים, אשר מעלים, לכאורה, חשד לקבלת כספי שוחד.

מן השיחה שהתנהלה בין דניאל אלעזר לבין עו"ד אביחי אלקובי עולה כי הכתבה נגד מר כהן הייתה ערוכה ומוכנה לפרסום כחלק השני של הפרשה, לכאורה לאחר שצוות שלם עמל על הכנתה תוך שימוש במשאבי ציבור, אולם בשלב מסוים התקבלה החלטה שלא לפרסמה.

עוד יצוין כי עוד בטרם פרסום החלק הראשון ביקש, על פי הנטען, עו"ד אביחי אלקובי לקבל סכום כסף, אולם באותה עת סירב ג'וני ביטקוין לשלם, מתוך תחושה כי מתבצע, ניסיון לסחיטה וכי מופעלות עליו מניפולציות שנועדו להביא לקבלת תשלום במזומן.

גם בפעם השנייה לא התכוון ג'וני ביטקוין לשלם או להעביר שוחד לעובד ציבור. תחת זאת החל לתעד את המתרחש ולאסוף ראיות, לטענתו, לנוכח מה שהוא מתאר כניסיון מתמשך לסחוט ממנו כספים בידי עובד ציבור.

כיצד החלה הפרשה: ציר הזמן המלא

מערכת "מעקב" הגיעה לשטח לצורך תיעוד האירועים. בראיון מצולם, אשר בשלב זה אין אישור לפרסמו במלואו, טען מר כהן כי עורך הדין אביחי אלקובי שלח אליו הודעות שבהן נמסר כי צפוי להתפרסם "חלק שני" של תחקיר בעניינו, וכי לשם מניעת פרסומו נדרש תשלום כספי.

לטענתו, עורך הדין מסר כי מדובר בדרישה משותפת לו ולכתב התאגיד. עוד ציין כהן כי בעקבות החוויה הקשה שחווה, לדבריו, בעקבות פרסום החלק הראשון של התחקיר – אותו הגדיר כתחקיר שקרי בעניינו – החל לתעד באופן שיטתי כל שלב, לרבות האופן שבו, לטענתו, פעלו עורך הדין וכתב חדשות כאן 11 בניסיון לדרוש ממנו סכום של 200,000 שקלים במזומן.

על פי הנטען, עו"ד אביחי אלקובי הוא שדחק בקיומה של הפגישה, במטרה לקבל סכום של 200 אלף ש"ח, ובתמורה לכך שחלקו השני של התחקיר לא יפורסם. בהתאם לכך נקבעה הפגישה ליום חמישי האחרון, בשעה 21:30.

בשעה היעודה הגיע עורך הדין לביתו של כהן בקיסריה, שם, המתין סכום של 200 אלף ש"ח במזומן. במהלך הביקור החל עורך הדין בספירת הכסף, בכוונה ליטול אותו עמו, אולם בשלב זה יצאו אל המקום כתבים וצלמים, והמהלך הופסק. עוד על פי אותו תיאור, עורך הדין אף ביקש לקיים ארוחה ולשתות יין, לכאורה לציון קבלת הכסף.

כנראה, עורך הדין איבד שיקול דעת מקצועי, והתנהל באופן שעלול להעמידו בלב פרשה חמורה של סחיטה, איומים וקבלת שוחד. למעשה, פרסום תחקיר שלילי ושקרי, כלל הנראה, עושה פגיעה נפשית קשה, טראומה עמוקה וכתם ציבורי ארוך טווח. מדובר במצב שבו דעת הקהל שופטת ומכריעה עוד בטרם התבררו העובדות לאשורן – תרחיש המתואר כסיוט מתמשך, ולא כהליך ציבורי תקין. חומרה מיוחדת נודעת למצבים שבהם איום בפרסום תחקיר שלילי נגד איש עסקים משמש, כלל הנראה, כאמצעי להפעלת לחץ פסול ואף לסחיטה כספית, וזאת כאשר מדובר בעיתונאי המועסק בגוף תקשורת ציבורי המתוקצב מכספי משלמי המיסים.

דניאל אלעזר: חשדות לדפוס שוחד שיטתי

חומרת הפרשה מתחדדת לנוכח מעמדו של הכתב כעובד ציבור, מדובר, כלל הנראה, בהעברת כספי שוחד באמצעות גורם מתווך – דפוס פעולה הנחזה כשיטתי.

הפרשה הנוכחית אינה מקרה בודד. מן החומרים שבידי המערכת עולה כי דפוס פעולה דומה הופעל, כלל הנראה, גם כלפי איש העסקים נתנאל מזור. בשנת 2024 נפתח במשטרת ישראל תיק חקירה פל"א 539391/2024 נגד הכתב, המצוי בטיפולה של תחנת מוריה בירושלים ונותר פתוח נכון למועד זה, בחשדות לקבלת שוחד, מתן שוחד לעובד ציבור, סחיטה ואיומים.

קרא עוד – לחץ כאן

באותו מקרה ניסה דניאל אלעזר, כתב חדשות כאן 11, לקבל ממזור תשלום כספי במעטפה, בתמורה להימנעות מפרסום תחקיר. מזור סירב להעברת הכספים, ולאחר מכן פורסם נגדו תחקיר אשר הוצג, כלל הנראה, כתחקיר שקרי. מנגד, גורם נוסף – מר מלכה – העביר, כלל הנראה, כספים למר אלעזר, ובהקשר זה לא פורסם תחקיר נגד מר מלכה. הדברים עולים מפרטי התלונה ומהחקירה הפלילית המתנהלת בירושלים.

חומרה מיוחדת נודעת לכך שמר מזור הגיש להנהלת הערוץ תלונה רשמית, שאליה צורפו שיחה מוקלטת – המהווה כלל הנראה תיעוד לדרישה לתשלום כספי בתמורה לאי פרסום תחקיר בחדשות כאן 11 – וכן צילומי מסך של התכתבויות, אשר הוגשו כראיות. חרף קבלת החומרים והפנייה הרשמית, אלה לא נבדקו באותה עת.

הדין קובע כי מקום שבו מתקבל מידע רשמי ותלונה רשמית בחשד לדרישת שוחד או לסחיטה, חלה על נושאי משרה בכירים ועובדי ציבור חובת דיווח מיידית למשטרה. אי עמידה בחובת דיווח זו מהווה עבירה על החוק.

בענייננו, גם מבלי להכריע אם בוצעה עבירת שוחד בפועל אם לאו, עצם אי הדיווח עומד בניגוד לחובה הקבועה בדין. על רקע זה נטען כי הנהלת כאן 11 פעלה להשתקת המקרה ולהסתרתו, במקום להעבירו לבירור רשויות האכיפה.

בשני המקרים פרסם דניאל אלעזר "תחקירים" שקריים, שהתבססו על תלונות של מספר מצומצם של לקוחות בלתי מרוצים, ולא על תשתית רחבה, מבוססת ומאומתת.

מערכת "מעקב" ממשיכה לתעד את שני המקרים האמורים, ותוסיף לתעד ולסקר כל מקרה דומה אם יובא לידיעתה בעתיד. גם המקרה הראשון יוסיף להיסקר עם התקדמות החקירה והבהרת ממצאיה.

אבסורד בולט בפרשה הוא שעו״ד אביחי אלקובי, המנהל קבוצת פייסבוק המוקדשת למאבק בנוכלים, תועד בפרשה כמי שפעל, כלל הנראה, בניגוד לדין.

החקירה המשטרתית מצויה בשלביה הראשוניים, וכל המעורבים בפרשה נהנים בשלב זה מחזקת החפות.

פרשת 200 אלף

מישל טרוני פרסם היום הודעה פומבית, שבה כתב:
"פרשת סחיטה חמורה המשאירה את המשטרה ועולם התקשורת בהלם. איש ציבור ועורך דין סוחטים אנשים עסקים ומאיימים על כולם. בקרוב תדעו מי זה.. כל ערוצי התקשורת על זה כרגע".

גם דניס צ'רקוב התייחס לפרשה ופרסם:
"פרשת 200 אלף.עו"ד אביחי אלקובי הגיע לקחת 200,000 ש״ח במזומן בתמורה לכך שדניאל אלעזר לא יפרסם כתבה שלילית על איש עסקים בערוץ כאן 11.
דניאל אלעזר תועד מאשר שלא תהיה כתבה".

חיים גוזלי מסר הודעה מפורטת, שבה נכתב:
"חקירה פלילית נפתחה היום (1.2) בימ"ר חוף נגד עורך דין מוכר וכתב בתאגיד השידור הציבורי בחשד לסחיטה בנסיבות מחמירות, שוחד לעובד ציבור, וקבלת דבר במרמה. הפרשה החלה כאשר עורך הדין הציע לאיש עסקים מתחום הקריפטו כי בעבור 200,000 שקלים במזומן לא תעלה עליו כתבה. איש העסקים יחד עם כוכבי רשת מוכרים תיעדו את ספירת הכסף במצלמות נסתרות וגם את העיתונאי מכאן 11 מאשר בשיחת טלפון, לאחר העברת הכסף במזומן, כי "לא תהיה כתבה"".

בעקבות הפרסומים פרסם דניאל אלעזר פוסט תגובה, שבו כתב:
"אני מבין שיש סערה קטנה שאחראים לה כמה מושאי תחקיר שלי שכנראה מאוד התעצבנו על התחקירים נגדם ותביעת המיליון שהוגשה בשבוע שעבר, ועושים הכל בצורה שלא תעלה על הדעת במטרה לפגוע בי ובמוניטין שצברתי לאורך שנים. לכל מי שקיבל את הסיפור השקרי אני ממליץ להמתין טיפה, בקרוב מאוד כל הפרטים ייחשפו. תלונה במשטרה הוגשה וכן תביעה תוגדל ואלה יתווספו אנשים נוספים. במאמר מוסגר ובנימה אישית: ממליץ לחזור לתחקירים עליהם כדי להבין האם לקחת אותם ברצינות. המשך יבוא".

לא ניכנס להזיה שלפיה גוף ממשלתי, הפועל ומתקיים מכספי הציבור, רשאי לחסום את הציבור עצמו, שעה שמחלקת הדוברות ממומנת מכספי הציבור ונועדה להשיב לפניות עיתונאיות. לשם כך משלם הציבור מאות אלפי שקלים מדי חודש. סוגיה זו מהווה עניין לתלונה נפרדת בפני מבקר המדינה; בסופו של דבר, תלונות מצטברות – והנהלות נדרשות לבירור ולחקירה.

-אנו במעקב-

צילום של דניאל אלעזר מתוך אתר 'כאן 11', שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

לפעילות ולתיעוד קבלת כספי השוחד, כלל הנראה, ניתן אישור של משטרת ישראל – כך נמסר בעת האירוע.

הפוסט פרשת 200 אלף – חקירת סחיטה ושוחד: 'כאן 11' שותק ואף חוסם הופיע לראשונה ב-מעקב.

לא בכל יום מפרסמת מערכת "מעקב" חדשות שהיא מגדירה כחדשות טובות. אך במקרה זה, הגשת תביעת השתקה מצד כתב כאן 11, דניאל אלעזר, נגד מערכת "מעקב" ונגד גורמים נוספים, נתפסת במערכת כנקודת מפנה מהותית, בעלת חשיבות ציבורית רחבה. לא כהבעת חשש, אלא להפך: כאירוע שמחדד, את הצורך בבירור פומבי, פתוח ושקוף של דפוסי פעולה עיתונאיים, שימוש בכספי ציבור, ומנגנוני הרתעה משפטיים כלפי ביקורת תקשורתית.

המידע בדבר הגשת התביעה לא הגיע למערכת "מעקב" במסירה ישירה או רשמית. הידיעה נודעה למערכת דרך פרסום באתר "העין השביעית", אשר בחר לפרסם פרטים מתוך כתב תביעה שטרם נמסר כדין לנתבעים, מבלי לפנות אליהם לקבלת תגובה. מדובר בכשל עיתונאי מהותי: פרסום טענות משפטיות חד צדדיות, בטרם קיבל הצד המותקף את כתב התביעה עצמו, ובלא שניתנה לו הזדמנות להשיב.

מערכת "מעקב" מבהירה כי אין המדובר בהתנהלות ייחודית כלפיה, אלא בדפוס פעולה רחב יותר, אשר הופעל גם כלפי גורמים נוספים. כך, גם גורמים אחרים הנזכרים בתביעה, ובהם עו"ד אהב כהן, מישל טרוני ודניס צ'רקוב, לא התבקשו למסור את תגובתם טרם הפרסום. הימנעות זו מפנייה לקבלת תגובה מעוררת קושי עיתונאי מהותי, ופוגעת בעקרונות היסוד של עיתונות אחראית, זהירה ומאוזנת, המחויבת לבחינה מלאה של כלל העמדות הרלוונטיות בטרם פרסום.

במהלך עבודתנו על הכתבה התברר כי אתר "העין השביעית" מקיים זיקה למכון הישראלי לדמוקרטיה – גוף המצהיר על פעילותו לקידום ערכי הדמוקרטיה והשוויון בישראל. גילוי זה מעמיד בספק את אופן הפרסום, אשר נעשה, על פי התרשמותנו, בסטנדרט עיתונאי נמוך, ואינו מתיישב עם ערכי הדמוקרטיה והשוויון שעליהם מצהיר המכון.

הקשר האמור נחשף אגב עבודת המערכת על הכתבה. מערכת "מעקב" תפרסם תחקיר נוסף ונפרד העוסק בזיקה זו ובהשלכותיה הציבוריות והעיתונאיות.

מה פורסם באתר "העין השביעית"

בחודש ינואר 2026 פרסם אתר "העין השביעית" כתבה שעסקה בגל תביעות לשון הרע ובהליכים משפטיים הנוגעים לפרסומים ברשתות החברתיות ובכלי התקשורת. במסגרת הכתבה צוין כי דניאל אלעזר, כתב תאגיד השידור כאן 11, הגיש ביום 20 בינואר 2026 תביעה על סך מיליון שקלים נגד מספר פעילי רשת, ובהם מישל טרוני ודניס צWרקוב. עוד נטען בפרסום כי התביעה כוללת טענות גם כלפי עו"ד אהב כהן, אשר ייצג את הנתבעים בהליכים קודמים, וכן כלפי אתר "מעקב". ואולם, לפרסום עצמו לא נודעה השפעה ציבורית ממשית, והוא לא זכה לסיקור או להדהוד מצד כלי תקשורת נוספים.

לפי הנטען בכתב התביעה, כפי שהובא בכתבה, אלעזר טוען לקיומו של "קמפיין הכפשה" שנוהל נגדו, הכולל פרסומים פוגעניים, כינויי גנאי, ואף טענות למעשה התחזות באמצעות חשבונות מזויפים ברשת. עוד נטען כי הפרסומים פגעו בשמו הטוב ובמוניטין המקצועי שלו.

ההליך המשפטי מצוי, נכון למועד הפרסום, בשלבים מקדמיים. טרם ניתנה בו הכרעה שיפוטית, ולא ניתן פסק דין. בנוסף, צוין קיומו של צו איסור פרסום, המגביל את היכולת לפרסם פרטים מלאים מתוך ההליך, לרבות טענות היסוד והראיות שצורפו לו.

לצד זאת, הזכיר אתר "העין השביעית" הליכים קודמים שהתנהלו בין אותם גורמים בשנים קודמות, לרבות קובלנה פלילית משנת 2021 וצו הרחקה משנת 2022, נתונים המעידים על מערכת יחסים משפטית מתמשכת ורבת-שנים.

שוב נציין כי הכתבה שפורסמה באתר "“העין השביעית" לוקה בחסר מהותי נוסף: הימנעות מהפניה ישירה לכתבות עצמן, אשר בעטיין הוגשה התביעה. מדובר בכתבות מסוימות שפורסמו באתר "מעקב" בנוגע לכאן 11 ולדניאל אלעזר, ואשר בעקבותיהן הוגשה נגד האתר תביעה כספית בהיקף של מיליון שקלים. חרף מרכזיותן של אותן כתבות להבנת ההליך המשפטי, בחרה הכתבה להתעלם מהן לחלוטין.

במסגרת הפרסום לא הוצגו ראיות כלשהן, לא פורטו עובדות רלוונטיות, ולא נזכרו הליכים משפטיים שהתנהלו בעניינו של דניאל אלעזר, לרבות פסקי דין שניתנו נגדו ואשר לא הוגש עליהם ערעור. פסקי דין אלה, על פי האמור בהם, כוללים קביעות שיפוטיות מהותיות בדבר הפרות חוק חמורות, וכן ביקורת שיפוטית נוקבת על מהימנות פרסומיו ככתב, קביעות שלהן אף נלווה חיוב כספי ששולם מכספי ציבור. חרף זאת, נתונים אלה – שהם עובדתיים, בני אימות ובעלי חשיבות ציבורית מובהקת – לא זכו לכל אזכור.

קרא עוד – לחץ כאן

בנוסף, לא צוינו תלונות שהוגשו במשטרה בעניינו של אלעזר, לרבות תלונות הנוגעות לחשדות חמורים, ובהם חשדות לקבלת שוחד ולסחיטה. כמו כן, נספחי כתב התביעה, אשר יש בהם כדי לשפוך אור על טענות הצדדים ועל התשתית הראייתית הנטענת, לא פורסמו ולא הובאו לעיון הציבור, באופן המונע בחינה ביקורתית מלאה של הדברים.

קרא עוד – לחץ כאן

במקביל, בחרה הכתבה לפרסם קביעות ושיפוט ערכי כלפי אתר “מעקב”, תוך הצגתו כמי שמפרסם, לכאורה, דברי שקר נגד מר דניאל אלעזר. ואולם, חרף חומרת הטענה, לא הוצגו כותרות הכתבות הרלוונטיות, לא צורפו צילומי מסך, ולא ניתנה לקוראים כל אפשרות לעיין בתוכן הפרסומים שבגינם נטען לקיומה של “הכפשה”. בכך נשללה מן הציבור האפשרות לבחון בעצמו את הטענות, להצליב נתונים ולגבש עמדה מושכלת ועצמאית.

התנהלות זו מעוררת תהיות כבדות משקל באשר לסטנדרט העיתונאי שננקט, ומעמידה בספק את היחס המיוחס לקהל הקוראים ולציבור התורמים, אשר מצופה ממנו לקבל מסקנות חמורות וחד־משמעיות מבלי שהונחה בפניו תשתית עובדתית מלאה, גלויה ושקופה.

הימנעות זו שוללת מן הציבור את האפשרות לעיין בחומר באופן בלתי אמצעי, להפעיל שיקול דעת עצמאי, ולהכריע האם מדובר בביקורת עיתונאית לגיטימית או בפרסום החורג מגדרי הדין. בכך נפגעת לא רק זכות התגובה של הנתבעים, אלא גם זכותו הבסיסית של הציבור לדעת.

"העין השביעית": שקיפות מוצהרת מול סימני שאלה

אתר האינטרנט הפועל תחת המיתוג "העין השביעית | ביקורת תקשורת ועיתונות" אינו פועל כישות משפטית בשם זה, ואף אינו רשום תחת השם "העין השביעית". שמו המשפטי והארגוני של הגוף המפעיל את האתר הוא "שקוף – למען שמירת הדמוקרטיה", עמותה רשומה (ע"ר 580489540). פער זה בין המותג הציבורי לבין הזהות המשפטית יוצר, לכאורה, קושי ממשי עבור הציבור המבקש לאתר את הגוף ברשומות רשם העמותות או החברות, ומעלה שאלות באשר לשקיפות ולבהירות זהות המפעיל.

הלכה למעשה, מי שמחפש ברשומות הרשמיות גוף בשם "העין השביעית" אינו מוצא ישות כזו, אלא רק לאחר עיון בתנאי השימוש ובפרטים המשפטיים באתר מתברר כי מדובר בעמותה בשם "שקוף – למען שמירת הדמוקרטיה". מדובר במבנה תפעולי העלול להטעות את הציבור באשר לזהות הגוף העומד מאחורי הפרסומים.

האתר מצהיר, על פי פרסומיו שלו, כי פעילותו ממומנת אך ורק מכספי תרומות, הרצאות ומקורות מימון דומים.

על פי דיווחים פומביים, בשנת 2023 בלבד דווח על תרומות בהיקף של כ-5 מיליון שקלים. במקביל, על פי נתוני חשיפה מקובלים בענף, היקף התנועה לאתר עומד על מעט למעלה מ-170 אלף כניסות חודשיות – נתון חריג בנמיכותו ביחס לאתרי חדשות ותחקיר אחרים, ובפער בולט מהיקף התקציב שעליו מדווח האתר.

הפער בין סדרי הגודל התקציביים לבין רמת החשיפה בפועל מתחדד אף יותר בבחינת הזירה החברתית: פרסומי האתר זוכים, דרך שגרה, למספרים חד ספרתיים של לייקים ולעיתים אף פחות מכך – נתונים שאינם מתיישבים, בלשון המעטה, עם היקף המשאבים המדווח ועם טענות להשפעה ציבורית רחבה.

צילום מסך מתוך עמוד הפייסבוק של "העין השביעית":

נתונים מצטברים אלה מעלים שאלות כבדות משקל באשר לאפקטיביות הפעילות, לזהות התורמים, למקורות המימון ולמבנה הכלכלי העומד בבסיס פעילות האתר.

עוד יודגש כי מתקיימת זיקה, ישירה או עקיפה, בין פעילות האתר לבין "המכון הישראלי לדמוקרטיה – לקידום דמוקרטיה ושוויון בישראל", זיקה אשר אף היא, לשיטת מבקריו, מחייבת גילוי מלא, מפורש ושקוף לציבור.

מבחינה אידאולוגית, האתר אינו מסתיר את עמדותיו הפוליטיות. פרסומיו מתאפיינים בקו ביקורתי חריף כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו וממשלותיו, וביקורת עקבית כלפי הימין הפוליטי. באתר מוצגת פעילות זו כמאבק מתמשך למען "שקיפות", תוך טענה כי הממשלה אינה פועלת בשקיפות מספקת כלפי הציבור.

במקביל, האתר מפרסם ביקורת קשה במיוחד כלפי ערוץ 14, אותו הוא מתאר, במקרים רבים, כגוף תעמולתי ולא כערוץ חדשות לגיטימי.

ציטוטים המובאים בכתבות שונות שפורסמו נגד ערוץ 14, הכוללים התבטאויות פוגעניות וציטוטים חריפים בעלי אופי של לשון הרע:

האתר מביע תמיכה במחאות ובהפרות סדר אזרחיות, לרבות חסימות צירי תנועה מרכזיים, מתוך תפיסה אידאולוגית הרואה בפעולות אלה אמצעי לחץ לגיטימי על השלטון. קו זה, כך נטען, מלווה בביקורת חריפה ולעיתים מסיתה כלפי מחנה הימין.

ואולם, מתגלה לכאורה פרדוקס מהותי בין הרטוריקה של "שקיפות" לבין התנהלותה הפנימית. לפי מידע שהובא בפנינו, העמותה אינה מחזיקה באישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, ומאז שנת 2023 לא הוגשו, לכאורה, דוחות כספיים ודוחות מילוליים לרשם העמותות ולמשרד המשפטים – חובה הקבועה בדין. אי הגשת דוחות אלה, אם אכן כך, מהווה הפרה של חובות סטטוטוריות בסיסיות שנועדו להבטיח שקיפות כלפי הציבור ורשויות הפיקוח.

העמותה אינה מפרסמת לציבור את רשימת תורמיה, וזאת בניגוד לרוח השקיפות שעליה היא מצהירה. כך, אתר המתהדר בשם "שקוף – למען שמירת הדמוקרטיה" מוצג, לטענת מבקריו, כמי שאינו עומד בעצמו בסטנדרטים של שקיפות ודיווח (הכוונה היא כי בדוחות הכספיים ובדוח המילולי מצוין המונח "תורמים" בלבד, ללא פירוט, זיהוי או הבחנה כלשהי באשר לזהותם, היקף תרומתם או מאפייניהם).

יובהר כי האמור לעיל אינו אלא טעימה ראשונית ממידע שנאסף, וכי פעילות אתר "העין השביעית" והעמותה העומדת מאחוריו עומדות במוקד תחקיר נפרד, מקיף ומעמיק, שיפורסם בהמשך.

בזכות פעולתו של דניאל אלעזר זכה אתר "העין השביעית" לתחקיר מעמיק מטעמנו. ביקורת על התקשורת אינה נחלתם הבלעדית של גורם אחד, וגם אנו נפעל לחשיפת המידע, להגברת השקיפות ולהמשך המעקב. כספים ציבוריים ותרומות שמקורן בציבור מחייבים רף עליון של שקיפות, אחריות ודין וחשבון לציבור.

הטענות כלפי דניאל אלעזר והקשרן הציבורי

מערכת "מעקב" סבורה כי התביעה שהוגשה נגדה אינה מתקיימת בחלל ריק. לשיטתה, מדובר במהלך הננקט על רקע שורת תחקירים שפרסמה באשר לפעילותו של דניאל אלעזר ככתב כאן 11. תחקירים אלה עסקו, בין היתר, במנגנוני מימון הייצוג המשפטי, בהליכי התקשרות שבוצעו שלא באמצעות מכרז, ובהוצאות כספיות אשר, לטענת המערכת, הושתו על הקופה הציבורית.

עמדת מערכת "מעקב" ברורה וטענותיה עקביות. במסגרת תיעוד מצטבר שנאסף לאורך שנים, בליווי הליכים משפטיים ובהסתמך על בדיקות במאגרים משפטיים ובמקורות פתוחים, עולה כי בעניינו של דניאל אלעזר התקיימו הליכים משפטיים רבים בעבר. בהליכים אלה נמתחה ביקורת שיפוטית על התנהלותו ועל פרסומיו, לרבות קביעות שיפוטיות מפורשות שלפיהן "אין אמת בפרסומים". עוד נקבע בפסקי דין שונים כי חויב בתשלום פיצויים בגין לשון הרע, וכי לאורך תקופות מסוימות פעל ללא תעודת עיתונאי תקפה.

מתוך פסק הדין בתיק 42864-07-21 נקבע כי דניאל אלעזר פגע בשמו הטוב של אדם, שלא כדין וללא הצדקה. התחקיר שביסוד ההליך פורסם במסגרת שידורי כאן 11, ובפסק הדין צוין כי הפרסום כלל השפלה של מושא הכתבה. ההליך המשפטי שהתנהל בעקבות הפרסום לווה בייצוג משפטי מטעם התאגיד, בעלות שנאמדת במאות אלפי שקלים מכספי ציבור. חרף זאת, בפסק הדין חויב אך ורק דניאל אלעזר, כתב כאן 11, בתשלום פיצוי בגין לשון הרע.

אף שהאמת העובדתית התבררה בסופו של יום במסגרת ההליך המשפטי, הנזק לשמו הטוב של הנפגע כבר נגרם. ההליך הממושך – שנפתח בשנת 2021 והסתיים במתן פסק דין ביום 12.02.2025 – ממחיש את המחיר הכבד שגבה הפרסום. להלן מובאים ציטוטים מהותיים מתוך פסק הדין והחומר שבתיק:

בתיק אחר, תאד"מ 22816-12-22, קבע בית המשפט אף הוא כי מר דניאל אלעזר מסר פרסומים שאינם אמת. חרף זאת, ובניגוד להיקף ההליך, חויב אלעזר לבדו בתשלום פיצוי בסך 8,000 ש"ח. יודגש כי מדובר בפרסום אישי שבוצע באמצעות פרופיל פרטי ברשת X, ולא בפרסום מערכתי:

עם זאת, ההליך המשפטי לווה בייצוג משפטי שמומן, ככל הנראה, בהיקף של מאות אלפי שקלים, על חשבון המדינה. אף שהחיוב הכספי נפסק לחובתו האישית של דניאל אלעזר, בפועל את עלות פסק הדין וההליך נשא התאגיד.

גם במקרה זה נקבע כי דניאל אלעזר השפיל ופגע בשמה הטוב של אזרחית תמימה, אישה ואם, בעקבות פרסום פוסט | כתבה ברשת X. בית המשפט קבע באופן חד משמעי כי אין אמת בפרסומים. ההליך המשפטי נפתח בשנת 2022 והסתיים רק סמוך לשנת 2025, בפסק דין מיום 09.12.2024 – פרק זמן הממחיש עד כמה ממושך, יקר ושוחק הוא המאבק לניקוי שם טוב שנפגע מפרסום שקרי.

ההליך מדגים כי טיהור שמו של אדם אינו עניין נגיש לכלל הציבור. הוא מחייב משאבים כלכליים משמעותיים, זמן ממושך ויכולת נפשית להתמיד בהתדיינות משפטית. במקרה זה, עמדה לנפגעת היכולת לממן ייצוג משפטי ולהופיע בפני בית המשפט. ואולם, יש להדגיש כי אדם המצוי בהליכי פשיטת רגל כלל אינו רשאי להגיש תביעה, ומשמעות הדבר היא כי נפגעי פרסומים שקריים המצויים במצב כלכלי קשה עלולים להיוותר חסרי סעד משפטי לחלוטין.

מציאות זו מחדדת פער חמור: בישראל, בפועל, רק מי שמחזיק באמצעים כלכליים וביכולת לנהל הליך משפטי ממושך יכול לפעול לניקוי שמו הטוב, בעוד אחרים נאלצים לשאת לאורך שנים – ולעיתים לכל חייהם – את נטל ההשפלה והשקר, ללא אפשרות ממשית להשיב את כבודם.

מר אלעזר לא קיים פסקי דין שניתנו בעניינו, וכי אי קיום זה הוביל לפתיחת הליכי הוצאה לפועל, באופן המעלה, לשיטתה, חשש לביזיון בית המשפט.

בסופו של דבר התברר כי תאגיד השידור כאן 11 סילק, מכספי ציבור, חובות אישיים של דניאל אלעזר במסגרת הליכי הוצאה לפועל. תופעה חריגה זו, הגובלת באבסורד ציבורי, מתקיימת בפועל חרף חומרתה. די להעלות על הדעת תרחיש היפותטי שבו משרד ראש הממשלה, או ראש הממשלה עצמו, היה עושה שימוש בכספי ציבור לצורך סגירת חוב פרטי שאינו שייך למדינה או ללשכתו – מהלך כזה היה מעורר סערה ציבורית מיידית.

אותו אלעזר עצמו פקד בעבר את הפגנות קפלן ותיעד מחאות נגד השלטון, אולם כאשר גוף שידור ממלכתי עושה שימוש בכספי הציבור כדי לסלק חוב אישי של עובד ציבור – דניאל אלעזר – במסגרת הליכי הוצאה לפועל, מתקבל הדבר, לכאורה, כמעשה שבשגרה, ללא ביקורת ציבורית, מוסדית או תקשורתית. לשיטתנו, מדובר בהתנהלות חמורה, העולה כדי פגיעה בוטה בכללי המינהל התקין ובדין.

אם מבקר המדינה בוחר להתעלם מן הסוגיה, חובת העיתונות להצביע עליה כעל עבירה חמורה. ואם גם "העין השביעית" והמכון הישראלי לדמוקרטיה אינם מוצאים לנכון לעסוק בכך – הרי שלפנינו תשתית מלאה לתחקיר עצמאי העוסק בשאלה אחת ברורה: כיצד תאגיד שידור ציבורי משלם חוב פרטי של עובדיו מכספי הציבור. השאלה המתבקשת היא האם הביקורת מופעלת רק כאשר מדובר בראש הממשלה ובשרי הקואליציה, בעוד שכאשר מדובר בגוף תקשורתי המזוהה פוליטית – הכל מותר.

נכון לעת הזו, מתבהר מדוע בכתבת אתר "העין השביעית" לא הובאה ולו ראיה אחת מתוך כתב התביעה, לא הוצגה ולו כותרת אחת מכתבות מערכת "מעקב", ואף לא צורף צילום מסך מן הפרסומים עצמם. הצגת חומרים אלה הייתה מפנה את הציבור ישירות לאתר "מעקב" ולתחקירים המקיפים שאנו מפרסמים בנוגע לתאגיד השידור כאן 11 ולדניאל אלעזר.

מוקד עיסוקנו איננו שולי ואיננו אישי: השאלה המרכזית היא כיצד תאגיד שידור ציבורי מאפשר פרסומים שקריים, ומדוע הוא ממשיך להעסיק כתב חסר תעודת עיתונאי, אשר, לשיטתנו, מטעה את הציבור ומבזבז כספי ציבור. הפגיעה כאן חורגת בהרבה משמם הטוב של בני אדם בודדים או מהרס חייהם האישיים; אין מדובר רק בריבוי הקורבנות שנפגעו מפרסומים כוזבים, אלא בפגיעה עמוקה ומתמשכת בעיתונאות עצמה, ובכתם כבד המוטל על שמה ועל אמינותה.

בין השנים 2021 ל-2022, פעל אלעזר ללא תעודת עיתונאי תקפה:

להורדת מסמך רשמי מטעם לשכת העיתונות הממשלתית – לחץ כאן

לאורך השנים יוחסו למר אלעזר התבטאויות פוגעניות וגסות כלפי הציבור וכלפי גורמים שונים, לרבות במסגרת תיעוד מצולם. במהלך ניסיון שערכתי לראיינו, הופנו כלפיי, כעיתונאי מערכת "מעקב", גידופים אישיים וביטויים מבזים, בהם כינויים כגון "נוכל", "שמן" ו"רמאי". התבטאויות אלה פוגעות בזולת, ועל פי פרשנות משפטית מקובלת עשויות לעלות כדי הפרת דיני לשון הרע.

העלויות הנוגעות לייצוג המשפטי ולתשלומי הפיצויים הושתו בפועל על כספי ציבור, במסגרת פעילותו של תאגיד השידור כאן 11, וזאת אף שפסקי הדין הטילו את החיוב על דניאל אלעזר באופן אישי ולא על התאגיד. יתרה מכך, תשלומים אלה בוצעו גם בגין פרסומים שנעשו מחשבונות פרטיים ברשת X, שאינם שייכים ואינם מזוהים עם תאגיד כאן 11.

לשם המחשה, משווה המערכת מצב זה לתרחיש שבו עיריית תל אביב הייתה נושאת בתשלום פיצויי לשון הרע שנפסקו נגד עובד עירייה זוטר, בגין פרסום פרטי, כוזב ופוגעני שביצע בחשבון אישי ברשתות החברתיות. השוואה זו, לשיטת המערכת, מדגישה את חוסר הסבירות הציבורי ואת חומרת השימוש בכספי ציבור לצורך כיסוי אחריות אישית שאינה קשורה לפעילות המוסדית.

חרף סגירת תיקים במשטרה וקביעות שיפוטיות שניתנו לטובת מושאי תחקיריו של אלעזר, לא פורסמו הבהרות פומביות, תיקונים או התנצלות כלשהי. מחדל זה, לשיטת המערכת, גרם לפגיעה מתמשכת בשמם הטוב של אנשים פרטיים ולנזק ממשי לעסקיהם ולחייהם המקצועיים.

קיימים ממצאים המעוררים חשד כבד לניסיונות פסולים לקבלת טובות הנאה או כספים, בהיקפים של אלפי שקלים, כתנאי להימנעות מפרסום תחקירים שליליים. טענות אלו נידונו בעבר במסגרת תחקיר שפורסם, ולטענת המערכת הן מתועדות בחומר שנאסף במהלך עבודת התחקיר.

במסגרת תביעת ההשתקה המתנהלת נגדנו ביוזמת דניאל אלעזר, יוזמנו עדים רלוונטיים וייבחנו הטענות האמורות בפני בית המשפט. בין היתר, יוזמנו עדים הנוגעים לטענות בדבר מתן שוחד, וכן עשרות נפגעים אשר, לטענתם, נפגעו ממעשיו של אלעזר ללא כל הצדקה. עצם ניהול ההליך פותח פתח לבירור עובדתי רחב, לחקירה פומבית של המעורבים ולהצגת מלוא התמונה בפני בית המשפט והציבור גם יחד.

מה רואה "מעקב" בתביעה: לא איום, אלא הזדמנות

הגשת התביעה אינה נתפסת כניסיון הרתעה, אלא כהזדמנות חסרת תקדים לבירור פומבי ומעמיק. לראשונה יתאפשר, במסגרת הליך משפטי סדור, לדרוש גילוי מסמכים, לזמן עדים, ולחקור תחת אזהרה, מעל דוכן העדים בבית המשפט, את כתב כאן 11 וכן גורמים בהנהלת הערוץ.

מערכת "מעקב" הגישה מאות פניות ושאלות רשמיות לגורמי כאן 11, ובהם הנהלת הערוץ, הדוברות, הייעוץ המשפטי, יחידת חופש המידע, פניות הציבור, מנכ"ל התאגיד, חטיבת החדשות, מבקרי הפנים והמחלקה המשפטית, וכן למבקר המדינה ולגורמי פיקוח נוספים.

בסך הכול נשלחו למעלה מ-200 שאלות שונות, שעסקו, בין היתר, בטענות לכאורה בדבר אי קיום מכרזים, שחיתות, לשון הרע, אי אפקטיביות של חטיבת החדשות, תפירת מכרזים, ניסיונות לקבלת שוחד בידי עובדי הערוץ, אי דיווח על ניסיונות לקבלת שוחד ועבירות נוספות על פי דין. זאת, אף במקרים שבהם חלה על הגורמים הרלוונטיים חובה חוקית למסור מענה מכוח חוק חופש המידע – מענה שלא ניתן בפועל.

שוב נציין כי פניות מערכת "מעקב" נותרו, ברובן המכריע, ללא כל מענה, או שנענו בתגובות פוגעניות ואישיות, שאינן הולמות גוף ציבורי ואינן עומדות בסטנדרטים המצופים מגוף הממומן מכספי ציבור.

לפיכך, עצם הגשת התביעה וההתנהלות בקו ההגנה, על רקע הצווים שניתנו, יובילו לזימון עדים ולהתייצבות גורמים רלוונטיים למתן עדות בבית המשפט, תחת אזהרה ובדוכן העדים. בכך נפתחה, הלכה למעשה, תיבת פנדורה: יידרשו תשובות, תיבחן התנהלות הנהלת הערוץ, ובכירים המעורבים, לכאורה, בהסדרים ובקומבינציות שונות, יעמדו לחקירה פומבית. הדברים יתבררו באולם הדיונים, יתועדו בפרוטוקולים הרשמיים, וההליך צפוי להיות טעון ובעל משמעות ציבורית רחבה.

עניינים שערוץ כאן 11 פעל במשך שנים להסתיר מן הציבור, לרבות הפרות דין מתמשכות ובכללן אי מתן מענה לבקשות לפי חוק חופש המידע, נחשפים כעת במלואם. לראשונה יידרשו בכירי הערוץ למסור תשובות ישירות וברורות באשר להתנהלותם: הם אשר נשאו בסילוק חובותיו של דניאל אלעזר בלשכת ההוצאה לפועל, הם אשר נמנעו מקיום הליכי מכרז כדין לייצוג המשפטי, והם אשר נתנו אישור לפרסומים משפילים ולביטויים בעלי אופי של לשון הרע וכו'. מכלול המעשים הללו עומד כעת לבחינה ציבורית ומשפטית מקיפה. תביעתו של אלעזר נגד מערכת "מעקב", אינה אלא מהלך אשר האיץ את חשיפת ההתנהלות כולה והציב אותה, לראשונה, תחת אור הזרקורים הציבורי.

ההליך המשפטי עשוי להוביל לחשיפת היקף ההוצאות הציבוריות, אופן קבלת ההחלטות בערוץ, וכן להציף שאלות מהותיות הנוגעות לאחריות מקצועית ואתית. במערכת "מעקב" סבורים כי השלכות ההליך אינן צפויות להצטמצם למקרה הפרטני, אלא עשויות להקרין על השיח הציבורי הרחב באשר לתפקידה של תקשורת ציבורית, לגבולות הכוח העיתונאי ולשימוש בהליכים משפטיים ככלי הרתעה. בהקשר זה, ובאירוניה שאינה נסתרת, מציינים במערכת כי עצם פתיחת ההליך – בזכות יוזמתו של מר דניאל אלעזר – היא אולי התרומה הציבורית המשמעותית היחידה שנרשמה מצדו.

תגובות:

מערכת "מעקב" פנתה למערכת אתר "העין השביעית" בבקשה לקבלת תגובה, אולם עד למועד פרסום הדברים לא התקבל כל מענה. עם זאת, ברשותנו תגובה רשמית קודמת של מערכת "העין השביעית" בנוגע לערוץ 14, אשר פורסמה בתחקיר מערכת "מעקב" ביום 21 ביולי 2024. במסגרת אותה תגובה נמסר מטעם "העין השביעית":

"ערוץ 14 מפרסם באופן קבוע שקרים, הסתה ותעמולה פוליטית".

 

בנוסף, נשלחה פנייה עיתונאית לדוברות כאן 11. הפנייה התקבלה, ודוברת התאגיד, גב' אדוה גלנטי, מסרה לנו בהודעת מסרון כי יש להפנות את הבקשה לגב' רוני וילדר, האחראית על תחום החדשות. בהתאם לכך הועברה הפנייה, בצירוף כלל השאלות והנתונים שפורסמו בכתבתנו, לגב' וילדר. חרף זאת, עד למועד זה לא נמסרה כל תגובה מטעמה.

יודגש כי מחלקת הדוברות של כאן 11 קיבלה את הפנייה ואת השאלות במלואן, אולם בפועל התקיים הליך של העברת אחריות פנימית ללא מתן מענה ענייני. הפנייה בוצעה תחילה באמצעות דואר אלקטרוני, ובהמשך הועבר המשך ההתכתבות ליישומון ווטסאפ פרטי של גורמי הדוברות, אך גם בדרך זו לא התקבלה תגובה מהותית.

"המכון הישראלי לדמוקרטיה: לקידום דמוקרטיה ושוויון בישראל" מסר בתגובתו כי מערכת "העין השביעית" אינה שייכת, לשיטתו, בשום אופן למכון.

מערכת "מעקב" מציינת כי תגובה זו מעוררת סימני שאלה מהותיים באשר לדיוק הדברים ולאופן הצגתם לציבור. סוגיה זו תיבחן ותתועד בהרחבה במסגרת תחקיר המשך, כפי שהובטח מראש.

-אנו במעקב-

הפוסט תביעת כתב כאן 11 פותחת חשבון ציבורי שלא נוח לערוץ הופיע לראשונה ב-מעקב.

תלונה מקיפה: לירן אלחרר במוקד האשמות בטרור דיגיטלי, סחיטה והטרדות

תלונה חסרת תקדים בהיקפה הוגשה לאחרונה למשטרת ישראל, ובה מוצב לירן אלחרר, תושב רחוב מנחם בגין 24 בבית דגן, במוקד חשדות חמורים במיוחד – לכאורה בגין הפעלת מערך טרור דיגיטלי מתוחכם, סחיטה, הטרדות, פגיעה בפרטיות ופרסום לשון הרע – שכוונו כלפי שוטרים, אנשי עסקים, נבחרי ציבור, עובדי מערכת המשפט ואזרחים מן השורה.

על פי הנטען בתלונה, מדובר במארג מתוחכם ומאורגן של הטרדות שיטתיות, חדירה לחומרי מחשב, ניסיונות להשפעה על הליכים משפטיים, איומים וסחיטה, לצד הפצת מידע אישי ורגיש של אישי ציבור ופרסום תכנים בוטים נגד גורמים במערכת המשפט.

לפי המסמכים שהוגשו, הפעילות מיוחסת לאתר האינטרנט ולערוץ הטלגרם הפועלים תחת השם "עדנה קרנבל", כשבמרכזם, לטענת המתלונן, עומד אלחרר.

הפרשה צמחה מדיון פומבי שנראה תחילה שגרתי לחלוטין. כעיתונאי עצמאי שהגעתי לסקר את הדיון בתיק 45991-04-23, שהתנהל בפני השופט יאיר דלוגין בבית משפט השלום בתל אביב, לא שיערתי כי אותו מעמד תמים לכאורה יהפוך לאחת מפרשות ההטרדה הדיגיטלית החריגות שנחשפו בישראל.

שוב, מה שהחל כסיקור עיתונאי שגרתי וענייני, התפתח בתוך שעות ספורות למתקפה מתוזמנת ורבת היקף.

מתחקיר מעמיק שביצעתי בהמשך עלה, כי אלחרר משמש, ככל הנראה, כדמות בכירה בפעילות האתר. מיד לאחר שניסיתי לראיין את לירן אלחרר – פעיל, לכאורה, באתר "עדנה קרנבל" ובמקרה גם עד באותו תיק (או לא במקרה) – החלה מתקפת הטרדה, איומים וסחיטה דיגיטלית חסרת תקדים.

אלחרר, הידוע כמפעיל לחץ סדרתי על גורמים שיפוטיים, הגיש לבית המשפט בקשות שונות אף שאינו צד להליך, אלא עד בלבד. התנהלות זו העלתה סימני שאלה באשר למניעיו – מה הניע אותו להפעיל לחץ מתמשך על בית המשפט, לבזבז זמן שיפוטי יקר ולהפיץ, לכאורה, פרסומים כוזבים שנועדו לפגוע באמון הציבור בשופט הדן בתיק.

לדיון הספציפי בתיק זה משכה את תשומת לבי העובדה כי בין העדים הופיע דניאל אלעזר, כתב כאן 11, וכי בין המסמכים הוגשה בקשה רשמית מטעם אתר "עדנה קרנבל", שבה נטען כי על הדיון להשתתף עיתונאים מטעמם. עובדות אלו עוררו בי עניין מקצועי להבין את הקשר שבין כתב כאן 11 לבין פעילות האתר.

לא חלפה שעה ארוכה, ותיבת הדואר האלקטרוני שלי הוצפה ביותר מ־2,000 הודעות מאיימות וזדוניות. למעלה מ־1,500 שיחות טלפון ממספרים חסויים או מתחלפים התקבלו לאורך כל שעות היממה, לצד מאות מסרוני טקסט חשודים, ומאות נוספות של הודעות וואטסאפ וטלגרם שנמחקו מיד לאחר שליחתן.

המכשיר האישי הפך לזירת טרור דיגיטלי של ממש – כל ניסיון להתמודד עם גל אחד של הטרדות נענה מיד בגל חדש, מתוחכם ואלים אף יותר.

"ב־5 באוקטובר פרסמנו תחקיר נרחב על "עדנה קרנבל", שחשף את מעורבותו, לכאורה, של לירן אלחרר ואת קשריו עם דניאל אלעזר"

• בכתבה זו נעסוק בתלונה שהוגשה למשטרה

• לקריאת התחקיר המלא – לחצו כאן

אולם ההטרדה הישירה מהווה רק את קצה הקרחון. מעבר לכך, תועדו ניסיונות פריצה חוזרים ונשנים למכשירים האישיים ולשרתי מערכת "מעקב" (הראיות נמסרו למשטרה). מדובר בניסיונות מתוחכמים לחדור אל ליבת העבודה העיתונאית – לגשת למקורות מוגנים, לתכתובות רגישות ולחומרים שטרם פורסמו. במקביל נעשה ניסיון לפרוץ את האתר עצמו ולהטריד את חברת האירוח.

לפי התלונה, במקביל לאירועים אלה הופצו פרטים אישיים של עיתונאים באופן שיטתי ונרחב, ונמסרו לאלפי גורמים – באתר "עדנה קרנבל" ובערוץ הטלגרם המזוהה עמו – שעות ספורות בלבד לאחר ניסיון לראיין את לירן אלחרר. בין הפרטים שנחשפו: כתובת מגורים, מספר תעודת זהות, טלפון נייד, כתובת דוא״ל ועוד.

• בעבר פורסמו באתרי חדשות שונים תחקירים שעסקו באתר "עדנה קרנבל". משיחות שקיימנו עם כתבים שנטלו חלק בפרסומים אלה נמסר כי גם הם חוו הטרדות קשות מצד האתר. לדבריהם, הופצו עליהם ועל בני משפחותיהם שקרים והשמצות, נוצרו סרטונים מזויפים באמצעות טכנולוגיית בינה מלאכותית (AI), ונגרמה להם וליקיריהם פגיעה נפשית עמוקה.

הכתבים ביקשו שלא להזדהות, מחשש לשלומם, וציינו כי חלקם אף נאלצו להחליף מספרי טלפון בעקבות גל ההטרדות. לדבריהם, מדובר בהתנהלות עבריינית מובהקת, שנועדה לפגוע בעיתונאים ולסתום פיות.

בסופו של דבר יש להבין את משמעות הדברים לאשורם: ככל הנראה, מר לירן אלחרר, על פי ממצאי התיעוד והעדויות שנאספו, הפיץ את מספרי הטלפון וכתובות הדוא״ל של עיתונאים באמצעות מערך בוטים אוטומטיים. אותם בוטים יצרו פניות שיטתיות לעסקים שונים, תוך הצגה כוזבת של העיתונאים כמי שמעוניינים בשירותיהם.

כך נוצר גל עצום של פניות מסחריות ומיילים פרסומיים, שמקורו – ככל הנראה – בפעולה מתוכננת של אלחרר. על פי התלונה שהוגשה למשטרה, נגרם נזק כפול: מחד, העיתונאים הפכו יעד להטרדות חוזרות ונשנות; ומאידך, העסקים עצמם ספגו הפסדים כספיים לאחר ששילמו סכומים ניכרים עבור מה שחשבו ל“לידים” לגיטימיים.

הנזק הישיר לעסקים מוערך בכמאה אלף שקלים – וזאת מבלי להביא בחשבון את עלות שעות העבודה של מאות נציגי שירות ומכירות שפעלו בתום לב, רק כדי לגלות כי נפלו קורבן למניפולציה דיגיטלית מתוחכמת. ראיות מפורטות בנושא הועברו למשטרת ישראל.

יחס סלקטיבי ואיומים מצד "עדנה קרנבל"

התמונה המתגלה מהמסמכים מעידה על היקף רחב יותר של הפעילות. למשל, בתיק 45991-04-23 לבדו דיווחו עדי התביעה, לפי הנטען, על איומים והטרדות חמורות, בעוד שעדי ההגנה לא קיבלו פנייה כלשהי מהגורם המזוהה כ"עדנה קרנבל". יחס סלקטיבי זה, כך נטען, אינו מקרי אלא משקף ניסיון ממוקד ומתוכנן לערער את עמוד השדרה הראייתי של ההליך המשפטי.

לתלונה צורפו עדויות להגשת תלונה רשמית במשטרת ישראל מטעם התובע ועדים. למעשה, התובע עצמו מזוהה כעד מרכזי בתיק.

עורך הדין ניסים אזולאי, המייצג את הנתבע ועדים מטעמה, מסר כי לא התקבלה אצלו כל פנייה או מסמך מהאתר "עדנה קרנבל" – לא איום, לא סחיטה ואף לא כתבה שלילית.

לכאורה, לירן אלחרר פרסם סדרת כתבות פוגעניות נגד השופט הדן בתיק, ואלו פורסמו באתר "עדנה קרנבל" (בתחקיר קודם הוצגו הוכחות לכך). הדפוס הסלקטיבי מצביע, לפי התיאור במסמכים, על ידע מעמיק במבנה התיק המשפטי ועל כוונה ברורה להשפיע על מהלכו.

(נכון להדגיש: על פי חוקי מדינת ישראל, הפעלת לחץ על עדים מהווה עבירה חמורה ומעשה פלילי לכל דבר ועניין. ישראל היא מדינת חוק, וחובה לשמור על טוהר ההליך המשפטי ועל הגנתם של העדים מפני כל ניסיון להשפיע על עדותם)

הטרדת השופט יאיר דלוגין

נזכיר שוב: בתוך כך נחשף ממצא חמור ומדאיג. לבית המשפט הוגשו בקשות המוצגות כאילו נשלחו מטעם יונתן קאפח – הבעלים של אתר "עדנה קרנבל" והעומד בראש פעילותו – אף שהוא מתגורר מחוץ לישראל.

ואולם, מערכת "נט המשפט" חסומה לשימוש ממדינות חוץ. בתלונה צוין כי הבקשות הוגשו בפועל מתוך ישראל, על ידי גורם מקומי הפועל בשמו של קאפח, וכי מדובר במהלך מכוון לבזבוז משאבי מערכת המשפט במסגרת מתקפה מתוכננת עליה.

לתלונה במשטרה נמסרו גם ראיות ועובדות נוספות:

המתקפה על מערכת המשפט אינה מסתיימת במישור הפרוצדורלי. המסמכים מתארים גל פרסומים בוטה ואלים נגד השופטים המעורבים בהליכים הרלוונטיים. זמן קצר לאחר הדיון שבו נכח המתלונן, פורסמו באתר "עדנה קרנבל" תכנים חריפים נגד השופט יאיר דלוגין.

הפרסומים כללו, לפי התיעוד, כינויי גנאי, ביטויים גסים במיוחד והאשמות שווא. גם השופט אמיר לוקשינסקי-גל, שניהל את התיק 24587-07-17 שבו לירן אלחרר שימש כתובע, הותקף בפרסומים שתוארו כחריגים בגסותם ובאלימות הלשונית שלהם. פרסומים אלה, כך מתואר, אינם אירוע חד פעמי אלא דפוס קבוע המלווה את שלבי ההליכים השונים ונועד ליצור לחץ ציבורי בלתי לגיטימי על מי שיושבים בדין.

בתלונה הודגשה הזיקה המרכזית: בתיק 45991-04-23 הופיע אלחרר כעד, וככל הנראה יש לו אינטרס מוסתר בתיק – שהתובע יפסיד. אלחרר אינו סתם "עד" בדיון נגד התובע. בתיק 24587-07-17 הוא עצמו תבע את התובע של התיק 45991-04-23, ולפי הנטען, מר אלחרר לא היה מרוצה מהאופן שבו הסתיים התיק.

ואולם, מהתיעוד עולה ששני השופטים שהותקפו בפרסומים הם בדיוק אלה שניהלו את שני התיקים הללו – עובדה שלפי התיאור אינה צירוף מקרים אלא משקפת כוונה ברורה. הפרטים הועברו למשטרת ישראל.

המישור הטכני מספק, לפי המסמכים, ראיות קשות המקשרות את פעילות "עדנה קרנבל" לכתובת מגוריו של לירן אלחרר. כתובת הדוא"ל שממנה נשלחו הודעות שהוגדרו כ"רשמיות" בשם האתר, בתגובה לפנייה עיתונאית, זוהתה כמובילה פיזית לרחוב מנחם בגין 24 בבית דגן – כתובת המגורים של אלחרר. מאותה כתובת, כך נטען, נשלחות גם הודעות ספאם מאיימות ובהן דרישות סחיטה. בתלונה עוד נטען כי בדרך כלל נעשה שימוש ב-VPN להסוואת המקור האמיתי, אך במצבים של לחץ או חוסר זהירות נשלחות ההודעות ללא הסוואה ומגלות את הכתובת האמיתית. הדומיין EdnaKarnaval.com עצמו נרשם אמנם בארצות הברית דרך חברת Namecheap, אך הופעל, על פי הטענות, מישראל בכתובת IP מקומית.

הראיה הטכנית החמורה ביותר, על פי המסמכים, היא הפצת קישור מסוכן בערוץ טלגרם המזוהה עם "עדנה קרנבל" (ראיות נמסרו במסגרת תלונה במשטרה). הקישור, המזוהה עם הכתובת 185.117.0.180 והמיוחס למערכת הנקראת 185.com, נושא לכאורה קוד מסוג RAT – ראשי תיבות של Remote Access Trojan, כלי מתוחכם לשליטה מרחוק. כלי כזה מאפשר גישה מלאה למכשיר הקורבן: גישה לכלל הקבצים הפרטיים, הפעלת מצלמות ומיקרופונים ללא ידיעת המשתמש, גישה לנתוני בנקים ואמצעי תשלום, קריאת כל התקשורת במכשיר ובסופו של דבר – שליטה מוחלטת. המתלונן מזהיר את הציבור להימנע מלחיצה על הקישור ומנחה כל מי שנחשף אליו לדווח ל-CERT הישראלי ולמשטרה על חשד לפגיעה.

ערוץ טלגרם "עדנה קרנבל" נוצר, על פי נתוני הארכיון שצורפו לתלונה, ב-21 ביולי 2022, ובאותו יום פורסם בו קישור ראשון ליוטיוב. אולם בניגוד לצפוי, הערוץ לא נסגר גם לאחר שב-18 בנובמבר 2024 נעצר, לפי דיווח שהגיע למתלונן, אמיר מלמד – פעיל מרכזי המזוהה עם האתר. הרשם אמנם סגר, ככל הנראה, את הדומיין EdnaKarnaval.com, אך הערוץ עצמו ממשיך לפעול ולפרסם תכנים באופן שוטף.

במידה ונכנסתם לערוץ הטלגרם של "עדנה קרנבל" ולחצתם על קישורים שפורסמו בו – קיים סיכון ממשי כי נלכדתם במלכודת דיגיטלית. מומחי סייבר מזהירים כי מדובר, ככל הנראה, במאגר נתונים הנשלט על-ידי רשת הסייבר של "עדנה קרנבל", המאפשרת חדירה למכשירי טלפון ומחשבים אישיים ואף שליטה מרחוק במכשירים שנפגעו.

עובדה זו מעידה, על פי התיעוד במסמכים, על קיומם של מפעילים נוספים ועל שימור דפוסי פעולה זהים גם לאחר מעצרו של אחד הפעילים המרכזיים.

אחד הפרטים המדאיגים ביותר בתלונה הוא הפצת מה שמתואר כ"רשימת תפוצה" הכוללת 1,198 שמות של שופטים, רשמים ופרקליטים בישראל, לרבות כתובות מגורים פרטיות ומספרי טלפון אישיים. פרסום כזה מהווה, לפי הטענה, פגיעה חמורה בזכות לפרטיות של בעלי תפקידים ציבוריים רגישים, ומעלה חששות ביטחוניים ממשיים לשלומם ולשלום בני משפחותיהם. יתרה מכך, המתלונן טוען כי פרסום מסוג זה מעיד על כך שלמפעילי "עדנה קרנבל" ישנה גישה למאגרי מידע שאינם ציבוריים כלל, מה שמעלה שאלות רציניות בדבר אופן השגת המידע והמטרות שלשמן הוא משמש.

קשרים בין כתב "כאן 11" ללירן אלחרר

במישור התקשורתי, נמסרו למשטרה טענות חמורות לגבי קשרים לכאורה בין לירן אלחרר לבין כתב תאגיד השידור "כאן 11", דניאל אלעזר. על פי התיעוד שצורף לתלונה, אלעזר העביר מכשיר אייפון לידיו של אלחרר ישירות בבית המשפט, כאשר אלחרר שימש כצלם בדיון, ותמונות שמקורן לכאורה במכשירים אישיים הופיעו לאחר מכן בכתבות שפרסם אלעזר בתאגיד השידור הציבורי. בנוסף, קיים קשר נוסף בין אלעזר לאלחרר שיפורסם בתחקיר הבא, אך ראיות בעניין זה כבר נמסרו למשטרה. המתלונן טוען כי אלחרר אינו רק צלם אישי של אלעזר, וכי אלעזר סומך עליו בעיניים עצומות – עובדה המוכחת, לטענתו, מכך שעיתונאי לא היה מוסר מכשיר אישי פתוח לאדם זר ולא היה מאפשר לו לעשות בו שימוש ללא אמון מוחלט.

• בתמונה: כתב תאגיד השידור הציבורי "כאן 11", מר דניאל אלעזר, ולצידו מר לירן אלחרר, המשמש כצלם מטעמו של אלעזר (תיעוד בלעדי של "מעקב")

התלונה שהוגשה במשטרה מפנה לפסיקות בבתי משפט, תיק 42864-07-21 ותיק 10152-12-22, שבהם נקבע כי אלעזר פרסם "דברי שקר" – ממצא המעיד, לטענת המתלונן, על כתב ברמה מקצועית נמוכה וחסר אמינות. פסקי הדין התקבלו, תשלומי הפיצויים שולמו מכספי הציבור (למרות שפסק הדין התייחס להתנהלות אלעזר כעיתונאי ולא להתנהלות "כאן 11" כגוף), ולא הוגש עליהם ערעור.

בתלונה מוצג מכלול הקשרים הללו כעניין הדורש בדיקה מוסדית נפרדת ביחס לטיב הקשר המקצועי, למקור החומרים שפורסמו, ולשאלת עמידתם של שני העיתונאים באמות המידה האתיות המחייבות את המקצוע. המתלונן מדגיש את החובה המקצועית הבסיסית של עיתונאים להגן בקפדנות על מכשיריהם מפני גישה של צדדים שלישיים, במיוחד כאשר המכשירים נושאים עדויות רגישות, מקורות מוגנים ותכתובות חסויות.

התגובה שהתקבלה מ"עדנה קרנבל" לפנייה תחקירית שנשלחה לכתובת הדוא"ל של האתר מעידה, לפי המתלונן, על התנהגות מתריסה וזלזלנית כלפי הריבונות הישראלית. בהודעה שהתקבלה נכתב במפורש: "האתר אמריקאי ואינו כפוף לחוק הישראלי… גבולות משטרת ישראל מסתיימים בנתב"ג, ככל הזכור לי". אולם לפי התיעוד שצורף, ההודעה נשלחה מאותה כתובת IP שיוחסה לכתובת בבית דגן – כלומר מתוך ישראל עצמה. המתלונן רואה בכך ראיה נוספת לקשר ישיר בין הפלטפורמה לבין סביבתו הפיזית של אלחרר.

יתרה מכך, בתלונה דווח על דפוס התנהגות קבוע: בכל פעם שנעשה ניסיון להתחקות אחר המידע או לקבוע ראיון עם אלחרר, "עדנה קרנבל" או יונתן קאפח, התגובה המיידית בערוץ הטלגרם כללה פרסום תמונתו של העיתונאי בצירוף לשון פוגענית, פרסום מספר זהות, טלפון נייד וכתובת מגורים מלאה, והכרזה על "תחקיר קרוב" שיפורסם נגדו – ולאחר מכן פורסמה כתבה פוגענית.

המסמכים שהוגשו למשטרה מפרטים שורה של עבירות לכאורה, ובהן חדירה למחשב, הפצת קוד זדוני, איומים והטרדות ממושכות, לשון הרע נגד שופטים ואישי ציבור, פגיעה בפרטיות, גניבת זהות והפרעה למהלכי משפט.

הטרור הדיגיטלי שמאיים על הדמוקרטיה

נזקי הרוחב המתוארים במסמכים חורגים בהרבה מעבר לפגיעה באדם יחיד. התלונה מפרטת פגיעה ישירה ביכולתם של עיתונאים למלא את שליחותם המקצועית, פגיעה בשם הטוב ובזכות היסודית לפרטיות – לרבות חשיפה בלתי חוקית של מספרי זהות, כתובות פרטיות ותצלומים אישיים – וכן פגיעה בביטחון האישי והמשפחתי ההופכת את החיים היומיומיים למסע מתמשך של חרדה וחוסר ודאות. בנוסף, נגרם נזק כלכלי ישיר למערכת עיתונאית שנאלצת להשקיע משאבים רבים במניעה, בהגנה ובטיפול בנזקים המתמשכים.

עוד נטען, כי אין מדובר במקרי קצה נקודתיים או בתקריות אקראיות, אלא במערך פעולה מתוכנן, מאורגן ושיטתי היטב: שימוש עקבי ב-VPN ובדומיינים זרים לשם טשטוש עקבות, מעבר תדיר בין כתובות IP שונות, הפעלת בוטים ליצירת "רעש דיגיטלי" ומסכי עשן, הפצה מכוונת ומתוזמנת של תכנים המשחירים דמויות מפתח בהליכים משפטיים, והצפת ערוצים ומערכות בעיתוי רגיש במטרה לשבש את תפקודן התקין.

בתלונה מצוין עוד כי לאחר פרסום כתבה ראשונית בנושא נצפו ניסיונות "ניקוי דיגיטלי": חלק מהתכנים המפלילים הוסרו או שונו – דבר המעיד, לפי התלונה, על מודעות להשלכות המשפטיות ועל ניסיון פעיל למחוק עקבות.

על פי המתואר, "עדנה קרנבל" מסתתרת מאחורי מסכה של "עיתונות" ו"חופש ביטוי", אך בפועל פוגעת אנושות בעיתונות האמיתית ובאמינותה בעיני הציבור.

ראיון שנערך עם אמו של לירן אלחרר לא הניב אישור או הכחשה חד משמעיים למעורבותו, והדיון כולו הוסט לעבר שאלות על מקור המידע במקום להתמודד עם תוכן ההאשמות.

בתלונה למשטרת ישראל נטען כי לירן אלחרר עושה שימוש בכתובות IP מתחלפות, לעיתים קרובות באמצעות רשתות VPN מתוחכמות ואף ברשת הדרקנט, מה שמקשה מאוד על איתור פעילותו הדיגיטלית. עוד נטען כי אין מדובר בצירוף מקרים: מיד לאחר ניסיון לראיין את מר אלחרר הופיעו בערוצי הטלגרם ובאתר "עדנה קרנבל" פרסומים פוגעניים הכוללים את פרטיהם האישיים של עיתונאים שניסו ליצור עמו קשר – פרסומים שנועדו, לפי התלונה, לפגוע בפרטיותם, בכבודם וביכולתם לפעול באופן חופשי.

זהות דיגיטלית חושפת את אלחרר

עוד פרט מהותי, הממחיש את טעותו של מר לירן אלחרר, נוגע לזהות הדיגיטלית שבה עשה שימוש בעת שהגיש בקשות במערכת "נט המשפט". בבקשות אלו צוין כי כתובת הדוא״ל של מגיש הבקשה היא liran@liran.net – כתובת המזוהה במובהק עם מר אלחרר עצמו. לכתובת זו שלחה מערכת "מעקב" פנייה רשמית לקבלת תגובה, בהתאם לכללי האתיקה של עיתונות אחראית.

הפנייה נשלחה ביום 9 באוקטובר 2025 בשעה 13:32, ותשובה התקבלה באותו יום, בשעה 18:16, ממייל שנושא את השם Edna Karnaval – אך בפועל נשלח מאותה כתובת: liran@liran.net. בתשובה נכלל קישור בלתי מזוהה, אשר מטעמי זהירות ובהמלצת יועצי המערכת לא נפתח.

נוסף על כך, בתשובות אחרות שהתקבלו ממייל נוסף המזוהה עם האתר – info@ednakarnaval.com – הופיעה בסוף ההודעה חתימה קבועה בנוסח:

“עדנה קרנבל
לעתיד טוב יותר,
for a better future”

חתימה זהה הופיעה גם בתשובה שהתקבלה מהמייל liran@liran.net, תחת השם Edna Karnaval, דבר המחזק את ההקבלה הישירה בין כתובת זו לבין פעילות האתר.

עובדתית, ברישומי מערכת "נט המשפט" מצוין כי כתובת הדוא״ל של לירן אלחרר היא liran@liran.net – פרט המתיישב עם ההתכתבויות שבידי מערכת "מעקב". למרבה האירוניה, מר אלחרר הגיש שורה ארוכה של בקשות באמצעות אותה מערכת, ובכך הותיר אחריו תיעוד רשמי וברור לקשר שבין כתובתו האישית לבין פעילות אתר "עדנה קרנבל".

עדנה קרנבל: קאפח ואלחרר – תיאום פעולה חריג

במקרה זה, לעומת זאת, שני שמות שונים מופיעים תחת אותו רישום של "מבקש 1", מה שמעיד, לכל הפחות, על תיאום פעולה יוצא דופן בין קאפח לאלחרר. בנוסף, עולה מן המסמכים כי הבקשה הוגשה על ידי שניהם באותו מועד ממש, ובית המשפט אף נתן החלטה שיפוטית אחת הנוגעת לשניהם יחד.

דפוס הפעולה מוכר היטב: די שאדם ייקלע לסכסוך עם מר לירן אלחרר, או עם אחד הפעילים המזוהים עם "עדנה קרנבל", כדי להפוך למטרה. בתוך זמן קצר מתפרסמים עליו תכנים פוגעניים באתר, פרטיו האישיים נחשפים, ופרטיותו נרמסת כליל. אותה שיטה מופעלת גם כלפי אנשי עסקים וכו'. אין זה מקרה שבאתר מתפרסמות "כתבות תחקיר" כוזבות, שמנהלו דרוש לחקירה, ועיתונאי נוסף המזוהה עמו נעצר והוגש נגדו כתב אישום. פעילים המזוהים עם "עדנה קרנבל" פועלים, לפי החשד, גם בדרכי סחיטה – ומי שיימצא על הכוונת עלול לגלות כי חייו האישיים והמקצועיים הפכו לסיוט מתמשך.

עוד דבר מעניין: מר לירן אלחרר מופיע שוב ושוב כתובע – נדמה כי הגשת תביעות היא מתחביביו הקבועים, ויש לא מעט כאלה – ובצד זאת, שמו נקשר גם לפעילות האתר "עדנה קרנבל".

בתיק אזרחי מספר 3283-11-20 אלחרר נ' הינדי, שימש מר לירן אלחרר כתובע. נראה כי לא היה שבע רצון מהאופן שבו הסתיים ההליך ומהחלטות שניתנו בו עוד בטרם הדיון. באותו תיק עצמו פורסמו באתר "עדנה קרנבל" כתבות משפילות נגד השופטת שדנה בתיק, כב' השופטת ליאת ירון – פרסומים שנשאו אופי פוגעני וביקורתי באופן חריג. כלל הנראה תזמון הפרסומים ותוכנם מעוררים חשד כי השופטת הועמדה תחת לחץ תקשורתי ומסע הטרדות מתוזמן.

יתרה מכך, משפחת הינדי עצמה הפכה יעד למתקפה ממושכת באתר "עדנה קרנבל", שבמסגרתה פורסמו נגדה כתבות קשות במיוחד, בלשון בוטה ומעליבה.

מדובר בפרסומים כוזבים וחסרי כל בסיס עובדתי או ראייתי, אשר מטרתם, לכאורה, הייתה להשפיל, לפגוע ולערער את אמון הציבור. ייתכן כי מר לירן אלחרר היה מעורב ביצירתם או בהפצתם של אותם תכנים, אם כי אין לשלול את האפשרות שמדובר בצירוף מקרים. ייתכן גם כי בעת ניהול ההליך המשפטי, אתר "עדנה קרנבל" פרסם כתבות פוגעניות על משפחת הינדי אחרת – ולא על זו המופיעה בתיק שבמערכת "נט המשפט".

יש לציין כי באתר "עדנה קרנבל" לא מופיע שם הכתב האחראי לפרסומים, והדומיין של האתר רשום בחו״ל, כך שאיתור הגורם המדויק שעמד מאחורי הפרסומים הפוגעניים כמעט בלתי אפשרי. למרות זאת, נמסרו למשטרת ישראל ממצאים ראשוניים המצביעים על קשר אפשרי.

חשוב להדגיש כי עיתונאות אחראית מחייבת שקיפות, ובראש ובראשונה – ציון שמו של הכתב האחראי לפרסום. באתר "עדנה קרנבל" עקרון בסיסי זה אינו מתקיים כלל.

איום ברצח ועמותה – ככל הנראה קשורה ל'עדנה קרנבל'

קשר בין "התנועה למען איכות השפיטה בישראל" לבין אתר "עדנה קרנבל":

יש לשים לב כי לעיתים מזוהה מר לירן מוטי אלחרר עם גוף נוסף – "התנועה למען איכות השפיטה בישראל", עמותה רשומה הפועלת לכאורה בתחום הציבורי משפטי.

על פי רישומי רשם העמותות, מטרותיה הרשמיות של העמותה הן "לעקוב אחר איכות החלטותיהם של שופטים ולפעול לשיפור איכות השפיטה והשירותים שהשופטים מעניקים לציבור".

לפי המסמכים, בעמותה רשומים שלושה חברים בלבד: אמיר מלמד, אריאל פורמנובסקי ויהונתן קאפח.

נגד אמיר מלמד, המזוהה כפעיל מרכזי באתר "עדנה קרנבל", הוגש כתב אישום חמור. בכתב האישום נטען כי מלמד ניהל מסע מתמשך של הטרדות, איומים והכפשות כלפי עובדי ציבור, שוטרים ושופטים. על פי הנטען, הוא פרסם ברשת תכנים פוגעניים שכללו השפלות, עלבונות ודברי בלע, ביצע ביקורים בבתי עובדי ציבור, שלח הודעות מאיימות ואף הפיץ תמונות ערוכות בפוטושופ שנועדו לבזות את מושאי הפרסום.

בין היתר, יוחס לו כי פרסם תמונות ערוכות של שופטת, בהן הודבקו פניה על גוף עירום בצירוף הערות מיניות – מעשה שהוגדר כהטרדה מינית. בנוסף, נטען כי משהתלונה שהגיש לא נענתה לשביעות רצונו, פתח במסע איומים כלפי מפקדי תחנות משטרה, שכלל שיחות טלפון מרובות וניסיונות להיכנס לתחנות משטרה תוך איום בפרסום פרטים מבזים.

בעת מעצרו נמצאו בביתו סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית, והוא התנגד להזדהות בפני השוטרים וניסה למנוע את מעצרו בכוח. כתב האישום כולל עבירות של הטרדה מינית, איומים, פגיעה בפרטיות, לשון הרע, החזקת סם מסוכן ותקיפת עובד ציבור.

לגבי יהונתן קאפח, נטען כי מדובר בדמות כוחנית אשר גורמים רבים בישראל ממתינים לבירור מעמיק בעניינה. על פי הערכות שונות, לאחר נחיתתו הצפויה בארץ צפויה לו "קבלת פנים חמה במיוחד". ייתכן כי בשל כך נמלט מהמדינה ומתגורר כיום בארצות הברית.

ככל הנראה, אריאל פורמנובסקי מזוהה עם שני גורמים הידועים כבריונים, והוא מנהל את העמותה לבדו – בניגוד לעקרונות המינהל התקין. נראה כי פעילות העמותה מתבצעת ללא פיקוח הולם ותוך חריגה מנורמות החוק והאתיקה הציבורית המחייבות גופים מסוג זה.

נציין כי נגד מר אריאל פורמנובסקי הוגשה תלונה במשטרה בגין איום ברצח.

הקשר ללירן אלחרר ול"עדנה קרנבל"

יהונתן קאפח – שעל פי גורמים שונים משמש כבעלים או כמנהל אתר "עדנה קרנבל" – מתגורר כיום בארצות הברית. נראה כי לירן אלחרר משמש הלכה למעשה כממשיך פעילות הרשת בישראל, ובין היתר מגיש בקשות לבתי המשפט ביחד עם אותה עמותה.

כך נוצר דפוס פעולה שבו העמותה והאתר "עדנה קרנבל" מופיעים כגורמים מקבילים או חופפים, תוך שימוש במעטפת עמותתית לכאורה כדי להעניק לגיטימציה לפעילות תקשורתית תוקפנית כלפי מערכת המשפט.

במקרים שבהם הוגשו בקשות לבית המשפט בשם "התנועה למען איכות השפיטה בישראל", נמצא כי מר לירן אלחרר הופיע ביחד עם בקשות העמותה, וכי במקרים רבים הובילו אותן בקשות לפרסומים באתר "עדנה קרנבל"- פרסומים שכוונו נגד בעלי הדין או נגד השופטים שדנו בתיקים הללו. כך מתעורר החשד כי מדובר במנגנון מתואם של לחץ ציבורי, שנועד להשפיע על מערכת המשפט או לפגוע באמינותה.

העמותה: אי ניהול תקין, חוסר שקיפות וביקורת רשם העמותות

לפי נתוני רשם העמותות, לעמותה אין ניהול תקין, היא אינה מגישה דוחות כספיים כחוק, ואינה מחזיקה רואה חשבון. הדבר מהווה הפרה של חוק העמותות, המחייב הגשת דוחות שנתיים והשתתפות פעילה של חברי הוועד – לרבות באסיפות כלליות. לא ברור כיצד ניתן להגיש דוחות או החלטות מנהליות כאשר אחד ממייסדי העמותה מתגורר בחו"ל ונמצא תחת כתב אישום חמור.

כתובת העמותה הרשומה היא רחוב האר"י הקדוש 17, פתח תקווה, 4958019, ומספר הטלפון המופיע הוא 058-551-8813. כתובת הדואר האלקטרוני הרשומה היא judiciaryquality@gmail.com

ב־11 בפברואר 2024 פרסם רשם העמותות ממצאי ביקורת עומק, שבסיומם נרשמה ההמלצה: "הועבר לשקילת נקיטה בהליכי פירוק של העמותה".

מכלול הנתונים מעלה תמונה מטרידה: עמותה שמטרתה המוצהרת היא קידום איכות מערכת המשפט, פועלת ללא שקיפות, ללא דוחות וללא פיקוח תקין, ובפועל מקיימת זיקה ישירה לגורמים המעורבים בפרסומים מאיימים והכפשות ברשת.

הקשר שבין אריאל פורמנובסקי, יהונתן קאפח ואמיר מלמד – שלושתם, המזוהים כבעלי תפקידים מוצהרים או בפועל בעמותה ובאתר – מצביע על דפוס פעולה מאורגן החורג בהרבה ממסגרת של פעילות אזרחית לגיטימית.

למשטרת ישראל יש מקום לבחון מדוע מר לירן אלחרר מופיע פעמים רבות לצד אותה עמותה, ובנוסף, ראוי לציין כי באתר "עדנה קרנבל" פורסמו כתבות רבות המשבחות את פעילות העמותה "התנועה למען איכות השפיטה בישראל".

פנינו לנציגי העמותה וניהלנו שיחה עם מר אריאל פורמנובסקי. שאלנו מדוע העמותה פועלת ללא ניהול תקין, מדוע אינה מפרסמת מידע פומבי על כספיה ומהו הקשר בינה לבין אתר "עדנה קרנבל". נציגי העמותה הכחישו את הטענות וקבעו כי מדובר ב"שקרים"; הם ציינו כי העמותה אכן מגישה דוחות כספיים כנדרש וטענו כי רשם העמותות "משקר". בנוסף נאמר לנו כי אמיר מלמד פועל בעמותה כמתנדב וכי יהונתן קאפח – אזרח ארצות הברית – מסייע לעמותה מבחוץ. מר פורמנובסקי, שהוצג תחילה כחבר ועד, הוצג בשיחה כמי המשמש בפועל כמנכ"ל העמותה.

בעת שהוזכר שמו של מר לירן אלחרר תגובתו של מר פורמנובסקי התדרדרה לאיומים כלפי. במישרין ובנימת איום נמסר לי איומו: "בדרך לתת לך כדור בראש" – איום מפורש ברצח. בהזכרת השם נשמעו גם נוסחים גסים נוספים, בהם "לך תזדיין", וכן האיום המפורש: "אתה רוצה שאני אשבור לך את עצמות" – איום ישיר לפגיעה פיזית.

• שיחה מוקלטת עם אריאל פורמנובסקי, המשמש חבר ועד ומנכ״ל בעמותת "התנועה למען איכות השפיטה בישראל", חושפת איום מפורש ברצח – איום חריג וחמור שתועד על ידי מערכת "מעקב"

להאזנה לשיחה המוקלטת במלואה, לחצו כאן

הקשר בין העמותה לבין אתר "עדנה קרנבל" ולמר לירן אלחרר הועבר לבחינת המשטרה.

בנוסף, באתר "עדנה קרנבל" פורסמו כתבות העוסקות באריאל פורמנובסקי, הנראות לכאורה כמיועדות לקידומו ולחיזוק תדמיתו הציבורית – כתבות חיוביות העושות, למעשה, יחסי ציבור לבריון.

הפוסט לירן אלחרר ו"עדנה קרנבל": רשת ההטרדות והסחיטה שחושפת קשר מפתיע לכאן 11 הופיע לראשונה ב-מעקב.

הנזק שנגרם לאפריאט היה משמעותי. על פי סעיף 17 בפסק הדין, למעלה ממיליון איש צפו בכתבה השקרית. בעקבות הפרסום, מאות עוקבים נטשו את עמוד הרשת החברתית שלו, בעוד אלף עוקבים חדשים הצטרפו במטרה להכפיש ולקלל אותו. התוצאה הייתה פגיעה נפשית קשה, והתובע העיד כי הוא סובל מסיוטים עד היום.

בסעיף 50 לפסק הדין, מתייחסת השופטת ברוורמן לאופן שבו הוצג אפריאט: "ביני לביני, בנוגע לפרסום זה, צודק התובע כי הוא הוצג באור שלילי. אין די בטענת הנתבעים כי הפרסום מזכיר את התובע למשך זמן קצר, ואגבי, לשיטתם". השופטת מצאה כי בפרסום הייתה רמיזה כי התובע "הכשיר" חברה בתמורה לטובות הנאה – טענה אשר התבררה כחסרת בסיס.

חומרת המקרה מתעצמת נוכח התנהלותו של אלעזר בדוכן העדים, שם כינה את התובע "נוכל" ללא כל ביסוס משפטי. בסעיף 74 לפסק הדין נכתב: "במקרה דנן, כפי שהובא לעיל, נחה דעתי שהפרסום לא היה אמת, אך נתתי אמון בעדות אלעזר, כי האמין באמיתות הפרסום. אלעזר העיד שהוא חושב שהתובע שקרן, ושהוא נוכל".

ההתנהלות הבעייתית של אלעזר לא הסתכמה בכך. בתגובה למכתב התראה ששלח אפריאט, פרסם אלעזר ברשת X (לשעבר טוויטר) פוסט מזלזל ופוגעני. כפי שמצוטט בסעיפים 84-85 לפסק הדין: "ועכשיו השקרן הזה (שגב) גם שלח לנו מכתב איום לפני תביעה… הבנאדם מפיץ שקרים כי הוא יודע שגם אם יתבעו אותו לא יהיה לו מאיפה לשלם עם כל החובות שלו בהוצאה לפועל".

«האירוניה היא כי בשנת 2025, השנה שבה ניתן פסק הדין נגד אלעזר בגין חוב ובזיון בית המשפט (בשל אי-תשלום פסק הדין וכן בגין לשון הרע שבו פגע באופן חמור בתובעת), נפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל. יש לציין כי החוב טרם שולם במלואו»

הפרשה מעוררת שאלות כבדות משקל בנוגע לשימוש בכספי הציבור. מר אלעזר זכה לייצוג משפטי רם-מעלה ממשרד ליבליך מוזר, כאשר ההוצאות המשמעותיות נישאו על כתפי משלמי המיסים. זאת חרף העובדה כי מדובר בהתנהלותו הפרטית של הכתב, לרבות פרסומיו ברשתות החברתיות, ולא במסגרת פעילותו העיתונאית בתאגיד השידור הציבורי "כאן 11".

פסק הדין חייב את אלעזר בתשלום פיצויים בסך 15,000 שקלים. זהו לא המקרה הראשון בו נדרש אלעזר לפצות בגין פרסומים שקריים. במקרה קודם הוא חויב בתשלום של 8,000 שקלים, אך התשלום בוצע בסופו של דבר על ידי תאגיד השידור מכספי ציבור – קרא עוד

בסעיפים 53-55 לפסק הדין נקבע באופן ברור כי בפרסומי "כאן 11" יש לשון הרע. השופטת מצטטת את סעיף 3 בחוק הקובע כי "אין נפקא מינה אם לשון הרע הובעה במישרין ובשלמות, או אם היא והתייחסותה לאדם הטוען שנפגע בה משתמעות מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות".

המקרה מעלה תהיות קשות לגבי התנהלות תאגיד השידור הציבורי. בעוד שעובדי ציבור אחרים נדרשים לשאת באחריות אישית למעשיהם, נראה כי ב"כאן 11" קיימת מערכת של הגנה והעברת אחריות לציבור משלמי המיסים. זוהי תופעה מטרידה במיוחד כאשר מדובר בגוף תקשורת ציבורי האמור לשמש כשומר סף ולפעול באחריות ובשקיפות.

הפוסט נתפסו בשקר: השופטת חושפת את קלונם של כאן 11 וכתבם אלעזר הופיע לראשונה ב-מעקב.

הזיה ושערורייה חסרת תקדים נחשפת בימים אלה בתאגיד השידור הציבורי "כאן 11". במהלך הכתבות שפורסמו עד כה נחשפו טענות קשות על כך שערוץ "כאן 11" מתנהל כשערורייה אחת גדולה, כאשר התאגיד מממן על חשבון הציבור את ההליך המשפטי האישי של כתב התאגיד דניאל אלעזר.

תאגיד כאן משלם על שקרי עיתונאי  תאגיד השידור הציבורי "כאן 11" ממשיך להוכיח כי הוא מתנהל כממלכה עצמאית על חשבון משלם המיסים. בימים אלה נחשפת התנהלות שערורייתית במיוחד, כאשר התאגיד מממן מכספי ציבור את ההליכים המשפטיים האישיים של כתב התאגיד, דניאל אלעזר, שנתפס בפרסום שקרים והוצאת לשון הרע.

בית משפט השלום בתל אביב קבע בתיקים המאוחדים (10125-12-22, 22816-12-22) באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי אלעזר פרסם שקרים והוציא את דיבתה של התובעת. בית המשפט לא הותיר מקום לספק וקבע כי "אין אמת בפרסום" של אלעזר. למרות שמדובר בפרסום אישי שלו ברשת X (טוויטר לשעבר), שנעשה בחשבונו הפרטי ולא במסגרת תפקידו, בחר תאגיד השידור הציבורי לממן את הגנתו המשפטית באמצעות משרד עורכי הדין היוקרתי ליבליך-מוזר-גליק.

התנהלותו של אלעזר לאחר פסק הדין מעידה על זלזול מוחלט במערכת המשפט. במקום לכבד את החלטת בית המשפט ולשלם את הפיצויים בסך 8,000 שקלים שנפסקו נגדו, העדיף אלעזר להתעלם מההחלטה השיפוטית. התנהלות זו הובילה לפתיחת תיק בהוצאה לפועל נגדו (מספר 512362-01-25).

גם כאן נחלץ תאגיד השידור הציבורי לעזרתו ושילם את הסכום מכספי הציבור, אך עדיין נותר חוב של כ-300 שקלים והתיק עודנו פתוח נכון לתאריך 15.02.25.

הניסיונות לקבל מידע על היקף ההוצאות המשפטיות ועל קיומו של הליך מכרזי לבחירת משרד עורכי הדין נתקלים בחומה אטומה. המבקרת הפנימית של התאגיד, רו"ח אפרת אדרי, טוענת אמנם כי נערך הליך מכרזי, אך כאשר התבקשה לספק פרטים על המכרז, הפנתה את השאלות לממונה על חופש המידע. חיפוש מקיף באתר התאגיד לא העלה כל זכר למכרז שכזה.

התנהלות זו של תאגיד השידור מעלה תהיות קשות על האופן בו מנוהלים כספי הציבור. בעוד שכל הוצאה ציבורית אמורה להיות שקופה ומבוקרת, נראה כי ב"כאן 11" מתנהלים לפי כללים משלהם. השוואה פשוטה ממחישה את האבסורד: אם עובדת ניקיון בבית חולים ממשלתי הייתה מפרסמת פוסט פוגעני ברשתות החברתיות, המדינה לא הייתה מממנת את הגנתה המשפטית. אך כאשר מדובר בכתב "כאן 11", התאגיד ממהר לשלוח יד לכיס הציבור.

תגובתה של עו"ד מיה כץ ממשרד ליבליך-מוזר-גליק, שייצגה את אלעזר במימון ציבורי, מדגימה היטב את היחס המזלזל כלפי הציבור. כאשר התבקשה להגיב לפסק הדין, השיבה כי היא נמצאת בחופשה באיטליה ותגיב עם שובה. אותה עורכת דין, שלא היססה לקבל שכר טרחה נדיב מכספי ציבור, מצאה לנכון להימנע מלהגיב בשל עלויות שיחת טלפון מחו"ל.

דניאל אלעזר עצמו, שנוהג להטיף מוסר לאחרים ולחשוף "שחיתויות", בחר להתחמק מתגובה לפסק הדין שקבע כי שיקר. התנהלותו מעידה על סטנדרטים כפולים: בעוד שהוא דורש שקיפות ואחריותיות מאחרים, הוא עצמו מתנהל בחוסר שקיפות מוחלט ומסרב לקחת אחריות על מעשיו.

דוברות תאגיד השידור הציבורי, שעלות החזקתה מסתכמת במאות אלפי שקלים בחודש, בחרה אף היא להתעלם מהפניות בנושא. גם המנכ"ל גולן יוכפז והממונה על חופש המידע בתאגיד לא מצאו לנכון להשיב לשאלות הנוגעות לשימוש בכספי ציבור.

חמור במיוחד הוא הדפוס החוזר של התנהלות זו. זו אינה הפעם הראשונה שבית המשפט קובע כי אלעזר מפר את החוק. בפסק הדין נכתב במפורש כי "הנתבע (מר דניאל אלעזר) פעל בניגוד להוראת החוק המפורשת וצילם את התובעת באולם בית המשפט". נראה כי הגיבוי המוסדי והיוקרה שמעניק לו תאגיד השידור גורמים לו להרגיש מעל לחוק.

התנהלות זו של "כאן 11" מעלה סימני שאלה קשים לגבי תפקודו של תאגיד השידור הציבורי. במקום לשמש כשומר סף ולחשוף שחיתויות, הופך התאגיד עצמו לדוגמה להתנהלות בעייתית ולבזבוז כספי ציבור. העובדה שהתאגיד מוכן לממן הליכים משפטיים אישיים של כתב שנתפס בשקרים, מעידה על כשל מערכתי עמוק.

החלטתו ורצונו הטוב של השר שלמה קרעי בדבר סגירת מהדורת החדשות של הערוץ הינה נכונה (יצוין כי החלטה זו נולדה, בין היתר, בשל התנהלות כתבים דוגמת דניאל אלעזר). השר אף מביא בחשבון את התנהלות הערוץ, הפגיעה בשמם הטוב של אזרחים על-ידי כתבי הערוץ, אי שקיפות כלפי כלי תקשורת והזלזול בעיתונאים. אי-מענה מצד הדוברות מהווה אף הוא פגיעה, שכן הדוברות מתוקצבת במאות אלפי שקלים מכספי ציבור לשם מתן מענה, אך מתקיימת שתיקה רועמת.

ברשותנו תיעוד של עשרות פניות אשר לא זכו למענה, תוך גילויי זלזול. כמו כן, קיימים פסקי דין המעידים כי הכתב דניאל אלעזר מ"כאן 11" מפרסם דברי שקר ופוגע באזרחים באופן שרירותי – והכל במימון הציבור, שכן בהיותו כתב "כאן 11", אין הוא נושא בעלויות הייצוג המשפטי ופסקי הדין.

טרם נמסר לנו מידע בדבר העלויות המדויקות של ההליכים המשפטיים והייצוג המשפטי. עד היום, משרד ליבליך מוזר לא מסר תגובה בנוגע לפסק הדין, על אף שקיבל פנייה בכתב. גם דוברות הערוץ, מבקרת הערוץ והיועצת המשפטית לא טרחו להגיב.

לפיכך, הגשנו תלונה למבקר המדינה, ואנו ממתינים להחלטתו בדבר חקירת תאגיד "כאן 11"

נגד "כאן 11" ונגד דניאל אלעזר תלויות ועומדות תביעות נוספות בבתי המשפט. מערכת "מעקב" תמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ולחשוף את האמת על התנהלותו הבעייתית של תאגיד השידור הציבורי. הציבור זכאי לדעת כיצד מתנהלים כספיו ומדוע הם משמשים למימון הגנתו המשפטית של כתב שבית המשפט קבע כי פרסם שקרים.

• לקרוא עוד כתבות בנושא – לחץ כאן

-אנו במעקב-

הפוסט חוצפת התאגיד: כספי הציבור מממנים הגנה ופיצויים על שקרי כתב 'כאן 11' הופיע לראשונה ב-מעקב.

המקרה הסוער בין הכתבים דניאל אלעזר מכאן 11 ודים אמור ממערכת "מעקב" הגיעה לשיאה המחריד בשבת (18.05.224), בהפגנה המונית נגד ממשלת ישראל. האירוע החמור שבו אלעזר משתלח באמור בקללות גסות ואמירות פוגעניות, תוך פגיעה קשה בשמו הטוב ברבים.

הרקע לפרשה נעוץ בחשיפות קודמות של מערכת "מעקב" נגד אלעזר, למשל פרסום תחקיר נגד כתב כאן 11: דניאל אלעזר כתב חדשות, כאן 11 – האייטם והרייטינג יותר חשובים מחיי אדם – קרא עוד.

דאז בכתבה ע"י מעקב נשאלו מספר שאלות מרכזיות: "כאן 11: האייטם חשוב יותר מחייו של אדם?", "כמה עולה למדינה מר אלעזר?", "מדוע תאגיד כאן 11 מסתיר את האמת מהציבור?", "אמת ושקיפות או תשלום פיצויים עבור התבטאות זולה?" – קרא עוד.

התקרית המסעירה החלה כאשר אמור, בתמימות ניגש לאלעזר בהפגנה וניסה לשוחח עמו לגבי הדיון המשפטי הקרוב בתביעה שהוגשה נגדו בסך של 1.5 ש"ח (תיק מס' 17184-02-22).

יש לציין שמר אמור רק שאל את אלעזר האם הוא מוכן לדיון הקבוע אשר אמור להתקיים בתאריך ה-20.05.24.

לראשונה נחשפים פרטים מתוך כתב התביעה:

יש לציין: המשטרה סגרה את התיקים (חוסר אשמה), אך אלעזר ותאגיד כאן 11 לא כל כך ממהרים לפרסם את אישור סגירת התיקים.

אולם לפי סרטון וידאו ניתן לראות שתגובתו של אלעזר לשאלה התמימה הייתה בוטה ולא מכובדת, "אתה ליצן ונוכל גדול כמו חברים שלך!", מסר אלעזר לעבר אמור, וזאת תוך שהוא משפיל את דים אמור מול המפגינים רבים והקולגות.

צעקותיו של אלעזר זה חוסר מקצועיות מוחלט, וחריגה בוטה מכללי האתיקה המחייבים את עובדי ציבור בכלל ואת כתבי השידור הציבורי בפרט.

ההתנהלות המתוארת מעלה שאלות קשות בנוגע להמשך העסקתו של אלעזר ככתב רשות ציבורי. כיצד זה שערוץ תאגיד השידור הציבורי ממשיך להעסיק כתב אשר לא רק שעבר על החוק, אלא שאף לא מגלה כבוד כלפי בני אדם, למעשה משפיל ומקלל.

השאלה המרכזית כמה עוד בני אדם אלעזר צריך להשפיל ברבים שערוץ הציבורי יתעורר?

תגובות:

כאן 11 לא טרחו להגיב.

הפוסט כתב כאן 11 מצפצף על החוק: קילל והשפיל את כתב "מעקב" הופיע לראשונה ב-מעקב.

תיעוד דרמטי: ביהמ"ש קיבל את תביעתם של דניס צ'רקוב ומישל טרוני נגד דניאל אלעזר ותאגיד השידור כאן 11 (תביעה על סך של 1,5 מיליון ש"ח).

דים אמור || 21.07.2023

בתאריך 20.07.2023 בבית המשפט המחוזי התקיים דיון בין הצדדים (דניס צ'רקוב ומישל טרוני נגד דניאל אלעזר ותאגיד השידור כאן 11, מס' תיק 17184-02-22).

במהלך הדיון אלעזר ניסה להתפרץ לדברי השופט ועו"ד מטעמו ניסתה להרגיע את עיתונאי כאן 11 (כנראה אלעזר חושב שבית המשפט זה שוק או הפגנה בכיכר "הדמוקרטיה"), הגיע שלב שעו"ד אהב כהן אשר מייצג את צ'רקוב וטרוני ביקש מאלעזר לא להתפרץ ולכבד את בית המשפט (הדיון הוקלט ע"י בית המשפט).

התביעה הוגשה בסך של 2.6 מיליון ש"ח, במהלך הדיון כב' השופט גלעד הס המליץ לתובעים לשנות את סכום התביעה (ציין השופט שזאת המלצה בלבד ולא החלטה חד משמעית), לאחר התייעצות עם עו"ד דניס צ'רקוב ומישל טרוני שינו את סכום התביעה ל 1.5 מיליון ש"ח.

השופט גלעד הס קיבל את התביעה ונתן החלטה: המזכירות של בית המשפט תשנה את סכום התביעה ל 1.5 מלעון ש"ח, התביעה תעבור לבית משפט השלום לפי הסמכות, הסביר וציין השופט, שסכום התביעה בסך של 1,5 מיליון ש"ח היא בסמכות של בית משפט השלום ולא של המחוזי.

דניאל אלעזר שוב בבעיה רצינית, שוב מוצא את עצמו בבית המשפט, כמו כן שוב יקבל ייצוג משפטי ע"ח הציבור והמדינה, כלומר מתוך כספי הציבור! דיי מעניין כמה עולה לציבור מר דניאל אלעזר?

(למעשה, ייצוג משפטי תעלה לציבור עשרות אלפי שקלים, נכון להזכיר שבדיון הקודם תאגיד כאן 11 שילם הוצאות בסך של 7,500 ש"ח – קרא עוד (די בכך עצוב שכספי הציבור "נזרקים לפח", עצוב של"תאגיד כאן 11" לא כל כך אכפת שכספי הציבור "נזרקים לפח")).

יחד עם זאת ברשת פיזרו שמוע "פייק ניוז" שבית המשפט דחה (*) את התביעה, הידיעה הזאת רחוקה מהמציאות, שקרית לחלוטין ומטע את הציבור!

(*) דחיית  התביעה – כאשר בית המשפט דוחה את התביעה, לא ניתן לתבוע באותה העילה והתיק נסגר לנצח.

נכון להיום (21.07.2023) התיק פתוח וטרם נקבע הדיון.

ניתן להיכנס ל"נט המשפט" ולוודא את סטטוס התיק בבית המשפט- לחן כאן.

• למשל, כך פרסם עיתונאי מר דניאל עמרם:

"הדרמה עם מישל ודניס והכתב של כאן 11 עדכון: היום בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה תביעת דיבה של מישל ודניס נגד הכתב וכאן 11 בסך 2.6 מליון שקלים. הכתב דניאל אלעזר צילם אותם ביציאה מהאולם, ובסוף הסרטון היה שם כמעט מכות. באיזה צד אתם מישל ודניס או הכתב? דניאל עמרם".

לאור האמת בין הנוכחים בדיון לא ראינו את מר עמרם, לא ברור מאיפה יש לו את המידע על הדחיה. חשוב לציין: דניאל עמרם אינו מחזיק החלטות בית המשפט, פרוטוקול, תיעוד מצולם או פסק הדין! ייתכן שגם כן את דניאל עמרם הטעו ומסרו לו ידעה שקרית.

לאחר הדיון כאשר כב' השופט גלעד הס דיבר עם מישל טרוני על אימוץ כלבים, דניאל אלעזר חיכה למישל טרוני ודניס צ'רקוב מחוץ לאולם בית המשפט. אלעזר ניסה ליצור פרובוקציה ו"לדחוף" את המצלמה לתוך הפנים של מישל ודניס, ועל כן ב"קרב הפלאפונים" כתב הרייטינג הפסיד, הפלאפון של דניס ניצח, נוקאאוט לצפייה:

הפעם דניאל אלעזר למד לקח ולפחות לא צילם את התובעים באולם של בית המשפט, יש לומר שבעבר כתב כאן 11 צילם בני אדם בתוך האולם של בית המשפט והשופטת אידית קליימן בלק (מס' תיק 5289-05-22) לא שתקה וציינה בפסק הדין שאלעזר עבר על החוק, ציטוט מתוך פסק הדין:

"זאת ועוד, ספק בעיני אם יש בהעלאת תמונה של בעל דין יריב באולם בית המשפט "טעם חדשותי" בשם זכות הציבור לדעת. די באם תפורסם הידיעה על עצם קיום הדיון ככל שאינו חסוי. מה מוסיפה העלאת התמונה לידיעה החדשותית?! תמהני. יתרה מזאת, סבורתני כי התנהלות זו שמטרתה העלאת פוסטים ברשתות החברתיות איש כנגד רעהו בצירוף תמונה בית משפט לתביעות קטנות בבת ים ת"ק 22-05-5289".

בתאריך ה- 25.07.2022 בית המשפט קבע שדניאל אלעזר עבר על חוק לפי סעיף 70 ב' לחוק בתי המשפט: (ו) העובר על הוראה מהוראות סעיף זה למעט סעיף קטן (ג), דינו – מאסר ששה חדשים.

בתאריך ה-20.07.2023 בבית המשפט אלעזר טען שבמדינת ישראל אין משטרה חזקה, בעבר דניאל אלעזר נחקר במשטרה על שיבוש החקירה, כמו כן הוגשו נגדו מס' תלונות במשטרה, אולי הטענות כלפי המשטרה נובעת מתוך הניסיון האישי.

תיעוד ואמירות של אלעזר עובד המדינה (בית המשפט המחוזי, ת"א):

עוד מקרה אכזרי שבו מעורב דניאל אלעזר (כתב כאן 11): ב-2021 דניאל אלעזר תיעד "לינץ'" בבת ים, בשידור חיי הכריז שמדובר ב-"לינץ'", עיתונאי זומן לבית המשפט ועל כן נחקר ע"י עו"ד אשר מייצגים את הבחורים הצעירים (קרא תחקיר – לחץ כאן).

דאז בעת האירוע דניאל אלעזר תיאר את המקרה בתור ה"לינץ'", נכון להיום יש שאלות רבות האם באמת היה "לינץ'" או שמדובר אך ורק על הדמיון של כתב הרייטינג מר דניאל אלעזר?

כאשר ובמידה בית המשפט יחליט שתיעודו היה שגוי או מטעה רק אז נבין איזה מן נזק כתב כאן 11 עשה לבני אדם. נכון להיום נעשה כאב בלתי הפיך, החיים של בחורים צעירים נהרסו. פסק דין טרם התקבל, הצעירים במעצב.

דיי בכך עצוב שדניאל אלעזר היה יכול למנוע את הלינץ', לפחות כך הוא מסר:

צילום: "כסית, הבית של הביצה"- צפייה בכל הסרטון – לחץ כאן.

דניאל אלעזר כתב חדשות, כאן 11 – האייטם והרייטינג יותר חשובים מחיי אדם, תחקיר – לחץ כאן

הפוסט ביהמ"ש קיבל את תביעתם של דניס צ'רקוב ומישל טרוני נגד דניאל אלעזר ותאגיד השידור כאן 11. דניאל אלעזר זאת "ההתחלה של הסוף"? הופיע לראשונה ב-מעקב.