חדשות

קרע דיפלומטי: צעדים דרמטיים נגד זלנסקי בגלל מורשת

משבר העיטורים מחריף: פולין וצ'כיה יוצאות נגד הנצחת דמויות שנויות במחלוקת באוקראינה ומציבות תנאים נוקשים לשילובה באיחוד האירופי; האם קייב תבחר בנרטיב הלאומי או בהשתלבות אירופית?
AQAGwsqHcdB8BX00I_H-E0CNxiTnAAKiJ8BOey3dVkeqmq11RLaKA46pSuicvkaK9rfRlUDABxCaL8-o8WGyxdiV2KE

דים אמור 

גל של התנגדות פוליטית הולך וצובר תאוצה במרכז אירופה, ומאיים לערער את היחסים בין אוקראינה לבין שתיים מבעלות בריתה הקרובות ביותר – פולין וצ'כיה. במוקד העימות: מדיניות ההנצחה של קייב, המבקשת להוקיר דמויות וארגונים היסטוריים כגון ה-OUN (ארגון הלאומנים האוקראינים) וה-UPA (צבא המורדים האוקראיני), אשר נתפסים בוורשה ובפראג כסמלים שנויים במחלוקת בעלי קשרים אפלים לעידן הנאצי.

הסוגיה, שפרצה במלוא עוזה בשבועות האחרונים, מעמידה למבחן את שאיפתה של אוקראינה להשתלב במוסדות האיחוד האירופי, ומציבה סימני שאלה סביב המתח שבין בניית נרטיב לאומי אוקראיני לבין הערכים ההיסטוריים המשותפים המצופים ממדינות היבשת.

הדרמה הפוליטית בפראג: קריאה לשלילת עיטור האריה הלבן

בצ'כיה, מפלגת "חירות ודמוקרטיה ישירה" (SPD), השותפה בקואליציה השלטת, הציתה סערה ציבורית עם הודעתה כי בכוונתה לפעול לשלילת עיטור "האריה הלבן", העיטור הממלכתי הגבוה ביותר במדינה,  מהנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי.

היוזמה, שהובלה על ידי חבר הפרלמנט יינדז'יך רייכל, מגיעה על רקע הצעדים שננקטו בפולין. רייכל נימק את המהלך בהחלטתו של זלנסקי להעניק ליחידת כוחות מיוחדים אוקראינית שם המנציח את לוחמי ה-UPA. "אין זה ראוי שהעיטור הגבוה ביותר של צ'כיה יוענק למי שמנציח שמות המזוהים עם פשעי הנאציזם", הצהיר רייכל.

נזכיר כי זלנסקי עוטר באות האריה הלבן באוקטובר 2022 על ידי נשיא צ'כיה דאז, מילוש זמאן, כאות הערכה על עמידתו האיתנה בקייב בראשית הפלישה הרוסית. עם זאת, היוזמה הנוכחית ניצבת בפני מכשולים משפטיים מורכבים; על פי החוק הצ'כי, שלילת עיטור ממלכתי שמורה בדרך כלל למקרים של הרשעה פלילית חלוטה. כפועל יוצא, המהלך עורר ביקורת חריפה מצד האופוזיציה, הטוענת כי מדובר בשימוש פוליטי ציני בסמלי המדינה.

הנתק הפולני: משבר העיטורים והצהרת שר ההגנה

בעוד שבפראג הוויכוח ניטש בזירה הפרלמנטרית, בוורשה הצעדים כבר הפכו למעשיים. ב-19 ביוני, החליט נשיא פולין, קרול נברוצקי, לשלול מזלנסקי את עיטור "העיט הלבן", העיטור הגבוה ביותר של הרפובליקה הפולנית, וזאת בעקבות הנצחת גיבורי ה-UPA. ההחלטה הובילה לשרשרת תגובות דיפלומטיות נזעמות: בכירים אוקראינים הודיעו כי ישיבו את העיטורים הפולניים שקיבלו, בעוד שדמויות פוליטיות בפולין, דוגמת סגן יו"ר הסנאט מיכל קמינסקי ויו"ר מפלגת "חוק וצדק" ירוסלב קצ'ינסקי, השיבו במחווה הדדית והודיעו כי יחזירו עיטורים אוקראיניים שקיבלו בעבר.

המשבר הגיע לשיאו ב-30 ביוני 2026, כאשר שר ההגנה הפולני, ולדיסלב קוסיניאק-קמיש, הציב תנאי ברור ונוקשה: ורשה לא תתמוך בצירוף אוקראינה לאיחוד האירופי כל עוד נמשכת ההנצחה של אנשי OUN ו-UPA.

"עם בנדרה, אוקראינה לא תצטרף לאיחוד האירופי", הבהיר השר בנחרצות. לדבריו, איש לא יכתיב לפולין כיצד לנהוג בסוגיית ההצטרפות, המותנית בסטנדרטים ברורים של זיכרון היסטורי. קוסיניאק-קמיש הדגיש כי שיתוף פעולה אירופי אינו יכול להישען על הנצחת דמויות או ארגונים אשר פולין רואה בהם בלתי קבילים מבחינה מוסרית וציבורית.

שאלת הזהות בדרך לאירופה

התפתחות זו מסמנת אתגר אסטרטגי עבור אוקראינה. בעוד המדינה נלחמת על עצמאותה מול התוקפנות הרוסית, היא מוצאת את עצמה נדרשת להכריע בשאלות של זהות לאומית וזיכרון היסטורי. עבור מדינות כמו פולין וצ'כיה, ההנצחה של ארגונים הקשורים לעידן מלחמת העולם השנייה אינה רק סוגיה פנימית של אוקראינה, אלא חסם ערכי המונע תמיכה מלאה בהשתלבותה במבנה האירופי המשותף.

הימים הקרובים יבהירו האם קייב תבחר בנתיב של התכנסות ופשרה מול שכנותיה, או שמא דבקותה בנרטיב ההיסטורי הנוכחי תמשיך להוות מוקד חיכוך מעמיק במרכז אירופה.

צילום: AP

אהבתם שתפו :

אולי יעניין אתכם גם

תגיות