דים אמור
מערכת "מעקב" חושפת כי הפעיל החברתי מרדכי דוד הגיש תביעה משפטית בסך 250,000 ש"ח נגד נאור נרקיס, דמות בולטת במפלגת "הדמוקרטים". התביעה מגיעה על רקע מתיחות פוליטית ואידיאולוגית עמוקה.
פרטי התביעה המלאים טרם הותרו לפרסום, אך עצם הגשתה בגין סכום כה משמעותי מעמידה את נרקיס, המבקש להשתלב בחיים הפוליטיים, במוקד של אי ודאות ציבורית ומשפטית.
"חילוקי דעות פוליטיים בלבד"
בעקבות ההתייחסויות הציבוריות לנושא, נשאל הפעיל החברתי מרדכי דוד באשר למחלוקת בינו לבין נאור נרקיס. מדבריו עלה כי לשיטתו מדובר במחלוקת פוליטית גרידא, שאינה קשורה לנטייתו המינית של נרקיס.
עוד הדגיש דוד כי הוא מכבד כל אדם באשר הוא, ללא קשר לנטייתו המינית או לזהותו האישית. כדוגמה לכך ציין את יו"ר הכנסת, אמיר אוחנה, אשר לדבריו זוכה להערכתו ולכבודו המלא.
במהלך השיחה נשאל דוד גם באשר לעמדתו ביחס למצעד הגאווה. כאשר נשאל האם יהיה מוכן להשתתף במצעד בעתיד, השיב: "כן, לזכר רבין". על רקע תשובה זו, ייתכן כי בעתיד נראה את מרדכי דוד משתתף באירועי הגאווה, ואולי אף במצעד שייערך בשנת 2027.
לדברי דוד, העובדה שבמערכת הפוליטית הישראלית מכהנים אישי ציבור בעלי נטייה מינית שונה, ובהם גם אמיר אוחנה, אינה מהווה מבחינתו כל בעיה. עוד טען כי נאור נרקיס מפרש את עמדותיו באופן שאינו משקף את כוונתו ואת הדברים שביקש להעביר.
שתיקה מול ביקורת: דפוס של התעלמות?
במסגרת עבודתה העיתונאית פנתה מערכת "מעקב" אל נאור נרקיס בבקשה לקבל את תגובתו לפרטי התביעה שהוגשה נגדו בסך 250,000 ש"ח. חרף הפנייה, נרקיס נמנע מלהשיב לשאלות המערכת. בנוסף, התברר כי מספר הטלפון של המערכת נחסם לאחר שהתבקשה התייחסותו להליך המשפטי ולסכום הנתבע.
למיטב ידיעת המערכת, אין מדובר במקרה חריג. לאורך השנים פנתה מערכת "מעקב" לנרקיס במספר הזדמנויות בנושאים ציבוריים שונים, אולם פניות אלה לא זכו למענה, ולעיתים אף הסתיימו בחסימה ברשתות החברתיות, מבלי שנערך כל דיאלוג ענייני.
התנהלות זו משדרת יחס מנוכר ואנטגוניסטי כלפי גורמים המבקשים לקבל את עמדתו. במקום למסור תגובה או להציג את גרסתו, בחר נרקיס לנתק את ערוץ התקשורת. יש הרואים בכך ביטוי לחוסר נכונות להתמודד עם ביקורת או שאלות ציבוריות, בעוד אחרים עשויים לפרש זאת כהצהרה ברורה על יחסו כלפי הפונים אליו. כך או כך, מדובר בהתנהלות המותירה את הציבור להסיק את מסקנותיו בעצמו.
הימנעות עקבית ממענה לפניות עיתונאיות מעוררת תהיות באשר לתפיסת השקיפות והנגישות הציבורית של מי שמבקש ליטול חלק בחיים הפוליטיים. אם כבר בשלב זה הוא בוחר שלא להשיב לשאלות לגיטימיות הנוגעות לעניינים ציבוריים, נשאלת השאלה כיצד יתנהל מול הציבור והתקשורת אם וכאשר יכהן בתפקיד ציבורי נבחר.
חילופי מהלומות בזירה התקשורתית
נאור נרקיס, יזם ואקטיביסט, מייסד תנועת "חוזרים בתבונה", מציב בקמפיין שלו סיסמאות כגון "הפרדת דת ממדינה" ו"הפרדת דת ממזומן". לאחרונה, נרקיס אף עמד בלב סערה תקשורתית מול העיתונאי עמית סגל. בתגובה לביקורת שהופנתה כלפיו, פרסם נרקיס פוסט חריף בו הצהיר על "עידן פוליטי חדש".
בפוסט שזכה להדהוד, יצא נרקיס בהתקפה חסרת תקדים נגד מה שכינה "המאפייה הסרוגה בתקשורת", והבטיח כי אם ייבחר, יפעל באופן אקטיבי לשינויים מרחיקי לכת: סגירת ישיבות הסדר, גיוס מלא של דתיוֹת, והפסקת התקצוב למכינות דתיות ולהתנחלויות, אותן הגדיר כ"כפייה דתית".
נרקיס, המציג את עצמו כקול החילוני הבלתי מתפשר, מנהל קו לוחמני שאינו בוחל במילים כלפי יריביו הפוליטיים והתקשורתיים. אולם, בעודו מבקש להוביל מדיניות של שינוי מול מוסדות המדינה, נשאלת השאלה האם התנהלותו האישית מול ביקורת ותביעות משפטיות עולה בקנה אחד עם ערכי השקיפות והדמוקרטיה שהוא נושא על דגלו.
מערכת "מעקב" תמשיך ללוות את הפרשה, להגיע לדיונים בבית המשפט ולתעד את ההתפתחויות מקרוב. הציבור זכאי לדעת מי הם האנשים המבקשים לייצגו, ומהי דרך התנהלותם במבחן העובדות והדין.

נ.ב.
נאור נרקיס, בדומה לדמויות בולטות נוספות במחנה הדמוקרטי, מרבה לעסוק בשיח ציבורי ובביקורת פוליטית, ולעיתים אף מעורר מחלוקות ופרובוקציות תקשורתיות. אולם בסופו של דבר, המעשים מדברים בעד עצמם. במקרה זה, בחר נרקיס שלא להשיב לפניית המערכת ואף לחסום את ערוץ התקשורת. כל קורא רשאי להסיק מכך את מסקנותיו שלו באשר ליחסו לכלי תקשורת ולעיתונאים – ולמשמעות הדברים בשיח על דמוקרטיה, פתיחות וחופש הביטוי.
צילום: מרדכי דוד, מערכת "מעקב"; צילום בית המשפט: מערכת "מעקב"; נאור נרקיס, מפלגת הדמוקרטים. שימוש בתמונות בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.



















