דים אמור
לאורך תקופה מתמשכת פרסמה מערכת "מעקב" שורה של תחקירים עיתונאיים עצמאיים, שבמסגרתם נאספו, תועדו ונבחנו ממצאים, מסמכים, פרסומים, בקשות משפטיות ונתונים טכניים, הנוגעים לפעילותו של לירן אלחרר ולקשרו, כלל הנראה, לאתר "עדנה קרנבל". תחקירי "מעקב" מציגים רצף אירועים ודפוסי פעולה, אשר מעלים שאלות כבדות משקל באשר להתנהלות המתוארת, להשפעתה על גורמי אכיפת החוק והמשפט, ולפגיעה הנטענת באנשים פרטיים ובמוסדות המדינה.
על פי תחקירי "מעקב", לירן אלחרר קשור, ככל הנראה, להפעלתו של האתר "עדנה קרנבל", אתר אשר מיוחסת לו פעילות מתמשכת הכוללת פרסומים קשים ופוגעניים כלפי נבחרי ציבור, עורכי דין, שופטים, שוטרים, אנשי מערכת המשפט ואנשי ציבור נוספים. בתחקירים נטען כי מדובר בדפוס פעולה שיטתי, שאינו מתמצה בביקורת לגיטימית, אלא כולל הטרדות, איומים, פרסומים מכפישים, מסירת מידע כוזב, הסתה והפעלת מנגנוני הפחדה ולחץ.
לצד התוכן, הציגה מערכת "מעקב" גם ממצאים טכניים מדאיגים. על פי הבדיקות שפורסמו, כתבות מסוימות באתר "עדנה קרנבל" כללו קישורים מסוכנים, אשר בלחיצה עליהם הוטמע קוד שאפשר, שליטה מרחוק במכשירים סלולריים ובמחשבים של גולשים. עוד נטען כי נשלחו הודעות דוא״ל לאנשי עסקים ולאנשים פרטיים, שבהן נכתב כי קיימות לכאורה "תמונות עירום" שלהם באתר, וכי לחיצה על הקישור תוביל לצפייה בהן. לפי תחקירי "מעקב", לחיצה זו הכניסה את הנמען ל"מלכודת" טכנולוגית, שבמסגרתה נחשף מידע אישי למנהלי האתר. ממצאים אלה הוצגו כראיות לכך שהאתר מהווה, לכאורה, סכנה ממשית לציבור.
בהקשר זה יצוין כי בעבר הוגש כתב אישום נגד אמיר מלמד (51), אשר זוהה כבעל האתר "עדנה קרנבל". ב-18.11.2024 הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד מלמד, ובמסגרתו ביקשה מאסר בפועל. על פי כתב האישום, מלמד פרסם באופן שיטתי תכנים משפילים ופוגעניים כלפי עובדי ציבור, שופטים ושוטרים, הן באתר והן ברשתות החברתיות. נטען כי במהלך כשנתיים הטריד עובדי ציבור ובני משפחותיהם, פרסם עליהם פרסומים שקריים ומכפישים בהיקפים נרחבים בפייסבוק, טיקטוק, יוטיוב והאתר, בעצמו ובסיוע אחרים. בין היתר יוחסו לו פרסומים של תמונות וסרטונים ערוכים, לרבות פוטושופ של עירום.
עוד נמסר בכתב האישום כי מלמד הגיע לבתי שוטרים ללא הסכמתם, הטריד אותם ואת בני משפחותיהם עד כדי אלימות מילולית ופיזית, תלה כרזות מכפישות וחילק חומרי השמצה בתיבות דואר של שכנים. בהמשך יוחסו לו פרסומים של שמות, קללות, פרטים אישיים, תמונות ואיומים נגד שוטרים ושוטרות, לרבות פרסום תמונתה של שוטרת לצד בנה הקטין בן ה-13. כתב האישום מייחס לו גם הטרדה מינית של שופטת בבית המשפט במחוז מרכז, באמצעות פרסום תמונות ערוכות שלה, וכן מסכת איומים והטרדות כלפי מפקד תחנת משטרה, לאחר שתלונתו לא טופלה לשביעות רצונו.
על פי ממצאי "מעקב", חרף ההליכים המשפטיים, פעילות האתר נמשכה גם לאחר מכן. בשנת 2025, המשיך האתר לפרסם תכנים פוגעניים, להטריד, לאיים, לסחוט, להפר את חוק הספאם ולהפיץ מידע מכפיש כלפי שוטרים, שופטים, נבחרי ציבור ואנשים מפורסמים, בהם גם אנשי ציבור מוכרים.
בתוך הקשר זה חוזר ועולה שמו של לירן אלחרר. בשנת 2017 שודר בתאגיד השידור הציבורי כאן 11 תחקיר שעסק בטענות של מתלונן, שהוצג בשם האות "ל׳", ולפיהן חוקר משטרה איים עליו. על פי ממצאי תחקירי "מעקב", אותו מתלונן שהוצג כ"ל׳" הוא לירן אלחרר.
ההקלטות שפורסמו בתחקיר (כאן 11) נשמעו ערוכות וחתוכות, והוצגו לציבור באופן מגמתי, תוך מסירת מידע שגוי ושקרי באשר להתנהלות קצין המשטרה ולתחנת המשטרה שבה שירת.
הלכה למעשה, עצם הדלפת שיחה עם חוקר, שנערכה במהלך מילוי תפקידו, מהווה פגם חמור. יתרה מכך, עריכת ההקלטה והצגתה בפרשנות חד־צדדית גרמו לפגיעה בעובד ציבור ובשמה הטוב של משטרת ישראל. התחקיר ששודר בכאן 11 לא לווה בבירור עובדתי מינימלי או בבדיקה מעמיקה של הטענות, והדברים הוצגו לציבור כעובדות מוגמרות.
במסגרת אותו תחקיר של כאן 11 צוטט עו"ד דניאל חקלאי, אשר ייצג באותה עת את אלחרר, כמי שהביע תקווה כי המחלקה לחקירות שוטרים תגיש כתב אישום פלילי נגד קצין המשטרה.
מנגד, משטרת ישראל מסרה אז כי לא קיבלה כל עדכון ממח״ש על תלונה שהוגשה, וכי בהיעדר חומרים לא ניתן להתייחס למקרה. נמסר כי ככל שיועברו חומרים כנדרש, ייבחן העניין במחלקת המשמעת.
הפרשה לא הסתיימה בשנת 2017. בחודש אוקטובר 2025 הגיש לירן אלחרר בקשה לבית המשפט, שבה טען כי קצין משטרה בכיר, אבינועם בשארי, איים עליו במהלך דיון שהתקיים ביום 29.09.2025. לטענתו, הקצין נכח מחוץ לאולם הדיונים, הפעיל עליו לחץ והרתעה, והדבר היווה חלק מדפוס מתמשך של איומים והטרדות. אלחרר טען כי עדותו הייתה מהימנה, עקבית ואמינה, וכי הסתירות הנטענות נוגעות לפרטים טכניים בלבד.
בבקשה נטען כי במהלך ניהול ההליכים חווה אלחרר מסכת מתמשכת של איומים ולחץ פסול מצד הקצין, תוך שימוש במעמדו ובסמכותו. עוד נטען כי התובע בתיק 45991-04-23 מקושר, לטענתו, לגורמים במשטרה, וכי קשרים אלה הובילו להפעלת לחץ עליו. לבקשה צורפו מסמכים, פרסומים וכתבות שאלחרר ראה בהם תימוכין לגרסתו, כן הועלו טענות כלפי אתר "מעקב" וכלפי ככתב המערכת, בצד בקשה לנקיטת צעדים נגד האתר ונגדי.
ביום 08.10.2025 דחה בית המשפט את הבקשה.
בעקבות הטענות החמורות, יצרה מערכת "מעקב" ביום 29.12.2025 קשר עם קצין המשטרה אבינועם בשארי וקיימה עמו ראיון עיתונאי. במהלך הראיון מסר הקצין כי ביום 29.09.2025 היה במהלך יום עבודה מלא במשרדו, ניהל חקירות ולא יצא כלל מהמשרד. לדבריו, קיימים תיעודים, מסמכים וראיות חד־משמעיות המעידים על כך שלא נכח בבית המשפט ולא איים על איש. הקצין הדגיש כי מעולם לא איים על לירן אלחרר, וכי הטענות שנמסרו לבית המשפט אינן אמת ומהוות פגיעה חמורה בשמו הטוב ובמקצועיותו. עוד מסר כי בכוונתו לשקול הגשת תלונה, לאחר שנחשף לראשונה לבקשה רק בעקבות פניית מערכת "מעקב".
מערכת "מעקב" מבהירה באופן חד משמעי כי צוות מטעמה נכח בדיון שהתקיים ביום 29.09.2025, ולא הבחין בנוכחותו של קצין משטרה כלשהו מחוץ לאולם הדיונים. בתום הדיון ניסתה מערכת "מעקב" לאתר את אותו "קצין מאיים", כנטען – אולם לא נמצא כל ממצא המעיד על קיומו או על נוכחותו במקום. בדיון הוזכר לכאורה תחקיר בעניינו של הקצין ב"כאן 11", אך בשלב זה אין בידי המערכת תמלול מלא של הדיון, ולא ידוע האם הדברים נרשמו בפרוטוקול הרשמי.
בדיקה נוספת של "מעקב" העלתה כי בסמיכות לדחיית בקשתו של אלחרר בתיק 45991-04-23 פורסמה באתר "עדנה קרנבל" כתבה שלילית ופוגענית נגד השופט יאיר דלוגין, נתון המעלה שאלות באשר ללחצים אפשריים על גורמים שיפוטיים. בנוסף, בדיקה טכנית הצביעה, לכאורה, על התאמה בין כתובת ה-IP של האתר לבין כתובת מגוריו של לירן אלחרר, ממצא המוסיף נדבך נוסף למכלול הטענות.
• באתר "עדנה קרנבל" פורסמו כתבות נגד השופט יאיר דלוגין, הכוללות ביקורת חריפה וטענות קשות, באופן בלתי ראוי וללא סמכות. לפרסומים אלה אופי של ניסיון להשפיע על עבודתו השיפוטית או להטרידו, בין היתר באמצעות העברתם לדוברות בתי המשפט, אשר אינה מתייחסת לתוכנם.
לצד כל אלה, תיעדה מערכת "מעקב" את אלירן אלחרר כמי שפועל כצלם לצדו של דניאל אלעזר, כתב חדשות בתאגיד השידור הציבורי כאן 11. המערכת פנתה עשרות פעמים לדוברות התאגיד ולממונה על חופש המידע, בבקשה לקבל הבהרה באשר למעמדו התעסוקתי של אלחרר – שכיר, פרילנסר או שיתוף פעולה אחר – אך לא קיבלה כל מענה. מדובר בהתעלמות מתמשכת מגוף עיתונאי, חרף היותו של התאגיד גוף ציבורי הממומן מכספי ציבור (את הראיות ניתן לראות בתחקירים, באמצעות הקישורים שצורפו בראשית הכתבה).
כאשר פנתה המערכת אל דניאל אלעזר עצמו, הוא לא מסר תגובה עניינית, ובמקום זאת השיב בקללות ובגידופים שהופנו כלפיי באופן אישי, ככתב מערכת "מעקב".
על פי ממצאי "מעקב", הדברים שנמסרו לבית המשפט והפרסומים הנלווים להם פוגעים באנשים פרטיים, במוסדות המדינה ובשמה הטוב של משטרת ישראל, ומביאים לבזבוז זמן שיפוטי יקר. נגד לירן אלחרר הוגשו, תלונות למשטרה לא אחת, אך עד למועד זה לא הוגש בעניינו כתב אישום.
הפרשה, כפי שהיא משתקפת מתחקירי "מעקב", מציבה שורה של שאלות כבדות משקל באשר לשימוש בכלים תקשורתיים, להפעלת לחצים לכאורה על גורמי אכיפת החוק והמשפט, ולגבולות שבין חופש ביטוי לבין פגיעה חמורה באנשים ובמוסדות המדינה.
נ.ב
מסירת ידיעה כוזבת לבית המשפט מהווה עבירה פלילית חמורה, המעוגנת בסעיף 244 לחוק העונשין, והעונש הקבוע בצידה הוא עד שלוש שנות מאסר. הדין הישראלי מתייחס בחומרה מיוחדת למסירת דברי שקר במסגרת הליכים משפטיים, נוכח הפגיעה הישירה והעמוקה בשלמות ההליך השיפוטי, בחקר האמת ובאמון הציבור במערכת המשפט.
האיסור הפלילי נועד להגן על טוהר ההליך ועל מימוש עקרון עשיית הצדק, מתוך הכרה בכך שכל ניסיון להטות הליך שיפוטי מערער את יסודות המשפט והמשטר הדמוקרטי. היקף הענישה נגזר מחומרת המעשים, מאופן ביצועם ומהשלב שבו בוצעו במסגרת ההליך המשפטי.
וכך קובע סעיף 244 לחוק העונשין:
"העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים; לעניין זה, ‘הליך שיפוטי’ – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט".
-אנו במעקב-
צילום קצין משטרה, מתוך אתר BE106, שימוש בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים.
