דים אמור
ביום 23 בדצמבר 2025 פורסם דוח חריף של מבקר המדינה, העוסק באפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים. מן הדוח עולה תמונת מצב ביטחונית מורכבת ומדאיגה, הנוגעת לליבת ההגנה על בירת ישראל, על היישובים הסובבים אותה ועל מדינת ישראל כולה. הדוח קובע כי המכשול, שנועד לשמש חיץ פיזי ומבצעי מפני חדירת מחבלים ושוהים בלתי חוקיים, אינו מספק מענה רציף, סדור ומלא לאיומים הביטחוניים הנשקפים מן המרחב, וזאת חרף השקעה של מיליארדי שקלים לאורך השנים והצטברות של ניסיון מבצעי נרחב.
על פי ממצאי הביקורת, פלסטינים יכולים להסתנן לשטח ישראל ללא בקרה או בידוק במספר מקטעים משמעותיים של תוואי המכשול בעוטף ירושלים. בדוח מצוין כי תרחיש זה אינו תיאורטי בלבד, וכי בפועל מחבלים ניצלו פרצות והיעדר מכשול רציף, כפי שאירע בפיגוע הרצחני בצומת רמות בירושלים בספטמבר 2025. עוד עולה כי רק כ-61% מתוואי קו התפר בעוטף ירושלים מוגן באמצעות חומה או גדר, בעוד עשרות קילומטרים נוספים נותרים פרוצים או פתוחים לחלוטין. מדובר בתוואי המשתרע על פני כמה מאות קילומטרים, שחלקו עובר גם בשטחי יהודה ושומרון, ואינו חופף במלואו לתחום השיפוט המוניציפלי של ירושלים. ממזרח למכשול, מחוץ לתוואי, נותרו מרחבים הנמצאים בתחום השיפוט של העיר, מצב היוצר מורכבות ביטחונית, תפעולית ומשפטית כאחד.
הדוח מדגיש כי מיעוט הנתיבים במעברים השונים גורם לעומסי תנועה כבדים, הן של הולכי רגל והן של כלי רכב. עומסים אלה, כך נכתב, אינם רק פגיעה במרקם החיים אלא מהווים גם סיכון ביטחוני מובהק, העלול להפוך את המעברים ל"מלכודת מוות" בשעת חירום או באירוע מתפרץ. נתונים שנבדקו מצביעים על כך שבמעבר קלנדיה, לדוגמה, זמן ההמתנה הממוצע של הולכי רגל עומד על כ-80 דקות, בעוד זמן ההמתנה הממוצע של כלי רכב מגיע לכ-56 דקות. בשנת 2022 עברו במעברים בגזרת עוטף ירושלים כ-135 אלף הולכי רגל ביום, ובין השנים 2018-2022 נרשם גידול של כ-53% במספר העוברים, מבלי שהותאמו לכך תשתיות המעברים באופן מספק.
בהיבט הארגוני והמבצעי מצביע הדוח על ליקויים חמורים בתיאום ובחלוקת האחריות בין הגופים הפועלים בגזרה. התיאום בין המשטרה, צה"ל, מג"ב ושירות הביטחון הכללי לוקה בחסר, ואין תפיסת הפעלה מסודרת ואחידה למכשול ולמעברים. הדוח קובע כי המשטרה מנהלת את המעברים מזה כ-20 שנה ללא תפיסת הפעלה סדורה, על אף שחלפו כשני עשורים מאז אושרה על ידי ראש הממשלה תוכנית של המטה לביטחון לאומי לאזרוח המעברים. תפיסת הפעלה כזו אמורה להגדיר כללים, עקרונות, תהליכים ודרכי פעולה ברורים, אך בפועל לא גובשה ולא אושרה תפיסה כוללת המחייבת את כלל הגורמים.
עוד עולה כי בחלק מהמעברים המופעלים על ידי המשטרה בעוטף ירושלים אין פיקוד קבוע. מתוך 16 המעברים הקיימים, רק שני מפקדים הוסמכו לתפקידם באופן רשמי. מצב זה יוצר פערי פיקוד ושליטה, קושי בניהול שוטף וביכולת תגובה לאירועים חריגים, וכן פער בין אחריות המשטרה לתפעול המעברים לבין יכולתה לטפל בתחזוקתם, שדרוגם והתאמתם לגידול באוכלוסייה העוברת בהם.
הדוח מתייחס גם למוכנות הכוחות לאירועי קיצון. עד לאירועי 7 באוקטובר 2023 לא היה למחוז ירושלים במשטרה איום ייחוס ותרחיש ייחוס מסודר, שלפיהם ניתן היה להיערך באמצעות בניין כוח מתאים בגזרת עוטף ירושלים. רק לאחר אירועים אלה הוכנו פקודות היערכות לתרחישים מדמים, והכנתן הושלמה באוגוסט 2024. עם זאת, פקודות אלו, כך עולה מן הביקורת, אינן כוללות מענה אופרטיבי מלא לכלל הסיכונים האפשריים.
בהיבט כוח האדם מצביע הדוח על איוש חסר משמעותי של סד"כ המאבטחים האזרחיים במעברי עוטף ירושלים. המשרד לביטחון לאומי והמשטרה לא נערכו מבעוד מועד לאיוש החסר, ובפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" גויסו בצו 8 לוחמים רבים מקרב המאבטחים, מה שהביא להפחתה נוספת בכוח האדם הזמין ולפגיעה ביכולת התפעולית של המעברים. בנוסף, צמצום מצבת כוח האדם בגדוד ארז של חיל המשטרה הצבאית כבר ביוני 2023 הביא לכך שהגדוד היה מסוגל לבצע כ-69% בלבד מן המשימות שהוטלו עליו, בעוד כ-31% מהמשימות כלל לא בוצעו.
הדוח כולל נתונים המעידים על רמת האיום הביטחוני בגזרה. בשנת 2023 נרשמו בעוטף ירושלים 27 פיגועים קטלניים. נוסף על כך התרחשו 10 אירועי ירי לעבר כוחות הביטחון, 412 יידויי בקבוקי תבערה, 98 אירועי מטענים ו-1,031 יידויי אבנים. ברבעון הראשון של שנת 2023 נתפסו בעוטף ירושלים 2,427 שוהים בלתי חוקיים, וברבעון הראשון של שנת 2024 נתפסו 1,233 שוהים בלתי חוקיים. עוד מצוין בדוח כי קיים פער משמעותי בין רישומי ההסתננות של חמ"לי התצפיות של צה"ל לבין רישומי המשטרה, המבוססים על הכרזות לפי פקודת "פרש תורכי", בתקופה שבין ינואר למאי.
הביקורת מתייחסת גם להיבטי תשתית. במשך כשני עשורים מהקמת המעברים שודרגו רק ארבעה מתוך 16 המעברים בעוטף ירושלים, שהם כ-25% בלבד. משנת 2021 החלה השקעה בהרחבת ארבעה מעברים נוספים, אך הדוח מציין כי התקדמות זו אינה מספקת נוכח הגידול המתמשך במספר העוברים. עוד צוין כי משרד התחבורה החליט להרחיב כביש בסמיכות למעבר המנהרות ללא בחינת ההשפעה על המעבר עצמו וללא תיאום הוספת נתיבים, דבר שתרם ליצירת צווארי בקבוק המהווים סיכון ביטחוני לכוחות הפועלים במקום ולמשתמשי הדרך.
מבחינה תקציבית מצוין כי עלות הקמת המכשול בגזרת יהודה ושומרון, לרבות הקמת מכשול עוטף ירושלים, עומדת על כ-8.3 מיליארד שקלים. חרף השקעה זו, הדוח קובע כי קיימות פתחות במכשול המאפשרות כניסה של שוהים בלתי חוקיים משטחי יהודה ושומרון לירושלים, וכי הליקויים נוגעים הן למכשול עצמו והן לאופן הפעלת המעברים.
הביקורת נערכה בין ינואר 2024 לפברואר 2025, וכללה בדיקה רחבה של אחריות וסמכות מג"ב עוטף ירושלים, איום הייחוס ותרחיש הייחוס, אפקטיביות המענה המבצעי במכשול, תפיסת ההפעלה של המעברים, הטרוגניות הכוחות הפועלים בהם, נושאי האבטחה והבידוק, התאמת התשתיות לגידול האוכלוסייה ואזרוח המעברים. הביקורת בוצעה במשטרה, בצה"ל, במשרד הביטחון, במשרד לביטחון לאומי, בשירות הביטחון הכללי, במשרד התחבורה, במשרד ראש הממשלה, במטה לביטחון לאומי, במזכירות הממשלה ובעיריית ירושלים, והשלמות לביקורת נמשכו עד יולי 2025.
בפברואר 2025 הועברה טיוטת הדוח לראש הממשלה, לשר הביטחון, לשר לביטחון לאומי, לצה"ל ולמשטרת ישראל לצורך קבלת התייחסותם. תגובות צה"ל והמשטרה התקבלו באפריל ובמאי 2025. עם זאת, ביום 8 בספטמבר 2025, לאחר סיום הביקורת, אירע הפיגוע הרצחני בצומת רמות, שבו נרצחו שישה ישראלים ונפצעו כעשרה נוספים. הפיגוע בוצע על ידי מחבלים תושבי כפרים פלסטיניים באזור רמאללה, והדוח קובע כי על רקע ממצאי הביקורת ואירוע זה מתחדדת הדחיפות בתיקון הליקויים וביישום ההמלצות.
ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח את הדוח במלואו על שולחן הכנסת, אלא לפרסם רק חלקים ממנו, לשם שמירה על ביטחון המדינה, בהתאם לסעיף 17 לחוק מבקר המדינה. חרף מגבלה זו, הדוח שפורסם מציג שורה ארוכה של כשלים מערכתיים, מבצעיים וארגוניים.
בסיכומו של דבר קובע הדוח כי מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים הם נדבך מרכזי בביטחון תושבי ירושלים ומדינת ישראל, וכי פעילותם התקינה חיונית למניעת פיגועי טרור והסתננות, כמו גם להבטחת מתן שירותים ראויים לאזרחים ישראלים, לפלסטינים, לתושבי מזרח ירושלים ולתלמידים. עם זאת, הליקויים שנמצאו נוגעים למימוש האחריות והסמכות בין הגופים השונים, להמשך קיומן של פתחות במכשול, להיערכות חסרה לאירועים מתפרצים, ולהיעדר תפיסת הפעלה סדורה למעברים. הדוח מדגיש כי תיקון ליקויים אלה נדרש בדחיפות, תוך איזון בין צורכי הביטחון לבין שמירה על מרקם החיים, על רקע האיומים הביטחוניים המתמשכים והאירועים שפקדו את המדינה מאז אוקטובר 2023.
צילום מסך מתוך דוח מבקר המדינה, שימוש מותר מכוח סעיף 27א׳ לחוק זכויות יוצרים
