דים אמור (פרסום ראשון)
בבית משפט השלום בתל אביב הוגשה היום, ב-24 בנובמבר 2025, תביעה אזרחית בסכום של 450,000 שקלים נגד היוצר והמוזיקאי דורון מדלי.
מדובר בכתב תביעה המכיל טענות קשות ביותר לניצול מיני, הטרדה מינית, כפייה, איומים ושימוש באלימות – כל אלה כלפי אדם המתואר כחסר מעמד בישראל ונטול כל הגנה משפטית או חברתית. התביעה, שהוגשה באמצעות עורך הדין יהושע רובין, חושפת סיפור דרמטי על מערכת יחסים שבה, לטענת התובע, נוצלה פגיעותו הקיצונית לצורך השגת סיפוקים מיניים, שליטה ואיומים. מערכת "מעקב" בוחרת שלא לפרסם את שמו של התובע בשל הסכנה הממשית לחייו כפי שעולה מהתביעה. כל הכתוב להלן מבוסס אך ורק על האמור במסמך התביעה שהוגש לבית המשפט – טענות שטרם הוכחו בפני ערכאה שיפוטית.
התובע, כך עולה מכתב התביעה, הוא פלסטיני חסר מעמד בישראל שנמלט מהרשות הפלסטינית לאחר שנגזר עליו, לטענתו, גזר דין מוות עקב סיוע למניעת פיגוע נגד אזרחים ישראלים. מצבו המשפטי בישראל, כפי שהוא מתואר בתביעה, הוא מצב של תלות מוחלטת: אין לו אפשרות לעבוד באופן חוקי, אין לו גישה לשירותי בריאות, אין לו יכולת לשכור דירה, והוא חי בפחד מתמיד מפני פנייה לרשויות שעלולה להוביל להסגרתו לשטחים – מה שעשוי להסתכם, לטענתו, במותו. זהו אדם שמצוי, על פי התיאור שלו עצמו, במצב של פגיעות קיצונית – נטול רשת ביטחון, נטול הגנה משפטית, נטול יכולת פנייה למשטרה או לרשויות אחרות. זהו, כך מתואר בכתב התביעה, המצע שעליו נבנה הסיפור המתואר להלן.
לפי התביעה, המפגש הראשון בין התובע לבין דורון מדלי התרחש סמוך לסינמטק תל אביב. מדלי, כך נטען, הראה עניין במצבו של התובע, שאל שאלות על מצוקתו ועל היעדר המעמד שלו בישראל, והציע לו סיוע. מדלי הזמין את התובע לביתו, יצר עמו קשר רציף והתחיל לבנות מערכת יחסים שהתבססה, לכאורה, על אמון ועל הבטחה למציאת פתרון למצוקתו. התובע מתאר כי בשלב מסוים הוא הוזמן פעם נוספת לדירתו של מדלי, ולאחר מכן ליווה אותו לפגישה אצל עורך דין המקורב למדלי. בפגישה זו, כך נטען, מדלי שילם סכום כסף משמעותי עבור טיפול משפטי. לפי גרסת התובע, כל אלה היוו שלב ראשון בבניית תלות רגשית וכלכלית, שלב שהיה אמור להוביל לניצול בשלבים מאוחרים יותר.
האירוע המרכזי והדרמטי ביותר בכתב התביעה מתואר באופן הבא: מדלי הזמין את התובע לדירתו והבטיח לו שתתקיים "מסיבה" בה ישתתפו "אנשים חשובים" שיוכלו לסייע לו במציאת עבודה ובהסדרת מעמדו בישראל. התובע הגיע לדירה, אך האורחים לא הגיעו. לפי התיאור שבכתב התביעה, מדלי הסביר לתובע שהאורחים יאחרו, והציע לו משקה. לאחר שתיית המשקה, כך טוען התובע, גופו לא נשמע לו, הוא חש בלבול וחוסר שליטה בתנועותיו, והוא חשד שהוכנס למשקה חומר מסמם – תופעות שהוא מתאר כ"סימנים התואמים סם אונס". במצב זה, כשהתובע אינו מסוגל להתנגד, כך נטען, מדלי ליטף אותו, נגע בו וכפה עליו מגע מיני בניגוד לרצונו. התובע טוען כי במהלך כל האירוע הוא לא היה מסוגל להגיב או להתנגד, וכי המשיך לחוש בלבול וחולשה גופנית. לפי התביעה, אף אורח לא הגיע, מסיבה לא התקיימה, ומה שנותר היו "מגשי סושי וסמים", לשון התביעה. זוהי טענה קשה ביותר, המייחסת למדלי ביצוע של תקיפה מינית באמצעות שימוש בחומר לא ידוע ששולב במשקה, מעשה המנוסח בכתב התביעה כ"שלילת כושר התנגדות לשם ביצוע עבירה" – עילה פלילית המוזכרת בסעיף 327 לחוק העונשין.
לאחר אירוע זה, כך עולה מהתביעה, התובע מצא עצמו במבוי סתום: מצד אחד הוא חש שעבר חוויה טראומטית וכי נעשה בו שימוש לרעה, ומצד שני הוא לא יכול היה לפנות למשטרה מחשש שייעצר ויוסגר לשטחים – מה שעשוי להוביל, לטענתו, למוות. הפחד הזה, כך מתואר בתביעה, הפך לכלי שליטה בידיו של מדלי. לפי התובע, מדלי המשיך לשלוח לו הודעות ולהציע לו "קשרים אינטימיים" תמורת תשלום כספי. התובע טוען כי מדלי אמר לו במפורש שיש בידיו "רשת פלסטינים" המסופקים לגברים בישראל, וכי הוא רואה בתובע "מיוחד". מערכת יחסים זו, כך מתואר בכתב התביעה, יצרה מציאות שבה התובע חש תלות מוחלטת, פחד ממשי ואי יכולת להתנגד או לצאת מהמעגל. זוהי טענה של שליטה המושתתת על ניצול מצב של פגיעות קיצונית – לא מדובר רק באלימות פיזית, אלא גם בשליטה רגשית, כלכלית ומשפטית.
בהמשך, כך נטען בתביעה, מצבו של התובע הידרדר עד כדי חוסר בית מוחלט. מדלי הציע לו להתגורר בדירתו, אך לא במרחב המגורים הרגיל – אלא בחדר ממ"ד שהוסב למחסן. לפי התביעה, בתקופה זו מדלי המשיך להשקות את התובע ב"קוקטיילים" ולהפעיל עליו לחץ רגשי וכלכלי. התובע טוען כי מדלי איים עליו שיפגע בהליך המשפטי שלו אם לא ייענה לדרישותיו, ואף איים עליו שלא ליצור קשר עם עורך דינו. לפי גרסתו של התובע, מדובר היה בשליטה מוחלטת על חייו: הוא היה תלוי במדלי למגורים, למזון, לכסף ולכל היבט אחר של קיומו בישראל – ומעל לכל, הוא חשש שאם לא יישמע, הוא עלול לאבד את הסיכוי היחיד שלו להסדרת מעמדו או אפילו להיות מושלך לרחוב – מה שבמצבו עלול להסתכם בסכנת חיים ממשית.
עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ביום 7 באוקטובר 2023, כך עולה מהתביעה, הכול התהפך. לפי התובע, מדלי חשש להחזיק בביתו פלסטיני בימים הראשונים של המלחמה, והשליך אותו לרחוב ללא כל הכנה או תכנון. התובע מתאר את עצמו כאדם שנותר בלילה אחד ללא קורת גג, ללא מזון, ללא גישה לטיפול רפואי וללא כל אפשרות לקבל עזרה – ובנוסף לכך, הוא חשש להסתובב ברחובות בימים שבהם המתח הבטוני היה בשיאו ושבהם כל מי שנראה כערבי או פלסטיני עלול היה להיתפס כחשוד. לפי התביעה, מדובר במצב של סכנת חיים ממשית, הן מבחינה בריאותית והן מבחינה פיזית – ובפרט נוכח העובדה שהתובע היה חסר מעמד, ללא יכולת לפנות למוסדות כלשהם לקבלת סיוע.
לאחר שהתובע פנה לסיוע משפטי ושעורך דינו שלח מכתב התראה למדלי, התובע טוען כי מדלי ניסה ליצור עמו קשר ישיר. לפי התביעה, מדלי הציע לתובע כסף, הציע לממן עבורו טיפול משפטי והבטיח "להסדיר את ישארותו בארץ". התובע סירב להצעות אלה, וטוען כי גם לאחר הסירוב, מדלי המשיך לפנות אליו ולהטריד אותו. מערכת "מעקב" קיבלה מידע לפיו מדלי ניסה להפעיל לחץ על התובע, ניסה לפגוש אותו לאחר קבלת מכתב ההתראה, ואף איים על מערכת "מעקב" – אך לא מסר תגובה רשמית לפניותינו. כתב ההגנה טרם הוגש לבית המשפט.
• ראיות, עובדות, תיעודים והקלטות הנוגעות לתביעה זו, שפרסמנו בעבר, הובאו לפרסום על בסיס חומר ממכתבי ההתראה, לצד ריאיון עם הקורבן. בשלב זה, שמות המעורבים מוסתרים בהתאם לבקשת הקורבן ולפניית המקורות
עדות קשה: דורון מדלי במוקד פרשת סמים וניצול מיני
דורון מדלי: "אני מת לעשות קוקאין שאתה ערום"
דורון מדלי: הקלטות מטרידות חושפות הטרדות מיניות בוטות
כתב התביעה כולל מגוון רחב של עילות משפטיות, המשלבות עוולות אזרחיות ועבירות פליליות המהוות בסיס לתביעה נזיקית. בין העילות: תקיפה על פי פקודת הנזיקין, תרמית, הפרת חובה חקוקה, גרימת נזק באשם, איומים על פי סעיף 192 לחוק העונשין, שלילת כושר התנגדות לשם ביצוע עבירה על פי סעיף 327 לחוק העונשין, מעשה מגונה על פי סעיף 348 לחוק העונשין, ותקיפה לפי חוק העונשין. מדובר בעילות חמורות, חלקן מוכרות מתחום המשפט הפלילי והמועברות לזירה האזרחית לצורך פיצוי כספי על נזקים שנגרמו. התביעה מדגישה כי קיים קשר סיבתי ישיר בין המעשים הנטענים לבין הנזק שנגרם לתובע, וכי מדובר בניצול מכוון של פגיעות קיצונית ותלות הנובעת ממצבו החוקי של התובע כאדם חסר מעמד.
התובע מעריך את הנזק הלא ממוני שנגרם לו בסכום של 450,000 שקלים. בכתב התביעה הוא מתאר נזקים נפשיים קשים: חרדה כרונית, טראומה מתמשכת, פחד ממשי על חייו, סיוטים, השפלה קיצונית ופגיעה בלתי הפיכה בכבודו האנושי. לפי התובע, הוא עדיין חי בפחד מתמיד, עדיין חסר מעמד בישראל, ועדיין מתמודד עם השלכות פסיכולוגיות קשות של המעשים שיוחסו למדלי. התביעה מציגה תמונה של אדם שנפגע באופן עמוק ביותר – לא רק פיזית, אלא בעיקר נפשית, חברתית ומשפטית – ושזקוק לפיצוי הולם על הנזק שנגרם לו.
בסיום כתב התביעה מודגש כי קיים "פער חריף בין המוניטין הציבורי של דורון מדלי לבין מעשיו הנטענים". פער זה, אם יימצאו הטענות נכונות, עלול להיות מהחמורים שנחשפו בשנים האחרונות בישראל. מדובר בטענות המייחסות לאדם ציבורי, יוצר ומוזיקאי, ביצוע של מעשים קשים ביותר כלפי אדם פגיע ונטול כל הגנה – מעשים המשלבים ניצול מיני, הטרדה, כפייה, איומים ושימוש באלימות, הכול תוך ניצול מצב של תלות ופחד. זהו סיפור שבמרכזו עומדת שאלה של ניצול כוח – לא רק כוח פיזי, אלא בעיקר כוח חברתי, כלכלי ומשפטי – כלפי אדם שנמצא בשוליים החברתיים והמשפטיים ביותר של החברה הישראלית.
נכון למועד פרסום כתבה זו, טרם נמסרה תגובתו של דורון מדלי. מערכת "מעקב" פנתה למדלי לקבלת תגובה, אך לא קיבלה תשובה. מערכת "מעקב" תפרסם כל תגובה שתתקבל במלואה, ללא עריכה, ובהתאם לכללי האתיקה העיתונאית. חשוב להדגיש כי כל האמור לעיל הינו טענות התובע כפי שהן מופיעות בכתב התביעה שהוגש לבית המשפט, וטענות אלה טרם הוכחו בערכאה שיפוטית. דורון מדלי זכאי להגן על עצמו, להציג את גרסתו, ולהביא ראיות התומכות בגרסתו.
בית המשפט יבחן את הטענות, ישמע את שני הצדדים, ויקבע האם הטענות מבוססות ואם יש מקום לפסוק פיצוי לתובע. עד אז, יש לזכור כי עקרון החזקת החפות חל גם בהליכים אזרחיים, ויש לבחון את הטענות באופן מושכל, ביקורתי ואחראי.
צילום ראשי של דורון מדלי מתוך תאגיד השידור הישראלי – שימוש בהתאם לסעיף 27א’
-אנו במערב-
