דים אמור
אנקרה מחריפה את המתקפה הדיפלומטית והכלכלית על ישראל בניסיון למצב את טורקיה כשחקן מרכזי במזרח התיכון, כך עולה מבחינת הצהרות ממשלתיות, פעולות מדיניות וקמפיינים תקשורתיים שנערכו במהלך השבועות האחרונים. למרות שלא פורסם איום צבאי ישיר ב-24 השעות האחרונות, המערכת הרחבה של לחצים שטורקיה מפעילה על ישראל יוצרת תמונה של הסלמה מתמשכת במישורים המדיניים, הכלכליים והציבוריים.
משרד החוץ הטורקי פרסם בשבועות האחרונים סדרת הצהרות חריפות נגד ישראל, שכללו האשמות בהפרת הפסקת האש ברצועת עזה, פגיעה מכוונת באזרחים והפרת המשפט הבינלאומי. באנקרה טוענים כי ישראל מהווה גורם המאיים על היציבות האזורית וכי פעולותיה בעזה מהוות "הפרה ברורה" של הסכמים בינלאומיים. במקביל, משרד החוץ הטורקי האשים את ישראל בהפעלת "תעמולה מלוכלכת" ובהפצת שקרים כלפי טורקיה. השפה הדיפלומטית שבה נעשה שימוש חורגת מהנהוג ביחסים בין מדינות וחוצה את גבולות הנורמות המקובלות בזירה הבינלאומית.
מעבר לרטוריקה החריפה, טורקיה נוקטת צעדים כלכליים דרמטיים. משרד המסחר הטורקי חסם באופן גורף את כל היבוא והיצוא בין שתי המדינות, מהלך שהוגדר כזמני אך עדיין בתוקף. אנקרה מציגה את החסימה הכלכלית כתגובה למה שהיא מכנה "מניעת הסיוע ההומניטרי לעזה", אך בפועל מדובר בפעולה חסרת תקדים בהיקפה שהופכת את הכלכלה לכלי לחץ ישיר על ישראל. הצעד שולח מסר ברור: טורקיה מוכנה לפעול באגרסיביות במישור הכלכלי כדי להשפיע על קביעת המדיניות הישראלית.
התקשורת הטורקית מאמצת בחודשים האחרונים שיח מסית וחריף במיוחד כלפי ישראל. מחקרים שנערכו באוניברסיטאות טורקיות מצביעים על רמות עוינות גבוהות מאוד בקרב הציבור הטורקי כלפי ישראל. סקרים הראו כי למעלה מ-90 אחוזים מהציבור הטורקי אינו מקבל את נימוקי ישראל לגבי הגנה עצמית. נתונים אלו מעידים על עומק ההטיה הציבורית וכן על יכולתם של גורמי השלטון והתקשורת בטורקיה להפעיל לחץ פנימי שמוביל להסלמה רטורית מתמדת.
גורמי מחקר באירופה ובמזרח התיכון מציגים תמונה רחבה יותר של התנועה הטורקית. אנקרה מבקשת למצב את עצמה כשחקן מרכזי בניהול הסכסוך הפלסטיני ובסכסוכים אזוריים נוספים. הקריאה הטורקית להשתתפות פעילה בשיקום אזורי הלחימה, בתיווך ובמעורבות ישירה בעזה, אינה רק ביטוי לתמיכה בפלסטינים אלא חלק מאסטרטגיה רחבה לקבוע לעצמה מעמד דומיננטי בזירה האזורית. עמדות אלו מתנגשות עם האינטרסים הישראליים, שמבקשים למנוע חדירה של גורמים נוספים למעגל קבלת ההחלטות האזורי.
הרטוריקה הטורקית כוללת גם הצבת "קו תנאים" למימוש מחדש של יחסים תקינים עם ישראל. המסרים החוזרים מאנקרה מדגישים כי תקינות ביחסים תותנה באפשרות כניסה בלתי מופרעת של סיוע הומניטרי לרצועת עזה, בהתחייבות להפסקת אש יציבה ובאימוץ מדיניות התואמת את האינטרסים הפלסטיניים כפי שטורקיה מפרשת אותם. מדובר בניסיון ברור לייצר לחץ עקיף על ישראל – לא במישור הצבאי הישיר, אלא במישורים המדיניים והכלכליים – במטרה לכפות שינוי מדיניות.
ניתוחים שפורסמו בשבועות האחרונים מתארים עלייה בניסיונות טורקיה להשפיע על דעת הקהל הבינלאומית באמצעות קמפיינים תקשורתיים מתוכננים. במקביל, מופנים מסרים קשים באופן אישי כלפי בכירים ישראליים. נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן מציג בהצהרות פומביות את ישראל כמדינה תוקפנית, חסרת לגיטימיות ומהווה איום על השלום האזורי. בטורקיה מופיעים גם דיווחים המציגים את ישראל כפועלת נגד עצמאותה של טורקיה. אלה אינם מקרים בודדים אלא חלק ממהלך תקשורתי מקיף.
הממצאים מצביעים על כך שטורקיה פועלת בשילוב של כוח רך וכוח כלכלי במטרה להפעיל השפעה מקסימלית על ישראל. לעיתים, אנקרה אף מנסה לעקוף גורמים בינלאומיים אחרים כדי למצב את עצמה כגורם מוביל בדיונים המדיניים האזוריים. המהלך הטורקי בנוי על שלושה צירים מרכזיים: שימוש בשפה דיפלומטית חריפה המטשטשת את גבולות הנורמות המקובלות; הפעלת אמצעים כלכליים אגרסיביים שהופכים את המסחר לנשק מדיני; והובלת קמפיינים תקשורתיים המעצבים תודעה ציבורית עוינת כלפי ישראל הן בטורקיה עצמה והן בזירה הבינלאומית.
אף שאין באופק הקרוב איום צבאי מפורש מצד טורקיה, ויש להדגיש זאת בבירור, המגמה הכוללת מעוררת דאגה. השילוב בין רטוריקה מתלהמת, צעדים כלכליים חסרי תקדים והצבת תנאים חד צדדיים ליחסים דיפלומטיים מצביע על מדיניות טורקית המכוונת לשנות את ההתנהלות הישראלית באזור. טורקיה מנסה לכפות על ישראל אימוץ מדיניות שמתיישבת עם האינטרסים הטורקיים, תוך ניצול כלים דיפלומטיים, כלכליים ותקשורתיים.
המציאות המתהווה מחייבת את ישראל להתייחס למהלכים הטורקיים ברצינות. החיבור בין רטוריקה אגרסיבית, פעולות כלכליות עוינות וניסיונות להרחיב את ההשפעה הטורקית במזרח התיכון עלול ליצור לחצים בלתי צפויים בעתיד. אנקרה מציגה את עצמה כמדינה שמוכנה להפעיל מגוון כלים במטרה לעצב מחדש את המפה הגיאו פוליטית האזורית, גם אם המחיר יהיה פגיעה ביחסיה עם ישראל ועם מדינות נוספות.
צילום: AP
