דים אמור
ראש הממשלה ה-13 של מדינת ישראל, נפתלי בנט, פרסם השבוע ברשת החברתית X הצהרה חריפה: "חמאס השתלט מחדש על עזה וממשיך לפגוע בנו במטרה להשמיד את מדינת ישראל. צריך להשמיד את חמאס". הפרסום עורר סערת תגובות שחושפת פער עמוק בין רטוריקה פוליטית למציאות שטח, ומזכיר היסטוריה של הבטחות שלא מולאו.
הבלוגר והפעיל מימין, מרדכי דוד, היה הראשון לתקוף את הכרזתו של בנט: "אתה לא זה שקראת להפסקת המלחמה ולהשארת חמאס בשלטון כדי להחזיר את החטופים? אם אני לא טועה קראת לסיום המלחמה עוד לפני שסינוואר חוסל ושעזה עוד לא הייתה חרבה כמו עכשיו". התגובה מצביעה על סתירה פנימית בעמדותיו של בנט, שקרא בעבר להסדר שיכלול את חמאס בשלטון. מאידך, אורלי הראל ניסתה להגן על בנט: "רק ראש הממשלה הבא נפתלי בנט מסוגל להתמודד עם המשימה הניצבת בפני ישראל. כפי שנלחם בנחישות בבלוני הנפץ ובפשיעה במגזר הערבי, כך יפעל גם לחיסול חמאס. פחות דיבורים, יותר מעשים".
אך טל פורקוש, העלתה נקודה חדה: "אתה נשמע בדיוק כמו בן גביר, סמוטריץ, אליהו, סטרוק. למה שנבחר בך?". התגובה מדגישה את האירוניה הכואבת: הרטוריקה של בנט כמעט זהה לזו של פוליטיקאים אחרים שהוא עצמו ביקר בעבר, ומעלה שאלה מהותית: מה באמת מבדל בין ההבטחות השונות להשמדת חמאס?
הנתונים משטח הקרב מספרים סיפור מורכב. לאחר כשנתיים של מלחמה נהרגו חיילים רבים, והצבא הצליח לחסל כמה ממפקדיו הבכירים של הארגון. עם זאת, ארגון חמאס לא הושמד. עסקת השבויים הכילה שחרור של מחבלים פעילים, כולל חיילי חמאס, מה שמעיד על כך שהארגון ממשיך לתפקד. הרעיון והרוח של ארגון הטרור נותרו בעינם, ובכך נסתיים מבצע צבאי נרחב במעין תיקו אסטרטגי.
אולם הכרזתו של בנט להשמיד את חמאס אינה חדשה. למעשה, היא מהדהדת הבטחה ותיקה עוד יותר של ראש הממשלה הנוכחי, בנימין נתניהו, שהשמיע הבטחות דומות מאז 2009. בחודש ינואר 2009, ערב בחירות לכנסת ה-18, הכריז נתניהו במסר קמפיין: "יש רק פעולה אחת שתעשה את זה – למוטט את שלטון החמאס בעזה". ההצהרה תועדה גם בפרוטוקולים הפרלמנטריים. שש עשרה שנים חלפו מאז, ושלטון חמאס בעזה לא רק שלא קרס, אלא ביצע את הפיגוע הקטלני ביותר במדינת ישראל ב-7 באוקטובר 2023.
אימות פרלמנטרי: גם בפרוטוקול הכנסת נרשם כי אמר – "יש רק פעולה אחת… למוטט את שלטון החמאס בעזה".
• בפרוטוקול הכנסת נרשם כי קרא למוטט את שלטון החמאס בעזה. מסמך מארכיון "מעקב" – להורדה לחץ כאן
נובמבר 2012 – כתבת רקע ב־ynet שבה חזרו להצהרות 2009:
שלוש שנים קודם לכן הצהיר נתניהו כי הוא "חזק מול חמאס" – תזכורת להבטחות 2009, שככל הנראה נותרו כוזבות גם בשנים 2012-2014.
צילום: ynet – לכתבה המלאה לחץ כאן
באוגוסט 2014, בעיצומה של מבצע צוק איתן, פרסמה לשכת ראש הממשלה הודעה רשמית: "הכינונו מכות קשות לחמאס… נמשיך כל עוד שיידרש". כחודש לאחר מכן, בספטמבר 2014, עמד נתניהו על בימת האו"ם והכריז: "דאעש זה חמאס וחמאס זה דאעש". ההשוואה הישירה לארגון המדינה האסלאמית נועדה לדה-לגיטימציה מוחלטת של חמאס, אך למרות הרטוריקה הלוהטת, ארגון הטרור המשיך לשלוט ברצועה. באותה תקופה, ביולי 2014, דיווח העיתון וושינגטון פוסט כי נתניהו אמר לאחר כישלון הפסקת אש: "תשובתנו היא אש".
16 ביולי 2014
דיווח של The Washington Post מדבריו של נתניהו בעיצומה של הלחימה:
"'As cease-fire… fails… Netanyahu says, 'Our answer is fire"
צילום: The Washington Post – לכתבה המלאה לחץ כאן
כתב Voice of America מיום 28 ביולי 2014 דיווח כי נתניהו קרא להיערך ל"קמפיין ממושך" נגד חמאס. באותה עת, בדיון פנימי בממסד הביטחוני, אמר שר הביטחון דאז, משה יעלון: "לא נכון היה להציב לצבא את היעד למוטט את חמאס". העדות של יעלון מראה שהשיח על "מוטט את חמאס" היה על שולחן הדיון, אך לא יושם בפועל.
צילום: Voice of America – לכתבה המלאה לחץ כאן
במבצע שומר החומות במאי 2021, שב נתניהו לאיומיו המוכרים. העיתון הבריטי The Guardian דיווח ב-12 במאי 2021 על דבריו: "נכה בהם מכות שלא חלמו עליהן".
צילום: The Guardian – לכתבה המלאה לחץ כאן
כעשרה ימים לאחר מכן, לאחר הפסקת האש, דיווח ה-NY Post כי נתניהו איים ב"רמה חדשה של כוח" אם חמאס יפר את ההפסקה. ב-21 במאי 2021, בתדרוך לשגרירים זרים בירושלים, דיבר נתניהו על חיסול מפקדים ותשתיות חמאס. הרטוריקה נותרה עקבית: מכות קשות, איומים, הבטחות להשמדה.
צילום: NY – לכתבה המלאה לחץ כאן
במאי 2021 – תדרוך לשגרירים בירושלים
תמלול מאתר Rev.com מתעד את נאומו של נתניהו, שבו דיבר על חיסול מפקדים ותשתיות והציג קו תקיף נגד חמאס.
הנאום משקף גישה לוחמנית ועקבית שנועדה להדגיש את מחויבותה של ישראל לפגיעה ביכולות הצבאיות של הארגון.
צילום: Rev.com – לכתבה המלאה לחץ כאן
השאלה המרכזית שעולה היא: אם נתניהו מבטיח להשמיד את חמאס מאז 2009, מדוע הארגון עדיין שלט ברצועה ב-7 באוקטובר 2023? הרי מדובר בתקופה של למעלה מ-15 שנה בה נתניהו כיהן כראש ממשלה ברוב השנים, תקופה בה התרחשו מספר מבצעים צבאיים נרחבים בעזה. האם המדיניות הייתה כושלת? האם היו שיקולים אחרים שמנעו השמדה מוחלטת של ארגון הטרור? האם בכלל ניתן להשמיד רעיון, אידיאולוגיה, ארגון מחתרתי שמשתלב באוכלוסיה אזרחית?
אירועי 7 באוקטובר 2023 התרחשו במשמרתו של נתניהו. אלפי הרוגים ופצועים, מאות חטופים, ותחושת כישלון אסטרטגי מוחלט. הקושי להשמיד ארגון מחתרתי המשובץ בתוך אוכלוסייה אזרחית צפופה מתברר כמשימה מורכבת בהרבה מן הרטוריקה הפוליטית. המחיר האנושי והכלכלי של מלחמות נמשכות גבוה, והתוצאות הצבאיות אינן תואמות את ההבטחות.
כעת, כאשר נפתלי בנט מכריז: "צריך להשמיד את חמאס", נשמעת תמיהה לגיטימית: מדוע בדיוק הוא יצליח במקום שבו נתניהו נכשל 16 שנה? האם יש לו אסטרטגיה שונה? משאבים שונים? חזון אחר? או שמא מדובר באותה הבטחה פוליטית ריקה שמשמשת לכידת קולות בזמן משבר, בלי תוכנית אמיתית ליישום?
הציבור הישראלי, שחווה כישלון אחר כישלון, שומע הבטחות אלו זה שנים. משפחות החטופים, החיילים בשטח, התושבים בדרום ובצפון – כולם זקוקים לפחות מהבטחות ויותר מתוצאות. השאלה האמיתית אינה מי יבטיח בקול הכי רם להשמיד את חמאס, אלא מי יציג תוכנית מציאותית, בת ביצוע, שלוקחת בחשבון את המורכבות הצבאית, האזרחית, הבינלאומית והמוסרית של משימה כה מורכבת. עד אז, הרטוריקה תישאר רטוריקה, והאזרחים ימשיכו לשלם את המחיר.
נ.ב
במבט כללי, אילו כבר בשנת 2009 היה ראש הממשלה נתניהו מקיים את הבטחתו לחסל את חמאס – ייתכן ש־7 באוקטובר לא היה מתרחש כלל. נקודה למחשבה! ואם כך, אם ראש הממשלה דאז לא עמד בהבטחותיו – מדוע שנאמין שיקיים הבטחות חדשות?
גם בצד הימני של המפה הפוליטית כבר אינם עיוורים לכך; יותר ויותר קולות, ואף מקרב מקורביו לשעבר, מתחילים לשאול את השאלה הזאת בגלוי.
קרדיט:
צילום מסך מתוך תוכנית התחקירים "כוכב השבת", שצולם ב־3 בפברואר 2009 במסגרת כתבתו של מר ישי כהן
צילומים של בנימין נתניהו ונפתלי בנט — מתוך עמודי הפייסבוק הרשמיים שלהם
השימוש נעשה בהתאם להוראות סעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים
