דים אמור
יש לציין, כי בתקופת ממשלת לפיד–בנט, אותם פעילי אופוזיציה שכיום יוצאים נגד ראש הממשלה נתניהו, הם עצמם עשו שגיאות חמורות בהתנהלותם מול חמאס – ולעיתים אף טעויות קשות מאלה של הממשלה הנוכחית.
ובכל זאת, מעניין לשמוע מה טוען מחנה השמאל – להלן בכתבה:
הבוקר שאחרי ההכרזה על הסכם החטופים הביא גל תגובות מהזירה הפוליטית הישראלית, כאשר דמויות מובילות ברחבי המפה הפוליטית מתייחסות לאירוע היסטורי שהביא להפסקת האש ולשחרור החטופים מרצועת עזה. התגובות משקפות את המתחים הפנימיים בחברה הישראלית ואת הקווים המנחים השונים בנוגע לעתיד הסכסוך.
יושבת ראש מפלגת העבודה לשעבר, מרב מיכאלי, פרסמה ברשת החברתית X הודעה שבה תיארה את הרגע כ"הבוקר שייחלנו לו במשך שנתיים". מיכאלי ייחסה את ההישג בראש ובראשונה לנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, שלדבריה כפה על הצדדים לסיים את המלחמה ולהחזיר את החטופים. במקביל, היא הקדישה תודות למפגינים שבמשך שנתיים הגיעו בגשם ובחום בכל שבוע לקרוא לשחרור החטופים ולהפסקת המלחמה, ללוחמים ולמשפחותיהם, ולאלוף ניצן אלון וצוותו ששמרו על נושא החטופים לאורך כל התקופה.
בדבריה, מיכאלי הביעה שביעות רצון מכך שלדבריה ההזיות המשיחיות על התיישבות בעזה התרסקו אל קרקע המציאות. היא קראה לנשיא טראמפ להמשיך ולהוביל למה שכינתה ניצחון מוחלט, הכולל היפרדות מהפלסטינים והסכם אזורי עם כל מדינות האזור, ברוח יוזמת השלום הערבית. מיכאלי סיימה בברכה למשפחות ובקריאה להתחיל את היום שאחרי במדינת ישראל.
יאיר לפיד, ראש האופוזיציה ויושב ראש מפלגת יש עתיד, בחר בגישה שונה בתגובתו. לפיד פתח בברכה לנשיא טראמפ, תוך שהוא מצהיר כי אין אדם שמגיע לו יותר את פרס נובל לשלום ואת תודתו הנצחית של עם ישראל. הוא המשיך לברך את צוות הממשל האמריקאי, כולל סטיב וויטקוף, ג'ארד קושנר, מרקו רוביו וטוני בלייר. לפיד לא השמיט את ראש הממשלה נתניהו מדבריו, כאשר בירך אותו יחד עם מפקדי וחיילי צה"ל, אך את הברכה המרכזית שמר למשפחות החטופים, שאותן תיאר כ"אריות ולביאות שלא נתנו לעולם לשכוח אפילו לרגע". לפיד סיכם בציון כי בשנתיים הקשות מדובר ברגע של אור גדול באפילה.
יאיר גולן, סגן הרמטכ"ל לשעבר ויושב ראש מפלגת הדמוקרטים, הצטרף למקהלה עם תגובה שהדגישה את הכאב והמאבק של השנתיים האחרונות. גולן פתח בתודה גדולה לנשיא טראמפ שהביא להסכם ולסיום המלחמה, ולאחר מכן העניק מקום מרכזי למשפחות שלדבריו לא ויתרו לרגע, נאבקו בארץ ובעולם, ושללא הנחישות שלהן זה לא היה קורה. גולן הקדיש תודות לחיילים ולחיילות שנלחמו, הסתערו, נפצעו והקריבו נפש וגוף ואיפשרו את הרגע, ולהמוני הישראלים שיצאו לרחובות וגילו סולידריות ואחווה אנושית. הוא סיים בקריאה להמשיך במלוא העוז כדי לוודא שהחטופים אכן חוזרים, ולאחר מכן להתחיל במלאכת תיקון ישראל, בנייה מחדש של ישראל חזקה, דמוקרטית וצודקת.
חבר הכנסת אחמד טיבי הביא נקודת מבט שונה בתגובתו. טיבי הצהיר כי המלחמה הזאת חייבת להיות האחרונה וכי זה אפשרי. הוא קרא לשחרר את שני העמים מעול הכיבוש והסגר לאחר כל הדם, ההרס והכאב, תוך שהוא טוען כי רק חירות, צדק ושוויון לשני העמים יולידו שלום אמיתי שיביא ביטחון. טיבי תמך במדינה פלסטינית עצמאית לצד ישראל כפתרון.
בדבריו, טיבי לא חסך ביקורת מהנשיא טראמפ. לדבריו, טראמפ שחימש את המלחמה, האריך אותה והטיל וטו על כל הצעה להפסיקה במועצת הביטחון, הביא בסוף לסיומה. טיבי הביע תקווה שזה יהיה לתמיד, תוך התייחסות אנושית לאמהות שיחבקו שוב את ילדיהן עם דמעות בעיניים ולאמהות עם דמעות בעיניים שלא יחבקו שוב את ילדיהן. בסיום, הוא הזהיר מפני מה שכינה מטורפי הממשלה שעלולים באכזבתם מתוצאות העסקה להבעיר את הגדה המערבית כדי לספק את ההזיות המשיחיות שלהם. טיבי סיכם כי סיום המלחמה הוא צעד חשוב בכיוון הנכון.
אי אפשר לסמוך על חמאס, לדעתי צפויות עוד רבות מן ההפתעות. אך ייתכן שבאמת ניצב הפעם שינוי אמיתי באופק.
התגובות המגוונות משקפות את מורכבותו של הרגע ההיסטורי: מחד – שמחה אמיתית על החזרת החטופים והוקרת תודה למאמץ הבינלאומי והביטחוני; מאידך – קריאות גוברות לחשיבה מחודשת ולפתרונות מדיניים ארוכי טווח. ההבדלים בדגשים מבטאים פערים עמוקים בתפיסת העתיד, אך חוט משותף עובר בין כולם – ההכרה בעוצמתו ההיסטורית של הרגע ובתרומתן האדירה של משפחות החטופים והמפגינים שלא הרפו במשך חודשים ארוכים.
השאלה הגדולה שנותרת פתוחה היא האם מדובר בנקודת מפנה אמיתית בסכסוך, או רק בהפוגה זמנית נוספת במעגל האלימות. בעוד שחלק מהדוברים רואים במהלך הזדמנות נדירה לשינוי עומק במציאות האזורית, אחרים מזהירים מפני חזרה מהירה לשגרה הישנה – ואולי אף להידרדרות מחודשת.
הזמן, כרגיל, הוא שיכריע איזו מן התחזיות תתממש.
צילומים מתוך אתר הכנסת – בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים
