דים אמור

אירוע חמור התרחש היום בכלא קציעות כאשר מחבל המיועד לשחרור במסגרת העסקה לשחרור החטופים תקף באלימות סוהרת של שירות בתי הסוהר במהלך שרשרת זיהוי שעוברים האסירים. האירוע, שהתרחש כחלק מההכנות המבצעיות לגירוש האסירים הפלסטינים, מעלה שאלות קשות על אופן יישום העסקה וסכנות בטיחותיות שנוצרות במהלך התהליך המורכב.

לפי פרסום רשמי של שירות בתי הסוהר, במהלך פעילות מבצעית שנערכה במסגרת ההערכות במכלול הגירוש בקציעות, אסיר פלסטיני תקף לוחמת כליאה באופן אלים. הסוהרת נזקקה לטיפול רפואי מקומי במקום, וכוח לוחמי הכליאה שהיה איתה במהלך האירוע השתלט על התוקף והעבירו למעצר ולחקירה במשטרת ישראל. עם זאת, מתברר כי מדובר במצב מורכב במיוחד, שכן האסיר התוקף אינו אחד מאסירי העולם הוותיקים שמשוחררים במסגרת העסקה, אלא מדובר בעציר שנתפס במהלך התמרון הקרקעי של צבא ההגנה לישראל ברצועת עזה במהלך המלחמה הנוכחית.

האסיר התוקף הועבר לחקירה בתחנת המשטרה שגב שלום, אך נוצר מצב תקדימי ומורכב: על אף התקיפה האלימה, האיש צפוי לחזור לכלא ולהשתחרר במסגרת העסקה. הסיבה לכך היא הנחיה שהתקבלה במשטרת ישראל שלא לפגוע במהלך העסקה הרגיש לשחרור החטופים, גם כאשר מתרחשים אירועים חריגים כאלה. הנחיה זו משקפת את המורכבות והדילמות האתיות והמשפטיות הכרוכות בביצוע עסקת שחרור שבה ישראל מתחייבת לשחרר מאות ואלפי אסירים פלסטינים, חלקם מחבלים בעלי דם על ידיהם, תמורת החזרת חטופים ישראלים.

נציב שירות בתי הסוהר, רב-גונדר קובי יעקובי, מתנגד בתוקף לשחרורו של האסיר התוקף ודורש להסירו מרשימת המשוחררים. דרישה זו מעמידה את הגורמים המדיניים והביטחוניים בפני דילמה קשה: האם להמשיך בעסקה כמתוכנן למרות האירוע, או להסיר את התוקף מהרשימה בסיכון שהדבר יפגע במהלך המשא ומתן ובמועדי השחרור של החטופים הישראלים. בהודעה נוספת של שירות בתי הסוהר צוין כי לוחמי הכליאה ממשיכים לפעול בבתי הסוהר ובמכלולי הגירוש מול האסירים הפלסטינים גם בשעות אלה, בהתאם להנחיית הדרג המדיני, וכל זאת במטרה לאפשר את חזרתם של החטופים לישראל.

האירוע בקציעות מתרחש על רקע מתח עצום בחברה הישראלית סביב העסקה לשחרור החטופים. בעוד משפחות החטופים מייחלות לראות את יקיריהן שבים הביתה, משפחות נפגעי טרור רבות חשות כאב עז למראה שחרורם של מחבלים שאחראים לרצח בני משפחותיהן. אחת המשפחות שנמצאות במצב טראומטי במיוחד בימים אלה היא משפחת אקרמן. קטיה אקרמן פרסמה היום פוסט מצמרר ברשת החברתית פייסבוק, בו היא כתבה: "מי שאחראי לפיגוע שבו אמא שלי נרצחה יוצא עכשיו בעסקה. כרגע אני אפילו לא יודעת מה אני מרגישה". מילים אלה משקפות את הכאב האימתני שעוברות משפחות נפגעי טרור רבות בימים אלה, כאשר הן נדרשות לחזות בשחרורם של מחבלים שהרסו את חייהן.

אמה של קטיה אקרמן, טטיאנה אקרמן זכרונה לברכה, נרצחה באחד מפיגועי הטרור הקשים ביותר שפקדו את ישראל בתקופת האינתיפאדה השנייה. ביום הראשון בנובמבר 2004, יצאה טטיאנה, אישה צעירה בת שלושים ושתיים בלבד, לבצע משימה יומיומית פשוטה – רכישת מצרכים בשוק הכרמל בתל אביב. השוק ההומה, מוקד חיים סוער ומרכז מסחרי ערב, הפך בן רגע לזירת טרור ומוות. מחבל מתאבד פלסטיני פוצץ את עצמו באמצע השוק, בסמוך למקום שבו עמדה טטיאנה עם סלי הקניות שלה.

הפיגוע הקטלני גבה חיי שלושה בני אדם: טטיאנה אקרמן בת השלושים ושתיים, שמואל לוי בן שישים וחמש מיפו, ולאה לוין בת שישים וארבע מגבעתיים. למעלה מחמישים אנשים נוספים נפצעו באירוע, חלקם באורח קשה. מאחורי כל אחד מהנרצחים עומדת משפחה שלמה שנקרעה לגזרים, ילדים שנותרו יתומים, הורים שאיבדו את ילדיהם, ובני זוג שנותרו אלמנים. טטיאנה הותירה אחריה משפחה הרוסה, וביניהם את קטיה, שבתה, שנאלצה לגדול ללא אם והתמודדה עם אובדן כואב זה לאורך שנים רבות.

כעת, עשרים ואחת שנים לאחר אותו פיגוע קטלני, מתברר כי מי שאחראי לפיגוע בו נרצחה אמה מיועד לשחרור במסגרת העסקה. עבור קטיה ועבור משפחות נפגעי טרור נוספות, זהו רגע של צער עצום ותסכול. הן נאלצות להתמודד עם המציאות הקשה שבה המחבלים שגזלו מהן את האהובים עליהן ישוחררו ויחזרו לבתיהם, בעוד שיקיריהן נותרו קבורים באדמה. המחיר הרגשי והמוסרי של עסקת השחרור מוטל כולו על כתפיהן של משפחות אלה, שנדרשות שוב ושוב להקריב את הצדק עבור שיקולים מדיניים וביטחוניים רחבים יותר.

האירוע בקציעות, שבו מחבל מיועד לשחרור תקף סוהרת שב"ס, מדגים את המורכבות והסיכונים הכרוכים בתהליך השחרור. שירות בתי הסוהר נאלץ להתמודד עם מאות אסירים פלסטינים שיודעים כי הם עומדים לצאת לחופשי, חלקם מגלים אלימות והתנהגות פרועה. הסוהרים והסוהרות, שעובדים במתח רב ותחת לחץ עצום, נמצאים בסכנה. התקיפה של הסוהרת בקציעות היא דוגמה בוטה למחיר שמשלם הצוות המקצועי של שירות בתי הסוהר, ולסכנות הביטחוניות שנוצרות כאשר מחבלים אלימים יודעים כי הם עומדים לצאת לחופשי ואין כמעט תמריץ להתנהג כראוי.

השאלה המרכזית שעומדת כעת בפני הממסד הביטחוני והמדיני היא כיצד לטפל במצב שבו אסיר שתקף סוהרת באלימות צפוי בכל זאת לצאת לחופשי. האם יש מקום לגמישות מסוימת במסגרת העסקה, כך שאסירים שמתנהגים באלימות יוסרו מרשימת המשוחררים? או שמא כל שינוי ברשימה עלול לסכן את העסקה כולה ולמנוע את שחרורם של החטופים? אלה שאלות שאין להן תשובות פשוטות, והן משקפות את הדילמות המוסריות והמעשיות הקשות שמתעוררות בכל עסקת שחרור.

התקיפה בקציעות והסיפור של משפחת אקרמן הם שני צדדים של אותו מטבע כואב. הם מייצגים את המחיר האנושי, הביטחוני והמוסרי של עסקאות שחרור, ומעמידים את החברה הישראלית בפני שאלות יסוד על הערכים שלה ועל המחיר שהיא מוכנה לשלם למען הצלת חיי אזרחיה החטופים. בעוד מאות משפחות מייחלות להחזרת החטופים, משפחות נפגעי טרור נאלצות לשלם מחיר כבד ולראות את רוצחי יקיריהן משתחררים. זו מציאות כואבת ומורכבת שאין לה פתרון פשוט, והיא תמשיך להדהד בחברה הישראלית גם לאחר שהעסקה תושלם.