דים אמור
"מי שאחראי לפיגוע שבו אמא שלי נרצחה יוצא עכשיו בעסקה. כרגע אני אפילו לא יודעת מה אני מרגישה". כך כתבה היום קטיה אקרמן בפוסט מצמרר ברשת החברתית פייסבוק, וחשפה את המחיר הכבד שמשפחות נפגעי טרור משלמות בימים אלה. מאחורי מילים אלה עומד סיפור של אובדן, טראומה ממושכת, ועכשיו גם עימות עם המציאות שבה האחראי לרצח אמה יצא לחופשי במסגרת עסקת השחרור.
קרא את הפוסט ואת התגובות — לחץ כאן
ביום הראשון בנובמבר 2004, סמוך לשעה 11:15 בבוקר, הפך שוק הכרמל בתל אביב, אחד ממוקדי החיים התוססים והסואנים של העיר, לזירת אימה וטרור. טטיאנה אקרמן, אישה בת שלושים ושתיים, הגיעה לשוק לרכוש מצרכים – משימה יומיומית שביצעו אלפי ישראלים באותו יום. מחבל מתאבד פוצץ מטען חבלה סמוך לדוכן ירקות בדרום שוק הכרמל, במקום שבו עמדה טטיאנה עם סלי הקניות בידיה. המטען הכיל חומר נפץ במשקל חמישה קילוגרמים והוטמן בתוך בקבוק חלב.
הפיצוץ היה קטלני. שלושה אזרחים נהרגו במקום: טטיאנה אקרמן בת השלושים ושתיים, שמואל לוי בן שישים וחמש מיפו, ולאה לוין בת שישים וארבע מגבעתיים. למעלה מחמישים אנשים נוספים נפצעו בפיגוע, חלקם באורח קשה. רחובות השוק הציבורי, שרגע קודם לכן היו מלאי קוני קניות ומוכרים, הפכו לזירת אסון עם נפגעים רבים, זעקות ואמבולנסים ממהרים. מאחורי כל אחד מהנרצחים נותרה משפחה שלמה שחייה השתנו לנצח.
טטיאנה הותירה אחריה משפחה הרוסה, בהם את בתה קטיה, שנאלצה לגדול ללא נוכחות אמהית והתמודדה עם אובדן זה לאורך עשרים ואחת שנה. הפיגוע בשוק הכרמל היה חלק מגל הטרור של האינתיפאדה השנייה, תקופה בה פיגועי התאבדות היו תופעה כמעט יומיומית ברחובות ישראל. בין השנים 2000 ל-2005 נרצחו בפיגועים אלפי ישראלים, ועוד אלפים נפצעו ונותרו עם נכויות גופניות ונפשיות לכל החיים.
כעת, במסגרת עסקת השחרור הנוכחית, מתברר כי האחראי לפיגוע שוק הכרמל מיועד לצאת לחופשי. עבור קטיה אקרמן ועבור משפחות נוספות של נפגעי טרור, זהו מועד של עימות קשה עם המציאות. הן עוקבות אחר השחרור הצפוי של מי שאחראי לרצח יקיריהן, בעוד שאהוביהן נותרו קבורים באדמה. המחיר הרגשי של עסקה זו אינו מתפרסם בכותרות, אך הוא נושא על ידי עשרות ומאות משפחות בכל רחבי הארץ.
משפחות נפגעי טרור מתמודדות עם דילמה כפולה: מצד אחד, הן מבינות את הצורך המדיני והביטחוני בעסקת השחרור, את הלחץ להשבת החטופים והשבויים. מצד שני, הן נדרשות לשלם מחיר אישי כבד – לראות את רוצחי יקיריהן משוחררים, לעתים זוכים לקבלות פנים גיבורים בצד הפלסטיני, ולהתמודד עם הרגשות הכואבים והמורכבים הנלווים למציאות זו. עבור קטיה, שגדלה ללא אמה, השחרור הצפוי של האחראי לרצחה מהווה טראומה נוספת בשרשרת ארוכה של כאב.
המציאות הישראלית מציבה לעתים קרובות משפחות נפגעי טרור בסיטואציה שבה שיקולים ביטחוניים ומדיניים רחבים מתנגשים עם צורכי הצדק האישיים שלהן. לאורך השנים שוחררו מאות מחבלים במסגרת עסקאות שונות, כל אחד מהם הותיר אחריו משפחות כמו זו של קטיה אקרמן, המנסות להבין כיצד מי שהרס את חייהן יכול לצאת לחופשי. השאלות הללו נותרות ללא מענה מספק, והמשפחות נותרות לבד עם כאבן.
בימים אלה, כאשר העסקה מתקרבת למימושה, קולותיהן של משפחות נפגעי טרור נשמעים באופן חזק יותר. הן לא מבקשות לעצור את העסקה, אך הן דורשות שהמחיר שהן משלמות לא יישכח. הן דורשות שהחברה הישראלית תזכור שמאחורי כל החלטה מדינית ישנן משפחות שמשלמות את המחיר האישי הגבוה ביותר. קטיה אקרמן, בפוסט הקצר והמצמרר שלה, העלתה מחדש את הדילמה הזו לתודעה הציבורית ואילצה את כולנו להתמודד עם המחיר האמיתי של עסקאות שכאלה.
צילום מחבלים: דוברות שירות בתי הסוהר.
צילום גב' אקרמן: מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי שלה.
השימוש נעשה בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.
