דים אמור

ישראל וחמאס חתמו אמש על עסקת שבויים היסטורית על פי מתווה שקידם הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, ובמסגרתה צפויים 20 חטופים חיים לשוב הביתה בימים הקרובים – אך המחיר שתשלם ישראל כולל נסיגה משטחים נרחבים ברצועת עזה ושחרור כמעט 2,000 אסירים פלסטינים. העסקה, שתובא היום לאישור הממשלה, פותחת פרק חדש במלחמה הארוכה ביותר של ישראל בעזה, אך מותירה שאלות פתוחות לגבי העתיד של הרצועה ומעמדו של חמאס.

על פי לוח הזמנים שנקבע, בשעה 12:00 צפויה החתימה הרשמית על ההסכם ההיסטורי. בשעה 17:00 יתכנס הקבינט הביטחוני-מדיני לדיון ולהצבעה על אישור העסקה, ושעה לאחר מכן תתקיים ישיבת ממשלה מורחבת בה כל 38 שרי הממשלה יידרשו להביע עמדתם. לאחר השלמת כל האישורים, שחרור החטופים החיים יחל בתוך 72 שעות – כלומר כבר במהלך סוף השבוע הקרוב או לכל המאוחר ביום שני הבא. בחוגים ביטחוניים מעריכים שהפעימה הראשונה של שחרור החטופים עשויה להתרחש בשבת או בראשון, בהתאם להתקדמות ההכנות הלוגיסטיות בשטח.

השלב הראשון של העסקה מתמקד בשחרור החטופים החיים. ישראל תקבל את 20 האזרחים שנותרו בשבי חמאס, על פי מידע מודיעיני שמצביע על כך שהם עדיין בחיים. השלב השני יתמקד בהשבת הגופות: 28 חללים ישראלים צפויים לשוב לישראל במסגרת הסדרי השבה מתואמים, בעוד תשעה נוספים מוגדרים כ"מקום הימצא לא ידוע". בצה"ל ובמערכת הביטחון מעריכים שההשבה של הגופות תתבצע בפעימות, בהתאם להתקדמות המשא ומתן ולאתרן המדויק של הגופות בשטח. כל גופה תידרש לעבור תהליכי זיהוי ואימות לפני ההחזרה הסופית למשפחות.

מבחינה ביטחונית, ישראל הצליחה להשיג הישג משמעותי בשלילת דרישת חמאס לשחרור ארבעת הבכירים המרכזיים בארגון – מרוואן ברגותי, אחמד סעדאת, חסן סלאמה ועבאס א-סייד. ארבעת אלה, המוגדרים כ"אסים" של חמאס, נחשבים על ידי ישראל כמנהיגים בעלי פוטנציאל לארגן פעילות טרור משמעותית. בנוסף, סוכם בצורה ברורה שמחבלי נוח'בה שהשתתפו ישירות בפלישה לישראל ביום ה-7 באוקטובר לא ייכללו בשום מקרה במסגרת העסקה. גורמים במערכת המדינית מצביעים על כך שאחד הרווחים האסטרטגיים העיקריים של ישראל טמון בלחץ הערבי-מוסלמי שהופעל על חמאס בחודשים האחרונים, מה שעשוי לספק ערבויות בינלאומיות משמעותיות ליישום ההסכם, ובטווח הרחוק אף לסלול דרך לסילוק הארגון מהשלטון ולפירוקו מנשקו באופן מלא.

אולם העסקה כוללת גם ויתורים משמעותיים מצד ישראל. בהיבט הביטחוני, המדינה תישאר בשליטה על כ-53 אחוזים בלבד משטח רצועת עזה לאחר השלמת שחרור החטופים – נתון המשמעותו נסיגה מכמעט מחצית מהשטח שכבשה במהלך חודשי הלחימה. מדובר בנסיגה חלקית מקו הלחימה הראשון שעליה התעקשה ישראל בשבועות האחרונים, והיא מעוררת חששות בקרב גורמי ביטחון לגבי יכולת השליטה והבקרה בשטח שיישאר בידי גורמים פלסטיניים. ברמה האנושית-מדינית, ישראל תידרש לשחרר כ-1,950 פלסטינים במסגרת העסקה: בהם 250 אסירי עולם המרצים עונשי מאסר ממושכים, ו-1,700 עצורים שנתפסו מאז יום ה-7 באוקטובר, כולל נשים וקטינים. המספרים הללו משקפים את אחד מהחילופים הגדולים ביותר באסירים בתולדות הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

בנוסף, הוסכם על יחס של חלל ישראלי אחד מול 15 גופות של פלסטינים שיושבו למשפחותיהם. הסדר זה, שנתפס כרגיש מבחינה מוסרית, הוא חלק מהמחיר שנדרשה ישראל לשלם כדי להשיב את גופות החללים לקבורה בישראל. גורמים מדיניים הערכו כי המהלך נועד לייצר מומנטום חיובי לקראת השלב הבא בתוכנית, שבו תידרש ישראל להחליט אם לאפשר למנגנונים פלסטיניים אזרחיים, הקשורים לרשות הפלסטינית, ליטול חלק בשלטון בעזה, לפחות בהיבטים מנהליים כגון חינוך, בריאות ושירותים ציבוריים.

במערכת המדינית מעריכים שברגע שיוחזרו החטופים החיים, צפוי גל רגשות עז של שמחה, הקלה ודמעות של הקלה לאומית – אך במקביל גם פתיחת קרב מדיני ופוליטי חדש ומורכב. בירושלים כבר מזהים את המאבק שצפוי להתמקד בשלושה נושאים מרכזיים: היקף הנסיגה הסופית מעזה, זהות הגורם הפלסטיני שישלוט ברצועה לאחר חמאס, והאופן המדויק שבו יפורק חמאס מנשקו ומיכולתו הצבאית. הוויכוח הזה עלול להעמיק את הקרעים הפנימיים בישראל בין הימין הדוגל בשליטה ביטחונית מתמשכת לבין השמאל-מרכז המעוניין בהסדר מדיני, ואף לייצר מתיחות בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין הנשיא טראמפ, מי שהוביל את המתווה ומבקש לראות בו תשתית להסדר מדיני רחב יותר באזור.

כל עוד הפסקת האש לא נכנסה לתוקף באופן רשמי, צה"ל שומר על כוננות גבוהה וממשיך לפעול בשטח ברצועת עזה. כוחות צבא משמעותיים נותרים בעמדותיהם, מערכות הנשק ממשיכות לפעול, והמטה הכללי מנטר כל תנועה חשודה של כוחות חמאס. אך במערכת הביטחון כבר נערכים לרגע שבו יינתן האות – לא רק לשחרור החטופים ולחזרתם הביתה, אלא גם לפתיחת פרק חדש ובלתי צפוי במלחמה הארוכה ביותר של ישראל בעזה, פרק שעשוי לעצב מחדש את פני האזור לשנים הבאות.

צילום: רויטרס