דים אמור
ח"כ טלי גוטליב פרסמה אתמול פוסט חריף ברשת X שבו היא קוראת לשר הפנים לפעול לשלילת אזרחותה של הפיזיקאית שקמה ברסלר ו"דומיה", בטענה שהן מפירות את חובת האמונים למדינה. הפוסט של גוטליב מגיע על רקע ההתבטאויות הקיצוניות של ברסלר נגד הממשלה, אותן הגדירה גוטליב כ"מסיתה מסוכנת".
"חובה לשלול את אזרחותה של שקמה ברסלר ודומיה. וזה לגמרי אפשרי. שר הפנים חייב לפעול לאלתר לבטל את האזרחות של ברסלר וחבר מרעיה ערלי הלב", כתבה גוטליב בפוסט שזכה לתהודה רחבה ברשתות החברתיות. לטענת ח"כ הליכוד, ברסלר "פרסמה היום כי הממשלה היא דיקטטורה ג'יהאדיסטית", תוך שהיא מדגישה את חומרת ההאשמה: "קראתם נכון. להאשים בג'יהאד את הממשלה ולמעשה את רוב העם שתומך בה, זה מעשה הפרת אמונים חמור המקנה סמכות לשר הפנים לפעול לשלילת אזרחות".
גוטליב, שמכהנת בכנסת כמעט שלוש שנים, ממשיכה להיות אחת הדמויות הבולטות והפרובוקטיביות בליכוד. היא לא הסתפקה בקריאה לפעולה נגד ברסלר, אלא הרחיבה את תקיפתה: "אגב, היא לא לבד. יש עוד כמה שמפרים את חובת האמונים שלהם למדינה. אם מיארה לא מעמידה אותם לדין על המרדה, הסתה מסוכנת, קריאה לסרבנות וסיוע לאויב בעת מלחמה, אין מנוס מפתרונות אחרים להיפרע ממי שפוגע אנושות בחוסנה של המדינה, בדמוקרטיה ובסדרי השלטון".
ח"כ גוטליב התבססה על סעיף 11(2) לחוק האזרחות, תוך הדגשה שהמסגרת החוקית קיימת: "ככתוב בחוק האזרחות – המפר אמונים שר הפנים רשאי לפנות לבימ״ש ולעתור לשלילת אזרחותו". היא סיימה את הפוסט בהצהרה נחרצת: "נמאס מאויבים מבית ומסייענים לאויב בעת מלחמה".
שקמה ברסלר-שוורצמן, פיזיקאית ישראלית ופרופסור חבר במכון ויצמן למדע המשתתפת במחקר מאיץ החלקיקים בשווייץ, הפכה בשנים האחרונות לאחת הדמויות המרכזיות במחאה נגד הרפורמה המשפטית. היא הייתה מיוזמי מחאת הדגלים השחורים וממובילות המחאה, תוך השמעת ביקורת קשה על הממשלה. עמדותיה הרדיקליות והתבטאויותיה הקיצוניות הביאו אותה פעמים רבות למרכז הסערה הציבורית.
למרות שברסלר לא הגיבה באופן ישיר לפוסט של גוטליב, היא בחרה לשתף פוסט של ח"כ ולדימיר בליאק מיש עתיד, שמתח ביקורת חריפה על גוטליב. "טלי גוטליב נמצאת בכנסת כמעט שלוש שנים. במליאה כמו בוועדות – צווחת, מעוררת פרובוקציות ומהומות. מהות קיומה", כתב בליאק, חבר וועדת הכספים. "שום יוזמת חקיקה משמעותית, שום מהלך פרלמנטרי ראוי לציון. לא תמצאו אדם אחד שהיא סייעה לו במשהו".
בליאק המשיך בהתקפה: "עכשיו היא מציעה לשלול אזרחות לישראלים שמעבירים ביקורת על הממשלה, כמו בכל משטר פשיסטי. עוד דוגמא לאיזה פח אשפה הפך הליכוד בשנת 2025". שיתוף הפוסט של בליאק על ידי ברסלר נתפס כתגובה עקיפה להתקפה של גוטליב עליה.
המחלוקת ממחישה את עומק הקרע בחברה הישראלית: מחד, פעילי מחאה כדוגמת ברסלר מוסיפים להשמיע ביקורת נוקבת כלפי הממשלה ולעשות שימוש במונחים חריפים; ומאידך, חברי כנסת דוגמת גוטליב דורשים נקיטת צעדים דרסטיים כלפי מבקרי השלטון. הקריאה לשלילת אזרחות מציבה על סדר היום שאלות מהותיות באשר לגבולות חופש הביטוי והביקורת במשטר דמוקרטי.
גוטליב, שהפכה לאחת הדמויות המזוהות עם הקו הקשיח בליכוד, ממשיכה להעמיד את עצמה כמגינה על כבוד המדינה ומוסדותיה מפני מה שהיא רואה כמערכת הסתה וחתרנות פנימית. לעומתה, ברסלר וחבריה למחאה רואים עצמם כמגינים על הדמוקרטיה ושלטון החוק מפני מה שהם מגדירים כהשתלטות ברוטלית של הימין על מוסדות השלטון.
הפרשה ממחישה את המתח ההולך וגובר בין חירות הביטוי לבין האחריות הציבורית, כאשר כל צד מאשים את יריבו בחציית הגבולות הלגיטימיים.
תומכיה של גוטליב רואים בדבריה אמצעי הגנה לגיטימי על המדינה מפני גורמים הנתפסים בעיניהם כאיום על יציבותה, ואילו מבקריה טוענים כי מדובר בניסיון פשיסטי להשתיק כל ביקורת על השלטון.
השאלה המרכזית העולה מן הפרשה היא עד כמה רחוקה החברה הישראלית מוכנה לשאת ביקורת קיצונית כלפי הממשלה, ומהם הכלים הדמוקרטיים הראויים להתמודדות עם הסתה והתבטאויות חריפות.
קריאתה של גוטליב לשלילת אזרחות מציבה אתגר משפטי ומוסרי כבד משקל בפני מערכת המשפט והחברה כולה.
לנוכח התמשכות ההפגנות ושחיקת הקונסנזוס הציבורי, מתחדדת תחושת הפולאריזציה הפוליטית, כאשר שני המחנות מקצינים עמדותיהם זה כלפי זה.
הפרשה מדגימה כיצד הפך השיח הציבורי בישראל לזירת התכתשות כמעט נטולת כללים, שבה המילים משמשות כנשק והביקורת מתגלגלת במהרה לעוינות אישית.
אולי הגיעה העת לשוב ולבחון את האפשרות לשלול אזרחות ממי שנתפסים כבוגדי המדינה. אך מיהו אותו "בוגד"? ומה יקרה אם מחר תקום ממשלת שמאל – האם תישלל אזרחותם של אנשי ימין? השאלה אינה רק פוליטית, אלא משפטית ועקרונית מן המעלה הראשונה.
צילום של חברת הכנסת טלי גוטליב מאתר הכנסת, ותמונתה של גב' ברסלר מתוך דף הפייסבוק הרשמי שלה – שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים
