דים אמור
ח"כ אחמד טיבי ממשיך בפעילותו הרחבה ברשתות החברתיות לקידום הכרה בינלאומית במדינת פלסטין, תוך שיתוף תכנים הקשורים למלחמה בעזה המבוססים על נתונים פלסטיניים. בשבועות האחרונים הגביר הרופא וחבר הכנסת את פעילותו ברשת X, כאשר הוא חולק באופן קבוע פרסומים של מנהיגים ובכירים בינלאומיים התומכים בהקמת מדינה פלסטינית.
הפעילות הציבורית של טיבי ברשתות מתמקדת במספר צירים מרכזיים. הוא משתף באופן קבוע הודעות של מנהיגים זרים המביעים תמיכה במדינת פלסטין, כולל הודעות של נשיאים, שרי חוץ וגורמים דיפלומטיים רמי דרג. במקביל, הוא מפרסם תכנים הנוגעים למלחמה בעזה, כאשר חלק מהם מתבססים על נתונים שמקורם ברשויות הפלסטיניות.
אחד הפרסומים הבולטים של טיבי בתקופה האחרונה התמקד בדיווח מעיתון "הגרדיאן" על שיעור הנפגעים האזרחים בעזה. בפוסט שפרסם כתב טיבי: "הגרדיאן: מאז חידוש המתקפה על עזה במרץ, כלומר מאז התחיל אייל זמיר את כהונתו שיעור האזרחים ההרוגים בעזה הוא 15 מבין כל 16 הרוגים, 94%. השמדה". הפוסט כלל האשמות כבדות כלפי מדיניות ישראל בעזה והתבסס על נתונים שמקורם במשרד הבריאות הפלסטיני בעזה.
נתונים אלה מעוררים שאלות בקרב גורמים ישראליים שונים. משרד הבריאות בעזה פועל תחת שליטתו של ארגון חמאס, והנתונים המתפרסמים על ידו לא עוברים אימות עצמאי. בעבר התגלו באוגדנים פלסטיניים שמות של אנשים שמתו ממוות טבעי בשנים 2006 ו-2008, כלומר הרבה לפני מבצע "חרבות ברזל" הנוכחי.
פעילותו של טיבי מעוררת דיונים ציבוריים על הגבולות של ביטוי דעות פוליטיות בקרב חברי כנסת. טיבי, הרופא שהחל את דרכו הפוליטית בשנות התשעים, מכהן כחבר כנסת זה שנים רבות ונחשב לאחד הפוליטיקאים הערבים הוותיקים בכנסת. פעילותו ברשתות החברתיות זוכה לתהודה רחבה, הן בקרב תומכיו והן בקרב מבקריו.
הפעילות המקוונת של טיבי כוללת גם שיתופים של תוכן המתייחס לאירועי ה-7 באוקטובר. חבר הכנסת לא פרסם הצהרות חד משמעיות בנוגע לאירועים שהתרחשו באותו יום, כאשר מחבלים מעזה חדרו לישובי הדרום וביצעו התקפות שגרמו לנפגעים רבים בקרב האוכלוסייה הישראלית.
עיסוקו הפוליטי של אחמד טיבי מתקיים על רקע מתיחות מתמשכת בישראל סביב מעמדו של הציבור הערבי וייצוגו במערכת הפוליטית. כחבר כנסת, משכורתו ממומנת ממשאביה של המדינה, אולם עיקר פעילותו מתמקדת בקידום האינטרסים הפלסטיניים. מציאות זו מעוררת ביקורת חריפה בקרב חלקים בציבור הישראלי, המטילים ספק בנכונותו או ביכולתו לייצג נאמנה את האינטרסים של מדינת ישראל בבית המחוקקים.
במערכות הבחירות החוזרות ונשנות בישראל, עמדותיו של טיבי ניצבות במוקד מחלוקת ציבורית. תומכיו רואים בו נציג לגיטימי של הציבור הערבי, הפועל לשם קידום זכויותיו וחיזוק מעמדו האזרחי. מנגד, מבקריו טוענים כי דרכו חורגת מן הנורמות הפרלמנטריות המקובלות, וכי היא מערערת את הלכידות החברתית והפוליטית במדינה.
דמותו הפוליטית של טיבי ממחישה את המורכבות המובנית של המערכת הישראלית, שבה נבחרי ציבור מקרב מיעוטים אתניים ודתיים מתמודדים עם אחריות כפולה: מחד גיסא, חובת נאמנות לקהילות שמהן באו; ומאידך גיסא, מחויבות כוללת למדינה ולצרכיה הלאומיים. השאלה כיצד לאזן בין חופש הביטוי הדמוקרטי לבין חובת הנאמנות למדינה מוסיפה לעמוד בלב הדיון הציבורי, וביתר שאת בעיתות של מתיחות ביטחונית.
גם נוכחותו המתמשכת של טיבי בזירה המקוונת וברשתות החברתיות ממחישה את המתח הבלתי פתור במדינה רב-תרבותית. נציגי מיעוטים נדרשים לאזן ללא הרף בין אחריותם כלפי המדינה לבין נאמנותם לקהילותיהם האתניות או הדתיות – דילמה מתמשכת המלווה את החברה הישראלית זה עשרות שנים.
צילום של חבר הכנסת אחמד טיבי, המוגדר כמי שמסית, מתוך דף הפייסבוק הרשמי שלו — שימוש לפי סעיף 27א לחוק
