דים אמור
חברת הכנסת לשעבר מרב מיכאלי, שכיהנה כיו״ר מפלגת העבודה, מצויה בלב מחלוקת ציבורית חריפה סביב עמדותיה בסוגיה הישראלית־פלסטינית ותמיכתה בפתרון שתי המדינות. הביקורת כלפיה התעצמה בעקבות פוסט שפרסמה לאחרונה, שבו יצאה בחריפות נגד מדיניות הממשלה בכל הנוגע להכרה הבין־לאומית במדינה פלסטינית.
בפוסט שפרסמה מיכאלי, היא מציגה עמדה מורכבת ולכאורה סותרת. מצד אחד, היא טוענת כי "כל ראשי המדינה האלה שמכירים במדינה פלסטינית יודעים שזה לא יקים מדינה פלסטינית", אך מצד שני היא מבקרת בחריפות את מדיניות ישראל ומציגה את ההכרה הבינלאומית כ"קריאת חירום" נגד מה שהיא מכנה "התנהלות משיחית חד צדדית".
על פי דבריה בפוסט, מיכאלי רואה ברצף ההכרות במדינה פלסטינית "הדרך היחידה" של מדינות העולם "לקרוא קריאת חירום – די למלחמה הארורה הזאת, די להתנהלות המשיחית החד צדדית, די להפוך פוטנציאל לשלום ושגשוג למוות והרס, חוסר יציבות וחוסר ביטחון". היא מוסיפה כי זוהי "דרכם המנומסת של ראשי מדינות שכן מתנהגים לפי מה שמקובל, להגיד – ישראל מנוהלת על ידי עבריינים כושלים שפועלים לפי גחמות פוליטיות קצרות טווח והרסניות לעתיד המדינה והאיזור".
עמדותיה של מיכאלי אינן מנותקות מן המצע הרשמי של מפלגת העבודה, בתקופת כהונתה כיושבת־ראש המפלגה. במצע המפלגה לכנסת ה־24 נקבע במפורש: "כמפלגה החורטת על דגלה יוזמה מדינית וחתירה לשלום, אנו מכירים באופן רשמי בזכות העם הפלסטיני למדינה עצמאית". עוד צוין בו: "מחויבותנו היא לשמור על עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; לשם כך נפעל לקידום הסדר של שתי מדינות לשני עמים — הכרה מדינית הדדית שתהיה בסיס ליציבות אזורית ולשיתוף פעולה עם מדינות ערב המתונות".
במסגרת זו, המצע מציג תוכנית קונקרטית הנקראת "נתיבים להיפרדות", הכוללת הפסקת בנייה מחוץ לגושי ההתיישבות, חקיקת חוק פינוי מרצון, וקיום משאל עם על עתיד מחנות הפליטים סביב ירושלים. המטרה המוצהרת היא "להבטיח הפרדה ברורה, זכויות אזרח בסיסיות וביטחון לשני העמים".
הנוסח במצע אינו מסתפק ברצון טכני להיפרדות, אלא מצהיר מפורשות על חתירה ל"שתי מדינות לשני עמים". בעולם הדיפלומטי והפוליטי, שימוש במונח זה נחשב להכרה עקרונית בזכות הפלסטינים למדינה עצמאית, גם ללא שימוש מפורש במילה "הכרה".
עמדה זו של מיכאלי זוכה לביטוי גם בהתבטאויות פומביות שונות. בחלקו הנוסף של המצע לכנסת ה-24, בתקופת הנהגתה, מצהירה המפלגה: "נפעל לקידום חזון שתי המדינות ולהצבת גבולות קבע למדינת ישראל; נפעל להיפרדות מהפלסטינים ולסיום הסכסוך".
באירוע של ארגון Labour Friends of Israel, מיכאלי הצהירה במפורש: "מפלגת העבודה תמיד תעמוד על הצורך בפתרון שתי מדינות… ללא פתרון של שתי מדינות… זה יהיה סופה של מדינת ישראל כפי שאנו מכירים אותה". ההתבטאות מעידה על עמדה חד-משמעית שרואה בפתרון שתי המדינות הכרח קיומי עבור ישראל.
ערב הבחירות בספטמבר 2022, במראיין ל-Times of Israel, מיכאלי חזרה על עמדה דומה: "ללא פתרון שתי מדינות, נישאר עם מדינה אחת לשני עמים". גם כאן, ההתבטאות משקפת תפיסה לפיה חלופת פתרון שתי המדינות תוביל למציאות של מדינה אחת משותפת.
בחשבון הרשמי שלה ברשת X, בפברואר 2024, לאחר אירועי השביעי באוקטובר, מיכאלי כתבה: "אין לישראל פתרון אחר מפתרון שתי המדינות". הפוסט היה חלק מסדרת התייחסויות שלה לאחר המתקפה הטרוריסטית של חמאס על ישראל.
בדיווח חדשותי של מעריב אונליין מפברואר 2024, צוטטו דברים המיוחסים למיכאלי: "הקמת מדינה פלסטינית זה לא פרס — זה אינטרס ביטחוני". התבטאות זו משקפת תפיסה המציגה את הקמת המדינה הפלסטינית כצורך ביטחוני ישראלי ולא כוויתור או פרס לצד הפלסטיני.
במקביל לעמדותיה הברורות בנושא פתרון שתי המדינות, מיכאלי מותחת ביקורת חריפה על מדיניות הממשלה הנוכחית. בפוסט האחרון שלה, היא טוענת כי "רצף ההכרות במדינה פלסטינית לוקח את כל תשומת לב מהחטופים", ובכך מציגה דילמה בין הטיפול בסוגיית החטופים לבין ההתמודדות עם ההכרה הבינלאומית במדינה פלסטינית.
עמדותיה של מיכאלי משקפות מגמה רחבה יותר בקרב חלק מהשמאל הישראלי, הרואה בפתרון שתי המדינות לא רק אפשרות מדינית אלא הכרח קיומי. גישה זו נתקלת בביקורת מצד הימין הישראלי, הטוען כי תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית בנסיבות הנוכחיות מהווה סכנה ביטחונית.
השילוב בין תמיכתה הגלויה בהקמת מדינה פלסטינית לבין ביקורתה החריפה על מדיניות הממשלה הישראלית מציב את מיכאלי במוקד ויכוח ציבורי באשר לדרכי ההתמודדות עם הסכסוך הישראלי פלסטיני. עמדותיה מעוררות דיון לא רק בשאלת המדיניות הרצויה, אלא גם באשר לשפה ולטון שבהם מנוסחת הביקורת כלפי מדיניות ישראל בזירה הבין לאומית.
צילום מאתר הכנסת – שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים
