דים אמור
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן פתח השבוע במתקפה חריפה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, כשהוא מאשים אותו בהפיכת ישראל למדינת עולם שלישי ובכניעה מול האתגרים הכלכליים. התקפה זו מגיעה על רקע הדברים שנשא נתניהו בכנס החשב הכללי במשרד האוצר, שם התייחס למצב הבינלאומי המאתגר ולצורך בפיתוח עצמאות כלכלית.
ליברמן, שפרסם את דבריו ברשת החברתית X, טען בחדות כי "במקום לשים וינקר לשוויץ, נתניהו הופך את ישראל למדינת עולם שלישי". הוא המשיך והאשים את ראש הממשלה כי "רוצה שישראל תתרגל לבידוד, לשוק סגור, בלי תחרות ובלי חמצן לכלכלה". לדברי יו"ר ישראל ביתנו, מדובר לא בתכנית עבודה אלא בכניעה והודאה בכישלון.
המתקפה של ליברמן מגיעה כתגובה לדברים שנשא נתניהו בכנס החשב הכללי של משרד האוצר שנערך ב-15 בספטמבר בבנייני האומה בירושלים. בכנס, ראש הממשלה דיבר על איתנות הכלכלה הישראלית ושיבח את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ואת החשב הכללי על מה שכינה "תוצאות נהדרות של הכלכלה הישראלית", תוך הדגשה כי "אף אחד לא ציפה לתוצאות כאלה".
עם זאת, נתניהו הכיר במציאות המתערערת בזירה הבינלאומית, כשהוא מציין כי היא "הולכת והופכת עבורנו למאתגרת מיום ליום תחת איומי אמברגו נשק ועיצומים כלכליים". ראש הממשלה ייחס מגמה זו להגירה המוסלמית המסיבית למדינות אירופה, שלדבריו "מכופפת את הממשלות שם" לנקוט מדיניות אנטי ישראלית. לטענתו, מדובר לא רק בתגובה למצב בעזה, אלא בשאיפות רחבות יותר נגד הציונות ונגד עצם קיום המדינה.
מהערכה זו הסיק נתניהו מסקנות מעשיות: "עלינו למקד כאן תעשיות עצמאיות וייצור בטחוני ולשמור על כלכלה חזקה". בהמשך דבריו, הוא פנה לחשב הכללי עם הנחיה ברורה: "אני מנחה אתכם תחתכו בבירוקרטיה".
דברי נתניהו נתמכים בנתוני הדוחות הכספיים של מדינת ישראל לשנת 2024, שפורסמו ביולי 2025. הדוחות מציגים תמונה מורכבת של המצב הכלכלי, עם נכסים בהיקף של כ-2,116 מיליארד שקל לעומת התחייבויות של 3,624 מיליארד שקל. הנכסים כוללים בעיקר קרקעות המדינה בשווי של כ-1,133 מיליארד שקל, רכוש קבוע ונכסים בלתי מוחשיים בסכום של כ-584 מיליארד שקל.
הדוחות הכספיים חושפים את המחיר הכבד של מלחמת חרבות ברזל על הכלכלה הישראלית. הם כוללים מידע נרחב על פעולות הממשלה למימון הוצאות המלחמה ולתמיכה בעורף, לרבות פעילות מערכת הביטחון, פעולות לטובת המפונים ושיקום יישבי עוטף עזה. בנוסף, הדוחות מתייחסים גם לפעילות שננקטה בשנת 2025, כולל התייחסות למבצע עם כלביא מחודש יוני.
ליברמן, שמכהן כיו"ר ישראל ביתנו, הציג חלופה לגישתו של נתניהו. הוא הבטיח כי "נקים ממשלה ציונית וליברלית שתשיב את ישראל למסלול: תפתח את השוק לתחרות, תפרק מונופולים, תצמצם רגולציה, תסגור משרדי ממשלה מיותרים ותגדיל את ההכנסה של אזרחי ישראל". חלופה זו עומדת בניגוד חד לגישה שמציג נתניהו, המתמקדת בעצמאות כלכלית ופיתוח תעשיות מקומיות.
הביקורת של ליברמן מגיעה בעת שישראל מתמודדת עם אתגרים כלכליים משמעותיים. הדוחות הכספיים מראים כי התחייבויות המדינה כוללות את התחייבויות המוסד לביטוח לאומי כלפי מבוטחים בסך של כ-1,108 מיליארד שקל, התחייבות בגין זכויות עובדים בסך של כ-752 מיליארד שקל והתחייבות בגין מלוות פנים וחוץ בסך של כ-1,384 מיליארד שקל.
למרות האתגרים, הדוחות מציגים גם הישגים בתחומים מסוימים. בשנת 2024 שווקו למגורים כ-48 אלף יחידות דיור לעומת כ-35 אלף בשנה הקודמת, מה שמצביע על שיפור במגזר הדיור. בנוסף, ממשיכות השקעות הממשלה בפרויקטים בשיתוף המגזר הפרטי בתחומי התחבורה, המים, האנרגיה, הסביבה והבינוי בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים.
הדוחות גם מתייחסים להתחייבות הממשלה בגין הפנסיה התקציבית, שעמדה בשנת 2024 על סך של 716 מיליארד שקל לעומת 747 מיליארד שקל בשנה הקודמת. השינוי נובע בעיקר מהעלייה בווקטור הריביות, מה שמשקף את השפעת המצב הכלכלי הגלובלי על הכלכלה הישראלית.
המחלוקת בין ליברמן לנתניהו משקפת פילוג עמוק בזירה הפוליטית הישראלית לגבי הדרך המתאימה להתמודד עם האתגרים הכלכליים הנוכחיים. בעוד נתניהו קורא לפיתוח עצמאות כלכלית ותעשיות מקומיות כמענה לאתגרים הבינלאומיים, ליברמן דוגל בפתיחת השוק, הגברת התחרות וצמצום הרגולציה כדרך להגדיל את ההכנסה של האזרחים.
התמודדות עם השפעות מלחמת חרבות ברזל נותרת אתגר מרכזי, כפי שעולה מהדוחות הכספיים. הפעולות שננקטו על ידי אגף החשב הכללי במטרה להבטיח רציפות תפקודית במשק כוללות מגוון רחב של צעדים, מתמיכה במפונים ועד שיקום אזורי הקרב. הדוחות מדגישים כי מטרתם לשקף לציבור הרחב את צעדי הממשלה ואת המשמעויות הכספיות שלהם בצורה בהירה ורלוונטית.
המתח הגובר בין שני הפוליטיקאים מעיד על הדילמות הכבדות העומדות בפני מקבלי ההחלטות בישראל. מצד אחד, הצורך להתמודד עם לחצים בינלאומיים גוברים ואיומים כלכליים, ומצד שני, השאיפה לשמור על צמיחה כלכלية ורמת חיים גבוהה לאזרחים. הדבטים הללו צפויים להמשיך ולעמוד במרכז השיח הציבורי בישראל, בעיקר לאור השלכות המלחמה הממושכות והאתגרים הגיאופוליטיים המתמשכים.
צילום: אביגדור ליברמן, מתוך דף הפייסבוק הרשמי שלו – שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים
