דים אמור
מחלוקת פוליטית חריפה פרצה השבוע בין שני חברי כנסת מקצוות המפה הפוליטית, סביב סוגיית הנסיעות לאומן ומדיניות הממשלה כלפי הציבור החרדי בזמן מלחמה. ח"כ מירב כהן ממפלגת יש עתיד וח"כ צבי סוכות מהציונות הדתית מייצגים שתי גישות מנוגדות לחלוטין בנושא רגיש זה, המעורר ויכוח ציבורי נוקב בתקופת מלחמה.
ח"כ כהן תקפה בחריפות את מדיניות הממשלה, וכינתה אותה "ממשלה אנטי-ציונית" העסוקה בשני דברים בלבד: "לעזור למשתמטים ועריקים חרדים לטוס לאומן בזמן ש-60,000 מילואימניקים נקראים לכבוש את העיר עזה, ולהעביר מיליארדי שקלים לחרדים כדי לעודד השתמטות, תמורת תמיכה בתקציב המדינה". דבריה החריפים משקפים את המתח הגובר בציבור הישראלי בנושא השתמטות מהגיוס וההקצבות לציבור החרדי בזמן מלחמה.
ואולם, ח"כ סוכות השמיע עמדה שונה בתכלית. בהיותו אחד מן הנוסעים לאומן בשנה החולפת, ובהציגו עצמו כמי ש"מחובר מאוד לתורתו של רבי נחמן ובעד סיוע המדינה לעשרות אלפי אנשים שזה לב השנה עבורם", הביע תמיכה במעורבות המדינה כלפי אותם רבבות חוגגים.
עם זאת, סוכות הביע התנגדות "לחלוטין להוציא עשרות מיליונים בזמן מלחמה כדי לשלם פרוטקשן למדינות אחרות", והציע לקצץ "בכמעט מיליארד לתאגיד, עשרות מיליונים להבימה ועוד".
הרקע האישי של שני חברי הכנסת מטיל אור נוסף על המחלוקת. ח"כ כהן, בת 44, שירתה בגלי צה"ל כעורכת ומפיקה, ולאחר שחרורה עבדה ככתבת כלכלה. בגיל 21 מונתה לדוברת הכלכלית-חברתית של משרד ראש הממשלה בתקופת כהונתו של אריאל שרון. היא בוגרת תואר ראשון בהצטיינות בכלכלה ומנהל עסקים ותואר שני במנהל עסקים ותכנון עירוני מהאוניברسיטה העברית.
מירב כהן בנתה מוניטין של פעילה חברתית, כאשר ייסדה את מטה המאבק בעושק הקשישים שטיפל באלפי מקרים של הונאות קשישים. היא הקימה יחד עם עופר ברקוביץ' את תנועת "התעוררות" בירושלים, והובילה מאבקים כמו פתיחת חניון קרתא בשבת והמחאה החברתית. כיהנה כמנכ"לית ארגון "אמון הציבור" וייסדה את חברת ההזנק "Crowd Action". בשנת 2019 נבחרה לכנסת מטעם "כחול לבן" וכיהנה בממשלה ה-35 כשרה לשוויון חברתי. בינואר 2021 הצטרפה למפלגת יש עתיד ומכהנת כיום כשרה לשוויון חברתי והיא השרה הצעירה ביותר בממשלה.
לעומתה, ח"כ סוכות לא שירת בצה"ל וקיבל פטור בגין "אי-התאמה" לאחר שבראיון בלשכת גיוס הודיע שאין לו אמון בצבא מאז ההתנתקות מגוש קטיף וצפון השומרון בשנת 2005. עברו של סוכות כולל עימותים מרובים עם כוחות הביטחון. הוא נעצר שלוש פעמים במהלך הפגנות נגד אלוף פיקוד המרכז גדי שמני בשנים 2007-2009, בגלל התנגדותו לפינוי מאחזים על ידי צה"ל.
באוקטובר 2008 הורחק סוכות לשישה חודשים משטחי יהודה ושומרון בצו פיקוח מיוחד של שמני. ועדת ערעורים צבאית קיבלה את ערעורו על הצו, אך בעתירה לבג"ץ בוטלה החלטת הוועדה בהסכמת הצדדים. לטענת סוכות, הצו הוצא בגלל כוונתו לעלות למאחזים במהלך חג הסוכות ולא מסיבות ביטחוניות.
ב־18 בינואר 2010 נעצר סוכות בחשד למעורבות בהצתת מסגד בכפר יאסוף, שהתרחשה ב־11 בדצמבר 2009. ואולם, לאחר חקירת שב"כ שוחרר מבלי שהוגש נגדו כתב אישום. בשנים שלאחר מכן השמיע סוכות התבטאויות אחדות בגנות פעולות "תג מחיר", ואף הביע חרטה על מעשים שעשה בנערותו. בינואר 2012 נעצר פעם נוספת, והורחק בצו מנהלי מיהודה ושומרון לתקופה של תשעה חודשים.
המחלוקת בין שני חברי הכנסת משקפת פער עמוק בחברה הישראלית, ואף מלמדת כי גם כאשר שניים עוסקים באותו נושא, התפיסות עשויות להיות שונות בתכלית. הפערים מתחדדים במיוחד בסוגיות יחסי דת ומדינה, גיוס חרדים ושימוש במשאבי הציבור בשעת מלחמה. בעוד ח"כ כהן רואה בתמיכה בנסיעות לאומן ביטוי לאנטי־ציונות ולהעדפת מי שנמנעים מגיוס, ח"כ סוכות רואה בה ביטוי לחירות דתית ולתמיכה בציבור החרדי.
הוויכוח מתחדד על רקע המלחמה המתמשכת, כאשר עשרות אלפי מילואימניקים נקראים לשירות פעיל ומשאבי המדינה מתוחים לקיצונים. שאלת הסדרי העדיפויות הלאומיים, הוגנות החלוקה של הנטל הביטחוני והכלכלי, ותפקיד המדינה בתמיכה בקהילות שונות, עומדות במוקד הדיון הציבורי החריף שמתקיים בישראל.
המחלוקת חושפת את הקוטביות הגוברת בחברה הישראלית ואת הקשיים בגיבוש קונצנזוס לאומי בנושאים רגישים. היא מדגישה את המתח בין שקילות שונות של ערכים לאומיים, דתיים וחברתיים, ומעמידה בספק את יכולתה של הממשלה הנוכחית לנווט בין האינטרסים הסותרים של הקהילות השונות בעת משבר לאומי.
צילום חברת־הכנסת מירב כהן מעמוד הפייסבוק הרשמי המנוהל מטעמה; צילום חבר־הכנסת צבי ידידיה סוכות מעמוד הפייסבוק הרשמי המנוהל מטעמו – השימוש נעשה בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים
