דים אמור

מבקר המדינה פרסם ממצאים חמורים המעידים על כישלון מערכתי בהתמודדות עם תופעת האלימות בין בני זוג בישראל. הדוח, שמבוסס על ביקורת מקיפה במגוון משרדי ממשלה ורשויות מקומיות, חושף פערים משמעותיים בין המדיניות המוכרזת לבין היישום בפועל, תוך הדגשה של ההשפעה המחמירה של מלחמת חרבות ברזל על היקף התופעה.

על פי הממצאים, אלימות בין בני זוג מהווה הפרה חמורה של זכויות יסוד בסיסיות, כולל הזכות לחיים, לשלמות הגוף ולכבוד האדם. כאשר האלימות מופנית כלפי נשים במסגרת היחסים הזוגיים, היא מפירה גם את זכותה של האישה על גופה ועל הגנה מפני פגיעה. מעבר לנזקים האישיים הקשים לקורבנות, הדוח מצביע על השפעות כלכליות נרחבות על המשק והשלכות בין-דוריות המתפשטות על פני דורות.

שלושה עשורים של פעילות ממשלתית בנושא לא הצליחו ליצור מענה יעיל לתופעה. ועדות וצוותים מקצועיים שונים הגיעו למסקנה כי טיפול יעיל מחייב פעולה רב-מערכתית משולבת ומתואמת, הכוללת שיתוף פעולה הדוק בין גורמי אכיפה לבין אנשי מקצוע בתחומי החינוך, הבריאות, הטיפול והשיקום. אולם הביקורת מעלה כי המערך הלאומי להתמודדות עם התופעה, הכולל ועדה בין-משרדית קבועה בראשות מנכ"ל משרד הרווחה, אינו מצליח לממש את התיאום הנדרש.

הדוח מתייחס למורכבות המיוחדת שבטיפול באלימות זוגית, ובמרכזה הקושי לאתר מקרים ולאמוד את ההיקף האמיתי של התופעה. "קשר השתיקה" המאפיין קורבנות אלימות במשפחה נובע מחששותיהם מפני השלכות חשיפת הפגיעה, והוא מקשה משמעותית על זיהוי המקרים וטיפול בהם. המדינה נדרשת להתמודד עם תופעה שחלק ניכר ממימדיה נותר מוסתר מהעין הציבורית.

מלחמת חרבות ברזל שפרצה באוקטובר 2023 הגבירה באופן דרמטי את האתגרים הקיימים. מחקרים בינלאומיים מוכיחים כי אירועים מסכני חיים ברמה לאומית, כמו אסונות טבע או מלחמות, מובילים לעלייה בגורמי הסיכון לאלימות ובהיקפי האלימות המשפחתית. התופעה יכולה להימשך שנים רבות לאחר סיום האירוע עצמו. במקביל, מצבי חירום כאלה מחזקים את "קשר השתיקה" ומובילים לירידה פרדוכסלית בהיקף התופעה המדווחת, בעוד שבמציאות ההיקפים עולים.

הדוח מדגיש כי בתקופות מתוחות כאלה חיונית הערכה מחודשת של המדיניות ושל דרכי הפעולה של כלל הגורמים המעורבים. הצורך לגבש מענה מיטבי לתופעה נעשה דחוף יותר בתנאי המלחמה הנוכחית, כאשר משאבים מוגבלים ויכולות המערכת נמתחות לקצה.

תוכנית הביקורת המקורית כללה גם עיריית לוד, אולם הביקורת במועצה זו לא הושלמה. באוקטובר 2024, כשנה לאחר תחילת המלחמה, התקבלה בצער רב הידיעה על מותו של רס"ם במילואים ישי גרינבאום, מנהל היחידה לטיפול ומניעת האלימות במשפחה בעיריית לוד. גרינבאום נפטר מפצעיו לאחר שנפצע קשה בלחימה בדרום לבנון במסגרת שירותו כסמל מחלקה בחטיבת אלון של הנח"ל הצפונית.

במהלך המלחמה, גרינבאום שיתף ברשתות החברתיות את חוויותיו האישיות והתייחס לתפקיד הנוסף הבלתי רשמי שלקח על עצמו. בהיותו עובד סוציאלי מיומנו, הוא דאג גם לחוסנם הנפשי והאישי של חברי יחידתו על רקע המתיחות והמורכבות הנלווים ללחימה ממושכת. סיפורו האישי של גרינבאום משקף את הקשיים הרבים שעמם מתמודדות המערכות הטיפוליות בזמן מלחמה, כאשר אנשי מקצוע נדרשים לשרת במקביל בחזיתות שונות.

ממצאי מבקר המדינה מלמדים על צורך דחוף בשדרוג מהותי של המערכות הטיפוליות והמניעתיות. תופעת האלימות בין בני זוג, על גווניה המרובים, מחייבת מענה מקיף בקנה־מידה ארצי, אשר יכלול חיזוק התיאום הבין־משרדי, הקצאת משאבים הולמים, פיתוח כלים מתקדמים לאיתור מקרים, וכן התמודדות עם "קשר השתיקה" המאפיין את הקורבנות. המלחמה המתמשכת מוסיפה נדבך נוסף של מורכבות, המחייבת התאמת המערכות לתנאים החדשים ולאתגרים הייחודיים הנובעים מן המצב הביטחוני.

הדוח מעורר שאלות נוקבות באשר ליכולתה של המערכת הישראלית להתמודד עם אתגר חברתי מורכב זה בעיתות משבר מתמשך. הצורך בשיפור המענים הטיפוליים והמניעתיים מתחדד ביתר שאת, נוכח הממצאים המדאיגים בדבר השפעתה הישירה של המלחמה על היקף התופעה ועל יכולתם של הקורבנות לפנות ולבקש סיוע.

נתוני מפתח

• 32 נשים
  נרצחו בידי בני זוגן בשנים 2022–2024, המהוות כשליש מכלל מקרי רצח הנשים בתקופה זו (92 מקרים בסך הכול), על פי נתוני משטרת ישראל.
• כ־64%
  זהו שיעור תיקי החקירה שנפתחו בשנת 2023 בגין עבירות אלימות בין בני זוג, מתוך כלל תיקי החקירה בעבירות בתוך התא המשפחתי (23,951 מתוך 37,232).
• כ־576 אלף
  נשים וגברים בני 18–65 דיווחו כי חוו אלימות – פיזית או שאינה פיזית – מצד בני זוגם במהלך 12 החודשים שקדמו לעריכת הסקר הלאומי המעודכן לשנת 2024, שעסק בהיקף התופעה.
• כ־17 אלף בלבד
  נשים וגברים בני 15 ומעלה, אשר הם או בני משפחתם נרשמו במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות כזקוקים לטיפול בתחום האלימות במשפחה, על פי נתוני משרד הרווחה.
• כ־60% בלבד
  זהו חלקו של התקציב השנתי הייעודי שהועמד לרשות הוועדה הבין־משרדית הקבועה, אשר עוגן בבסיס התקציב, מתוך כלל התקציב השנתי שעליו המליצה ועדת המנכ״לים (כ־155 מיליון ש״ח מתוך כ־250 מיליון ש״ח).
• כ־3.6% בלבד
  זהו שיעורה של ההוצאה הממשלתית המוערכת על פעולות בתחום המניעה הראשונית, ביחס להוצאה הממשלתית המוערכת על פעולות בתחום המניעה השלישונית בשנת 2023 (כ־8.5 מיליון ש״ח בלבד).
• כ־23% בלבד
  זהו שיעור הגברים מכלל המטופלים הבוגרים (נשים וגברים גם יחד) במרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה בשנת 2023 – 2,881 מתוך 12,271, לפי דיווחי המשרד הרלוונטי.
• כ־10% בלבד
  זהו חלקם של האסירים שהורשעו בעבירות אלימות במשפחה וריצו עונש מאסר, אשר השתלבו לאחר שחרורם בתוכניות שיקום בקהילה – בפיקוח או בלעדיו – לפי נתוני הרשות לשיקום האסיר.