דים אמור

משבר דיפלומטי חריף פרץ השבוע בין ישראל לצרפת, כאשר נשיא צרפת עמנואל מקרון ביקש לבקר בישראל וראש הממשלה בנימין נתניהו סירב. הסירוב החד מגיע לאחר שמקרון הודיע על כוונתו להכיר במדינה פלסטינית בעצרת האו"ם הכללית בניו יורק. הסירוב החד מגיע לאחר שמקרון הודיע על כוונתו להכיר במדינה פלסטינית בעצרת האו"ם הכללית בניו יורק וביקש לקיים ביקור בישראל. נתניהו התנה את ביקורו של הנשיא הצרפתי בחזרה מכוונתו הזו.

העימות הנוכחי מהווה צונאמי מדיני אמיתי ביחסים בין שתי המדינות. מקרון, שהפך לאחד הקולות הבולטים בזירה הבינלאומית בקידום הכרה במדינה פלסטינית, מצא עצמו בחזית המאבק נגד מדיניות ישראל. הנשיא הצרפתי לא הסתפק בהצהרות כלליות, אלא יצא במתקפה חריפה נגד החלטת ממשל טראמפ שלא להעניק ויזות לנציגים פלסטינים לקראת עצרת האו"ם.

מקרון כינה את ההחלטה האמריקנית "בלתי מתקבלת על הדעת" והודיע כי יכהן כיושב ראש משותף של ועידה לפתרון שתי המדינות בניו יורק ב-22 בספטמבר, לצד יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן. המטרה המוצהרת של הנשיא הצרפתי היא לגייס את התמיכה הבינלאומית הרחבה ביותר לפתרון שתי המדינות, שלטענתו מהווה "הדרך היחידה לממש את השאיפות הלגיטימיות של שני העמים".

תוכנית הפעולה שמקרון מקדם כוללת מספר צעדים רדיקליים: הפסקת אש קבועה, שחרור כל החטופים, העברת סיוע הומניטרי רחב היקף לתושבי עזה ושליחת כוח בינלאומי לרצועת עזה. בנוסף, הוא דורש כי חמאס יפורז מנשקו ולא יהיה אחראי על כל תפקיד שלטוני בעזה, תוך חיזוק הרשות הפלסטינית ושיקום הרצועה.

הממשלה הישראלית הגיבה בחריפות לפעולותיו של מקרון. שר החוץ גדעון סער תקף בחדות את הנשיא הצרפתי וטען כי הוא מתעניין יותר בויזות לארה"ב עבור אנשי הרשות הפלסטינית מאשר בנושאים מהותיים. לדברי סער, מקרון אינו מתרעם על ההסתה הפרועה במערכת החינוך הפלסטינית נגד ישראל ויהודים, וגם לא מתקומם על התשלומים שמעבירה הרשות הפלסטינית למחבלים וקרובי משפחותיהם במסגרת שיטת "תשלום עבור הרג".

השר הישראלי הדגיש כי ככל שהפשע הטרוריסטי חמור יותר, התגמול המשולם על ידי הרשות הפלסטינית גבוה יותר. הוא האשים את מקרון בניסיון להתערב מבחוץ בסכסוך שהוא אינו צד לו, במנותק לחלוטין מהמציאות בשטח לאחר אירועי 7 באוקטובר. לטענת סער, מקרון מערער את יציבות האזור במהלכיו וגורר את המערכת האזורית והבינלאומית לצעדים חד צדדיים מסוכנים שלא יביאו לא שלום ולא ביטחון.

בהקשר זה, נרשמה התפתחות משמעותית בצד האמריקני. מזכיר המדינה מרקו רוביו החליט למנוע את כניסתם של שורת מנהיגים פלסטינים לעצרת הכללית של האו"ם החודש, כולל יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן). רוביו ביטל את הוויזות של המנהיגים בהתבסס על חוק אמריקני שאוסר על הכרה במדינה פלסטינית וסנקציות בגין תשלומים לגורמי טרור.

החלטה זו מבוססת על מסמכים פנימיים שחושפים כי רוביו חתם על המלצות לחסום את הוויזה לבכירי הרשות הפלסטינית ואש"ף. דובר משרד החוץ האמריקני טומי פיגוט הסביר כי בהתאם לחוקי הביטחון הלאומי של ארה"ב, מזכיר המדינה דוחה את בקשות הוויזה של חברי אש"ף והרשות הפלסטינית. פיגוט הדגיש כי לפני שארה"ב תוכל להתייחס אליהם ברצינות, הרשות הפלסטינית ואש"ף חייבים להוקיע את הטרור, את התהליך המשפטי בהאג ואת הניסיון לקדם הכרה חד צדדית במדינה פלסטינית.

שגריר ישראל באו"ם דני דנון העריך את המהלך האמריקני וראה בו הירות מוסרית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ומזכיר המדינה. דנון הדגיש כי המסר ברור: "אתם לא יכולים להיות תומכי טרור ולקחת חלק באו"ם". עם זאת, השגריר הישראלי ציין כי עדיין לא ברור אם אבו מאזן לא יגיע, שכן בדרך כלל נותנים למנהיגים לדבר באו"ם.

המשבר הנוכחי מעמיד את יחסי ישראל-צרפת במבחן קשה. מאז 7 באוקטובר, הפער בעמדות בין ירושלים לפריז רק הולך ומתרחב. בעוד שישראל רואה בפעולות מקרון התערבות בלתי רצויה המסכנת את ביטחונה, צרפת ממשיכה לדחוף לפתרון דיפלומטי על פי החזון של שתי המדינות.

הסירוב של נתניהו לאפשר למקרון לבקר בישראל שולח מסר ברור לזירה הבינלאומית: ישראל לא תקבל לחץ חיצוני בנושא הכרה במדינה פלסטינית, גם לא ממדינה ידידה כמו צרפת. הצעד הישראלי מעיד על נחישות הממשלה לעמוד על עמדותיה, גם במחיר של פגיעה ביחסי החוץ.

המתח הגובר בין ישראל לצרפת מתרחש על רקע לחצים בינלאומיים הולכים וגוברים על ישראל לקבל פתרון של שתי המדינות. מקרון ובן סלמאן מנסים לבנות קואליציה בינלאומית שתכפה על ישראל מסגרת פתרון שהיא רואה כמסכנת את עתידה. מול מציאות זו, ישראל נאלצת להידרדר ליחסים מורכבים עם בעלות ברית מסורתיות ולהסתמך יותר מתמיד על התמיכה האמריקנית.

הסירוב לביקור מקרון מהווה אות אזהרה ברור לקהילה הבינלאומית: כל ניסיון להכתיב לישראל תנאים או לכפות עליה פתרונות שאינם מתחשבים בביטחונה ובזכויותיה הלגיטימיות יזכה לתגובה חדה ונחושה.

מקורות הצילום: סוכנות AP וכן עמודו הרשמי של בנימין נתניהו בפייסבוק – שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים