דים אמור
יושב ראש ישראל ביתנו אביגדור ליברמן פתח השבוע במתקפה חסרת רחמים על ראש הממשלה בנימין נתניהו, כשהוא מאשים אותו בטיפוח מכוון של חמאס לאורך שנים ובהובלת מדיניות שהביאה לטבח ה-7 באוקטובר. בפוסט חריף שפרסם ברשת X, מציג ליברמן רשימת אישומים קשים נגד נתניהו, החל משחרור יחיא סינוואר ועד להעברת מאות מיליוני דולרים לארגון הטרור.
"במשך שנים ארוכות נתניהו טיפח את חמאס – והיום כולנו משלמים את המחיר", פותח ליברמן את התקפתו. הוא מזכיר את עסקת שליט מ-2011, שבמסגרתה שוחרר סינוואר יחד עם 1,026 מחבלים נוספים, בניגוד לעמדתו של ליברמן אז. זה רק תחילת רשימת הטענות הקשות שמציג ליברמן כנגד מדיניותו של נתניהו כלפי חמאס.
המתקפה הקשה ביותר של ליברמן מתמקדת במבצע "צוק איתן" בשנת 2014. לטענתו, הוא דרש אז לכבוש את כל רצועת עזה ולמגר את חמאס, אך נתניהו בחר לעצור את המבצע ולהעדיף הסדר עם ארגון הטרור. ליברמן מציין שנתניהו אף התגאה בכך בספרו "ביבי: סיפור חיי", והוא מפנה את הקוראים לעמוד 466 בספר כהוכחה לטענותיו.
בין השנים 2016-2018, כשכיהן ליברמן כשר הביטחון, הוא מציין שהתריע שוב ושוב בפני נתניהו מפני הסכנה הגוברת מחמאס. ב-21 בדצמבר 2016 העביר ליברמן לנתניהו מסמך מפורט שבו דרש לצאת למכה מקדימה נגד הארגון. במסמך זה, כך טוען ליברמן, הוא התריע במפורש על כוונת חמאס לחדור לשטח ישראל באמצעות כוחות נוח'בה, לכבוש יישובים, לקחת בני ערובה ולזעזע את הציבור הישראלי – תיאור שמזכיר באופן מצמרר את אירועי ה-7 באוקטובר.
לטענת ליברמן, נתניהו מנע שוב ושוב את ביצוע סיכולים ממוקדים נגד ראשי חמאס, ועל כך מעידים גם בכירים במערכת הביטחון. השיא הגיע בישיבת קבינט שהתקיימה בקריה ב-13 בנובמבר 2018, שבה, בניגוד לדרישת ליברמן לצאת למערכה לחיסול חמאס, העביר נתניהו החלטה על הפסקת אש. יתר על כן, הוא הודיע על החלטתו ללכת במדיניות "ההסדרה" ולהעביר מאות מיליוני דולרים במזומן מקטאר לארגון הטרור.
למחרת אותה ישיבה, ב-14 בנובמבר 2018, הודיע ליברמן על התפטרותו מתפקיד שר הביטחון. במסיבת העיתונאים שהתקיים אז, אמר ליברמן: "ההחלטה על הפסקת אש עם חמאס היא כניעה לטרור. אתם קונים שקט לטווח קצר במחיר פגיעה קשה בביטחון הלאומי לטווח ארוך". דבריו אלו נשמעים היום כנבואה מדויקת על מה שהתרחש ב-7 באוקטובר.
כמעט שנתיים לאחר הטבח, מציין ליברמן, ראש הממשלה עדיין לא הצליח להחזיר את כל החטופים ואינו מסוגל להכריע ולנצח את חמאס. הוא מביא לחיזוק טענותיו את דברי השר בצלאל סמוטריץ' מ-9 באוגוסט 2025: "איבדתי את האמון שראש הממשלה יכול ורוצה להוביל את צה"ל להכרעה וניצחון".
ליברמן מסיים את התקפתו בקריאה להקמת ועדת חקירה ממלכתית: "ההחלטה הראשונה של הממשלה הבאה תהיה להקים ועדת חקירה ממלכתית. שם כל האחראים, ונתניהו בראשם, יצטרכו לתת את הדין. לאזרחי ישראל מגיע לדעת את האמת. לא נוותר על כך".
ברם, ליברמן אינו חסין, וגם עליו מוטחת ביקורת נוקבת. כאשר כיהן בקואליציה בממשלת נפתלי בנט, הוא עצמו נהג באופן דומה למדיניות שהוא מבקר כיום. השאלה המתבקשת היא מה ההבדל בין תקופת כהונתו לבין המדיניות הנוכחית. הדבר מעלה את השאלה האם מדובר בביקורת אמיתית מתוך אחריות ציבורית, או שמא בתחילתו של קמפיין בחירות מוקדם של ליברמן, במיוחד לאור הסקרים האחרונים המעניקים לישראל ביתנו 5-9 מנדטים בלבד.
מתקפתו של ליברמן משקפת את עוצמת המתח המחריף במערכת הפוליטית בישראל. אירועי השביעי באוקטובר והמלחמה המתמשכת מציבים מחדש שאלות נוקבות באשר לאחריותם של מקבלי ההחלטות לאורך השנים. בין אם מדובר בחשבון נפש כן ובין אם בתמרון פוליטי מחושב, דבריו של ליברמן מחזירים אל מרכז הדיון הציבורי את השאלה הבוערת: כיצד ייתכן שארגון טרור הצליח להוציא אל הפועל את הטבח הקשה והאכזרי ביותר בתולדות המדינה, ומי יישא באחריות על שורת ההחלטות שהובילו לאסון זה.
צילום מאתר הכנסת, בהתאם לשימוש המותר לפי סעיף 27א'
