דים אמור
בעוד שרשויות אילת מפרסמות על הישגים ופרויקטים חדשניים, דוח מבקר המדינה החדש חושף מציאות שונה לחלוטין: רק 8 אחוזים מהחלטות הממשלה לפיתוח העיר מבוצעות באופן מלא. הנתונים, שפורסמו במהלך מלחמת חרבות ברזל, מעלים שאלות קשות על הפער בין ההכרזות הרשמיות למציאות בשטח.
הדוח, שנערך על רקע התגברות האיומים הביטחוניים על אילת והצורך בחיזוק חוסנה הכלכלי, מצביע על כשל מערכתי בפיתוח העיר. למרות החלטות ממשלה משמעותיות שהתקבלו בשנים 2019 ו-2022, שני שלישים מהפעולות שנקבעו לא בוצעו או בוצעו באופן חלקי בלבד.
הממצאים מעוררי דאגה במיוחד נוכח התלות המוחלטת של אילת בתעשיית התיירות. כפי שעולה מהדוח, העדר גיוון כלכלי הותיר את העיר חשופה לסיכונים במצבי חירום, בדיוק כפי שהתרחש עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל כאשר תעשיית התיירות קרסה כמעט לחלוטין.
הנתונים מתוך הדוח מעידים על בעיה עמוקה יותר. מתוך 50 מיליון שקל שהממשלה החליטה להקצות לסיוע לתעשיית התיירות בעיר במהלך המלחמה, 25 מיליון שקל לא הוקצו כלל. יתר הסכום הוקצה בשיהוי משמעותי, דבר שפגע קשות ביכולתה של תעשיית התיירות להתאושש כלכלית במהלך התקופה הקרובה.
הביקורת מתמקדת בשלושה תחומים מרכזיים: היערכות משרד התיירות לסיוע בשעת חירום, הסיוע שניתן בפועל לתעשיית התיירות באילת לאחר שנפגעה במלחמה, וחיזוק תעשיית התיירות בעיר לצד פיתוח עוגנים כלכליים נוספים. בכל אחד מהתחומים נמצאו פערים ניכרים בין התכנון לביצוע.
בד בבד, רשויות אילת ממשיכות לפרסם על מגוון יזמות ופרויקטים. במרץ 2024 הושק מרכז חדשנות ויזמות במבנה הטרמינל לשעבר, שכולל חללי עבודה וחדרי פודקאסט ומיועד לקדם יזמות טכנולוגית בעיר. העירייה גם השקיעה כ-10 מיליון שקל בשיפוצי קיץ במוסדות החינוך, כולל שדרוג כיתות וחצרות.
בתחום הביטחון, העירייה אישרה הקמת סיירת ביטחון עירונית שתפעל 24 שעות ביממה בשלוש משמרות. הסיירת תמנה 27 סיירים מתושבי אילת, יוצאי יחידות ביטחוניות. כמו כן הוקמו כ-650 מצלמות עירוניות ונדונה הקמת תחנת כבאות חדשה בשכונת המשטרה.
אולם הדוח מציב את ההכרזות הללו בפרספקטיבה שונה. על פי הממצאים, משרד התיירות לא היה מוכן למצבי חירום ולא הצליח לתת מענה מהיר ויעיל לפגיעה בתעשיית התיירות. הפערים בהיערכות פגמו ביכולתו לתת מענה ראוי לעיר כאשר פרצה המלחמה והתיירות הפסיקה כמעט לחלוטין.
תמונת המצב מתחדדת כאשר בוחנים את הרקע הרחב יותר. מיד לאחר מתקפת הטרור בשבעה באוקטובר נרתמו עיריית אילת, תושביה ובתי המלון בעיר באופן נרחב לסייע לעשרות אלפי מפונים מהדרום ומהצפון, שהכפילו את אוכלוסיית העיר. הסיוע ניתן במגוון תחומים כולל דיור, בריאות, רווחה וחינוך, והפך את אילת לסמל לערבות הדדית ולמחויבות לאומית בשעת חירום.
דווקא לאור התגייסות זו, הפערים שחושפים במימוש ההחלטות לפיתוח העיר מעוררים דאגה רבה יותר. הדוח מדגיש שתיקון הליקויים ויישום ההמלצות חשובים למדינת ישראל בכלל, נוכח התגברות האיומים הביטחוניים על המדינה ועל אילת, והיותה של העיר מרכיב מרכזי במענה האסטרטגי-לאומי למצבי חירום.
הפתרונות המוצעים בדוח כוללים פעולה בהקדם של שרי התיירות, האוצר, הבריאות, הכלכלה והחקלאות ליישום החלטות הממשלה לפי תחומי אחריותם. המטרה היא למצות את הפוטנציאל הלאומי הטמון באזור אילת ולחזק את חוסנה הכלכלי והתיירותי בשגרה ובחירום, בייחוד נוכח התחרות ההולכת וגוברת עם אתרי נופש במדינות אחרות.
תקציב העירייה לשנת 2025 אושר ב-736 מיליון שקל, עם דגש על חינוך, תשתיות ושדרוג שכונות ותיקות. בתחום החינוך פורסם מכרז להקמת תיכון בשכונת שחמון, הוכרזו מוסדות מצטיינים במחוז הדרום, וחולקו מלגות לסטודנטים תושבי אילת. שנת הלימודים תשפ״ו נפתחה עם 11,500 תלמידים וקליטת 72 מורים חדשים.
אולם למרות ההשקעות והיוזמות, השאלה המרכזית שעולה מהדוח נותרת ללא מענה מספק: איך להבטיח מעבר מהכרזות ליישום בפועל. הפער של 92 אחוז בין החלטות ליישום מלא מצביע על בעיה מבנית שדורשת טיפול דחוף ומקיף.
מבקר המדינה קורא לגורמים הרלוונטיים לפעול במבט רחב צופה פני עתיד, בראייה אסטרטגית ובהלימה להחלטות הממשלה שהתקבלו במהלך השנים. הדגש מושם על הצורך לגוון את המשק המקומי ולהפחית את התלות הכמעט מוחלטת בתעשיית התיירות, שהוכחה כפגיעה במיוחד בזמן משבר.
הזמן יראה האם הקריאות הללו ימומשו לצעדים ממשיים בשטח, או שהפער בין החלטות לביצוע ימשיך להתרחב, ויותיר את אילת חשופה לסיכונים נוספים בעתיד.
