דים אמור
כ-35 אלף אזרחי אוקראינה השוהים בישראל כפליטי מלחמה עומדים בפני אי ודאות גורלית לקראת סוף שנת 2025. על פי המדיניות הנוכחית של משרד הפנים, אשרות השהות שלהם יפוגו ב-31 בדצמבר 2025, ומה שיקרה אחר כך נותר בערפל.
גורם בכיר במשרד הפנים מסר למערכת "מעקב" כי תוקף אישורי השהייה של אזרחי אוקראינה בישראל נמשך עד ליום 31 בדצמבר 2025. החל מיום 1 בינואר 2026, כך ציין, תהיה בידי מדינת ישראל הסמכות המשפטית לנקוט צעדי גירוש כלפיהם. עם זאת, הגורם נמנע מלפרט מהן התוכניות הקונקרטיות שבמשרד באשר ליישום הסדר זה.
במקביל, נמסר ל"מעקב" מפי גורם במשרד ראש הממשלה כי הממשלה מצויה בשעה זו במשא ומתן עם קנדה ועם מדינות נוספות, במטרה לאפשר קליטתם של פליטים אוקראינים בשטחן. עם זאת, לא נמסרו פרטים באשר להיקף המדינות המעורבות, למספר הפליטים שכל אחת מהן עשויה להסכים לקלוט, או ללוחות הזמנים הצפויים להתקדמות ההידברות.
המצב מסתבך עוד יותר כאשר לוקחים בחשבון כי במהלך השנים שבהן שהו האוקראינים בישראל, הם הספיקו לבנות חיים חדשים. רבים מהם הקימו משפחות, נולדו להם ילדים על אדמת ישראל, הם רכשו דירות ופתחו עסקים. השאלה המרכזית שעולה היא מה יקרה לילדים אוקראינים שנולדו בישראל במהלך תקופת המלחמה – האם הם יחשבו לאזרחי ישראל או שגם הם יצטרכו לעזוב את הארץ יחד עם הוריהם.
על פי המסמך הרשמי שנמסר למערכת "מעקב" מרשות האוכלוסין וההגירה ושפורסם ב-11 בינואר 2024, שר הפנים דאז משה ארבל קבע מדיניות ברורה: "מדיניות זו תקפה עד לתאריך 31.12.25 או עד סיום המלחמה באוקראינה ואפשרות לחזור אליה, המוקדם מביניהם". המסמך פורסם בארבע שפות – עברית, אנגלית, רוסית וערבית, כדי להבטיח שהמידע יגיע לכלל האוכלוסייה הרלוונטית.
המדיניות הנוכחית קובעת כי לא יבוצעו פעולות אכיפה נגד העסקת אזרחי אוקראינה, בתנאי שחלפו 90 יום מעת כניסתם לארץ ושברשותם דרכון אוקראיני תקף. המעסיקים נדרשים לוודא שהעובד האוקראיני עומד בתנאים אלה. כמו כן, הוחלט להאריך את רישיונות הביקור מסוג ב/2 (תייר) של אזרחי אוקראינה ששהו חוקית בישראל ביום תחילת המלחמה או שנכנסו לאחריה.
בית המשפט העליון של ישראל דן בשנת 2024 במעמדם המשפטי של האזרחים האוקראינים, במיוחד אלה שהגיעו באשרת תייר או ללא היתר כלל. בעקבות ההחלטות המשפטיות, פרסם משרד הפנים הנחיה לפיה יוענק לאזרחים האוקראינים רישיון שהייה, ללא קשר לסטטוס ההתחלתי שלהם בעת הגעתם לישראל.
נוסף על כך, הוחלט שלא לנקוט בסנקציות נגד מעסיקים המעסיקים אזרחי אוקראינה, בתנאי שהם עומדים בקריטריונים הנדרשים: הצגת דרכון אוקראיני תקף ושהות של למעלה מתשעים יום בארץ. אשרות התייר (B/1) הוארכו עד תום 2025, או עד לסיום המלחמה באוקראינה ולאפשרות לשוב אליה – לפי המוקדם מביניהם.
המדיניות מותירה שאלות רבות ללא מענה. מה יקרה אם המלחמה באוקראינה תימשך גם לאחר דצמבר 2025? האם ישראל תהיה מוכנה להאריך שוב את אשרות השהות? מה גורל הקהילה האוקראינית שהתבססה בישראל והקימה כאן משפחות ועסקים?
במסמך הרשמי נקבע כי "בתום תקופה זו, תיבחן המדיניות מחדש בהתאם לנתונים העדכניים". עם זאת, לא ברור מהם הקריטריונים שעל בסיסם תתקבל ההחלטה, ומי יהיו הגורמים המעורבים בקבלת ההחלטה.
המשא ומתן עם קנדה ומדינות אחרות מעלה שאלות נוספות: האם מדובר בפתרון לכלל האוכלוסייה האוקראינית בישראל או רק לחלק ממנה? מה יקרה לאלה שלא יוכלו להיקלט במדינות אחרות? האם תהיה להם אפשרות לחזור לאוקראינה אם המצב ביטחוני שם עדיין לא יאפשר חזרה בטוחה?
הקהילה האוקראינית בישראל כוללת מגוון רחב של אנשים: משפחות עם ילדים קטנים, קשישים, אנשים מקצוע שמצאו עבודה בישראל, סטודנטים וחיילים משוחררים. כל קבוצה מתמודדת עם אתגרים שונים ועשויה להזדקק לפתרונות שונים.
בעיית הילדים שנולדו בישראל במהלך תקופת השהות מהווה אתגר משפטי ומוסרי מורכב. על פי חוק האזרחות הישראלי, ילד שנולד בישראל לא זוכה אוטומטית באזרחות ישראלית, אלא זקוק לאישור מיוחד. השאלה היא האם הילדים הללו יוכלו לקבל מעמד משפטי קבוע בישראל או שהם יאלצו לעזוב יחד עם הוריהם.
המצב הכלכלי של הפליטים מוסיף מורכבות נוספת. רבים מהם השקיעו את כל חסכונותיהם בהקמת חיים חדשים בישראל – רכישת דירות, פתיחת עסקים, רישום ילדים לבתי ספר. מעבר למדינה אחרת יהיה כרוך בהפסדים כלכליים כבדים ובקושי להתחיל מחדש במקום חדש.
הרשויות בישראל מתמודדות עם דילמה מורכבת: מחד, הן רוצות לעזור לפליטי מלחמה במצוקה, ומאידך, הן צריכות לנהל מדיניות הגירה אחראית ולהתחשב במגבלות של המדינה לקלוט מהגרים לטווח ארוך.
נכון לעכשיו, אף גורם רשמי לא מוכן לתת תשובות ברורות לגבי התוכניות הקונקרטיות לטיפול במצב. הפליטים האוקראינים ומשפחותיהם נותרים במצב של אי ודאות מלאה לגבי עתידם, כאשר הזמן אוזל לקראת דצמבר 2025.
המצב דורש החלטות מהירות ובהירות מצד הרשויות, הן לגבי האפשרות להארכת השהות והן לגבי תוכניות חלופיות לעזיבה מכובדת ומאורגנת מישראל. עד אז, כ-35 אלף בני אדם ממתינים לתשובות על עתידם.
עיצוב גרפי: Maakav
