דים אמור
בצל המתיחות הגוברת בין ישראל לאיראן והמלחמה המתמשכת באוקראינה, התכנסו היום ראשי מדינות G7 לפסגה חריגה בעיירה קננאסקיס שבפרובינציית אלברטה הקנדית. הפסגה, שמתקיימת על רקע חילוקי דעות חדים בין הנשיא טראמפ לבין בעלות בריתו האירופיות, עמדה במוקדה הסוגיה האיראנית וההתמודדות הבינלאומית עם המשבר הרוסי-אוקראיני.
נשיא צרפת עמנואל מקרון הגיע לפסגה ישירות מביקור דיפלומטי מתוקשר בגרינלנד, שם נפגש עם ראש ממשלת דנמרק וראש ממשלת גרינלנד. הביקור, שנתפס כמהלך דיפלומטי מחושב, נועד להביע תמיכה ברמה הגבוהה ביותר בריבונות ובשלמות הטריטוריאלית של האי הארקטי. מעבר לכך, הביקור נתפס כמסר ברור ומיידי לנשיא טראמפ, שהביע בעבר עניין רב ברכישת גרינלנד ואף לא פסל שימוש בכוח צבאי להשגת מטרה זו, למרות שהאי נמצא תחת ריבונות דנמרק, בעלת בריתה של ארצות הברית.
המתיחות בין טראמפ לבין האיחוד האירופי מתבטאת בשורה של נושאים מרכזיים. האירופיים דוחקים בהקשחת העמדה כלפי רוסיה על רקע סירובה להסכים להפסקת אש באוקראינה, ומעוניינים לקדם סבב סנקציות נוסף שיכלול הורדה נוספת של תקרת מחיר הנפט הרוסי. המהלך נועד למנוע מרוסיה ליהנות מעליית מחירי הנפט העולמיים, שזינקו בעקבות הלחימה בין ישראל לאיראן ומכניסים כעת הון עתק לקופת המדינה הרוסית.
הנשיא טראמפ המחיש את עומק המחלוקת עם אירופה בנוגע ליחס כלפי רוסיה, כשמתח ביקורת על החלטת G8 לסלק את רוסיה מהארגון בעקבות סיפוח חצי האי קרים במרץ 2014. במהלך הדיונים אמר טראמפ: "זו הייתה טעות גדולה. לא הייתם עושים את המלחמה הזו. פוטין מדבר איתי, הוא לא מדבר עם אף אחד אחר כי הוא נעלב כשהוא סולק מה-G8". דבריו של טראמפ, שנתפסים כהגנה על הנשיא הרוסי, מדגישים את הפער בין עמדתו לבין זו של בעלות הברית האירופיות, שרואות בסילוק רוסיה מהארגון מהלך הכרחי במסגרת הענישה על הפרת החוק הבינלאומי.
מחר צפוי להגיע לקנדה הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי כאורח כבוד, והוא ייפגש עם טראמפ ועם שאר המנהיגים. הגעתו של זלנסקי צפויה להוסיף מימד נוסף לדיונים, במיוחד לאור העמדות השונות בנוגע למהלך הרצוי להתמודדות עם האגרסיה הרוסית.
אולם, המלחמה בין ישראל לאיראן היא זו שעומדת במוקד המרכזי של הדיונים. מנהיגי G7 ניסחו הצהרה הקובעת בבירור כי לישראל זכות מלאה להגן על עצמה וכי אסור לאיראן להחזיק בנשק גרעיני. ההצהרה, שנועדה לשקף עמדה מאוחדת של המערב בנוגע למשבר המזרח תיכוני, נתקלה בהתנגדות בלתי צפויה מצד הנשיא טראמפ, שסירב לחתום על הנוסח המוצע.
התנגדותו של טראמפ להצהרה היא בעלת משמעות דיפלומטית רחבה, במיוחד לאור העובדה שישראל נחשבת לבעלת ברית מרכזית של ארצות הברית במזרח התיכון. הסירוב מעורר שאלות לגבי עמדתו של הנשיא האמריקני בנוגע לטיפול במשבר האיראני ועלול להקשות על יכולת המערב לגבש חזית מאוחדת מול איראן.
סערת המכסים שיזם טראמפ מוסיפה שכבה נוספת של מורכבות לדיונים. המכסים, שמטילים לחץ כלכלי על בעלות הברית האירופיות, מחריפים את האקלים הדיפלומטי ומקשים על הגעה להסכמות בנושאים אחרים. השילוב של המתיחות הכלכלית עם חילוקי הדעות בנושאי ביטחון יוצר אתגר משמעותי למארגני הפסגה.
הפסגה בקננאסקיס חושפת את עומק הסדקים בחזית המערבית בתקופה קריטית זו. בעוד העולם מתמודד עם משברים מרובים – מהמלחמה באוקראינה ועד המתיחות במזרח התיכון – הקושי להגיע להסכמות בין בעלות הברית מטיל צל כבד על יכולת המערב להוביל תגובה מתואמת ויעילה לאתגרים הבטחוניים של הזמן הנוכחי.
מדוע טראמפ לא חתם?
לפי המסרים שהגיעו מתוך פסגת G7, נראה כי ההצהרה או ניסוח ההצהרה המקורי אינם מדויקים. מדינות G7 הביעו רצונן שהנשיא טראמפ יחתום על הסכם להפסקת האש בין ישראל לאיראן, אך הנשיא סירב לעמוד על הדרישה, עזב את הפסגה בטרם עת, ושב לוושינגטון.
צילום: AP
