חדשות

הצבא הטורקי בדרך לגבולות ישראל

אנקרה מתכננת להקים בסיסים אוויריים וימיים בסוריה תחת עילת המאבק בדאע"ש • מאבק סמוי על עתיד סוריה
89322894_0_0_1600_1067_1440x900_80_0_1_89487671d31f818f90ddfd19c599b5b0.jpg

דים אמור

מקורות ביטחון דיווחו לרשת ODATV כי טורקיה תסייע לממשל החדש בסוריה ותקים בסיסים אוויריים, יבשתיים וימיים בסוריה כדי להילחם בדאע"ש. מדובר במהלך דרמטי שישראל מנסה להימנע ממנו בכל מחיר, ובמקביל פועלת נמרצות כדי למנוע התבססות טורקית משמעותית על גבולותיה הצפוניים.

המאמצים הבינלאומיים לשיקום סוריה נמצאים בעיצומם וכוללים כמה גורמים בעלי אינטרסים מתחרים באזור. סוריה נמצאת ככל הנראה לקראת סיומו של מאבק בארגון הטרור PKK שלא מכיר בממשל החדש במדינה, ובמקביל מתגבשת מציאות גיאופוליטית חדשה שבמרכזה עומדת השאלה מי ישלוט בשטח הסורי ומה יהיה אופיו של המשטר החדש.

רשת ODATV מספרת על התהליכים השונים הקורים בסוריה, לפי מקורות ביטחוניים במדינה. לפי הדיווחים, טורקיה תסייע לממשל החדש בסוריה להקים את ארגוני הביטחון והצבא שלה. במסגרת זו הכוחות הטורקים יקימו בסיסים אוויריים, יבשתיים וימיים בסוריה תחת הטענה של מאבק בארגון הטרור דאע"ש, צעד שמעורר דאגה עמוקה בקרב הממסד הביטחוני הישראלי.

מקורות ביטחון ציינו כי מנגנון חמשת המפלגות, שהוקם במסגרת המאבק בדאע"ש וכולל את טורקיה ומדינות האזור, מתכנס מעת לעת, וכי כל התרומות האפשריות יינתנו להבטחת הביטחון והיציבות בסוריה. עוד צוין כי הפגישה בין הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ בימים הקרובים תהיה פגישה חשובה וקריטית, וציינו כי פגישה זו תוביל לפתרון של סוגיות רבות הקשורות לסוריה.

מקורות ביטחון, שהדגישו כי ארה"ב תיסוג מסוריה אך תותיר בסיס סמלי, אמרו: "טראמפ כבר לא חושב שנוכחות ארה"ב במזרח התיכון תהיה מועילה. הוא מודע היטב לדומיננטיות של טורקיה בקרב מדינות האזור. הוא לא רוצה שאמריקה תיכנס לצרות בעתיד. כמדינה, אנחנו תמיד אומרים שבעיות אזוריות צריכות להיפתר על ידי מדינות האזור ושצדדים אחרים לא צריכים להיות מעורבים".

הצהרות אלו מעידות על שינוי מהותי במדיניות האמריקנית במזרח התיכון, ופותחות פתח להגברת ההשפעה הטורקית באזור. הנסיגה האמריקנית המתוכננת יוצרת חלל אסטרטגי שטורקיה נחושה למלא, תוך ניצול החולשה הרוסית בעקבות המלחמה באוקראינה ונפילת בעלת בריתה, משטר אסד.

על פי הפרסומים, לממשל החדש בסוריה יש שלוש מטרות מרכזיות: לשפר את הלגיטימיות וההכרה של המדינה בזירה הבינלאומית, להחיות את הכלכלה ולשמר את שלמותה הטריטוריאלית ועל המבנה האחדותי שלה. תרחישים שמטרתם לחלק את המדינה אינם נלקחים בחשבון, אולם בפועל השליטה הטורקית הגוברת בשטח הסורי עלולה להוביל למצב של תלות הדוקה במדיניות אנקרה.

דיווח זה של רשת ODATV מגיע על רקע דיווחים על מאבק סמוי בין ישראל לטורקיה בנוגע לצביון של סוריה. טורקיה כאמור טוענת כי היא מקימה את הבסיסים ברחבי המדינה כדי לסייע למשטר החדש של אל-ג'ולאני להילחם בדאע"ש, אולם בישראל רואים זאת כניסיון להשתלט על סוריה ולהפוך אותה לשלוחה שלה. המציאות הביטחונית החדשה מעמידה בפני ישראל אתגרים מורכבים שטרם התמודדה עמם.

לפני כחודשיים פורסם כי חיל האוויר פעל כדי לסכל ניסיון מיידי של צבא טורקיה לתפוס אחיזה בתוך סוריה עם כוחות משמעותיים של טייסות חיל האוויר הטורקי. במהלך בזק, שאותו הוביל מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר, פעל החיל והפציץ בימים האחרונים שני שדות תעופה, ששימשו את צבא סוריה בתקופת משטרו של בשאר אל אסד.

מדובר בשדה התעופה בתדמור ושדה התעופה T4. בהפצצת שטיח החריב חיל האוויר את שני שדות התעופה. לא נשאר בהם שום מבנה עומד. הפציצו במטוסים, מערכות מכ"מ, מגדלי הפיקוח, רחבות חניה, כל המסלולים, וכל המבנים, המחסנים פשוט החרבו את שני שדות התעופה, אמר גורם צבאי. המהלך הישראלי נועד למנוע מהטורקים לקבל נקודות חיזוק אוויריות אסטרטגיות שיאפשרו להם לפרוס כוחות משמעותיים בסוריה.

התקיפה הגיעה על רקע הצהרת ישראל כי יש לה שני תנאים מרכזיים בנוגע לסוריה: הראשון, פירוז מוחלט של דרום המדינה מנשק כדי לא לאיים על ישראל והשני, חופש תנועה אווירית מעל לבנון וסוריה. ישראל ניהלה מגעים עם הטורקים בנוגע לעתיד המדינה שם הובהרו הקווים האדומים של ממשלת ישראל, אולם עד כה נראה כי הצדדים לא הגיעו להבנות משמעותיות.

המתח הגובר בין ישראל לטורקיה משקף מאבק רחב יותר על ההגמוניה באזור. טורקיה נחשבת למעצמה אזורית מבחינה מדינית, כלכלית וצבאית, ועימות ישיר מולה צפוי להעמיד אתגר משמעותי מאוד לישראל. בשנים האחרונות טורקיה חיזקה את מעמדה כמעצמה צבאית, תוך פיתוח תעשייה צבאית מקומית משמעותית. ב-2023 הסתכם ייצוא הנשק מטורקיה בכ-5.5 מיליארד דולר, כמחצית מהייצוא הישראלי.

הצבא הטורקי נחשב לגדול ביותר מבין הצבאות סביב מזרח הים התיכון, ואנקרה צברה בשנים האחרונות ניסיון קרבי בסוריה, בלוב ובמלחמה בין ארמניה לאזרבייג'אן. היכולות הצבאיות הטורקיות התפתחו משמעותית, כולל פיתוח מערכות כלי טיס בלתי מאוישים מתקדמות, מערכות הגנה אווירית וטכנולוגיות לוחמה אלקטרונית.

גורמים בטורקיה טוענים שהבסיסים יקומו על הגבול עם ישראל והם יתנו הגנה לסוריה, אם לדוגמא חיל האוויר הישראלי נכנס לשטח סוריה טורקיה מבטיחה לתקוף, אבל זה רק גורמים אשר נשמעים בכלי התקשורת ואינם רשמיים. עם זאת, האיומים הלא רשמיים הללו מעידים על כיוון הרוח בקרב הממסד הטורקי ועל הנחישות להפוך לשחקן דומיננטי בסוריה.

במצב זה ישראל מעדיפה את רוסיה בסוריה כי רוסיה לא רוצה לכבוש את סוריה או להישאר לנצח בסוריה, אך טורקיה רואה בסוריה כשטח שלה ולכן כאשר תהיה כאן תרשה לעשות כל דבר. הרוסים, למרות יחסיהם המורכבים עם ישראל, הציגו במשך שנים יציבות יחסית ונכונות לתיאום בסוגיות ביטחוניות מסוימות. הטורקים, לעומת זאת, נתפסים כגורם חמדן יותר שמטרתו להשיג שליטה מלאה על השטח הסורי.

צבא טורקיה חזק מאוד, וגם בישראל חזק אבל עדיף שלא יהיה קונפליקט כי פגיעה ישראל בטורקיה וסוריה תהיה קשה וטורקיה עלולה לאבד את מקומה בנאט"ו, אבל לעיתים יש תחושה שטורקיה לא מפחדת לאבד את מקומה בנאט"ו. המציאות הביטחונית החדשה מעמידה את ישראל בפני דילמות קשות: מחד גיסא, הצורך לשמור על האינטרסים הביטחוניים החיוניים שלה בסוריה, ומאידך גיסא הרצון להימנע מעימות ישיר עם מעצמה אזורית כמו טורקיה.

הפער בין הכוחות בולט במיוחד כאשר בוחנים את הנתונים הכמותיים: לצבא הטורקי כ-775,000 חיילים פעילים וכ-380,000 כוחות מילואים, בעוד לישראל כ-170,000 חיילים פעילים וכ-445,000 כוחות מילואים. מבחינת ציוד, לטורקיה יש כ-3,200 טנקים לעומת כ-1,370 לישראל, וכ-1,067 מטוסי קרב לעומת כ-241 לישראל. עם זאת, לישראל יתרון טכנולוגי משמעותי ורמת הכשרה גבוהה יותר של כוחותיה.

המאבק על סוריה משקף גם שינויים רחבים יותר במערכת היחסים הבינלאומית. נסיגתה של ארה"ב מהמזרח התיכון, החולשה הרוסית, ועליית מעצמות אזוריות כמו טורקיה יוצרות מפה גיאופוליטית חדשה. בהקשר זה, ישראל נאלצת להסתגל למציאות שבה שחקנים אזוריים הופכים חזקים יותר ובעלי עצמאות גדולה יותר בפעולותיהם.

הקמת בסיסים טורקיים בסוריה תשנה באופן מהותי את המאזן הצבאי באזור. נוכחות טורקית קבועה בסוריה תאפשר לאנקרה להקרין כוח צבאי ישירות על הגבול הישראלי, ליצור קשרים הדוקים עם ארגוני הטרור בלבנון ולהגביל את חופש הפעולה הישראלי בסוריה ובלבנון. במקביל, הנוכחות הטורקית עשויה לחזק את המשאבים והיכולות של ארגוני הטרור השונים באזור.

עבור ישראל, המצב מעמיד אתגרים מבצעיים ואסטרטגיים חדשים. מבצעית, יהיה קשה יותר לפעול בסוריה נגד מטענים איראניים או לבנוניים כאשר יש נוכחות טורקית משמעותית. אסטרטגית, ישראל תיאלץ להתמודד עם איום חדש על גבולותיה הצפוניים, תוך התחשבות בכך שטורקיה היא חברה בנאט"ו ובעלת יכולות צבאיות מתקדמות.

המהלך הטורקי בסוריה מתחבר גם להקשר רחב יותר של המדיניות החוץ הטורקית תחת הנשיא ארדואן. טורקיה שואפת לשחזר את מעמדה כמעצמה אזורית מובילה, תוך ניצול החלל שנוצר מהחולשה של שחקנים מסורתיים כמו איראן ורוסיה. הקמת בסיסים בסוריה מהווה חלק ממגמה רחבة יותר של הרחבת ההשפעה הטורקית באזור, שכללה בשנים האחרונות פעילות בלוב, בקווקז ובים השחור.

למרות התנגדות ישראל, נראה כי טורקיה נחושה להמשיך בתוכניותיה. הסיוע שטורקיה מעניקה לממשל החדש בסוריה, כולל הכשרה של כוחות הביטחון והצבא, יוצר תלות הדדית שמקשה על כל ניסיון לסלק את הנוכחות הטורקית מהמדינה. במקביל, הלגיטימציה הבינלאומית שטורקיה מקבלת למאבקה בדאע"ש מאפשרת לה להצדיק את נוכחותها הצבאית בסוריה.

הקמת הבסיסים הטורקיים בסוריה מעלה גם שאלות לגבי העתיד של הסכמי השלום במזרח התיכון. נוכחות טורקית עוינת על הגבול עם ישראל עלולה לערער את היציבות האזורית ולהקשות על מאמצי השלום עם מדינות ערב נוספות. במקביל, הדבר עלול לחזק את ציר ההתנגדות האיראני-טורקי נגד ישראל ונגד המעורבות המערבית באזור.

המדיניות הישראלית כלפי סוריה תיאלץ להתעדכן בהתאם למציאות החדשה. במקום היכולת לפעול בחופשיות יחסית בשטח הסורי, ישראל תצטרך לשקול בזהירות כל פעולה, תוך התחשבות בתגובה הטורקית האפשרית. המצב מחייב פיתוח של יכולות מודיעיניות ומבצעיות חדשות, לצד בניית קשרים דיפלומטיים מחודשים עם שחקנים נוספים באזור.

למדינות המפרץ, בראשן סעודיה והאמירות, הקמת הבסיסים הטורקיים בסוריה מהווה גם כן דאגה. הן רואות בטורקיה מתחרה על ההגמוניה האזורית, ונוכחות טורקית משמעותית בסוריה עלולה לחזק את מעמדה של אנקרה במאבק על ההשפעה באזור. המצב עלול להוביל לריבוי בעלות ברית ולהתמודדות מורכבת יותר עבור כל השחקנים הרלוונטיים.

בסופו של דבר, המהלך הטורקי בסוריה מייצג שינוי מהותי במפת הכוחות במזרח התיכון. מדובר בצעד שעלול לשנות לא רק את המצב הביטחוני הישראלי, אלא את כל המערכת האזורית. השאלה היא האם ישראל תצליח להתמודד עם האתגר החדש תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים שלה, או שהמציאות החדשה תכריח אותה לשינויים דרמטיים באסטרטגיה הביטחונית שלה. התשובה לשאלה זו תשפיע לא רק על העתיד של יחסי ישראל-טורקיה, אלא על יציבות האזור כולו.

צילום: AP