למייה שם יש "חור" – בעניין זה לפחות אין מחלוקת. המשוחררת משבי חמאס מצויה במרכז פרשה מסועפת שמעלה הרבה יותר סימני שאלה מאשר סימני קריאה. המדהים מכל? צבא שלם של תומכים שמוכנים לבלוע כל "חור בזיכרון" שהיא מגישה להם.
הסאגה נפתחת במסיבת פורים צבעונית. מייה שם – האישה שחוותה טראומה קשה בשבי – שבה אל חייה באור הזרקורים, ואף פקדה מסיבות לצד מפורסמים. במהלך אחת מהחגיגות, היא פוגשת מאמן כושר המציג את עצמו כ"ידוע ומוכר". ושם – היא נופלת בפח. ללא בדיקת רקע, ללא בירור בסיסי. כי מי צריך עובדות, כשאפשר להיסחף בחלום על הוליווד?
המאמן טפטף לה סיפור על "מפיק שמכיר מפיק הוליוודי חשוב", שמתכנן להפיק סרט על חייה — והיא מאמינה לו כבר מהפעם הראשונה. כמו כן, מיה נופלת למלכודת כמו ילדה קטנה. הרי מי לא היה רוצה שהוליווד תעשה עליו סרט? במיוחד כשחוזרים מהשבי, וכנראה צמאים לאור הזרקורים.
אחרי האימון השלישי, השניים נוסעים להרצליה לפגוש את ה"מפיק". מחכים שעתיים תמימות. המפיק לא טורח להופיע. אבל זה לא מרתיע את גב' שם. היא קובעת פגישה נוספת – הפעם בביתה שלה! כי איפה עוד מקיימים אודישן להוליווד אם לא בסלון הפרטי?
היא מגייסת חבר "טוב" שישמש כשומר ראש מאולתר. אבל כשהמאמן מגיע (באיחור של שעה!) ומבקש מהחבר לעזוב – הלה פשוט מתפנה החוצה. ואז מתחיל ה"חור בזיכרון". איזה צירוף מקרים מופלא!
אבל רגע – מה היא כן זוכרת בבהירות קריסטלית? שהמאמן הזהיר את החבר לא לשתות מכוס מסוימת. במקרה המדובר בכוס שממנה היא שתתה. פרט חשוד להפליא, שנחרט בזיכרונה בצורה מושלמת. רק את מה שקרה אחר כך – חושך מצרים.
מאותו רגע היא פנתה למשטרה, ולא שכחה לפנות גם לגב' אדוה דדון. אלא שהסיפור "הסקסי" הזה, ללא ערוץ 12 (או ערוץ 12 פנה אליה – זה לא משנה), אינו סיפור כלל. הרי להופיע על המסך הוא העיקר תמיד, גם כאשר מתגלה "חור" בעלילה בממדי מכתש עצום, או למצער — פער זיכרון תהומי.
אבל מייה שם בחרה שוב במסך ולא באיפוק.
ולמתלוננת בעלת 300 אלף עוקבים ומעלה באינסטגרם, כל סיפור הופך מיידית ל"אייטם" ול"סקופ" – נכס תקשורתי מבוקש. אז האם היה אונס או לא? ובכן, ההחלטה השיפוטית עדיין מתמהמהת לבוא, אך בבית המשפט של הרשתות החברתיות פסק הדין כבר ניתן – היא כבר נאנסה. כי ככה זה בעידן שלנו, כשהלייקים קובעים את האמת.
ואז מגיע גדוד התומכים העיוורים. אושר נועה סימחי רושמת בהתרגשות: "אני המומה מכל מה שכתבת פה. המומה!!! מיה אנחנו מאמינים לך!!! וכולנו מאחורייך ומי שלא יש לו בעיה מאוד קשה".
המומה? ממה בדיוק? מהעובדה שאישה מזמינה גברים זרים הביתה? מזה שהיא בולעת סיפורי הוליווד בלי לבצע בדיקה מינימלית? מזה שיש לה "חור בזיכרון" בתזמון מושלם?
אין טעם להיות 'המומה', פשוט אל תעשי את האודישן בסלון או במיטה או מפגש עם מפיק שאף פעם לא ראית אותו ולא דיברת איתו ועוד בדירה הפרטית. נשים וגברים – לכו למשרדים של חברות ההפקה, עסקים עושים במשרד ולא בדירה ובסלון. אבל קחו בחשבון כאשר אתן נפגשות בדירה עם גברים זרים יכול להיות גם הריון או חור.
אבל התומכים לא מרפים. הם מוכנים להאמין לכל דבר, בלי שאלות, בלי ביקורת. זה בדיוק מה שקורה כשאנשים הופכים לעדר כבשים – הם עוקבים בעיוורון אחרי הנרטיב הראשון שמוצג בפניהם.
שי סוויסה מטיח: "גם עם פוליגרף יש לך בעיה? או עם סוכן שלא קיים והודעות בוואטסאפ? או ממצאים מבדיקות בית חולים? תדייק את הבעיה שלך רק".
שאלות מצוינות! אכן קיים פוליגרף, יש בדיקות בית חולים, קיימות הודעות ווטסאפ. ומה יש למייה? "חור בזיכרון". והתומכים שלה? הם לא זקוקים להוכחות. הם מאמינים ל"חור".
לגבי חוויית השבי בחמאס – הלב כואב, אך יש לעשות חשבון פשוט ולא לסמוך על איזה מפיק פנטום שמעולם לא דיברת איתו ולא ראית, ועל איזה מאמן כושר שפגשת פעם אחת בחיים.
כאשר אישה "רצה" למסיבות עם מפורסמים ומזמינה גברים זרים לביתה, קשה לטעון לתמימות. שוב – אודישן לא עושים במיטה או בסלון, או מפגש עסקי על השתתפות בסרט הוליוודי.
ולתומכים העיוורים יש לי מסר ברור: גברים צריכים לחשוב וגם נשים. תחשבו ואל תהיו עדר כבשים ואל תעשו ראש קטן. בישראל בני אדם מצטיינים בראש קטן, אבל יש גם משפט שאומרים רק בישראל: 'אין שכל אין דאגות'.
מה המסקנה? מייה שם אכן שהתה בשבי חמאס וייתכן שהסיפור רגיש יותר ממה שנראה. אבל רגישות לא אומרת שצריך להאמין אוטומטית לכל סיפור על "חור בזיכרון" סלקטיבי.
מהרגע שגב' שם בחרה לחשוף את זהותה – זהו המחיר: יהיו כאלה שיאמינו לה, ויהיו כאלה שיטילו ספק. קיים כתב אישום (עדיין אין פסק דין), וכעיתונאי אני יכול להעיד שלעתים בית המשפט משחרר נאשמים בהיעדר ראיות מספיקות – ולעתים לא משחרר, כשהראיות מוצקות.
והשאלה הגדולה נותרת: "מה הצורך שגרם לה לפרסם את שמה? ייתכן שמדובר ברצון להתפרסם – כמובן, לכאורה".
החור של מיה שם הוא לא בהכרח בזיכרון – הוא בשיקול הדעת. והתומכים שלה? להם יש חור בחשיבה הביקורתית. כשאנשים הופכים לעדר כבשים, הם מוכנים להאמין לכל "חור" שמגישים להם.
נשים – אל תקיימו "אודישנים" או "עסקים" בדירה הפרטית. כי סרט אולי יהיה, אבל בטוח לא הוליוודי!
פנינו אל גב' מייה שם בבקשה לקבל את תגובתה, אך היא לא ראתה לנכון להגיב.
צילום: מתוך עמוד האינסטגרם של mia_schem, לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.
