• דים אמור
בישיבת הממשלה שהתקיימה היום (ראשון) אושרה פה אחד הצעת שר המשפטים יריב לוין להבעת אי אמון ביועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. הדיון נוהל על ידי לוין בשל היעדרותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנמנע מלהשתתף בדיון בהתאם להסדר ניגוד העניינים החל עליו, האוסר עליו להתערב בעניינים הנוגעים למערכת אכיפת החוק ובנושאים הקשורים למשפטו.
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, לא הגיעה לישיבה כצפוי, אך שיגרה מכתב לממשלה ובו שטחה את טענותיה נגד המהלך להדחתה. "לא נירתע. הממשלה לא מעל החוק", כתבה בהרב-מיארה במכתבה. "יש להבין את המהלך כמו שהוא – לא אמון מבקשת ההצעה לקדם אלא נאמנות לדרג הפוליטי. לא משילות, אלא כוח שלטוני ללא גבולות, כחלק ממהלך רחב יותר להחלשת הרשות השופטת והרתעת הדרגים המקצועיים כולם", הוסיפה.
בהרב-מיארה הביעה חשש כי "הממשלה מבקשת להיות מעל החוק, ולפעול ללא בקרה ואיזונים, גם בתקופות רגישות ביותר – שעת חירום, מחאות נגד השלטון ותקופת בחירות".
שר המשפטים יריב לוין התייחס בחומרה להיעדרותה של היועצת המשפטית מהישיבה ואמר כי "זוהי הוכחה נוספת לעומק הזלזול שהיא רוחשת לממשלה ולחבריה, ולכך שאין לה תשובות לטענות המופנות נגדה". לוין סקר בפני חברי הממשלה את מסמך אי האמון שגובש נגד בהרב-מיארה.
בדבריו האשים לוין את היועצת המשפטית בכך ש"מסכלת פעם אחר פעם מדיניות ממשלתית ולא מציעה חלופות ומסכלת מינויים בשירות המדינה כפי שנעשה בעניינו של נציב שירות המדינה". עוד הוסיף כי "היא סירבה לייצג את הממשלה נכון ליום הגשת המסמך 14 פעמים, עלייה של 2100% יחסית לממשלה הקודמת. היא לא הסתפקה בזה אלא מנעה בפועל ייצוג מהממשלה והתעקשה 'לייצג' אותה בכמה מקרים בניגוד לעמדתה".
לוין המשיך בביקורתו וטען כי "היועצת פועלת בניגוד לחובתה לדאוג לאינטרס הציבורי ולשמור על החוק. היא מרסקת את אמון הציבור". הוא האשים אותה בכך שבתקופת כהונתה "התקיימו שתי שביתות פוליטיות, שהיועצת לא פעלה בזמן על מנת למנוע אותן, וגם לאחר מכן לא פעלה על מנת להעניש את מי שעמד מאחוריהן וגרם לנזק אדיר".
השר יעקב מרגי הצטרף לביקורת על היועצת המשפטית ואמר ש"היא הריבון".
לוין התייחס גם לטענותיה של בהרב-מיארה ואמר: "היא טוענת שהממשלה מבקשת להיות מעל החוק. אני זוכר ממשלה שביקשה להיות מעל החוק בתקופת בחירות באמת, ואני זוכר יועצת שאפשרה את זה גם בהסכם הימי, גם במינוי רמטכ"ל וגם במינוי של מני מזוז, שאפילו בג"ץ פסל".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסכים עם דברי שר המשפטים והגיב: "אנשים אחרים, זמנים אחרים".
במהלך הישיבה המשיך לוין בביקורתו על היועצת המשפטית ואמר כי "ההיעדרות שלה ואופן כתיבת מכתבה מעידים על הכול".
שר הכלכלה ניר ברקת התייחס להיעדרותה של בהרב-מיארה מהישיבה ואמר בציניות כי "כנראה שהיא הלכה לישיבת ממשלה אחרת".
השר אבי דיכטר הצטרף גם הוא לביקורת ואמר: "אני קורא את הציטוטים שלה משנת 2022 על הסכם הגז ועל כך שאין מניעה משפטית – פשוט לא להאמין שבסוגיה כל כך דרמטית היא הייתה איתם".
בעקבות הישיבה, פרסם שר התקשורת שלמה קרעי פוסט ברשתות החברתיות בו כתב: "ראש הממשלה נתניהו נושא את משא המדינה היהודית והדמוקרטית – בנחישות, באחריות, ועם מנדט ברור מהציבור, בעוד היועמ״שית, בגיבוי בג״צ, רוצה לדרוס את העם ואת נבחריו. מחר בעזרת ה׳ – מתחילים לתקן. העם הוא הריבון. הביתה!".
ההחלטה על הבעת אי האמון ביועצת המשפטית לממשלה מגיעה על רקע מתיחות מתמשכת בין הדרג הפוליטי למערכת המשפט. המהלך צפוי להוביל להמשך העימות בין הממשלה למערכת המשפט, כאשר בהרב-מיארה עצמה הביעה נחישות להמשיך בתפקידה ולהגן על עקרונות שלטון החוק.
סוגיית היחסים בין הרשות המבצעת לרשות השופטת ממשיכה להיות נושא מרכזי בשיח הציבורי, כאשר כל צד טוען כי הוא פועל להגנה על עקרונות הדמוקרטיה. בעוד הממשלה טוענת כי היא מבקשת לקדם את עקרון המשילות ולממש את המנדט שניתן לה מהבוחר, היועצת המשפטית וגורמים במערכת המשפט טוענים כי תפקידם להבטיח כי פעולות הממשלה נעשות במסגרת החוק.
החלטת הממשלה להביע אי אמון ביועצת המשפטית מהווה צעד משמעותי נוסף במאבק בין הרשויות, ותוצאותיה עשויות להשפיע על מערכת היחסים ביניהן בתקופה הקרובה.
צילום של משרדי ממשלה
