• דים אמור
תחקירי הליבה של צה"ל על אירועי ה-7 באוקטובר חושפים פרטים מדאיגים על המחדל הגדול בתולדות המדינה. התחקירים מתארים כשלים מערכתיים עמוקים, פספוסים מודיעיניים קריטיים, וחוסר היערכות טרגי אל מול האויב.
תכנית חמאס: רצח המוני באופקים
אחד הגילויים המזעזעים ביותר בתחקירים הוא שבתכנית המקורית של חמאס, העיר אופקים נועדה להיות זירת טבח המוני. ראאד סעד, ראש אגף המבצעים הראשון בחמאס, היה המוח מאחורי תכנית הפלישה העל-קרקעית שכללה יעד מדויק: רצח של לפחות 600 אזרחים ישראליים באופקים. בפועל, נרצחו בעיר 33 בני אדם – מספר מזעזע כשלעצמו, אך רחוק מהיעד המקורי של הארגון.
סעד, שצה"ל ניסה לחסלו במהלך המלחמה, פיתח את תכנית הפלישה ללא שימוש במנהרות, כאילוץ שנבע מהקמת המכשול התת-קרקעי הישראלי. זוהי הסיבה שהובילה להקמת גדודי הנוחבה, הכוח המובחר של חמאס, עם מערך גיבוי לכל גדוד.
המודיעין שהושג במהלך התמרון בעזה חשף את עומק הפספוס המודיעיני: כבר בשנת 2017 תכנית הפלישה של חמאס כללה שידורים ישירים מתוך הקיבוצים והמוצבים שיכבשו, פעולות הטעיה, וכיבוש סמלי של מוקדי שלטון אסטרטגיים בדרום, כולל תחנות כוח ותחנות משטרה. התכנית אף כללה הגעה לערים מרכזיות כבאר שבע, אשדוד ואשקלון.
הפלישות שלא קרו: ליל הסדר ותשרי 2022
אחד הגילויים המטרידים ביותר בתחקירים הוא שמערכת הביטחון הישראלית החמיצה לפחות שתי כוונות קודמות של חמאס להוציא לפועל את מבצע "חומת יריחו" – בחגי תשרי 2022, בתקופת ממשלת בנט-לפיד, ובליל הסדר של פסח 2023.
בדיקת הממצאים במסגרת עבודת מחקר מקיפה העלתה כי בניגוד לטענות שהועלו, המהפכה המשפטית והמחאה החברתית שקדמו למלחמה לא היוו שיקול בקביעת עיתוי הפלישה מצד חמאס.
אירוע מצמרר במיוחד אירע בליל הסדר, בין ה-5 ל-6 באפריל 2023, כשהרמטכ"ל הרצי הלוי התארח במוצב כיסופים שבעוטף עזה. הרמטכ"ל סעד בחדר האוכל – אותו חדר אוכל שבו נפלו לוחמים מספר חודשים מאוחר יותר ב-7 באוקטובר – ואף לן בבסיס. באותו לילה, כפי שהתברר בדיעבד, חמאס שקל להוציא לפועל את תכנית הפלישה.
התחקיר קבע כי חמאס דחה את שני מועדי תחילת המתקפה המתוכננים עקב רצונו להשלים עוד כשירויות לכוחות הנוחבה. "בחמאס הבינו שהם ב-85% כשירות מבצעית לנוחבה בסוף 2022 ולאורך 2023, ובתיק אחד הפעילים מצאנו הטבעה של המועד המקורי להפעלת חומת יריחו, תשרי 2022", נכתב בתחקיר. "גילינו בדיעבד שחמאס התייחס ל-2022 כשנת ההזדמנויות הגדולות".
עיוורון מודיעיני: עשרה סימנים מעידים שפוספסו
חטיבת המחקר של אמ"ן, האחראית על התרעות אסטרטגיות למלחמה, פספסה לפחות עשרה סימנים מעידים משמעותיים בשנתיים שקדמו למלחמה. אחד הפספוסים המדהימים היה אי-פענוח נכון של סדרת טלוויזיה שהפיק חמאס, "אגרוף החופשיים", שכללה סצנות המזכירות באופן מטריד את זוועות ה-7 באוקטובר.
יחיא סינוואר, מנהיג חמאס שחוסל בהמשך המלחמה, אף שיבח בזמנו את הסדרה, שבה נראה כיצד חמאס מתכנן פשיטה לתוך שטח ישראל. הקשר האפשרי בין הסדרה לתכנית הפלישה בפועל נחשף לראשונה רק כחודשיים לאחר ה-7 באוקטובר.
תשע דקות בלבד לאחר תחילת מתקפת חמאס, הפעילה אוגדת עזה את פקודת "פרש פלשת" – התרחיש החמור ביותר שהיה קיים בספרי צה"ל לפלישת חמאס לישראל. אלא שתרחיש זה היה רחוק מאוד מהמציאות המרה שהתפתחה בשטח.
התרחיש דיבר על חדירה של כ-70 מחבלים בארבעה עד שמונה מוקדים. בפועל, כבר בגל הראשון של הפלישה חדרו לישראל 1,175 מחבלים – פי 17 ממה שהוערך בתרחיש החמור ביותר – כשמולם ניצבו רק 671 לוחמים ישראלים.
בלבול בפיקוד העליון
מוצב הפיקוד העליון, המצפ"ה, נפתח בבור החדש בקריה בתל אביב זמן קצר לאחר תחילת מתקפת חמאס. אולם, כפי שעולה מהתחקיר, גם שעתיים לאחר פתיחתו, בשעה 8:29, דווחו לבור רק 55% מאירועי הפח"ע בעוטף עזה.
הקושי בגיבוש תמונת מצב הלך וגדל מדקה לדקה, בזמן שאוגדת עזה קרסה מבלי שהפיקוד העליון הצליח להבין זאת. חוסר השליטה התבטא אפילו בבלבול בסיסי בין שמות מקומות, כמו במקרה של רעים (שיכול להתייחס לחניון, בסיס האוגדה, קיבוץ או צומת) וארז (בסיס וקיבוץ).
חיל האוויר: התגובה הראשונה והפקודה הדרמטית
לפי תחקיר חיל האוויר, תקיפת כטב"מ הזיק הראשונה בבוקר ה-7 באוקטובר בוצעה בשעה 7:14, ליד נתיב העשרה, במטרה לשבש הגעת מחבלים למושב. בשעה 7:55 בוצעה תקיפה ראשונה ממטוס קרב, לעבר מנהרת התקרבות גדולה לנתיב העשרה, מתוך חשש שתופעל להחדרת מחבלים מהתווך התת-קרקעי.
בשעה 8:02 ירה מסוק קרב מסוג אפאצ'י לראשונה, לעבר מחבל ליד קיבוץ רעים. בשעה 8:10 בוצע פינוי פצועים ראשון עם מסוק, וב-8:47 בוצעה הנחתה ראשונה של כוח מיוחד בעוטף.
בשעה 9:30, בהחלטה דרמטית שהתקבלה לבקשת מפקד פיקוד הדרום, אלוף ירון פינקלמן, הורה מפקד חיל האוויר, אלוף תומר בר – ללא אישור הדרג המדיני או הרמטכ"ל – לסגור מהאוויר את הגבול הפרוץ עם רצועת עזה. "כל מי שאין לו משימה, ללכת לגבול ולירות על כל מה שזז, קילומטר מהגדר לכל צד", ניתנה ההוראה ברשת הקשר לכל הטייסים ומפעילי הכטב"מים.
הוראה זו הובילה להריגתם של מאות מחבלים, אך גם לפחות של ישראלית אחת – אפרת כ"ץ שנחטפה מביתה בניר עוז – מבלי שהטייסים במקרה זה ידעו זאת.
פלישת הפתע של חמאס החלה אחרי יממה של הכנות להפעלת תוכנית "חומת יריחו", שהחלה ביום שישי בצהריים – מבלי שזוהתה בצה"ל ובשב"כ. בסך הכל, ובשלושה גלים, פלשו לישראל 5,500 מחבלים שהשתתפו במסע כיבוש, הרג, אונס וחטיפה בנגב המערבי.
המחבלים חדרו דרך 114 פרצות שיצרו בגדר, דרך 59 נתיבי חדירה ובסיוע 57 רחפנים וכטב"מים, שישה מצנחי רחיפה, שבע סירות מהים ומטח כבד של 3,889 רקטות ופצמ"רים ששוגרו לאורך היום.
התחקירים מציירים תמונה ברורה של קונספציה שקרסה. במשך שנים, הערכת המודיעין הישראלי הייתה שחמאס אינו מעוניין בעימות רחב היקף עם ישראל. ההנחה הייתה כי הארגון מרוסן ומחושב, מעוניין בהישגים כלכליים ובשיקום הרצועה.
קונספציה זו התעלמה מהאותות והסימנים שהצביעו על כוונותיו האמיתיות של חמאס, כולל הקמת גדודי הנוחבה, שינוי דפוסי האימונים, ואפילו יצירת תכנים תקשורתיים שרמזו על התכנית. המחיר של אחיזה בקונספציה שגויה זו היה כבד מנשוא.
המחדל הביטחוני הגדול בתולדות ישראל
תחקירי הליבה של צה"ל על אירועי ה-7 באוקטובר מציירים תמונה מדאיגה של מחדל ביטחוני חמור, שהוביל לאובדן חייהם של מאות אזרחים וחיילים, ולחטיפתם של עשרות ישראלים לרצועת עזה.
הכשלים התרחשו בכל הרמות: מודיעינית, מבצעית, ופיקודית. סימנים מעידים רבים פוספסו, תרחישי הייחוס היו רחוקים מהמציאות, והתגובה בזמן אמת הייתה איטית ולא מספקת.
המצב הנוכחי מחייב חשבון נפש מעמיק ושינוי יסודי בתפיסת הביטחון הישראלית. לקחי ה-7 באוקטובר צריכים להיות מוטמעים היטב, כדי למנוע הישנות של מחדל דומה בעתיד.
מחדל אסטרטגי
מעבר לכשלים הטקטיים והמבצעיים, חושפים התחקירים מחדל אסטרטגי עמוק בהבנת האויב ומניעיו. במשך שנים, התבססה תפיסת הביטחון הישראלית על הנחה שחמאס מעוניין בהסדרה ובשקט ביטחוני שיאפשר לו לשלוט ברצועה.
תפיסה זו התעלמה מהאידיאולוגיה הבסיסית של הארגון, שמטרתו המוצהרת היא השמדת ישראל. גם כאשר הופיעו סימנים מעידים לשינוי בהתנהלות חמאס, כמו הקמת גדודי הנוחבה והתגברות האימונים הצבאיים, הם פורשו באופן שלא סתר את הקונספציה הקיימת.
התחקירים הצה"ליים מהווים צעד ראשון בתהליך ארוך של הפקת לקחים, בחינה מעמיקה של הכשלים, והבנת המציאות החדשה שנוצרה אחרי ה-7 באוקטובר.
נדרשת רפורמה משמעותית במערכת הביטחון, שתכלול שינויים בתפיסת ההפעלה, בניית מערכי מודיעין חדשים, והתאמת תרחישי הייחוס למציאות המשתנה. רק כך ניתן יהיה להבטיח שמחדל בסדר גודל כזה לא יישנה.
