• דים אמור
משפחה מנס ציונה נסעה עד עפולה כדי לאמץ כלב, כנראה רק כדי להפקיר אותו לגורלו ברחובות העיר ימים ספורים לאחר מכן. במשך חצי שנה נאבקה עמותת "החיות ואנחנו" להציל את חייו של הכלב ארתור, שנמצא עם פצעי לחץ קשים בצווארו שיכלו להביא למותו, בעוד המשפחה המאמצת התעלמה לחלוטין ממצוקתו.
הכל התחיל כשאריאל בן ברוך ואשתו אורנה הגיעו לעמותת "החיות ואנחנו" בעפולה. הם התעקשו לאמץ דווקא את ארתור, כלב מעורב גדול שהגיע למקלט כגור לאחר שניצל מהתעללות באזור נצרת. זאת למרות שמנהלת העמותה, סמדר אסא, הזהירה אותם במפורש כי מדובר בכלב בעייתי הדורש טיפול מיוחד והציעה להם כלבים מתאימים יותר.
מה שהתרחש בימים שלאחר מכן חושף תמונה מטרידה של חוסר אחריות משווע. ארתור נמלט מביתה של משפחת בן ברוך, כשהגרסאות לבריחה משתנות באופן תמוה – פעם מדובר בהשתחררות מרצועה, ופעם בקפיצה מעל הגדר. מרגע זה החלה מסכת התעלמות מזעזעת מצד המשפחה המאמצת, שעומדת בניגוד מוחלט לחובותיה החוקיות והמוסריות.
במשך חצי שנה תמימה שוטט ארתור ברחובות נס ציונה, כשהוא חשוף לסכנות, רעב, ופגעי מזג האוויר. העמותה, שנמצאת במרחק של מאות קילומטרים, נאלצה להשקיע סכומי כסף עצומים בניסיונות להציל את חייו: רחפנים, מלכודות מקצועיות, מצלמות מעקב, ואספקת מזון קבועה – הכל במימון העמותה. סמדר אסא עצמה נסעה לפחות עשר פעמים מעפולה לנס ציונה, מרחק של מאות קילומטרים, בניסיון נואש להציל את הכלב.
והיכן הייתה משפחת בן ברוך בכל התקופה הזו? הם לא טרחו אפילו לעשות משמרת אחת כדי לתפוס את הכלב שלהם. לא סייעו במימון מאמצי ההצלה, לא השתתפו בחיפושים, ולא הביעו כל דאגה לגורלו של ארתור. זוהי התנהגות שעולה לכדי עבירה פלילית על פי חוק צער בעלי חיים, אשר העונש בגינה הינו קנס או מאסר בפועל. למידע נוסף אודות החוק הנך מוזמן ללחוץ כאן
בזמן ששוטט ברחובות, ארתור ניזון ממזון שהושאר עבורו בלילות על ידי מתנדבי העמותה. מצבו הלך והידרדר, כשהקולר שענד הלך והתהדק סביב צווארו ככל שגדל, יוצר פצעי לחץ מסוכנים שהיו עלולים להביא למותו. רק לאחר חצי שנה של מאמצים בלתי פוסקים, ובעלות כספית עצומה, הצליחה העמותה ללכוד את ארתור ולהצילו ממוות בטוח.
כשעומתו עם הטענות הקשות, תגובתם של בני משפחת בן ברוך הייתה מקוממת. במקום לקחת אחריות על מעשיהם, הם בחרו להכחיש את כל העובדות ולטעון כי מדובר בשקרים.
יתרה מכך, חלף התמודדות עם האישומים החמורים שהועלו כנגדם, בחרו הללו להפנות חומרים הנוגעים לחוק הגנת הפרטיות ולחוק איסור לשון הרע – מהלך שקוף בעליל שנועד להסיט את תשומת הלב מן ההזנחה הפושעת אשר ביצעו. יש להבהיר כי ניסיון להפחידנו באמצעות תביעת השתקה נועד לכישלון, באם תוגש תביעה שכזו על-ידי משפחת בן ברוך. אולם, שליחת החומרים המשפטיים האמורים מרמזת, ככל הנראה, על כוונותיהם.
האזינו לשיחה המוקלטת עם אריאל בן ברוך:
חשוב להדגיש כי עמותת "החיות ואנחנו" הינה גוף בעל מוניטין ומעמד מכובד בתחום הצלת בעלי החיים. במסגרת ביקורת עיתונאית מקיפה שנערכה בעמותה, נמצא כי התנהלותה הינה ללא רבב. העמותה רשמה הצלחות משמעותיות בתחום האימוץ, ואני, בתפקידי כעיתונאי המבקר, זכיתי להיווכח בכך באופן אישי עת אימצתי את הכלבים ריקו ובוצ', אשר שוהים כיום בביתם החדש ונהנים מחיים מיטביים.
כעת שוקלת העמותה לנקוט בהליכים משפטיים נגד משפחת בן ברוך. על פי חוק צער בעלי חיים, הזנחת בעלי חיים היא עבירה חמורה הכוללת אי מתן מזון ומים בכמות מספקת, החזקת בעל חיים בתנאים לא ראויים, ואי מתן טיפול רפואי לבעל חיים חולה או פצוע. בנוסף, על פי חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, חוזה האימוץ שנחתם מחייב את הצדדים לקיימו בתום לב ובדרך מקובלת – חובה שהופרה באופן בוטה על ידי משפחת בן ברוך. חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973; קראו את החוק כאן
סיפורו של ארתור הוא תזכורת מטלטלת לאחריות הכבדה הכרוכה באימוץ בעל חיים. הוא חושף את הפער העצום בין אלה שמקדישים את חייהם להצלת בעלי חיים, לבין אלה ש\רואים בהם צעצוע שניתן להשליך כשנמאס ממנו. ארתור אמנם ניצל, אך המחיר ששילמה העמותה – הן במשאבים והן בכאב לב – היה כבד מנשוא.
התנהלותה של משפחת בן ברוך מעוררת תהיות חמורות בדבר אחריותם של מאמצי בעלי חיים ובאשר לאכיפה הרופפת של חוקי הגנת בעלי החיים במדינת ישראל. הייתכן כי משפחה תוכל להפקיר יצור חי לגורלו, להתעלם משוועתו במשך מחצית השנה, ולהימלט מכל סנקציה? התשובה לשאלה נוקבת זו תלויה בהליכים המשפטיים אשר העמותה שוקלת ליזום בעניין.
נמסרה מטעם העמותה ההודעה דלהלן:
ארתור שב לביתו – אולם לא בזכות המשפחה המאמצת. בחודש אוגוסט 2024, ארתור, כלב בעל טבע חששני אשר שיווע למעון חם, אומץ על-ידי משפחה המתגוררת ברחוב ישראל היימן בנס ציונה. ביום השישי שמחתי לרווחתו, ברם השמחה התבדתה חיש מהר. עם שחר יום ראשון, בעת שהתעניינתי בשלומו, התחוור כי נמלט – עקב הותרת השער פתוח! זאת חרף אזהרותיי המפורשות בדבר הצורך בהשגחה מוגברת.
החל מאותה עת ועד ליום רביעי האחרון, הושקעו מאמצים בלתי נלאים ללכידתו של ארתור ולהשבתו הביתה, אך ללא הועיל. רק בערב יום רביעי, בסיועו של לוכד מקצועי, עלה בידינו סוף סוף להשיבו.
למגינת הלב, המשפחה המאמצת – אשר הייתה אמורה להעניק לו מחסה וחום – לא נקטה בכל פעולה להשבתו. אמנם ארתור ניצל, אך זאת שלא בזכותם.
אודות "עמותת החיות ואנחנו"
עמותת החיות ואנחנו הוקמה בשנת 2017 על-ידי קבוצה מגוונת המונה כעשר נשים מן המגזר היהודי והערבי (דרוזיות, נוצריות ומוסלמיות), אשר חברו יחדיו למטרה נעלה ומשותפת – הצלה, חילוץ, שיקום ומציאת בית לבעלי חיים אשר ננטשו, נכלאו, סבלו מהתעללות קשה ונפצעו.
העמותה פועלת לחילוץ והצלת כלבים וחתולים ממתקני ההסגר בטרם המתתם. מרבית פעולות החילוץ מתבצעות באזורי הפריפריה בצפון, בכפרים ערביים וביישובים שונים.
חברות העמותה, הפועלות בדו-קיום ובידידות עמוקה, הצליחו במהלך השנים להציל אלפי בעלי חיים. בחודש יולי 2022 הקימה העמותה בית מחסה לכלבים, ובו שוהים כיום למעלה מ-120 כלבים ומאות חתולים. חברות העמותה מספקות מזון ודואגות לעיקור וסירוס מאות חתולי רחוב במוקדי האכלה הפזורים ברחבי הכפרים הערביים, היישובים והקיבוצים. בשנת 2024 מתוכננת הקמת חתולייה בבית המחסה.
פעילות העמותה מתבצעת בהתנדבות מלאה, ללא תמיכה מרשויות או מגורמים ממשלתיים, ומתקיימת ברובה הודות לתרומות בלבד. עם הקמת בית המחסה נקלעה העמותה לקשיים כלכליים המקשים על המשך פעילותה והצלת בעלי חיים נוספים. אנו פונים אליכם בבקשה להצטרף לעמותת החיות ואנחנו בסיוע ותמיכה להמשך פעילותנו החיונית.
העמותה מחזיקה באישור ניהול תקין מרשם העמותות וכן באישור לפי סעיף 46 המעניק זיכוי במס הכנסה בגין תרומות.
לתרומה לחשבון העמותה – בנק לאומי (10), סניף 672, חשבון 37840032
נ.ב.
הננו להביא לתשומת לבו של מר אריאל בן ברוך, אשר מגלה בקיאות בחוקים ונוטה לעשות בהם שימוש (כאשר הדבר משרת את עניינו האישי), כי גם לבעלי החיים ניתנת הגנה בחוק. בזאת אנו מזמינים אותו להתוודע לחוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994. כמו כן, במדינת חוק מן הראוי להכיר דבר חקיקה נוסף בעל חשיבות זהה, הלוא הוא חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973.
-אנו במעקב-
