אלפי משפחות מפוני הצפון נקלעו למשבר כלכלי חמור לאחר שהתבשרו כי אינם זכאים עוד למענקי האכלוס הממשלתיים. הסיבה: עדכון כתובת המגורים שלהם במרשם האוכלוסין לאחר הפינוי מבתיהם ב-7 באוקטובר. המשבר החדש חושף פער משמעותי בין מדיניות הממשלה להתמודדות עם צורכי המפונים לבין המציאות בשטח, ומעמיד בסכנה את יכולת ההישרדות הכלכלית של משפחות רבות.

סיפורי המפונים: "מתעללים בנו"

על פי סקירה עיתונאית שערכה מערכת YNET, אשר כללה ראיונות עומק עם אזרחים, מצטיירת תמונת מצב שונה בתכלית מן המסר אותו מבקשות הרשויות להנחיל. בעוד הרשויות מתאמצות לשוות לדברים מראית עין של שגרה, המציאות בשטח מעידה על מצב של תוהו ובוהו.15 חודשים לאחר הפינוי מקריית שמונה, התבשרה נוגה לאופר על בשורה מטלטלת: היא אינה זכאית יותר למענק האכלוס שקיבלה עד כה. הסיבה הפורמלית – החלפת כתובתה לאחר הפינוי. לאופר, סטודנטית לשעבר במכללת תל-חי הסמוכה לקיבוץ כפר גלעדי, התגוררה בקריית שמונה מאז 2022 והמשיכה לשלם שכר דירה גם במהלך חודשי הפינוי. "לא מסבירים לנו כלום", היא אומרת בכאב. "על סמך מה החליטו שאני לא מקבלת את המענק? לא נותנים לנו אפילו להוכיח שאנחנו לא רמאים. אין עם מי לדבר".

מקרה נוסף המדגים את עומק המשבר הוא סיפורו של בן, שפונה עם אשתו מקריית שמונה והוצא לחל"ת בעקבות המלחמה. החודש גילה כי רק הוא זכאי למענק – בעוד אשתו, שהייתה רשומה במערכת כתושבת היישוב חצור, ובנו הקטן שנולד לאחר הפינוי, אינם זכאים כלל. "אני גר בקריית שמונה כל חיי", הוא מספר. "אשתי ואני שכרנו שם בית וכעת אמרו לנו שלא נוכל לקבל את המענק עבורה ועבור הילד שנולד לנו. כשעזבנו היא הייתה בהיריון ואני עכשיו בחל"ת. ללא מענקי האכלוס לא נוכל להמשיך להתקיים".

גל, תושבת קיבוץ ברעם שבגליל העליון, מתגוררת בקיבוץ מאז שנת 2020 יחד עם בן זוגה חבר הקיבוץ. לצורך קבלת המענק, אפשרו לה בממשלה להחליף את כתובתה, כמו גם לשאר המפונים שכתובת הבית בו התגוררו ב-7 באוקטובר 2023 לא תאמה לכתובת שהופיעה במשרד הפנים. "המדינה עקרה אותנו מהבית לפני 15 חודשים, ועכשיו לא נותנת לנו אפילו הזדמנות להוכיח שאנחנו לא מרמים", היא אומרת. "אנחנו חיים כעקורים מחוץ לבית שלנו".

התקלה והשלכותיה

אנו במערכת "מעקב" לא נותרנו שווי נפש לנוכח המצב, ועל כן ערכנו בדיקה מעמיקה בנושא, במהלכה נחשפנו להחלטות ממשלה מעוררות תהייה.על פי גורם בכיר במשרד האוצר, המשבר נובע מתקלה שהתגלתה במערכת. התקלה אפשרה לתושבים מכל רחבי המדינה לשנות את כתובתם ברשות האוכלוסין ליישוב מפונה, גם מבלי להוכיח שהתגוררו בו לפני הפינוי. למרות שהתקלה תוקנה ביולי האחרון, השלכותיה ממשיכות להכות בתושבים הלגיטימיים.

נתוני רשות האוכלוסין ומשרד הפנים מצביעים על תופעה מדאיגה: עלייה של יותר מ-2,000 תושבים בקריית שמונה בשנה האחרונה, עם עליות דומות במטולה וביישובים מפונים נוספים. במשרד האוצר חושדים כי מרבית האזרחים שעדכנו את כתובתם בדיעבד מבקשים להונות את המדינה ולקבל כספים שלא מגיעים להם, אך לא מציעים פתרון שבו יוכלו מפונים להוכיח את זיקתם ליישוב מגוריהם.

החלטת הממשלה החדשה

בהחלטת ממשלה מספר 2677 מיום 12 בינואר 2025, נקבע מתווה חדש לסיוע לתושבי היישובים המפונים. ההחלטה כוללת מספר מרכיבים מרכזיים:

מענק חד-פעמי למפונים:
– למבוגר: 15,360 ש"ח (עד 7.3.25)
– לילד: 7,680 ש"ח (עד הילד השביעי במשפחה)
– הסכומים יורדים בהדרגה בתאריכים מאוחרים יותר

לדוגמה: זוג עם 4 ילדים שיעזוב את השהות במימון המדינה עד 7 במרץ 2025 יהיה זכאי למענק חד פעמי בסך 61,440 ש"ח.

מענק נורמטיבי:
– 10,000 ש"ח למבוגר
– 5,000 ש"ח לילד (עד הילד השביעי במשפחה)

המאבק המתמשך

במסגרת פעילות מערכת 'מעקב', קיימנו שיחה מעמיקה עם גברת ליאת רביב, וממנו עלה כי פורום "מצפינים" רשם הישג משמעותי בכך שמשרד האוצר החל לגלות עניין בסוגיה, ואף נקבע דיון בכנסת ליום שני הקרוב. כדבריה: "אולי עד אז משרד האוצר יתעורר ויטפל בעניין".

באשר לטענות המדינה, מסרה כהן רביב כי הרשויות מזהות כשישה-עשר אלף איש כמי שמתחזים לנפגעי המצב. ברם, היא שוללת טענה זו מכל וכל. לדבריה, מדובר באוכלוסייה צעירה, הכוללת משפחות בראשית דרכן, סטודנטים ועובדים שהעתיקו את מושבם צפונה. הללו מתגוררים בשכירות, ובשל אי-היכולת לחדש את חוזי השכירות באזור העימות – דבר שהינו אבסורדי כשלעצמו – מתייגת אותם המדינה כמתחזים.

מעציב לראות כיצד המדינה מתייחסת לאזרחיה כאל רמאים, בעוד שבפועל מדובר בחסרי אונים הנעדרים פיצוי הולם. זוהי מסקנתנו מדבריה של יושבת ראש פורום "מצפינים", גברת ליאת כהן רביב.

פורום "מצפינים", המאגד אלפים מתושבי הצפון, קיבל מאות פניות מתושבים חסרי אונים. יו"ר הפורום ואחת ממייסדיו, ליאת כהן רביב, מתריעה: "זו איוולת בלתי רגילה מכל כך הרבה זוויות וממדים. זה ביטוי נוסף לתפקוד הלקוי של משרדי הממשלה ביחס לצפון. מדובר באנשים עייפים ורצוצים, שאינם מכירים לרוב את המהלכים הרגולטוריים והחוקיים".

בין יתר דבריה, הוסיפה גברת כהן רביב כי לא קיימת ועדה מוסמכת הבוחנת באופן מעמיק את מצבם של צעירים ואת סוגיית חוזי השכירות שלהם. לדבריה, אילו הייתה מוקמת ועדה מוסדרת עם מנגנוני רישום נאותים, המדינה הייתה נוכחת לדעת כי אין מדובר ברמאים כלל. באמצעות הגשת מסמכים מסודרת, ניתן היה להבחין בנקל בין מקרים אמיתיים למקרי הונאה.

תקציב והשלכות כלכליות

החלטת הממשלה מקצה סכום משמעותי של 1,650 מיליון ש"ח עבור תושבי היישובים המפונים בצפון, ו-57 מיליון ש"ח נוספים עבור תושבי היישובים המפונים בדרום. עם זאת, התקציב כפוף לאישור תקציב המדינה לשנת 2025.

בנוסף, הממשלה מתכננת להקצות 500 מיליון ש"ח באמצעות קק"ל לשיקום הצפון, בפריסה הבאה:
– 200 מיליון ש"ח בשנת 2025
– 200 מיליון ש"ח בשנת 2026
– 100 מיליון ש"ח בשנת 2027

בחודש מרץ צפוי משרד האוצר להעביר לתושבים המפונים שיחזרו לבתיהם את מענקי "השיבה העזובה". קיים חשש כי מי שלא יצליח להסדיר את ענייני הכתובת והזכאות עד אז, יאבד עשרות אלפי שקלים נוספים. המצב יוצר לחץ נוסף על המשפחות המפונות, שכבר מתמודדות עם חוסר ודאות משמעותי לגבי עתידן.

הצורך בפתרון מערכתי

בקרב הנאלצים לעזוב את בתיהם, מתעצם הזעם והמרמור לנוכח היעדרו של מנגנון מוסדר להוכחת זכאותם. כדברי גל: "גם ככה אנחנו חיים באי ודאות אדירה, למה להתעלל בנו? אנחנו בטלטלה בלתי נגמרת סביב השאלות 'מתי נחזור?', 'האם יהיה לאן לחזור?', 'האם יהיה בטוח?'. עכשיו גם מה שכבר הייתה ודאות לגביו, העזרה של המדינה, גם זה נעלם. אנחנו תלויים בכספים האלה", כך נמסר ל-YNET.

אנו במערכת "מעקב" פנינו למשרד ראש הממשלה ומשרד האוצר בנוגע למשבר במענקי האכלוס למפוני הצפון. הפנייה מתמקדת בבעיית שלילת הזכאות למענקים ממשפחות רבות בשל עדכוני כתובת, והיעדר מנגנון מסודר לטיפול בסוגיה.

משבר מענקי האכלוס למפוני הצפון מעלה שאלות מטרידות בדבר התנהלות הרשויות והטיפול באזרחים שנאלצו לעזוב את בתיהם. תחקיר מקיף שערכה מערכת "מעקב" חושף תמונת מצב מדאיגה, לפיה אלפי משפחות מפונות איבדו את זכאותן למענקי אכלוס בשל עדכון טכני של כתובת מגוריהן במרשם האוכלוסין לאחר ה-7 באוקטובר 2023.

מדוע לא הוקמה ועדה מוסמכת אשר בסמכותה לבחון את מצבן של המשפחות והצעירים? כיצד ייתכן כי מערכת ממשלתית מזהה באופן אוטומטי תנועות אזרחים כחשודות ברמאות?

הסוגיה המרכזית העולה מן התחקיר היא היעדרו של מנגנון מוסדר או ועדת חריגים המאפשרת למפונים להוכיח את זיקתם ליישובי מגוריהם טרם הפינוי. נתוני רשות האוכלוסין מצביעים על עלייה של למעלה מ-2,000 תושבים בקריית שמונה בשנה האחרונה, נתון המעלה שאלות לגבי אופן הבדיקה והסינון של הזכאים למענקים.

החלטת הממשלה 2677 מיום 12.1.25, במסגרתה הוקצו 1,650 מיליון שקלים עבור תושבי היישובים המפונים בצפון, מעלה תהיות לגבי אופן חלוקת הכספים והבטחת הגעתם ליעדם הנכון. במקביל, עולה דאגה עמוקה לגורלן של משפחות הניצבות בפני קריסה כלכלית עקב שלילת המענקים.

השאלה המרכזית העולה היא האם תוקם מערכת ערעור או בחינה מחודשת עבור מקרים בהם קיימות ראיות מוצקות למגורים ביישובי הצפון טרם הפינוי. היעדר מנגנון שכזה מותיר משפחות רבות במצב של חוסר ודאות וללא יכולת להוכיח את זכאותן הלגיטימית לסיוע.

התחקיר מעלה צורך דחוף בהתערבות ממשלתית מיידית להסדרת הנושא ומניעת פגיעה נוספת במשפחות המפונות, אשר מתמודדות ממילא עם מציאות מורכבת של עקירה מבתיהן ואי-ודאות לגבי עתידן.

נכון לשעה זו, טרם הועברו הפיצויים לזכאים, והמפונים נותרו ללא כתובת מוסמכת להפניית שאלותיהם ובקשותיהם. המצב הנוכחי מדגיש את הצורך המיידי בגיבוש פתרון מערכתי אשר ישכיל לאזן בין הצורך במניעת ניצול לרעה של המערכת, לבין החובה להושיט סיוע למפונים הלגיטימיים הזקוקים לו באופן דחוף.

המשרדים הממשלתיים הנוגעים בדבר אישרו את קבלת פנייתה של מערכת "מעקב", אולם טרם העבירו את תגובתם הרשמית לסוגיה.