• דים אמור
עמותת "כלבים של החיים" זעקה לעזרה השבוע בפוסט דרמטי שפורסם ברשתות החברתיות, בו תיארה כיצד כלב שנמסר לאומנה נעלם בנסיבות מסתוריות. "15 שנים וחצי אני פועלת למען הצלת כלבים וזה המקרה הראשון שקרה לי", כתבה נציגת העמותה בכאב.
הסיפור התחיל כאשר גלוק, כלב בלגי מלינואה בן שלוש וחצי, נמסר לאומנה אצל אדם בשם אפי דור. דור, שהציג את עצמו כצלם מקצועי, סיפר לעמותה כי הוא מתגורר בתל אביב בדירה עם חצר, וכי היה בעליו של כלב שנפטר לפני כשנה. הוא אף הציע את שירותיו כצלם לעמותה, והבטיח לסייע בצילום כלבים שנמצאים באומנה כדי לעזור במציאת בתים עבורם.
אולם תוך זמן קצר החלו להתעורר חששות כבדים. "מסתבר שהוא מיד מסר או מכר אותו הלאה", דיווחה העמותה, "מאתמול מהרגע שגלוק נמסר לו הוא מתעלם מאיתנו, מספר סיפורים, ואז שלח לנו סרטון מזעזע של גלוק קשור על שרשרת ברזל באיזו חירבה!".
בשיחה שנערכה עם דור עלו סתירות רבות בגרסתו. הוא טען כי מסר את הכלב לחבר בעל חצר גדולה, אך לא הצליח להסביר מדוע לקח את הכלב לעצמו מלכתחילה אם כוונתו הייתה להעבירו הלאה. כששאלו אותו על מסמכי האימוץ או אומנה, השיב בתוקפנות: "מה אתה שוטר?".
לפי דור, חברו קשר את הכלב מחשש לבריחה, והיעדר התקשורת הוסבר בכך שהחבר שומר שבת. אולם כאשר התבקש למסור פרטים מזהים של אותו חבר או את מיקומו המדויק של הכלב, סירב דור לשתף פעולה. בשיחה עם אתר 'מעקב', ניתק דור את השיחה כאשר נשאל שאלות נוקבות וכנראה חסם את מספר הטלפון.
עדותה של שכנתו של דור מצביעה על כך שבעבר עסק במסחר בגורי פודל, עובדה אשר הכחיש בתוקף, חרף העדויות המתועדות ברשת החברתית אינסטגרם המאששות טענה זו. יתרה מזאת, דור מסר גרסאות סותרות באשר לנסיבות רכישת הכלב – בפני נציגי העמותה טען כי הכלב נועד לשימושו האישי, ואולם בפועל העבירו לידי אדם אחר באופן מיידי.
תיעדנו כי מר אפי דור פרסם מודעות למכירת גורי כלבים. עם זאת, לאחר שיחה עמו, הבחנו כי ערך את פרסומיו המקוריים. ניכר כי הוא משתדל להסתיר את העובדה שפרסם "גורים למכירה" – ייתכן שהדבר נובע משיקולי מס או מסיבות אחרות. התנהלותו מעוררת תמיהה: תחילה פרסם מודעות למכירת כלבים, בשיחה עמנו הכחיש את עצם קיום הפרסום, ולבסוף ערך את המודעות והפרסומים המקוריים. זוהי התנהגות תמוהה הדורשת בירור.
מי אשר נתפס בדבר כזב ולוּ פעם אחת, מאבד את אמון זולתו ואת יושרת דרכו בעיני הבריות.
העמותה הגישה תלונה במשטרה נגד דור, והשוטרים הגיעו לביתו בנתניה – עובדה הסותרת את טענתו המקורית כי הוא מתגורר בתל אביב. גם בפני המשטרה סירב דור למסור פרטים על מיקומו של גלוק.
הפרשייה החלה על רקע מצבו הקשה של גלוק בהסגר. העמותה פרסמה ב-29 בינואר פוסט נוגע ללב בו תיארה את מצבו: "אתמול היה היום האחרון עבור גלוק… הווטרינרית החליטה שעדיף לו למות מאשר לחיות מאחורי סורגים". הפוסט תיאר כיצד הכלב שהה בהסגר במשך שנתיים וחצי, כשהוא כלוא בתא קטן ללא יכולת לפרוק אנרגיה.
"פגשנו כלב מושלם", כתבה העמותה, "צמא לרוץ, לשחק, להשתולל, להתחבק. וואוו איזה כלב יפה." העמותה הצליחה להשיג ארכה של מספר ימים למציאת פתרון עבור גלוק, מה שהוביל להחלטה למסור אותו לאומנה אצל דור.
למעשה, מתעוררות תהיות רבות באשר להתנהלות העמותה ונושאי המשרה בה. כיצד ייתכן כי כלב נמסר לאומנה זמנית ללא עריכת בדיקה מעמיקה של המועמד? האם קיימים נהלים סדורים למסירת כלב לתקופת אומנה, לרבות ביקור מקדים במעונו של המועמד ואיסוף פרטיו המדויקים? מדוע לא נערכו מסמכים מסודרים, כפי שטוען אפרים דור?
זאת ועוד, מתעוררת שאלה חמורה באשר לאיום בהמתת הכלב – האם היה זה איום של ממש או שמא ניסיון להפעיל לחץ רגשי בלבד? ראוי לציין כי העמותה נמנעת ממתן מענה – פניותינו הטלפוניות המרובות, כמו גם פנייתנו הכתובה, נותרו ללא מענה.
נכון לעכשיו, גלוק הוחזר לעמותה, אך גורלו אינו ברור. העמותה מסרבת להתייחס לשאלות בנוגע למצבו הנוכחי ולתוכניות העתידיות לגביו. במקביל, דור מאיים בתביעת דיבה נגד מפרסמי הפוסטים נגדו ברשתות החברתיות.
לקחת כלב לאומנה או לאמץ כלב זה הרבה יותר מאקט של חמלה – זו החלטה המשנה חיים עבור שני הצדדים. מחקרים מראים כי בעלי כלבים נהנים מרמות מתח נמוכות יותר, פעילות גופנית מוגברת ושיפור בבריאות הלב. עבור הכלבים, אימוץ מעניק הזדמנות שנייה לחיים מלאים ומאושרים. אולם מקרה זה מדגיש כי דרושה זהירות רבה בתהליך, וכי גם כוונות טובות עלולות להסתיים בתוצאות בלתי רצויות.
פרשת גלוק עוררה הדים רבים ברשתות החברתיות, כאשר אלפי גולשים שיתפו את הפוסטים ודרשו תשובות. "כבר עדיף היה לו להישאר בהסגר ולמות שם מאשר להגיע לידיים רעות", כתבה העמותה בכאב. בינתיים, הקהילה ממשיכה לעקוב בדאגה אחר התפתחויות בפרשה, בתקווה שגלוק יזכה סוף סוף לבית בטוח ואוהב.
צילום: תוכן ע"פ סעיף 27א'
