• דים אמור

בתקרית אקולוגית חמורה שהתרחשה בימים האחרונים בנגב, נמצאו 335 דיות שחורות מתות באזור מושב פטיש, סמוך לאופקים. האירוע, המוגדר כאחת מהרעלות בעלי החיים הגדולות בתולדות המדינה, מעלה שאלות נוקבות לגבי השימוש בחומרי הדברה בחקלאות הישראלית והשפעתם ההרסנית על הסביבה.

"זהו אסון אקולוגי של ממש", מסר דרור הבלנה, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים. ״רק שיתוף פעולה עם הגנ"ס והשרותים להגנת הצומח במשרד החקלאות להסדרת הרגולציה על חומרי הדברה ורעלים יאפשרו להלחם בתופעת ההרעלות שמאיימת על עולם החי בישראל. בלי שיתוף פעולה כזה כל העבודה של רט"ג לשימור בע"ח ועופות דורסים בפרט יורדת לטמיון".

חשוב לציין שבין הקורבנות נמצאה גם דיה מסומנת, X71, שמושדרה ב-8/12/2017 במטמנה גני הדס. דיה זו השלימה שש נדידות אביב וסתיו מאז שידורה, וקיננה במרכז רוסיה, כ-1,600 קילומטרים צפונית-מזרחית למוסקבה. סיפורה הטרגי ממחיש את ההשפעה ארוכת הטווח של האירוע על אוכלוסיות הציפורים הנודדות.

מעבר לדיות השחורות, נמצאו גם פגרים של מינים נוספים, ביניהם עיט צפרדעים הנמצא בסכנת הכחדה עולמית. ממצא זה מדגיש את חומרת האירוע, שכן האוכלוסייה העולמית של עיט הצפרדעים מונה פחות מ-10,000 פרטים, כאשר ישראל מהווה אתר חריפה משמעותי עבור המין.

על פי הממצאים הראשוניים של רשות הטבע והגנים, ההרעלה נגרמה ככל הנראה מחומרי הדברה מאושרים לשימוש חקלאי, אשר התרכזו בשלוליות מים שנוצרו כתוצאה מהשקיה. הציפורים, שהגיעו לשתות מהמים המזוהמים, מצאו את מותן בייסורים.

כנראה אנחנו עדים לכשל מערכתי חמור, השימוש הבלתי מבוקר בחומרי הדברה, גם אם הם מאושרים, יוצר סיכון משמעותי לא רק לחיות הבר אלא גם לבריאות הציבור. אותם חומרים שהרגו את הציפורים מחלחלים למי התהום ולתוצרת החקלאית.

הבלנה מדגיש כי ללא שיתוף פעולה בין המשרד להגנת הסביבה והשירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות, כל מאמצי השימור של רשות הטבע והגנים עלולים לרדת לטמיון. "נדרשת הסדרה מחדש של הרגולציה על חומרי הדברה ורעלים", הוא קובע.

בעוד דגימות מהציפורים המתות נשלחו לבדיקה במכון הווטרינרי של משרד החקלאות, עולות שאלות נוקבות לגבי האכיפה והפיקוח על השימוש בחומרי הדברה בחקלאות. האם מישהו ייתן את הדין על מותן של מאות ציפורים? האם יש צורך בשינוי מהותי באופן שבו אנחנו מגדלים את המזון שלנו?

מאורע זה מתווסף לרצף מתמשך של תקריות הרעלה המערערות את שיווי המשקל האקולוגי במרחבי ארצנו. תופעה זו ממחישה את הכורח המיידי בגיבוש שיטות עיבוד חקלאיות המתיישבות עם עקרונות שימור הסביבה, לצד הידוק הפיקוח על השימוש בתכשירי הדברה.

סביבות מושב פטיש הפכו למוקד של שבר אקולוגי, כאשר מאות גופות עופות נותרו כעדות אילמת למחיר הכבד שגובה הטבע בשל שיטות העיבוד החקלאי הרווחות כיום. השאלה המהדהדת היא – האם זהו המחיר שאנו נכונים לשאת בעבור תוצרתנו החקלאית?

בוצע רצח המוני בהרעלה של בעלי חיים. מי יישא באחריות למעשה הנפשע? מי ייתן את הדין? שלילת חיים היא שלילת חיים – קדושת החיים היא ערך מוחלט.