• דים אמור
הוועדה לבחירת שופטים התכנסה היום (ראשון) לדיון היסטורי שצפוי לשים קץ לתקופה חסרת תקדים של 15 חודשים בהם בית המשפט העליון פעל ללא נשיא קבוע. על הפרק: מינויו של השופט יצחק עמית לנשיא העליון והשופט נועם סולברג למשנה לנשיא, בצל החרמה דרמטית מצד שר המשפטים והנציגים הקואליציוניים.
הדיון, שהתכנס לאחר עיכובים חוזרים ונשנים מצד שר המשפטים יריב לוין, מתקיים ללא נוכחותם של לוין עצמו, השרה אורית סטרוק וח"כ יצחק קרויזר. השופט עמית, המועמד לנשיאות, לא ישתתף בהצבעה על מינויו. למרות ההחרמה, צפויה הוועדה לאשר את המינויים ברוב רגיל של חמישה מתוך תשעה חברים.
המהלך עורר ביקורת חריפה בקרב חברי הקואליציה. השר שלמה קרעי תקף בחריפות את ההליך, וכינה אותו "דיקטטורה" ו"בריונות משפטית". בהודעה שפרסם טען כי "כינוס הוועדה נעשה בניגוד לחוק ותוך נטילת סמכותו של יו"ר הוועדה השר לוין בכוח הזרוע". קרעי הוסיף כי "מינויו אם חלילה יאושר, יהיה לא לגיטימי, חרפה למדינת ישראל, וכתם על הדמוקרטיה שלנו".
ח"כ טלי גוטליב הצטרפה למתקפה וקראה לשר המשפטים "להורות על כינוס בית הדין למשמעת לדיון בקובלנה שהגיש נגד יצחק עמית", והוסיפה באופן תקיף כי "עמית ייזכר לדיראון עולם כנשיא העליון שעמד לדין משמעתי, הורשע והודח בבושת פנים".
המינוי המתוכנן מגיע בעקבות פרישתה של הנשיאה אסתר חיות לגמלאות באוקטובר 2023, תקופה שסימנה את תחילתה של תקופה חסרת תקדים במערכת המשפט הישראלית. העיכוב במינוי נשיא קבוע לבית המשפט העליון משקף את המתיחות המתמשכת בין הרשות המבצעת לרשות השופטת, שהגיעה לשיאים חדשים בשנה האחרונה.
אם יאושר המינוי, יצטרך השופט עמית להתמודד עם אתגרים משמעותיים בתפקידו החדש, כולל שיקום היחסים עם הדרג הפוליטי והובלת מערכת המשפט בתקופה רגישה זו. במקביל, מינויו של השופט סולברג כמשנה לנשיא צפוי להוסיף נדבך משמעותי להנהגת בית המשפט העליון.
צילום: בית המשפט
