"זו הזדמנות להציב את ישראל על מפת ה-MMA העולמית", מסביר רכטמן. מלכה יתמודד מול הלוחם הטורקי סאלאר ואליזאד, בעוד יסנוגורודסקי יפגוש את מוחמדרזה יוראוייב מאוזבקיסטן.

האירוע, בהובלת היזם ווסאל אזריוגלו, מושך לוחמים מרחבי אירופה והמזרח התיכון. "המטרה שלנו היא להעמיד את הספורט מעל לפוליטיקה", מדגיש אזריוגלו, שכבר מתכנן אירועים עתידיים בישראל ובדובאי.

עבור הספורטאים הישראלים, התחרות מהווה הזדמנות קריטית לבניית מוניטין בינלאומי. "כל קרב מוסיף לקורות החיים המקצועיים", מסביר רכטמן. "זה חיוני להתפתחות הקריירה".

"הספורטאים הישראליים מתקיימים על חשבונם", מציין חזי רכטמן, מאמן בכיר ומוביל בתחום ה-MMA בישראל. "אנו מוציאים אלפי שקלים מכיסנו הפרטי על אימונים, מסעות תחרותיים וציוד – בעוד משרד הספורט מתעלם מקיומנו באופן מוחלט".

זוהי אבסורדיות מובהקת. ספורטאים המייצגים את המדינה בכבוד, משיגים הישגים ראויים לציון, וזוכים להכרה בינלאומית – אך מדינתם מסרבת להכיר בקיומם המקצועי.

בעוד ענף ה-MMA זוכה להכרה עולמית ומתפתח ללא הרף, המציאות בישראל שונה בתכלית. משרד התרבות והספורט מסרב להכיר בתחום כענף ספורט מקצועי למבוגרים, דבר המונע מהספורטאים לקבל תמיכה בסיסית.

מחקירת "מעקב" עולה תמונת מצב מדאיגה: בעוד ענפי ספורט אחרים נהנים ממשאבים תקציביים משמעותיים, ספורטאי ה-MMA נאלצים לשאת במימון פעילותם באופן עצמאי. המשמעות היא פגיעה ישירה ביכולתם להתחרות ולהתפתח מבחינה מקצועית.

אך בעוד הספורטאים מייצגים את ישראל בכבוד, המדינה נעדרת מהתמונה. פניית "מעקב" למשרד התרבות והספורט בשאלות נוקבות על אפליית ענף ה-MMA והיעדר תמיכה בספורטאים מקצועיים נותרה ללא מענה מהותי.

בינתיים, שר הספורט מיקי זוהר מעדיף להצטלם עם ספורטאים אחרי הישגים במקום לטפל באפליה המתמשכת של הענף. האם גם הפעם יסתפק השר בפוסט באינסטגרם במקום לפעול למען הספורטאים?

תגובת המשרד? שתיקה רועמת.