בעוד ראש עיריית בת ים, צביקה ברוט, מתהדר בסיסמאות על שקיפות ושירות לתושב, מתגלה תמונה מטרידה של מערכת המפעילה שיטות "משכנעות" כנגד מי שמעז להרים קול של ביקורת. במקרה שנחשף היום, נראה כי המערכת העירונית פיתחה שיטות חדשניות להתמודדות עם ביקורת ציבורית – לא עוד תביעות השתקה מסורתיות, אלא "קנסות השתקה" בסגנון ייחודי.

"שירות VIP" מטעם העירייה

בחלוף שלושה ימים מעת פרסומו של מחקר מעמיק פרי עטי, אשר ראה אור ביום 11.1.25, ובו נחשפו לעין כל מחדלי התברואה החמורים המשוועים בעירנו, זכיתי אנוכי, בתוקף משרתי העיתונאית, למחווה מפוקפקת: שליח מטעם הרשות המוניציפלית, אשר התייצב בעקשנות מתחת לביתי.

לקריאת הכתבה, לחץ כאן

הפקח, משה עובדיה, שככל הנראה הוכשר באקדמיה המיוחדת לזיהוי "עבירות סלקטיביות", הפגין כישורים מרשימים בהתעלמות מערימות האשפה שעליהן נסב התחקיר, אך גילה תשומת לב מופלאה ל"עבירה" שלכאורה התרחשה.

 

פקח או "שליח מיוחד"? עובדיה, שהצטיין בתפקידו כ"מומחה לבדיקת חומרים אורגניים ברחוב" (תואר חדש שככל הנראה נוצר במיוחד עבורו), הפגין יכולות מרשימות בזיהוי "עבירות" שאיש לא ראה ולא תיעד. בעוד הרחובות מוצפים בפסולת, מצא עובדיה לנכון להתמקד דווקא במה שהוא טען שהוא "צואת כלב טרייה" – מומחיות שללא ספק מצדיקה את משכורתו הציבורית.

עובדיה הציג את משנתו הכלכלית המרתקת, במה שנראה כקורס מתקדם בכלכלה עירונית, ואמר בין היתר: "אתה כותב על עיריית בת ים? כל יום ניתן לך דוחות, תהיה בפשיטת רגל". חישוב מהיר של 730 שקלים כפול 30 יום אכן מוכיח את יכולותיו המתמטיות המרשימות של הפקח.

חניה "יצירתית" כחלק מהשירות

בהדגמה מרשימה של "עשה כדבריי ולא כמעשיי", החנה עובדיה את רכבו באזור אסור לחניה, למרות קיומן של חניות פנויות בסמוך. ייתכן שזו הייתה הדגמה מעשית של האופן שבו חוקי העיר מיושמים באופן "גמיש" כשמדובר באוכפי החוק עצמם.

אולם משה עובדיה, כמסתבר, ניצב מעל מערכת המשפט והצדק – שהרי אילו היה אזרח מן השורה או איש תקשורת מעז להחנות את רכבו באזור המסומן באדום-לבן, היה הדבר משמש עילה מספקת להטלת קנס כספי נכבד. פקחי עיריית בת ים, כך מתברר, ניחנו בזכות אלוהית לעבור על החוק כאוות נפשם, שכן הם ניצבים מעל הכל – וריבון העולמים עצמו משמש אך כסגנם.

חלף הפגנת אחריות והצבת מופת אישי, נציג הרשות המוניציפלית של בת ים, בכבודו ובעצמו, הפר את החוק ביד רמה.

דיכוי עיתונות חופשית בבת ים

כך נוהגים לרדוף עיתונאי במדינת ישראל. הפסולת המשוועת ברחובות לא הטרידה את מנוחתו של נציג הרשות, אך גללי הכלב המדומיינים העיבו על רוחו. כאשר תהיתי בפניו כיצד מבין ערימות האשפה המשתוללות ברחובותינו, הצליח לאתר דווקא גללי כלב, ועוד כדבריו "טריים" – הלוא הוא משה עובדיה, מומחה הגללים הראשי של עיריית בת ים (תפקיד נלוז, אך למר עובדיה זו פרנסתו היחידה, ועליו כנראה לשאת חן בעיני מפקדיו).

אלא שבהיכל המשפט, טענה משוללת ראיות אינה קבילה, וכל דוח יזכה לערעור נחוש, ונזמן את מר עובדיה להעיד בפני כס המשפט. לא אחריש, ואף מוכן אני להיבחן במכונת אמת להוכחת העובדה כי כלבי לא הותיר את גלליו ברשות הרבים. בנוסף, העז מר עובדיה לטעון כי ניתן להטיל קנס גם על השלכת בדל סיגריה – אך כאשר הבהרתי לו כי אינני נמנה על ציבור המעשנים, השיב בחוצפה כי גם זאת יש להוכיח (דבר והיפוכו).

בשיא החוצפה העז מר עובדיה לטעון כי אנו, משלמי הארנונה הנכבדים, נדרשים לטאטא את רחובות העיר במקום להטיל אחריות על ראש העיר המהולל. משמע, חרף תשלום אלף שקלים חדשים מדי חודש בחודשו, עלינו להפשיל שרוולים ולנקות בעצמנו – חוצפה נוראה וחרפה של ממש.

חלק מדבריו המקוממים של מר עובדיה נמסרו בעת שלא הייתה ברשותי מצלמה (שבתי אל ביתי להביאה), ואין ספק כי בעתיד יבקש להגיש נגדי תביעת דיבה והשתקה. ברם, עובדה אחת ניצבת איתנה: אדון הפקח ארב לי בזדון מתחת לביתי (כמעשה בריונות שפל), וכל זאת בסמיכות זמנים מפלילה לפרסום תחקירי. יתרה מזאת, במהירות מופרזת הטיל עליי קנס בסך שבע מאות ושלושים שקלים חדשים, נעדר כל ראיה או תיעוד (למר עובדיה אין ולו צילום אחד המעיד כי כלבי עשה את צרכיו ברשות הרבים).

דוברות בסגנון חדשני

מחלקת הדוברות של העירייה, הנהנית מתקציב נדיב מכספי משלמי הארנונה, מציגה גישה חדשנית לתקשורת ציבורית: שתיקה מוחלטת. ייתכן שזו שיטה חדשה לחיסכון באנרגיה או אולי פשוט ביטוי נוסף ל"יעילות" המערכת העירונית.

"שיטת בת ים": מדריך מקוצר להשתקת ביקורת

1. פרסמת ביקורת על העירייה? צפה לביקור "ידידותי" של פקח
2. דורש ראיות לעבירה? תקבל במקום זאת איומים על קנסות עתידיים
3. מנסה לתעד את המתרחש? הפקח כבר יעבור למצב "שתיקה רשמית"
4. מבקש תגובת דוברות? תיהנה משקט תעשייתי

המחיר החדש של חופש הביטוי

בעוד שבערים אחרות עדיין מתמודדים עם ביקורת ציבורית באמצעים מיושנים כמו דיאלוג ושקיפות, בבת ים תחת הנהגת ברוט פיתחו שיטה חדשנית: תמחור הביקורת ב-730 שקלים ליחידה. מעניין אם קיים תעריף מיוחד למנויים…

בעוד תושבי העיר משלמים ארנונה גבוהה ומתמודדים עם הזנחה מתמשכת, נראה כי האנרגיה היצירתית של העירייה מופנית בעיקר לפיתוח שיטות מתוחכמות להשתקת ביקורת. אולי זה הזמן להזכיר שדמוקרטיה מקומית אמורה לשרת את התושבים, לא להיפך.

תושבי בת ים נותרים עם שאלה אחת פשוטה: האם זה באמת מה שמצפים מהנהגת העיר – להשקיע משאבים בהשתקת ביקורת במקום בפתרון הבעיות עצמן?

מר עובדיה משעה העביר לידיעתי כי קיימות השלכות חמורות בעקבות פרסום תחקירים אודות ראש העיר ברוט ועיריית בת ים, המתבטאות במסע התנכלות וחריגה מסמכות. לנוכח התנהלות בריונית זו מצד העירייה, מערכת "מעקב" תגיש תלונה למשרד מבקר המדינה. איומי ראש העיר ברוט ומקורביו לא ירתיעו אותנו מלמלא את תפקידנו העיתונאי.

-אנו במעקב-