• דים אמור
בעוד קולות המלחמה מהדהדים ברחבי המדינה, מתרחשת בחולון תופעה יוצאת דופן שמסרבת להיכנע לאפלה. בגלריה 58, במרכזה של העיר, פורצת האמנית שגית בלס את גבולות האמנות המסורתית עם תערוכתה המהפכנית "מסע – בין מילה וצבע", המציבה רף חדש בשדה האמנות הישראלית.
במהלך שעשוי להיחשב נועז במיוחד בימים אלה, עיריית חולון, בהובלת ראש העיר שי קינן, מוכיחה שתמיכה באמנות אינה מותרות אלא צורך קיומי. התערוכה, המוצגת בלב ליבו של בניין העירייה, מהווה הצהרה ברורה: התרבות בישראל לא תיכנע למציאות הקשה.

בלס, שצמחה מרחובותיה של חולון, מציגה שפה אמנותית פורצת דרך שטרם נראתה בנוף האמנותי המקומי. בניגוד לתפיסה המסורתית המפרידה בין אמנות חזותית לכתיבה, היא יוצרת סינתזה מרהיבה בין השניים. מה שמתחיל כציור הופך למחול של מילים וצבעים, כשכל יצירה פועמת בעוצמה שקשה להישאר אדיש אליה.
ההחלטה להציג דווקא עכשיו, כשהמדינה במלחמה, היא מעשה של מרד תרבותי. זהו קול ברור הקורא: "האמנות לא תשתוק". האוצר רפאל יעקב וזנה ויותם אורן, שהובילו את המהלך האמנותי הנועז, יצרו מרחב שהוא יותר ממקום תצוגה – זהו מקדש של יצירה בלב הסערה.
מה שהופך את התערוכה לתופעה חסרת תקדים הוא האומץ של בלס לחשוף את נפשה ללא מסכות. כל יצירה היא עדות חיה למסע אישי שהופך לאוניברסלי. הטכניקה הייחודית שפיתחה, בהשראת מורתה מימי רוזנברג, שוברת את כל המוסכמות המסורתיות של עולם האמנות.
הקהל שגודש את חלל התצוגה מעיד על צימאון אדיר ליופי בימים של כאב. המבקרים מדווחים על חוויה טרנספורמטיבית – רגע נדיר שבו אמנות חודרת מבעד למעטה של שגרה ונוגעת בנקודות העמוקות ביותר של הנפש.
במציאות שבה רשויות מקומיות רבות מקצצות בתקציבי תרבות, עיריית חולון מציבה מודל חדש של תמיכה נועזת באמנות עכשווית. זוהי הוכחה חיה שאפשר לקיים תרבות משגשגת גם בצל המלחמה, ושאמנות אינה מותרות אלא חמצן לנשמה.
התערוכה, שתימשך עד ה-15 בפברואר 2025, היא יותר מאוסף יצירות – היא מניפסט חי של התעוזה האמנותית הישראלית. בלס מוכיחה שאפשר ליצור אמנות פורצת דרך גם כשהמציאות מנסה להכתיב נרטיב אחר (לפרטים נוספים, לחץ כאן).
גלריה 58, רחוב ויצמן 58 בחולון, הפכה למוקד עלייה לרגל עבור שוחרי אמנות מכל רחבי הארץ. הכניסה החופשית מאפשרת לכל אחד להיות חלק מהמהפכה השקטה הזו, שמוכיחה שהרוח האנושית חזקה מכל מציאות חיצונית.

"זו יותר ממשימה אמנותית – זו שליחות. בתקופה כה מורכבת, כשהלב של כולנו פועם במקצב של דאגה ותקווה, האמנות היא המקום שבו אנחנו יכולים להתחבר מחדש לאנושיות שבנו. כל יצירה בתערוכה היא חלק ממסע שמשותף לכולנו – מסע של כאב, של תקווה, של אמונה בכוח היצירה לרפא", מסרה שגית בלס בתגובה מיוחדת ל'מעקב'.
בלס מדגישה את חשיבות הקשר עם הקהל: "כשאני רואה את העיניים הבורקות של המבקרים, כשאני שומעת את התגובות הנרגשות, אני מבינה שהצלחנו ליצור כאן משהו שהוא הרבה מעבר לתערוכת אמנות רגילה. יצרנו מרחב של ריפוי, של תקווה, של חיבור אנושי. בימים אלה, כשאנחנו זקוקים לכל קרן אור, אני גאה להיות חלק מהתנועה התרבותית שממשיכה ליצור, להאמין, ולהאיר".
"אני מודה לראש העיר שי קינן ולצוות המקצועי בהובלת יותם אורן, שהבינו שדווקא עכשיו, כשהכל חשוך, חשוב להדליק אור של תרבות. התמיכה שלהם היא הוכחה שאמנות היא לא מותרות – היא צורך בסיסי של הנפש".
-אנו במעקב-
צילום: תוכן ע"פ סעיף 27א'