• דים אמור
בימים בהם התקשורת הישראלית המסורתית מתקשה לקבל גישה לראש הממשלה, ערוץ 14 מסמן הישג תקשורתי משמעותי. ראש הממשלה בנימין נתניהו בחר להעניק ראיון מקיף ומעמיק לערוץ, תוך שהוא מדיר את רגליו מערוצי התקשורת המרכזיים – 11, 12, 13, וכן מאתרי החדשות המובילים YNET, וואלה והארץ.
הבחירה של נתניהו בערוץ 14 אינה מקרית. בעוד שערוצי התקשורת המרכזיים נאלצים להסתפק בסיקור מרחוק או בראיונות עם ערוצים זרים, ערוץ 14 זוכה לאמון מלא מצד ראש הממשלה. נתניהו אף הגדיל לעשות כשבחר לקדם את הראיון באופן אקטיבי ברשתות החברתיות שלו, צעד חסר תקדים שמעיד על רמת האמון הגבוהה שהוא רוחש לערוץ.
זהו הישג משמעותי עבור ערוץ 14. כשראש ממשלה מכהן בוחר להתראיין באופן בלעדי בערוץ מסוים, ואף מקדם את הראיון בעצמו, זה מעיד על שינוי מהותי במפת התקשורת הישראלית.
ערוץ 14 הוכיח כי הוא מסוגל לשמור על קו עצמאי ואובייקטיבי, גם כשמדובר בראיון עם האישיות הבכירה ביותר במדינה. העורכים והכתבים בערוץ מקפידים לשמור על סטנדרטים עיתונאיים גבוהים, ואינם נרתעים מהצגת שאלות נוקבות וביקורתיות כלפי מרואייניהם, כולל ראש הממשלה וחברי כנסת בכירים.
התגובות לראיון לא איחרו לבוא. בעוד שגורמי שמאל מתחו ביקורת על הבחירה של נתניהו בערוץ 14, הרייטינג הגבוה של הראיון הוכיח כי הציבור הישראלי מצביע ברגליים. שיאי הצפייה שנרשמו במהלך הראיון מעידים על האמון הגובר של הציבור בערוץ כמקור חדשותי מהימן ומקצועי.
העובדה שראש הממשלה בחר לפרסם שני פוסטים על מועד שידור הראיון ואף שיתף אותו לאחר השידור מעידה על רמת אמון חסרת תקדים. אין זה דבר של מה בכך שראש ממשלה מכהן מעניק גיבוי פומבי שכזה לערוץ חדשות.
המהלך של נתניהו משקף גם שינוי רחב יותר בנוף התקשורתי הישראלי. ערוץ 14, שהחל את דרכו כערוץ קטן יחסית, הצליח לבסס את מעמדו כשחקן משמעותי בשוק התקשורת המקומי. הערוץ מציג קו עיתונאי עצמאי, המשלב סיקור מעמיק של אירועים אקטואליים עם פרשנות מקצועית ומגוונת.
מגמה זו מקבלת חיזוק נוסף מסקר שנערך לאחרונה, המצביע על אמון גובר של הציבור בערוץ 14. על פי הסקר, 60.5% מהנשאלים הביעו אמון בעבודה העיתונאית של הערוץ – נתון מרשים במיוחד בהשוואה לערוצים המסורתיים.
ההחלטה של נתניהו להתראיין בערוץ 14 מסמנת נקודת מפנה בתקשורת הישראלית. היא מדגישה את העובדה שערוץ חדשות יכול לזכות באמון הציבור ובגישה לדרג הפוליטי הבכיר ביותר, תוך שמירה על סטנדרטים עיתונאיים גבוהים ואובייקטיביות מקצועית.
התפתחות תקדימית זו מציבה שאלות מהותיות בנוגע לעתיד הנוף התקשורתי בישראל ולמעמדם של אמצעי התקשורת הוותיקים. האם אנו עדים לתמורה חולפת או לשינוי פרדיגמטי ארוך טווח? הניצבים אנו בפני עידן חדש שבו יידרשו כלי התקשורת המסורתיים להתאים עצמם למציאות המתהווה?
תשובות לשאלות הרות גורל אלו צפויות לעצב ולהגדיר מחדש את דמותה של התקשורת הישראלית בעשורים הבאים.
צילום: תוכן ע"פ סעיף 27א'
