• דים אמור
המלחמה וניהול משרדי הממשלה מעמיסים על תקציב המדינה והם הגורמים המרכזיים לעליית הגירעון הממשלתי. ההוצאות הממשלתיות חצו את רף ה-450 מיליארד שקל מתחילת השנה, עם גידול של 31.2% בהשוואה לשנה הקודמת. בעוד שההכנסות ממסים צמחו בשיעור מתון של 5.7%, הפער ההולך ומתרקם בין ההכנסות להוצאות מערער את היציבות הכלכלית ומחייב בדיקה מעמיקה של האסטרטגיה הכלכלית הלאומית.
לפי נתוני משרד האוצר, הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים בישראל גדל בכ-0.2 נקודות אחוז והגיע ל-8.5% מהתוצר המקומי הגולמי. בחודש ספטמבר 2024 נרשם גירעון חודשי של כ-8.8 מיליארד שקל, לעומת גירעון של כ-4.3 מיליארד שקל בספטמבר אשתקד.
מאז תחילת השנה, הגירעון המצטבר הגיע לסך של כ-92.8 מיליארד שקל, כאשר במשך 12 החודשים האחרונים הצטבר גירעון של כ-165.8 מיליארד שקל.
הכנסות והוצאות המדינה
בחודש ספטמבר האחרון, הכנסות המדינה עמדו על כ-42.2 מיליארד שקל. מתחילת השנה, ההכנסות הסתכמו בכ-357.3 מיליארד שקל, זאת בהשוואה ל-339.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, מה שמעיד על גידול מצטבר של כ-5.4% בהכנסות.
מנגד, בחודש ספטמבר נרשמו הוצאות של כ-51.0 מיליארד שקל, כאשר מתחילת השנה ההוצאות הממשלתיות הגיעו לסך של כ-450.1 מיליארד שקל. מדובר בגידול מצטבר של כ-31.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אז עמדו ההוצאות על כ-343.2 מיליארד שקל.
גידול בהוצאות ובהכנסות
באופן כללי, שיעור הגידול המצטבר בהוצאות, כולל הוצאות המלחמה, עומד על כ-131.2% בין ינואר לספטמבר 2024, בהשוואה לאותו פרק זמן בשנת 2023. כאשר נוטלים בחשבון את הוצאות המלחמה, שיעור הגידול המצטבר בנטרול הוצאות אלו עומד על כ-8.3%.
בנוגע להכנסות, שיעור הגידול המצטבר בהכנסות ממסים בין ינואר לספטמבר 2024 לעומת התקופה המקבילה אשתקד עומד על כ-5.7%.
במבט כולל, הגירעון הממשלתי ממשיך לעלות, כאשר ההוצאות גדלות בצורה משמעותית יותר מההכנסות. הציפיות לעתיד תלויות בשיפור הכלכלה וביכולת הממשלה לנהל את התקציב בצורה שתאפשר צמצום הגירעון, על מנת לשמור על יציבות כלכלית וביטחון כלפי הציבור.