דים אמור

יובל מעתוק, הידועה בעיקר מהשתתפותה ב"האח הגדול", שוב מושכת תשומת לב תקשורתית. הפעם, באמצעות חשיפת "סיפור אישי מטלטל" בראיון לערוץ 13. מעניין כיצד הזיכרון הזה צץ בדיוק כשמספר העוקבים מתחיל לרדת והצורך למכור הרצאות גובר.

בראיון, מעתוק סיפרה בהתרגשות על חוויה קשה שעברה, תוך שהיא מסבירה כי לא חלקה זאת ב"האח הגדול" כי "לא רצתה להפיל את זה על ההורים". מעניין שכעת היא מרגישה בנוח "להפיל" את זה לא רק על הוריה, אלא על המדינה כולה.

המנחים, כמובן, "שיחקו אותה" שאכפת להם, במופע אמפתיה משכנע להפליא. אחרי הכל, רייטינג הוא רייטינג.

בראיון, מעתוק ציינה שהוגשה תלונה במשטרה. מעניין מדוע בחרה לשתף זאת בטלוויזיה רק עכשיו, שנים אחרי האירוע ושנה וחצי אחרי שהייתה ב"האח הגדול", כשהיה לה במה ענקית.

נזכיר כי ב"האח הגדול", לפני כשנה וחצי, מעתוק הפגינה ידע היסטורי מרשים כשטענה שגולדה מאיר הייתה אשתו של בן גוריון. כעת, היא עברה לנושאים כבדים יותר, מרצה על "הדרמה של חייה" ועל כיצד "במשך 8 שנים ניסתה להתקבל ל'אח הגדול', ורגע לפני שוויתרה, הכל השתנה". סיפור מרגש, אין ספק.

מה שמעורר תהייה הוא העיתוי המדויק של הזיכרונות הללו. האם זו התעוררות פתאומית של טראומה מודחקת, או אולי חיפוש אחר במה חדשה כשהזרקורים מתחילים לדעוך?

בעוד שחוויות קשות הן עניין רציני, קשה להתעלם מהתחושה שהבחירה לחשוף אותן בראיון טלוויזיוני, שנים אחרי האירוע ואחרי השתתפות בתכנית ריאליטי פופולרית, מעלה סימני שאלה לגבי המניעים האמיתיים.

אולי כדאי להזכיר: אם אתם חווים פגיעה, הכתובת היא לא אולפן טלוויזיה, אלא תחנת המשטרה הקרובה. אבל מי אנחנו שנפריע לסיפור טוב?