דים אמור
מקרה מזעזע שהתרחש בטיסת אל על לפני ה-6 בספטמבר השנה ממשיך להדהד ולעורר שאלות קשות לגבי התנהלותה של חברת התעופה הלאומית. מותו הטרגי של כלב בטיסת החברה לא רק שובר את לבה של משפחה אחת, אלא מאיר זרקור על בעיה רחבה יותר של אחריות ושקיפות.
המקרה, שנחשף לראשונה על ידי אתר החדשות "מעקב" ב-6 בספטמבר, מתאר כיצד כלב שהוטס בתא המטען של טיסת אל על נמצא ללא רוח חיים בסוף הטיסה. למרות שהמשפחה עברה את כל הבדיקות והאישורים הנדרשים, נראה כי "שכחה" להפעיל את מערכת החמצן הובילה לתוצאה הקטלנית – קרא עוד
בעקבות פרסום הכתבה, פנה אתר "מעקב" למשרד החקלאות בדרישה לערוך בדיקה מעמיקה. בתגובה רשמית שנמסרה לאתר, הודיע משרד החקלאות כי הוא מבצע בדיקה יסודית של המקרה. יתרה מזאת, מנהל השירותים הווטרינריים הורה על בדיקת גופת הכלב במטרה לקבוע את סיבת המוות המדויקת.
משרד החקלאות הוסיף בתגובתו: "אופן ההטסה הוא נגזרת של דרישות חברת התעופה ושל דרישות מדינת היעד, במקרה זה גיאורגיה. המשרד כרגולטור מוודא עמידה בדרישות הרגולטוריות של מדינת היעד בהיבט הווטרינרי בכל הנוגע למניעת הפצת מחלות בעלי חיים ובהן מחלת הכלבת. ארגון חברות התעופה הבינלאומי IATA קבע הנחיות בנוגע להטסת בעלי חיים על ידי חברות תעופה".
בניגוד לתגובה המפורטת של משרד החקלאות, תגובתה של אל על מעוררת תהיות נוספות. החברה, שאמורה להיות הפנים של ישראל בשמי העולם, בחרה להתעלם מפניות חוזרות ונשנות של עיתונאים בנושא. התנהלות זו משקפת לא רק חוסר שקיפות, אלא גם זלזול בעקרונות בסיסיים של אחריות ציבורית.
האם זו תקלה חד פעמית או שמא סימפטום של בעיה עמוקה יותר? האם יש מערכות בקרה מספקות להבטיח את שלומם של בעלי חיים המוטסים? ומעל לכל, האם החברה באמת לוקחת אחריות על מעשיה?
התנהלותה של אל על בפרשה זו מדגימה חוסר רגישות משווע. במקום לנקוט בגישה פתוחה ושקופה, החברה בחרה להסתגר מאחורי חומת שתיקה. גישה זו לא רק פוגעת באמון הציבור, אלא גם מעלה חשש כי החברה מנסה להסתיר מידע חיוני.
התעלמותה של אל על מפניות התקשורת מעידה על זלזול לא רק בבעלי החיים, אלא גם בזכות הציבור לדעת. חברה המקבלת תמיכה ציבורית נרחבת חייבת לנהוג בשקיפות ולהיות נכונה לביקורת ציבורית.
הציבור הישראלי ראוי ליותר מהתנהלות רשלנית ומזלזלת. אל על חייבת לקחת אחריות מלאה על המקרה, לחשוף את ממצאי החקירה הפנימית ולנקוט בצעדים ממשיים למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד.
מקרה זה אינו רק טרגדיה פרטית של משפחה אחת, אלא תמרור אזהרה לכלל החברה הישראלית. הוא מחייב בחינה מחודשת של האופן שבו אנו מתייחסים לבעלי חיים בכלל, ובתעשיית התעופה בפרט. אל על, כחברה מובילה בענף, חייבת להוביל שינוי זה – אחרת, היא עלולה למצוא את עצמה נותרת מאחור, לא רק בשמיים, אלא גם בתודעה הציבורית.
